https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%96_%D7%90 2026-04-26T20:23:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=140963&oldid=prev 2020-09-06T14:52:48Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:52, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l103">שורה 103:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 103:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93266:rev-140963:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%96_%D7%90&diff=93266&oldid=prev 2015-06-30T13:26:47Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים סז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;/span&gt;&lt;BR&gt;&lt;/U&gt;&lt;/B&gt;&lt;/span&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, יש לך שעה שזבין ומצורעין&lt;/b&gt;, שטומאתם חמורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משתלחין&lt;/b&gt; מן העזרה. כלומר, אין להם היתר מיוחד להכנס לעזרה אפילו באותה שעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;באותה השעה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין טמאי מתים&lt;/b&gt;, שטומאתם קלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משתלחין&lt;/b&gt; מהעזרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיזה&lt;/b&gt; שעה היא זאת?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt; הזמן בו מקריבים קרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסח הבא בטומאה.&lt;/b&gt; ובא הפסוק ללמד, כי בזמן שיהיו רוב הציבור טמאים בטומאת מת (דוקא), רק טמאי המת יעשו את הפסח בטומאה, ואילו הזבים והמצורעים יידחו מלעשותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; הקשה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי: אי הכי,&lt;/b&gt; שלא נלמד מהפסוק &quot;איש איש כי יהיה טמא לנפש&quot; שבו מוזכר בפירוש שהיתר טומאה בציבור הוא בטומאת מת. אלא נדייק זאת מהפסוק שהביא ריש לקיש, שבו לא מוזכר איזו טומאה הותרה בציבור, אם כן, אפשר ללמוד שגם טומאת זב הותרה בציבור!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי דיוקו של ריש לקיש הוא מזה שכתבה התורה גם טמא חמור וגם טמא קל, ומכך יש ללמוד שיש שעה אשר בה רק טמא חמור משתלח מהעזרה ואילו טמא קל נכנס אליה לעשות את הפסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותיקשי: כי לפי דיוק זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא נמי&lt;/b&gt;, נדייק דיוק נוסף:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יאמר&lt;/b&gt; הכתוב שיש לשלח מן המחנה טמאי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זב וטמאי מתים&lt;/b&gt;, שטומאתם קלה יחסית מטומאת מצורע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואל יאמר&lt;/b&gt; הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורע&lt;/b&gt;, שטומאתו חמורה מהם (וכפי שתתבאר להלן חומרתו), ופשיטא שגם הוא משתלח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואני אומר&lt;/b&gt; בעצמי: אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זב&lt;/b&gt;, שטומאתו קלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משתלח&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורע&lt;/b&gt; שטומאתו חמורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כל שכן&lt;/b&gt; שהוא משתלח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;, בא הכתוב לומר, כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לך שעה ש&lt;/b&gt;רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורעין משתלחין&lt;/b&gt; מהעזרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין זבין וטמאי מתים משתלחין&lt;/b&gt; ממנה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיזה זה&lt;/b&gt; הזמן הזה? - כאשר מקריבים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסח הבא בט ומאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; לתרץ, שאכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי&lt;/b&gt;, שגם זב מקריב פסח כאשר פסח בא בטומאה בציבור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אין זה נכון לומר זאת. כי -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתנן: פסח הבא בטומאה&lt;/b&gt; בציבור - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא יאכלו ממנו זבים וזבות, נדות ויולדות&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם אכלו פטורין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שמהפסוק שהביא ריש לקיש אפשר לדייק שטומאת זב הותרה בציבור, ואילו המשנה אומרת שלזב לא הותרה האטומאה בציבור - מוכח מכאן כי הלימוד הוא דוקא מהפסוק שהביא רבי יוחנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שפסוק זה מדבר בטומאת מת בלבד, וכמו שנאמר בו &quot;איש כי יהיה טמא לנפש אדם&quot;, וממנו יש לדייק כי רק איש טמא מת נדחה מפסח, ואין ציבור טמא מת נדחה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר אביי: לעולם, מקרא קמא&lt;/b&gt; &quot;איש איש כי יהיה טמא לנפש אדם&quot;, שדרש ממנו רבי יוחנן, משם למדנו את דין פסח הבא בטומאה, שאיש נדחה לפסח שני ואין ציבור נדחה לפסח שני,&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל מה שהקשה ריש לקיש לרבי יוחנן, שיתכן לדייק מהפסוק להיפך, שציבור טמא מת נדחה לגמרי מקרבן פסח, בין מפסח ראשון ובין מפסח שני, יש ליישב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן&lt;/b&gt;, לדבריך, שלשון הכתוב &quot;איש איש כי יהיה טמא לנפש&quot; אין משמעותו שהוא בא להקל ולהתיר לציבור טמא מת להקריב בטומאה, אלא להיפך, הוא בא להחמיר ולמעט אותו בכלל מהקרבת פסח - מדוע נקט הכתוב &quot;כי יהיה טמא לנפש&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי תוספת המילה &quot;לנפש&quot; משמעותה למעט זבים ומצורעים, שטומאתם חמורה יותר. ובמה יש להחמיר בהם יותר מאשר בטומאת מת, כאשר פסוק זה בא, לדבריך, להחמיר בטומאת ציבור, ולדחותו מפסח בכלל!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי לדבריך, עדיף היה כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניכתוב רחמנא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;איש איש כי יהיה טמא&quot;&lt;/b&gt; סתם, ונשמע ממנו כי בכל טומאה שהיא נדחה היחיד לפסח שני, ואילו ציבור שנטמא אין לו תקנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;טמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לנפש&quot;&lt;/b&gt; שנקט הכתוב כאן, שמשמעותו היא שיש להחמיר בזבים ובמצורעים יותר מאשר בטמא נפש - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, בהכרח, כדברי רבי יוחנן, שבא הכתוב להקל ולא להחמיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לומר, שטמא מת יחיד נדחה לפסח שני, ואילו ציבור טמא מת מקריב פסח ראשון בטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן נקט הכתוב &quot;לנפש&quot;, בטומאת מת, שרק בה עושה הציבור פסח ראשון בטומאה. אך אם היה הציבור טמא בטומאת זב או שהיו רוב הציבור מצורעים אין הם מקריבים פסח ראשון בטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt;, ואם תרצה לומר כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לנפש&quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להכי הוא דאתא&lt;/b&gt;, שבא הפסוק לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הטמא מת&lt;/b&gt; (יחידי) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא דנדחה לפסח שני, אבל שאר טמאין לא&lt;/b&gt; נדחים לפסח שני, אלא אינם מביאים פסח כלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לא יתכן לומר כך. כי -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: יכול לא יהו עושין פסח שני אלא טמאי מתים ו&lt;/b&gt;מי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהיה בדרך רחוקה,&lt;/b&gt; האמורים בפסוק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זבין ומצורעין ובועלי נדות&lt;/b&gt; שאינם אמורים בפסוק - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מניין&lt;/b&gt; שעושים פסח שני?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;איש איש&lt;/b&gt; כי יהיה טמא לנפש&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ויכול היה הכתוב לכתוב טמא סתם, ולכלול בכך את כל הטמאים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לנפש&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתב רחמנא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt;, בא הכתוב ללמד ענין נוסף, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איש&lt;/b&gt; יחידי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נדחה לפסח שני, ואין ציבור נדחה לפסח שני, אלא עבדי&lt;/b&gt; פסח ראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטומאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי עבדי ציבור&lt;/b&gt; פסח ראשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטומאה&lt;/b&gt; - דוקא כשהיו טמאים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטמא מת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; היו הציבור טמאים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאר טומאות&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא עבדי&lt;/b&gt; פסח ראשון בטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שלשה מחנות הם: מחנה שכינה, מחנה לויה, ומחנה ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מחנה שכינה, שהוא מקום המקדש וכל השטח שבתוך חומת העזרה, וממנו משתלחים ממנו כל הטמאים, ואפילו הטמאים ב&quot;טומאות קלות&quot;, כגון הטמאים בטומאת מת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מחנה לויה, שהוא הר הבית, משתלחים ממנו רק הטמאים בטומאה חמורה, כמו זבים ובעלי קרי, שטומאה יוצאת מגופם, אך אין משתלחים ממנו טמאי מת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וממחנה ישראל, והיינו, כל ערי ישראל, משתלחים רק המצורעים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;במצות שילוח המחנות נאמרו גם לאו וגם עשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך נאמר בפרשת נשא (במדבר ה ב):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;צו את בני ישראל וישלחו מן המחנה - כל צרוע וכל זב, וכל טמא לנפש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מזכר עד נקבה תשלחו, אל מחוץ למחנה תשלחום.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולא יטמאו את מחניהם אשר אני שוכן בתוכם&quot;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: מצורע&lt;/b&gt;, החייב להיות מחוץ למחנה ישראל, ואסור לו להכנס למחנה ישראל מחמת הלאו של &quot;ולא יטמאו את מחניהם&quot;, ואירע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנכנס&lt;/b&gt; במזיד למחנה ישראל, שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לפנים ממחיצתו&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור&lt;/b&gt; ממלקות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; במצורע (ויקרא יג) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בדד ישב מחוץ למחנה מושבו&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בדד ישב&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבדו ישב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מחוץ למחנה מושבו&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכתוב נתקו&lt;/b&gt; ללאו של מצורע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;מצות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עשה.&lt;/b&gt; וכל לאו שניתק לעשה אין לוקים עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתיביה&lt;/b&gt; מזה ששנינו בברייתא:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורע שנכנס&lt;/b&gt; לעיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפנים ממחיצתו&lt;/b&gt; - דינו הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בארבעים&lt;/b&gt; מלקות על הלאו של &quot;ולא יטמאו את מחניהם&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זבין וזבות שנכנסו&lt;/b&gt; להר הבית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפנים ממחיצתן&lt;/b&gt; - דינם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בארבעים&lt;/b&gt; מלקות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וטמא מת מותר ליכנס למחנה לויה&lt;/b&gt; (הר הבית).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא טמא מת בלבד אמרו&lt;/b&gt; שמותר להכנס למחנה לויה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אפילו מת עצמו&lt;/b&gt; מותר להכניס לשם. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; (שמות יג) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויקח משה את עצמות יוסף עמו&lt;/b&gt;. &quot; ומשמע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עמו&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במחיצתו&lt;/b&gt; של משה, במחנה לויה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפורש בברייתא שמצורע לוקה, בניגוד למה שאמר רב חסדא שפטור היות והוא לאו הניתק לעשה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנאי היא&lt;/b&gt; שנחלקו בדבר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;יש תנא הסובר שלא בא הפסוק האמור בפרשת מצורע &quot;מחוץ למחנה מושבו&quot; למצות עשה המנתקת את הלאו, אלא ללמד על שילוח מצורע ממחנה שלישי, שמצורע בלבד משתלח ממנו (כי בפרשת שילוח מחנות מוזכר שילוח משני מחנות בלבד).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולדעתו לוקים על הלאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו רב חסדא סובר כדעת התנא האומר שאין צורך בפסוק הזה ללמד על שילוח מצורע ממחנה שלישי, ולכן הפסוק הזה בא לומר שיש בשילוח מצורע מחוץ למחנה מצות עשה, המנתקת אליה את הלאו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולכן רב חסדא, הסובר כמוהו, פוטר אותו ממלקות, כדין לאו הניתק לעשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: נאמר בפרשת מצורע &quot;בדד ישב מחוץ למחנה מושבו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בדד ישב&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לבדו ישב&lt;/b&gt;. מלמד הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא יהו טמאין אחרים&lt;/b&gt; כגון זבים או טמאי מת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יושבין עמו&lt;/b&gt; מחוץ למחנה ישראל, אלא הם יכולים להשאר במחנה ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ללמדך, כי רק המצורע לבדו משתלח אפילו מחוץ למחנה ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול יהו זבין וטמאי מתים&lt;/b&gt; (שלמדנו עתה שהם יכולים להשאר במחנה ישראל) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משתלחין למחנה אחת&lt;/b&gt; (והיינו, שדינם שוה, ושניהם משתלחים מחוץ למחנה שכינה אל מחנה לויה או מחוץ למחנה לויה אל מחנה ישראל) -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; (במדבר ה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ולא יטמאו את מחניהם&lt;/b&gt; &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומזה שכתב &quot;מחניהם&quot; בלשון רבים, ולא כתב &quot;מחנה&quot; בלשון יחיד - מלמד שבא הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתן מחנה לזה ומחנה לזה, דברי רבי יהודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומהפסוק הזה, שנאמר בו פעמיים לשון מחנה - &quot;אל מחוץ למחנה תשלחום&quot;, &quot;ולא יטמאו את מחניהם&quot;, למדים אנו על שני מחנות. ומהפסוק האמור במצורע &quot;מחוץ למחנה מושבו&quot; למדנו למחנה שלישי, שהמצורע לבדו משתלח ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפי רבי יהודה אין הפסוק השלישי שבמצורע מנתק את הלאו של מצורע לעשה, אלא הוא בא ללמד על שילוח המצורע ממחנה ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכך סובר התנא המחייבו מלקות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: אינו צריך&lt;/b&gt; את הפסוק במצורע &quot;מחוץ למחנה מושבו&quot; כדי ללמד על מחנה שלישי לשילוח מצורע, היות שאת כל שלשת המחנות ניתן ללמוד מפרשת שילוח מחנות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא אומר&lt;/b&gt; בפרשת שילוח מחנות (במדבר ה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב וכל טמא לנפש&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועל כרחך שהכתוב הזה מדבר בשלשה שילוחים משלשה מחנות, של שלשה טמאים שונים, בדרגת טומאה שונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי אם המדובר הוא בשילוח אחד כולל של כל הטמאים ממחנה אחד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יאמר&lt;/b&gt; הכתוב שילוח מן המחנה האחד של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאי מת&lt;/b&gt;, שטומאתם קלה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואל יאמר&lt;/b&gt; הכתוב מצות שילוח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאי זב&lt;/b&gt; מהמחנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואני אומר&lt;/b&gt;, יכול אני ללמוד בעצמי, את שילוחו של זב בקל וחומר:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאי מתים משתלחין&lt;/b&gt; מן המחנה -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זבין&lt;/b&gt;, שטומאתם יוצאת מגופם, והיא טומאה חמורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כל שכן&lt;/b&gt; שמשתלחים מן המחנה!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה נאמר זב?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתן לו&lt;/b&gt; שילוח מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחנה שניה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם המדובר בפסוק הוא בשילוח משני מחנות בלבד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יאמר&lt;/b&gt; הכתוב ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זב&lt;/b&gt; משתלח מן המחנה השני, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואל יאמר&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורע&lt;/b&gt; צריך גם הוא להשתלח ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואני אומר&lt;/b&gt;, יכול אני ללמוד זאת בעצמי:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זבין משתלחין&lt;/b&gt; מחוץ למחנה השני - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורעין&lt;/b&gt; שטומאתם חמורה מטומאת זבים (וכפי שיבואר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כל שכן&lt;/b&gt; שגם הם משתלחים מן המחנה השני!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה נאמר&lt;/b&gt; בשילוח מחנות גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצורע&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליתן לו&lt;/b&gt; למצורע שילוח אל מחוץ ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחנה שלישית.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוסיף רבי שמעון ואומר: כיון שאת שלשת המחנות לומדים מהפסוק האמור בפרשת שילוח מחנות, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהוא אומר&lt;/b&gt; בפרשת מצורע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בדד ישב&lt;/b&gt; מחוץ למחנה מושבו&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכתוב נתקו&lt;/b&gt; את הלאו של שילוח מחנות במצורע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לעשה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכדעת רבי שמעון סובר רב חסדא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מבארת הגמרא את דברי רבי שמעון בברייתא, שזב חמור מטמא מת ואפשר ללמוד את שילוח הזב בקל וחומר מטמא מת:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי חומריה דזב&lt;/b&gt; יותר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמא מת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן טומאה&lt;/b&gt; של הזב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאה עליו מגופו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדרבה, טמא מת חמור&lt;/b&gt; מזב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן טעון הזאה&lt;/b&gt; של מי אפר פרה אדומה ביום ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלישי ו&lt;/b&gt;ביום ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שביעי&lt;/b&gt;, מה שאין כן בזב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר קרא&lt;/b&gt; לשלח מן המחנה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא&lt;/b&gt; מת, אלא שהוסיף הכתוב לומר גם את המילה &quot;כל&quot;. שנאמר &quot;וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל טמא&lt;/b&gt; לנפש&quot;. ומ&quot;כל&quot; אנו לומדים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבות&lt;/b&gt; שילוח מחנות ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא שרץ&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זב&lt;/b&gt; (שאין בו הזאה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמור מטמא שרץ&lt;/b&gt;, ולכן אפשר ללמוד בקל וחמר מטמא שרץ שגם זב משתלח מהמחנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי חומריה&lt;/b&gt; של זב? - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדאמרן&lt;/b&gt;, שטומאה יוצאת מגופו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדרבה,&lt;/b&gt; טמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרץ חמור&lt;/b&gt; מזב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכן&lt;/b&gt; השרץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מטמא&lt;/b&gt; בנגיעה אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באונס&lt;/b&gt;, ואילו זיבה היוצאת מזב באונס (ולא כתוצאה מהיותו חולה בחולי הזיבה) אינה מטמאה אותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0133_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBסזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot