https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:פסחים עא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-27T09:40:49Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%90_%D7%91&diff=140972&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:53:53Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:53, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l90">שורה 90:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 90:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93275:rev-140972:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%90_%D7%91&diff=93275&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:27:04Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים עא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימד</b> הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>על חגיגת ארבעה עשר שנאכלת לשני ימים ולילה אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שהבוקר האמור כאן הוא בוקרו של יום ששה עשר, ומכאן למדנו שחגיגת ארבעה עשר נאכלת לשני ימים ולילה אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או אינו</b>, שאין כונת הכתוב לבוקרו של יום ששה עשר אלא לבוקרו של חמשה עשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולומר שאינה נאכלת חגיגת ארבעה עשר <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ליום</b> אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>ולילה</b> שלאחריו בלבד, ובבוקרו של חמשה עשר היא נפסלת כבר בלינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא אומר</b> (דברים טז) <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביום הראשון"</b>, משמע שהיא נאכלת גם ביום טוב הראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן יש ללמוד שאין היא נפסלת בלינה בבוקר הראשון שלאחר ארבעה עשר, אלא רק בבוקר שלמחרת - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי בקר שני אמור</b> בפסוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב חוזר התנא ודן: <b style='font-size:20px; color:black;'>או אינו</b> נאכלת החגיגה <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> עד <b style='font-size:20px; color:black;'>בקר ראשון</b> (והגמרא תבאר כיצד הוא חוזר ודן כך לאחר שהוכיח שאין לדון כן)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה</b>, וכיצד <b style='font-size:20px; color:black;'>אני מקיים</b> את מה שאנו למדים מפסוק אחר, שיש <b style='font-size:20px; color:black;'>חגיגה הנאכלת לשני ימים ולילה אחד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על ידי שנאמר, שדין זה, שחגיגה נאכלת לשני ימים ולילה אחד, נוהג בכל חגיגות הרגל - <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מ</b>חגיגה <b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b>, שהיא באה בארבעה עשר, לפני הרגל, שהיא לבד נאכלת ליום ולילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר לומר כן. כי</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא אומר</b> (ויקרא ז) בפרשת אכילת קרבן שלמים של נדר או נדבה, שנאכלים לשני ימים ולילה אחד: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם נדר או נדבה</b> זבח קרבנו, ביום זבחו יאכל, וממחרת" - כתב כאן יתור מילה של "אם" (שהרי יכול יכול הכתוב לומר "נדר או נדבה", והוסיף הכתוב את המילה "אם").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמדנו מיתור הכתוב "אם" לשלמי חובה, שגם הם נאכלים כשלמי נדבה לשני ימים ולילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימד</b> (כפי שיתבאר להלן כיצד לימד) <b style='font-size:20px; color:black;'>על חגיגת ארבעה עשר, ש</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>נאכלת לשני ימים ולילה אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבאר רבא תחילה את דברי התנא, ולאחר מכן יבאר את קושיתו של רב יוסף על רב כהנא מברייתא זו, שמוכח ממנה שביחס לפסול בשר - "הבוקר" הוא בוקר ראשון, גם אם לא נכתב בסמוך לו ראשית, ותיקשי לרב כהנא שהוצרך ללמוד מהסמיכות של ראשית לבוקר כדי ללמד שהוא בוקר ראשון:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>או אינו אלא בקר ראשון</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמה רבא: כיצד העלה התנא על דעתו לומר שיפסל בבוקר הראשון? והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הא אמרת: כשהוא אומר</b> שנאכל הבשר <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביום הראשון"</b> של יום טוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי</b> בהכרח שהבוקר הכתוב לאחר ה"יום הראשון" - <b style='font-size:20px; color:black;'>בקר שני אמור</b> כאן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסביר רבא, שבהכרח - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> התנא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או אינו</b> נאכל בשר חגיגת הפסח לשני ימים ולילה (כמו שאמרתי והוכחתי מהאמור בפסוק "ביום הראשון", שמשמעותו שנאכל בשר חגיגת ארבעה עשר גם ביום טוב הראשון), אלא הוא נאכל ליום ולילה בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שאמר הכתוב "ביום הראשון" יש לו משמעות אחרת - שאין הוא מתייחס לחגיגת ארבעה עשר, ולומר שהיא נאכלת גם ביום טוב הראשון של פסח, אלא הוא עוסק בחגיגת חמשה עשר, הקריבה ביום הראשון של חג הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, בשתי חגיגות הכתוב</b> הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>מדבר,</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחת חגיגת ארבעה עשר ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחת חגיגת חמשה עשר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו"הבוקר" האמור בפסוק אינו מתייחס רק לחגיגת ארבעה עשר אלא גם לחגיגת חמשה עשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך אמר הכתוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב החג, דהיינו, בשר חגיגת ארבעה עשר, לבוקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. לא ילין מן הבשר אשר תזבח ביום הראשון, דהיינו, בשר חגיגת חמשה עשר הקריבה ביום הראשון של חג הפסח, לבוקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי סתם "לינה" - לבוקר הראשון משמע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וזו לבוקרה וזו לבוקרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שביחס לחגיגת ארבע עשר בוקר זה הוא בוקר יום חמשה עשר, וביחס לחגיגת חמשה עשר בוקר זה הוא בוקר יום ששה עשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדר</b> חזר התנא ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> שאי אפשר לומר כך: כי אם נשווה את דינם של שתי החגיגות, ונאמר ששתיהן אינן נאכלות אלא ליום ולילה, יקשה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא דקימא לן</b> שיש <b style='font-size:20px; color:black;'>חגיגה הנאכלת לשני ימים ולילה אחד,</b> ולמדים זאת מיתור המילה "אם" בפסוק "אם נדר או נדבה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם כן</b>, הפסוק <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם נדר או נדבה"</b> שממנו למדים שיש חגיגה הנאכלת לשני ימים ולילה - <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי</b> נעמידנו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חגיגת ארבעה עשר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא כתיב בה</b> שנאכלת ל<b style='font-size:20px; color:black;'>יום ולילה</b> בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חגיגת חמשה עשר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא כתיב בה</b> שנאכלת ל<b style='font-size:20px; color:black;'>יום ולילה</b> בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי דרשנו מהפסוק "לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבוקר" ששתיהן נפסלות בבוקר הראשון שלאחר יום הבאתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בהכרח, שגם אם נעמיד את <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> פסוק "אם נדר", שבא לומר שיש חגיגה הנאכלת לשני ימים ולילה <b style='font-size:20px; color:black;'>לחגיגת חמשה עשר</b> (לפי שהיא אינה באה עם הפסח, ואין לנו לתת לה את חומרת הפסח שנפסל בבוקר ראשון), הרי עדיין מוכח שגם חגיגת ארבעה עשר נאכלת לשני ימים ולילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לאחר שהעמדנו את הפסוק "אם נדר" בחגיגת ארבעה עשר, נשאר <b style='font-size:20px; color:black;'>האיך כוליה קרא</b> "לא ילין מן הבשר אשר תזבח בערב ביום הראשון לבוקר" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לחגיגת ארבעה עשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לימד על חגיגת ארבעה עשר שנאכלת לשני ימים ולילה אחד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי כתוב בפסוק זה "ביום הראשון", ולמדנו ממנו שאכילת חגיגת ארבעה עשר היא גם ביום חמשה עשר, שהוא היום הראשון של חג הפסח. ולכן מוכרחים אנו לומר שהבוקר הכתוב בו לפסול את הקרבן בלינה הוא "בוקר שני", שלאחריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה, לאחר שביאר רבא את הברייתא, מפרש רבא את קושייתו על רב כהנא ממנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי פסוק זה עוסק בבשר ולא באימורים, שדינם חמור מהבשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייק רבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>טעמא</b> שלמדנו לאכילת הבשר ליומיים ולילה, והעמדנו שהבוקר שנפסל בו הבשר בלינה הוא הבוקר השני ולא הראשון, רק משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביום הראשון"</b> כתוספת <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b><b style='font-size:20px; color:black;'>"בקר"</b>, ומזה למדנו <b style='font-size:20px; color:black;'>דמאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בקר"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בקר שני.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא כל היכא דכתיב</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בקר"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>סתמא</b>, בלי תוספת של יום הראשון - <b style='font-size:20px; color:black;'>בקר ראשון</b> הוא! <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על גב דלא כתב ביה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"ראשית"</b> הרי הוא בוקר ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן קושיתי לרב כהנא, שלמד לפסול את האימורים של חגיגת חמשה עשר בבוקר הראשון (של ששה עשר) מהסמיכות של "ראשית". ואין צורך ללימוד זה, שהרי פסול האימורים חמור מפסול הבשר, ואם בוקר סתם האמור בבשר משמעותו היא בוקר ראשון, כל שכן שבוקר סתם האמור באימורים הוא בוקר ראשון.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>הפסח ששחטו</b> בשבת בשוגג במחשבה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לשמו,</b> וכגון ששחטו לשם קרבן עולה, לפי שהיה סבור שמותר לשחוט קרבן פסח לשם קרבן אחר, כיון שעשה זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב עליו</b> קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת,</b> כיון שחילל שבת בשחיטתו, היות ופסח שנשחט לשם קרבן אחר נפסל, ואינו ראוי להקרבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שאר כל הזבחים ששחטן</b> בשוגג בערב פסח שחל בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>לשם פסח,</b> וכגון שחשב שמותר לשוחטם לשם פסח, או שנתעלמה ממנו שבת, וכסבור שהיום הוא יום חול - תלוי הדבר בדינו של ה"טועה בדבר מצוה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> אותם קרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן ראויין</b> להקרב לקרבן פסח, כגון שהיו נקבה, שאינה ראויה להקרב קרבן פסח (או שהיו עגל או איל בן שנתיים), אין חולק בדבר שהוא איננו נחשב כ"טועה בדבר מצוה", לפי שהכל יודעין שאינם ראויים להקרבה לקרבן פסח. ולכן, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> על שחיטתם בשבת קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>חט את.</b> אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם ראויין הן</b> לקרבן פסח, וכגון שהיה שה תמים בן שנה של שלמים, וטעה ושחטו לשם פסח משום שהיה טרוד ובחול לשחוט את פסחו, הרי זה נחשב ל"טועה בדבר מצוה ועשה מצוה", שהרי הזבחים ששחטן לשם פסח כשרים, ונמצא שקיים מצוה כל דהו, בשחיטת קרבנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו תנאים אם הטועה בדבר מצוה ועשה מצוה חייב קרבן חטאת אם בשעה שקיים את המצוה עשה מעשה המחייב קרבן חטאת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר מחייב חטאת</b> אף על פי שטעה בדבר מצוה, שחשב שזבחים אלו קרבן פסח הם, ורצה לקיים בהם מצות קרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהושע פוטר</b> היות והוא טועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי גם אם לא קיים את מצות קרבן פסח, וגם לא עלו לו קרבנותיו למילוי חובתו, בכל זאת הוא קיים מצוה כל דהו של הקרבת קרבן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> במסכת שבת קלז א נחלקו רבי שמעון ורבי מאיר במה נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע. לדעת רבי שמעון - אם לא עשה מצוה חייב אפילו לרבי יהושע, וכל מחלוקתם בשעשה מצוה. ואילו לדעת רבי מאיר - אם עשה מצוה פוטר אפילו רבי אליעזר. ולא נחלקו אלא כשלא עשה מצוה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי אליעזר</b> לרבי יהושע: הרי הדברים קל וחומר הם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה אם</b> קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>הפסח, שהוא מותר</b> לשחטו <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמו</b> בשבת, בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>כששינה את שמו</b> ושחטו בשבת לשם קרבן אחר שאסור לשוחטו בשבת - גם לדבריך הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זבחים</b> אחרים, שאינם קרבן פסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהן אסורין</b> לשוחטן בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> כששוחטן <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כששינה את שמן,</b> ושחטן לשם פסח בשבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין שיהא חייב</b> עליהן קרבן חטאת, שהרי היה אסור לו כלל לשוחטם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יהושע</b> לרבי אליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> תדון קל וחומר זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמרת בפסח</b> ששחטו בשבת לשם קרבן אחר, דין הוא שיהיה חייב חטאת כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>ששינהו</b> בשבת לשחטו <b style='font-size:20px; color:black;'>בדבר</b> (לשם קרבן) אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לשוחטו בשבת, וכיון שהיתה כוונתו לדבר האסור, הוא חייב קרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאמר בזבחים</b> אחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>ששינן</b> לשוחטן בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>בדבר המותר,</b> שחשב לשוחטן לשם קרבן פסח, שיש לפוטרו מדין טועה בדבר מצוה ועשה מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי אליעזר</b> לרבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימורי</b> (קרבנות) <b style='font-size:20px; color:black;'>ציבור יוכיחו: שהן מותרין</b> לשוחטן בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמן, ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>השוחט</b> זבחים אחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמן</b> של קרבנות ציבור, כמו לשם תמיד או לשם מוסף, <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> קרבן חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמרות שהשוחט טעה בדבר מצוה ועשה מצוה הוא חייב חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יהושע: לא.</b> אין זו ראיה לדבריך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אם אמרת באימורי ציבור,</b> שהשוחט קרבנות אחרים לשם קרבנות ציבור אינו נפטר מצד טועה בדבר מצוה הרי זה מחמת <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש להן,</b> לקרבנות הציבור, <b style='font-size:20px; color:black;'>קצבה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אין עוסקים בשחיטתם אנשים רבים, ומשנשחט התמיד או המוסף שוב אין צורך בשחיטתו ולכן לא היה לו לטעות ולשחוט לשם קרבנות ציבור, הילכך אם עשה זאת הרי הוא שוגג גרידא, שחייב קרבן, ולא טועה בדבר מצוה, שפטור מקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאמר ב</b>שוחט קרבנות אחרים לשם <b style='font-size:20px; color:black;'>פסח, שאין לו קצבה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא הכל עוסקין בשחיטתו. ולכן אם טעה ושחט קרבן אחר לשם פסח, הרי הוא טועה בדבר מצוה, כיון שעשה זאת מחמת שראה הרבה אנשים אחרים עוסקים בשחיטת קרבן פסח לשם פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו אם כבר הקריב את פסחו, יש לו מקום לטעות אם מצא זבח עומד בעזרה ושחטו לשם מי שהוא בעליו, משום שסבור שהוא קרבן פסח, ונמצא שאינו קרבן פסח. ושפיר נקרא טועה בדבר מצוה, כי בראותו את כולם שוחטים קרבן פסח הוא סבור שגם זבח זה הוא קרבן פסח, ולכן טעה בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: אף השוחט</b> במשך כל שבתות השנה קרבנות יחיד <b style='font-size:20px; color:black;'>לשם אימורי ציבור</b> הרי הוא טועה בדבר מצוה ועשה מצוה, והוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מחטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>שחטו</b> את קרבן הפסח בשבת בשוגג (שנעלמה ממנו השבת, או נעלמה ההלכה) במחשבה שיאכיל את הקרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לאוכליו,</b> כגון זקן וחולה שאינם יכולים לאכול קרבן פסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שיאכילנו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא למנוייו,</b> והפסח אינו נאכל אלא למנויים עליו, או ששחטו במחשבה שיאכילנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לערלין, ולטמאין</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> חטאת. משום שלא ניתנה שבת להדחות בשחיטה פסולה זאת, ואין הוא טועה בדבר מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. אבל אם שחטו בשבת במחשבה שיאכילנו הן <b style='font-size:20px; color:black;'>לאוכליו ו</b>הן <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לאוכליו,</b> או שיאכילנו הן <b style='font-size:20px; color:black;'>למנויו ו</b>הן <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא למנויו,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>למולין ולערלין,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמאין ולטהורין</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b>. היות וקרבן פסח שנשחט במחשבה כזאת הוא כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>שחטו</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ונמצא בעל מום,</b> והוברר שלא קיים מצוה בשחיטה, הרי זה חילל את השבת בשוגג, והרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> קרבן. ואינו נקרא אנוס, מפני שהיה צריך לבקר את הקרבן ולראות אם אין בו מום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>שחטו ונמצא טריפה ב</b>מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>סתר,</b> שלא יכל לבקר ולהווכח בכך לפני שחיטה - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מקרבן, שהרי אנוס הוא, שלא היתה אפשרות לדעת שהקרבן הוא טריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם</b> ממנו לפני השחיטה, <b style='font-size:20px; color:black;'>או שמתו</b> בעליו, <b style='font-size:20px; color:black;'>או שנטמאו,</b> הרי למרות שבשעת השחיטה לא ניתנה שבת להדחות, בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מקרבן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני ששחט ברשות,</b> שהיה לו מותר לשחוט, ועל אי ידיעתו הוא אנוס, היות ולא היה צריך לבדוק אם משכו הבעלים ידיהם ממנו או מתו או נטמאו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> לדעת רש"י טעם השחיטה ברשות מסביר מדוע הוא אנוס, ופטורו מקרבן הוא מטעם אנוס. ואילו תוס' לקמן עג א ד"ה שחטו, הוכיחו שפטורו הוא מצד טועה בדבר מצוה, ואתיא אליבא דרבי מאיר, הפוטר לדעת רבי יהושע אפילו כשלא עשה מצוה. אבל תוס' הרשב"א שם כתב שפטור אפילו לרבי שמעון, כי אין זה פטור של טועה בדבר מצוה, אלא פטור של העושה ברשות, שלא היה יכול לעשות אחרת.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0142_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot