https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%94_%D7%91פרשני:בבלי:פסחים סה ב - היסטוריית גרסאות2026-05-11T14:23:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%94_%D7%91&diff=140960&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:52:26Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:52, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93263:rev-140960:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%94_%D7%91&diff=93263&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:26:42Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים סה ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, רק <b style='font-size:20px; color:black;'>דם שהנפש יוצאה בו</b>, כגון "דם הקילוח" <b style='font-size:20px; color:black;'>מכפר</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>דם שאין הנפש יוצאה בו</b>, כגון "דם התמצית" <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מכפר.</b> (ודוקא לענין כרת באוכל דם מרבה רבי יהודה דם התמצית מ"כל דם"). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> מבואר לעיל סה א הערה 9.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שדם התמצית פסול לזריקה אף לרבי יהודה, מעתה קשה שוב: הרי דם התמצית מעורב בדם התערובות, ומבטל את הדם הכשר על ידי ביטול ברוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחוזרת הגמרא ומתרצת אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, רבי יהודה</b> - הולך <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמיה</b> (לשיטתו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: אין דם מבטל דם.</b> ולכן לא מתבטל הדם הכשר שנשפך מן הכלי. ואפילו אם הגיע רק מעט ממנו למזבח - זריקה דם כשר היא, והוכשר הקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודברי רבי יהודה נשנו במסכת זבחים (עח א): דם זבחים שנתערב במים - אם יש בו מראית דם, כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נתערב בדם בהמת חולין או בדם חיה - "רואין" את הדם הפסול כאילו הוא מים, ואם יש בדם הכשר כדי שיראה במים מראית דם, כשר. ואם לאו, פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי יהודה אומר: אין דם מבטל דם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אמר להן רבי יהודה לחכמים: לדבריכם</b>, שאתם אומרים שלא היו זורקין מדם התערובות שברצפת העזרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה פוקקין</b> (סותמים בפקק) <b style='font-size:20px; color:black;'>את</b> נקב חומת <b style='font-size:20px; color:black;'>העזרה</b> בערב פסח?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, מכאן ראיה לדברי, שכוס היה ממלא מדם התערובות, ופקקו את העזרה כדי שלא יצא כל הדם הנשפך בעזרה. וכשממלא את הכוס נמצא דם מכולם מעורב בו, ואם נשפך דם קרבן אחד בלא זריקה, נמצא זורק ממנו עכשיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו</b> (ענו) <b style='font-size:20px; color:black;'>לו</b> חכמים לרבי יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>שבח הוא לבני אהרון שילכו</b> בערב פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>עד ארכובותיהם בדם</b> (שעוסקין בעבודת הקדוש ברוך הוא באמונה, ואינם נמאסין מחמת הדם. חסדי דוד על התוספתא פרק ד הלכה י). ולכן פקקו את העזרה בערב פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: איך יכלו הכהנים ללכת בעזרה בתוך הדם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא קא חייץ!</b> הרי הדם חוצץ בין רגליהם לרצפה. ושנינו (בזבחים טו ב): אם עומד הכהן על הכלי או על גבי רגל חבירו בשעת עבודה עבודתו פסולה. לפי שנאמר בענין עבודת המקדש "לעמוד לשרת" (דברים יח), ואין זה עמידה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> כך כתב רש"י. אבל בגמרא זבחים כד א מובא טעם אחר. ועיין רש"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: דם <b style='font-size:20px; color:black;'>לח הוא, ואינו חוצץ.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כדתניא</b>: הטובל במקוה, והיה גופו מלוכלך באחד מדברים אלו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הדם, והדיו והחלב והדבש</b> - אם היו <b style='font-size:20px; color:black;'>יבשים</b> הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>חוצצין.</b> אבל אם היו <b style='font-size:20px; color:black;'>לחין, אין חוצצין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן נלמד לדם שברגלי הכהנים, שאם הוא לח אינו חוצץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא קמתווסי מאנייהו!</b> הרי מתלכלכין בגדיהם של הכהנים מן הדם שמהלכין בו עד ארכובותיהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותניא</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>היו בגדיו</b> של הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מטושטשין</b> (מלוכלכין), <b style='font-size:20px; color:black;'>ועבד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודתו פסולה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b>, אם תאמר לתרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>דמדלו להו למאנייהו</b>, שהיו מגביהים את שולי בגדיהם ותוחבין אותם באבנט שיעמדו למעלה מהארץ, ולכן אין בגדיהם מתלכלכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי אי אפשר לתרץ כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהתניא</b>: נאמר (בויקרא ו ג) "ולבש הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מדו בד"</b>. ודרשו חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מדו"</b> היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>כמדתו.</b> שהכתונת תעמוד עליו לפי מדתו, בשוה לארץ, ולא תגרר עליה. מכאן <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יחסר</b> ממדת הכתונת <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יותיר.</b> ולמדנו מכאן שאסור לכהן להרים את הכתונת גבוה מן הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היה בעזרה דם כה מרובה, היתה הכותונת מתלכלכת, והיתה העבודה פסולה!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: מה שאמרו חכמים שבח הוא לכהנים שילכו עד ארכובותיהם בדם, הם דיברו <b style='font-size:20px; color:black;'>בהולכת אברים לכבש</b> כדי להקטירם. <b style='font-size:20px; color:black;'>דלאו "עבודה" היא.</b> שהולכת האיברים אינה בכלל דיני "עבודת הקרבנות", ולכן מותר לכהנים להפשיל את בגדיהם ולהגביהם מן הקרקע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בשאר העבודות לא עשו הכהנים כן. ולהלן מפורש איך עשו בשאר העבודות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא?!</b> - האם הולכת האברים אינה בכלל עבודת הקרבנות? <b style='font-size:20px; color:black;'>! והא מדבעי כהונה</b>, מזה שהצריך הכתוב בהולכת האיברין לכבש שתעשה דוקא על ידי כהנים, מוכח ש<b style='font-size:20px; color:black;'>עבודה היא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: נאמר (בויקרא א יג) בענין עבודת העולה: "והקרב והכרעים ירחץ במים, <b style='font-size:20px; color:black;'>והקריב הכהן את הכל</b> והקטיר <b style='font-size:20px; color:black;'>המזבחה".</b> מהי "הקרבה"? זו - <b style='font-size:20px; color:black;'>זו הולכת אברים לכבש</b>. כגון הקרב והכרעיים הכתובים בתחילת הפסוק, שמוליכם להקטירם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר שהולכת אברים לכבש עבודה היא, אם כן אסור לכהנים להפשיל בגדיהם ולהגביהם מעל הארץ!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, מה שאמרו חכמים שהכהנים הלכו עד ארכובותיהם בדם, מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>בהולכת עצים למערכה</b> לראש המזבח, שבו היו עורכים את העצים להבעיר אש, <b style='font-size:20px; color:black;'>דלאו עבודה היא</b> (והיא כשרה בזרים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, באותה שעה הפשילו הכהנים את בגדיהם והגביהום מעל הארץ, והלכו בדם עד ארכובותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>בהולכת אברים לכבש, ובהולכת דם</b> אל המזבח שהן עבודת הקרבנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהא</b> (מכל מקום) - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי אזלי</b> איך יכלו ללכת? הרי להגביה בגדיהם לא יכלו, ואם ילכו בבגדיהם בדם, יטנפו בגדיהם ועבודתם תפסל!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דמסגי אאיצטבי</b>. היו הולכין על גבי איצטבאות - שהיו בעזרה כמין איצטבאות, מחוברות לרצפת העזרה, ויש להם דין רצפה. והלכו הכהנים עליהן בלא להתלכלך מן הדם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד תולין ומפשיטין?</b> אונקליות של ברזל היו קבועים בכתלים בעמודים, ותולה ומפשיט. <b style='font-size:20px; color:black;'>קרעו והוציא את אימוריו. נתנו במגיס</b> (קערה, והיא כלי שרת), <b style='font-size:20px; color:black;'>והקטירן על גבי המזבח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הפשטת העור של קרבן הפסח כשרה אפילו בזרים, היות שהפשטת קדשים קלים לא הוזכרה בתורה כמצות עשה. ואפילו הפשט וניתוח של עולה שהיא מצות עשה כשרה בזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, מה ששנינו במשנתנו "כיצד תולין ומפשיטין" מדובר אפילו בזר המפשיט, ולאו דוקא בכהן. וכן "קרעו והוציא את אמוריו", מדובר גם בזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואחרי זה כתוב "נתנו במגיס, והקטירן על גבי המזבח". ומשמע לכאורה שאותו הזר שהפשיט הוא גם הקטיר על גבי המזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אטו הוא גופיה הוה מקטיר להו?</b> האם הישראל עצמו שהפשיט הוא היה גם מקטיר את האימורין?! והרי הקטרה היא עבודת הכהנים בלבד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> - "נתנו הישראל במגיס, <b style='font-size:20px; color:black;'>להקטירן</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>על גבי המזבח".</b> כלומר שגורסין במשנה "להקטירן" בלמ"ד. שיש לפרשו שהישראל נותנן את האימורים במגס, ויהיו שם עד שיבוא הכהן הראוי להקטירם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> על פי רבי עקיבא איגר בגליון הש"ס.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>יצתה כת ראשונה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b>: כאשר היו הולכים מהעזרה לבתיהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל אחד ואחד נותן פסחו בעורו</b> של פסחו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפשיל לאחוריו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב עיליש: טייעות</b> - דרך סוחרים ישמעאלים הוא זה.</span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק תמיד נשחט</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0005_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשישיB-BאלוBדברים"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שישי - אלו דברים</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו דברים</b> שכאשר חל ערב פסח בשבת, עשייתן <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>פסח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דוחין את השבת: שחיטתו, וזריקת דמו,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> שצריכים להעשות ביום י"ד, ואינם יכולים להעשות במוצאי שבת. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> אין בזריקת הדם כל איסור, ושנה התנא את זריקת דמו אגב שחיטתו. תוס'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומיחוי קרביו</b> (הוצאת הרפש מהקרביים. ויתבאר בגמרא כיצד עשו זאת), שאינו סובל דיחוי למוצאי שבת בגלל הסרחון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והקטרת חלביו</b> על המזבח, על אף שאפשר להקטירם במוצאי שבת. היות שחביבות עשיית המצוה בשעתה, גם היא דוחה שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל, צלייתו והדחת קרביו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינן דוחין את השבת</b>, לפי שאפשר לעשותם במוצאי שבת, בליל חג הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>הרכבתו</b> של קרבן הפסח על הכתף ונשיאתו אל העזרה דרך רשות הרבים, אף על גב שאין בכך איסור מן התורה, היות ו"חי (נחשב כמי ש) נושא את עצמו", וכל האיסור אינו אלא מדרבנן, בכל זאת אין הרכבתו דוחה את השבת, היות ואפשר לעשותה מאתמול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הבאתו מחוץ לתחום</b>. למרות שהבאה מחוץ לתחום אינה אלא איסור דרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>חתיכת יבלתו</b>, שאיסורה הוא משום מלאכת גוזז, ואפילו יחתכנה כלאחר יד, בשיניו או בציפורניו, הרי למרות שאינה אסורה אלא מדרבנן -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל אלו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין דוחין את השבת</b>, הואיל ואפשר לעשותם ביום חול, מאתמול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר</b>: גם "מכשירי מצוה" של קרבן הפסח, כמו הרכבתו והבאתו חוץ לתחום, וכן חתיכת יבלתו כלאחר יד - <b style='font-size:20px; color:black;'>דוחין</b> את השבת, אף על גב שאפשר לעשותם מערב שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל מודה רבי אליעזר שאת הדברים שאפשר לעשות במוצאי שבת דוחים אותם עד לאחר השבת</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אליעזר: והלא דין</b> קל וחומר <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b>, שידחו עשיות הללו, שאינן אלא איסור שבות דרבנן, את השבת, גם אם יש אפשרות לעשותן מלפני השבת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מה אם שחיטה, שהיא</b> חמורה, שהרי היא אסורה בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> אב <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דוחה את השבת</b> לצורך הקרבת הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עשיות <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו, שהן</b> קלות, היות והן אסורות רק <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"שבות"</b> מדרבנן - וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידחו את השבת!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יהושע: יום טוב יוכיח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שהתירו בו</b> שחיטה ובישול לצורך יום טוב, למרות שאיסורן של מלאכות אלו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> אבות <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכה, ו</b>בכל זאת גזרו חכמים ואמרו ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אסור בו משום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"שבות"</b> להביא אוכל לצורך יום טוב מחוץ לתחום, הואיל ואפשר לעשותו מאתמול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי אליעזר</b> לרבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>מה זה יהושע!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה ראיה</b> הינך מביא מהבאת דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות</b> מחוץ לתחום, שאסרוהו חכמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>הבאת קרבן פסח מחוץ לתחום שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה</b>, ולא יעמידו חכמים את דבריהם למנוע קיום מצוה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השיב רבי עקיבא ואמר: הזאה</b> של מי אפר פרה אדומה על טמא מת בשבת ערב הפסח, לטהרו ביום השביעי ולהכשירו לאכול בערב קרבן פסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>תוכיח</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהיא משום מצוה,</b> שאם לא יזה לא יעשה את קרבן הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>גם שמעתי כי <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b> אסורה בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שבות</b> מדרבנן, היות ונראה כאילו מתקנים בכך את האדם הנטהר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכל זאת העמידו חכמים את דבריהם אפילו במקום מצוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אמרו, שהזאתו של טמא מת שחל יום השביעי שלו בערב פסח - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינה דוחה את השבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אף אתה אל תתמה על אלו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאף על פי שהן משום מצוה, והן</b> אסורות רק <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שבות</b> - ובכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ידחו את השבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(בגמרא מתבאר כי את איסור ההזאה בשבת שמע רבי עקיבא מרבי אליעזר רבו, אלא שרבי אליעזר שכח זאת, וניסה רבי עקיבא להזכירו בדרך כבוד, מבלי שיאמר לו ששמע זאת מפיו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי אליעזר: ועליה</b>, על הזאה בשבת, ששמעת שהיא אסורה אפילו כדי לטהר טמא מת להאכילו בקרבן פסח - <b style='font-size:20px; color:black;'>אני דן</b> קל וחומר להתירה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה אם שחיטה, שהיא</b> אסורה בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> אב <b style='font-size:20px; color:black;'>מלאכה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דוחה את השבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הזאה, שהיא</b> אינה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>שבות</b> מדרבנן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין שדוחה את השבת!</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0130_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot