https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%98_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים סט א - היסטוריית גרסאות2026-05-11T14:32:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%98_%D7%90&diff=140967&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:53:17Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:53, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l65">שורה 65:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 65:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93270:rev-140967:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%98_%D7%90&diff=93270&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:26:55Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים סט א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר</b> סובר שאין זה קל וחומר. היות שלדעתו <b style='font-size:20px; color:black;'>שבות דמצוה עדיף ליה</b> מאשר שבות של רשות. ולכן, דוקא ביום טוב לא התירו חכמים שבות לצורך שמחת יום טוב, שאינה אלא רשות לדעתו של רבי אליעזר. אבל שבות לצורך מצוה, כאשר המצוה עצמה דוחה את השבת, התירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, אמר רבי אליעזר</b> קל וחומר נוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה לי, אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת,</b> כגון מיחוי קרביו, אפילו לאחר <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתעביד ליה מצוה</b> של שחיטת הפסח - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת</b>, כדי שיוכלו לקיים את גוף המצוה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי עקיבא</b>: אין זה קל וחומר, ואין תמיהתך "מה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר השחיטה את השבת, דאיתעביד מצוה, לא ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת", דחיה נכונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא הדין הוא כרבי יהושע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b><b style='font-size:20px; color:black;'>"מה לי אם דחו מכשירי מצוה שלאחר שחיטה את השבת"</b> - טעמו של דבר הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>שהרי</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>דחתה שחיטה את השבת</b>, ולא החמירו חכמים למנוע את העיסוק שלאחר השחיטה במכשיריה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>תאמר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ידחו מכשירי מצוה שלפני שחיטה את השבת</b> - על אף <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא דחתה</b> עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>שחיטה את השבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר</b> נוסף טען רבי עקיבא: אין לדחות את השבת לצורך מכשירי מצות קרבן פסח, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, שיש לחשוש שמא ימצא הזבח פסול - <b style='font-size:20px; color:black;'>משחט נמי לא נשחט,</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמא ימצא זבח פסול, ונמצא מחלל את השבת למפרע!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, הא</b>, שיש לחשוש שמא ימצא פסול, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי עקיבא לרבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>ברישא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ופרכיה</b> כמו ששאלנו, שאם כן לא ישחוט את הפסח שמא ימצא פסול ונמצא שחילל שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והדר אמר ליה הך</b> טענה <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b><b style='font-size:20px; color:black;'>"מה לי אם דחו"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>השיב רבי עקיבא ואמר: הזאה תוכיח</b> שהיא משום מצוה, והיא (אסורה) משום שבות, ואינה דוחה את השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחאו רבי אליעזר, ואמר כי על הזאה גופא הוא דן להתירה, כי אם שחיטה שהיא אב מלאכה דוחה שבת, הזאה שהיא שבות, לא כל שכן שתדחה שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואז טען רבי עקיבא: או חילוף! (והיינו, שלא תדחה שחיטה שהיא אב מלאכה את השבת מקל וחומר מהזאה, שאינה אלא איסור שבות, ואפילו הכי היא אינה דוחה את השבת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא, אמר לו רבי אליעזר: עקיבא, בשחיטה השבתני</b>, בטענה מגוחכת, ובאת מכוחה לעקור דבר מן התורה. שהרי שחיטה דוחה את השבת היות ונאמר בה "מועדו", ויודע היית שאינך צודק בטיעונך, ולכן עונשך יהיה - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשחיטה תהא מיתתו.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו: רבי, אל תכפירני</b>, אל תכפור במה שאתה עצמך לימדתני, <b style='font-size:20px; color:black;'>בשעת הדין,</b> בשעה זו שאנו דנים בה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כך מקובלני ממך: הזאה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שבות היא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינה דוחה את השבת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן דנתי לפניך קל וחומר מהזאה האסורה, לשחיטה, שלא תדחה שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועשיתי זאת כדי לעורר אותך לכך שפשיטא לי שהזאה אינה דוחה שבת, ותזכר שמאיתך קיבלתי זאת, ותחזור בך ממה שאמרת "ועליה אני דן" להתיר הזאה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מאחר דהוא</b> רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>אגמריה</b>, לימד את רבי עקיבא שהזאה אינה דוחה שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא קא הדר ביה?</b> מדוע חזר בו רבי אליעזר והתיר הזאה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר עולא: רבי אליעזר כי אגמריה</b> שלימד הזאה אינה דוחה שבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>הזאה ד</b>לצורך אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b> בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>אגמריה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הפרשת <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה גופה לא דחיא שבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא נמי, כי אותביה</b> לרבי אליעזר קל וחומר, להפוך ולומר ששחיטה לא תדחה שבת - מ<b style='font-size:20px; color:black;'>הזאה דתרומה אותביה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא מצוה, והיא</b> אסורה רק <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שבות</b>, ובכל זאת אינה דוחה ההזאה את השבת, קל וחומר לשחיטה שהיא מלאכה שלא תדחה שבת. ובכך רצה רבי עקיבא להזכיר לרבי אליעזר ששמע ממנו עצמו שהזאה לצורך אכילת תרומה, על אף שהיא הזאה לצורך מצוה, אינה דוחה שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטען רבי עקיבא שהוא הדין להזאה לצורך הקרבת קרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוא</b>, רבי אליעזר שנפגע מדבריו של רבי עקיבא, <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b>: מ<b style='font-size:20px; color:black;'>הזאה דפסח</b> שהיא מותרת ושעליה לא הורה לו לרבי עקיבא שהיא אסורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מותיב ליה</b> רבי עקיבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רבה</b> מברייתא, שמוכח בה כי רבי עקיבא דן קל וחומר מהזאה לצורך פסח, ולא מהזאה לצורך אכילת תרומה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השיב רבי עקיבא</b> לרבי אליעזר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הזאת טמא מת תוכיח, שחל שביעי שלו להיות בשבת, ו</b>היה זה <b style='font-size:20px; color:black;'>בערב הפסח, שהיא מצוה והיא משום שבות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינה דוחה את השבת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכיח רבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, וודאי</b> משמע, מכך שהיה פשוט לרבי עקיבא שהזאה לצורך הקרבת קרבן פסח אסורה, עד שטען ממנה עצמה לרבי אליעזר, שאיסור <b style='font-size:20px; color:black;'>הזאה דפסח אגמריה</b> רבי אליעזר לרבי עקיבא שאינו דוחה שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מאחר דאגמריה</b> רבי אליעזר לרבי עקיבא שהזאה אסורה אפילו לצורך קרבן פסח - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא קא פריך ליה רבי אליעזר</b> לרבי עקיבא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר גמריה איתעקר ליה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתא רבי עקיבא לאדכוריה גמריה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ונימא ליה</b> רבי עקיבא לרבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדיה</b> במפורש, שהוא עצמו לימדו כך, ולמה הוצרך לרמוז לו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b> רבי עקיבא ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לאו אורח ארעא</b> אין זה דרך ארץ להזכירו במפורש שטעה ושכח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מבארת הגמרא את ענין ההזאה בשבת: <b style='font-size:20px; color:black;'>והזאה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא דחיא שבת?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>טלטולי</b> מים <b style='font-size:20px; color:black;'>בעלמא הוא,</b> ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>תדחי שבת משום פסח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: גזירה שמא יטלנה</b>, למי ההזאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויעבירנה ארבע אמות ברשות הרבים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולרבי אליעזר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ניעבריה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא אמר רבי אליעזר: מכשירי מצוה דוחין את השבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> לתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> שאמר רבי אליעזר שמכשירי מצוה דוחין את השבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא דגברא גופיה חזי,</b> וכגון תינוק, שראוי למולו בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ורמי</b> ומוטל <b style='font-size:20px; color:black;'>חיובא עליה</b>, אלא שצריך להביא עבורו איזמל דרך רשות הרבים כדי למולו בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא, דגברא גופיה לא חזי</b> היות והוא טמא - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא רמי חיובא עליה</b>, ואין הזאתו מכשירי מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: לדברי רבי אליעזר</b>, הסובר שכל מקום שאין הגברא ראוי עתה אין תיקוניו נחשבים אפילו לא למכשירי מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קטן בריא</b> שזמנו להימול בשבת ואין צורך לרוחצו במים חמים לפני המילה כדי שיהיה ראוי למולו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מחמין לו חמין</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להברותו</b>, לעשותו בריא וחזק קודם מילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמולו בשבת</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא חזי ליה</b> למולו, וממילא מותר לדחות את השבת גם לצורך מכשיריו, לחזקו ולהברותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>קטן חולה</b>, שרק אם ירחצוהו במים חמים יהיה ראוי למילה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא</b> עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חזי ליה</b>, אינו ראוי להימול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: ואי בריא הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה ליה חמין להברותו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רבא: הכל</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"חולין"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הן אצל מילה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד קטן בריא ואחד קטן חולה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מחמין לו חמין להברותו ולמולו בשבת, דהא לא חזי.</b> שאם לא ירחצו אותם קודם המילה במים חמים אי אפשר למולם. ולכן, אין חימום המים נחשב למכשיר מצוה כלל, ואפילו לרבי אליעזר צריך להכין את המים החמים מבעוד יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה אביי</b>: שנינו בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ערל שלא מל</b> עצמו ערב הפסח - <b style='font-size:20px; color:black;'>ענוש כרת,</b> על שלא תיקן עצמו להיות ראוי להקרבת הפסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי אליעזר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא הכא, דגברא גופיה לא חזי, וקתני ענוש כרת</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא, רמי חיובא עליה</b> לתקן עצמו, והוא הדין שחייב לטהר עצמו. ואם כן, תדחה הזאתו את השבת, שהרי חייב הוא להטהר!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: קסבר רבי אליעזר</b> כי אמנם ערל וטמא שניהם אינם ראויים להקריב קרבן פסח, אבל יש לחלק בין חיובם לעשות עצמם ראויים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שערל חייב למול עצמו, ואילו טמא מת אינו חייב לטהר עצמו (בהזאה ביום השביעי, כשהוא חל בערב פסח שחל בשבת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי אליעזר מחלק כך, לפי מה שהוא סבור בכמה הלכות אחרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שוחטין</b> קרבן פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אין <b style='font-size:20px; color:black;'>זורקין</b> את דמו <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> מי שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא שרץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שנחלקו לקמן (פ ב) בגמרא האם שוחטין את קרבן פסח עבור טמא שרץ, שיכול לטבול במשך היום ולהיות טהור בערב, ולאכול את קרבן הפסח, או שמא אם בשעת שחיטת הפסח הוא לא טבל הרי הוא נדחה לפסח שני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם טמא מת שחל שביעי שלו בערב פסח נכלל במחלוקת זו, לפי שגם הוא יכול לקבל הזאה, ולהיות ראוי בערב לאכול קרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שלקמן המחלוקת היא בטמא שרץ, נקטה הגמרא שרבי אליעזר סובר במחלוקת הזאת שאין שוחטין על טמא שרץ. והוא הדין שלדעת רבי אליעזר אין שוחטים על טמא מת, אלא שניהם נדחים לפסח שני.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0137_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסטB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot