https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:פסחים סג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-26T22:03:26Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=140956&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:51:56Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:51, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93259:rev-140956:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92_%D7%91&diff=93259&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:26:33Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים סג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שיהיה החמץ שייך <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחד מבני חבורה</b> שנמנו על קרבן הפסח הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולקמן מפרש דכתיב "לא תשחט על חמץ דם זבחי, ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח". ודרשינן: דוקא מי ששייך בו איסור "לא ילין" נאמר בו איסור "לא תשחט על חמץ". והיינו בני החבורה, שהם בכלל "לא תותירו מן הבשר עד בוקר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופירש רש"י שאם יש חמץ לאחד מהם - כולם עוברים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> התוס' סוברים שבני החבורה אינם חייבים. אלא, שאם יש לאחד מהם חמץ חייב השוחט או הזורק, היות והפסוק מדבר על השוחט והזורק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אינו חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהא</b> החמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>עמו בעזרה</b>. ולקמן מפרש טעמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: אף על פי שאין</b> החמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>עמו בעזרה</b> - חייב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קמיפלגי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אילימא</b> (אם נאמר) <b style='font-size:20px; color:black;'>ב"על</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בסמוך"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, האם כל מקום שכתוב בו "על" - משמעותו "בסמוך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו שהכתוב (במדבר ב) "ועליו מטה מנשה" פירושו - בסמוך לו. ובכך <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיפלגי</b> רבי יוחנן וריש לקיש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי שמעון בן לקיש סבר</b>: כל מקום דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> משמע <b style='font-size:20px; color:black;'>בסמוך,</b> וגם הכא דכתיב "לא תשחט על חמץ" פירושו שלא לשחוט סמוך לחמץ, בעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן סבר: לא בעינן</b> אין צורך במקום שכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"על"</b> שזה יהיה דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בסמוך</b> (אלא, כיון שהחמץ אצלו ברשותו, הרי אפילו הוא נמצא במקום רחוק זה כאילו שהוא בידו, "ועל" קרינא ביה. ר"ח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אי אפשר להעמיד כך את מחלוקתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי למה הוצרכו רבי יוחנן וריש לקיש לחלוק בזה כאן, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא איפלגו בה</b> (נחלקו בזה) כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא זימנא</b>, במקום אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> גבי שוחט את התודה, במנחות עח ב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בשלמי תודה כתיב (ויקרא ז יג) "על חלות לחם חמץ יקריב קרבנו, על זבח תודת שלמיו". שצריך להביא עם קרבן תודה גם לחם חמץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופירש"י רש"י שם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"יקריב קרבנו על זבח תודת שלמיו" - מלמד שאין הלחם קדוש קדושת הגוף להיות ראוי, מכח קדושתו, ליפסל ביוצא, אם יוציאוהו מחוץ לעזרה, או בנגיעת טבול יום, אם נגע בלחם. ולהיות מוצא לחולין בפדיון - עד שישחט זבח התודב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן, שהמקדיש לחמי תודה, משעה שהקדישו בפה אינו קדוש הלחם בקדושת הגוף כשאר קרבנות, אלא קדוש רק ב"קדושת דמים". כקדושת שאר דברים שאינם קרבנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם נטמא פודין אותו ויוצא לחולין, וכן אינו נפסל בפסולי הקרבנות, כגון בפסול לינה או "יוצא".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך בשעה ששחט את התודה, נתקדש הלחם בקדושת הגוף, ודינו כדין קרבן התודה עצמו לכל דבריו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותנן במנחות שם: <b style='font-size:20px; color:black;'>השוחט תודה לפנים, בעזרה, ולחמה היה</b> באותה שעה <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ לחומה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קדש הלחם</b> קדושת הגוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"חוץ לחומה"?</b> באיזו חומה המדובר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר: חוץ לחומת בית פאגי</b>, שהוא המקום החיצון ביותר בירושלים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> שכיון שהיה הלחם נמצא בשעת שחיטת התודה מחוץ לירושלים, אין הוא יכול להתקדש בקדושת הגוף על ידי שחיטת התודה, כי חוץ לירושלים אינו מקום אכילת קדשים קלים, ואם יצאו לשם הם נפסלים ביציאה. ולכן אין מתקדש שם על ידי השחיטה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> רש"י. אך במנחות עח ב ברש"י כתב יד כתב שבית פאגי נמצא בחומת הר הבית. וברמב"ם בפירוש המשניות שם כתב שהוא מחוץ להר הבית.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם היה הלחם בשעת שחיטת התודה בתוך חומת ירושלים, אלא שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ לחומת העזרה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קדיש</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף על גב דכתיב "על זבח תודת שלמיו" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא בעינן "על"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>בסמוך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן לקיש אמר: אפילו חוץ לחומת עזרה לא קדיש</b> הלחם, משום דכתיב "על זבח תודת שלמיו" ופירוש "על" - בסמוך לזבח תודת שלמיו בעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא</b>, מוכח שלדברי ריש לקיש <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"על"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>בסמוך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא קשה, אמאי הוצרכו לחלוק רבי יוחנן וריש לקיש בשוחט את הפסח על החמץ אם בעינן על בסמוך, הרי כבר נחלקו בזה לגבי תודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח שלא ב"על - בסמוך" נחלקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בהתראת ספק קמיפלגי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל מלקות שבתורה על עבירה לא חייב העובר אלא אם כן הותרה. ונחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בהתראת ספק, כאשר התרו באדם שלא ישחט את קרבן הפסח משום שיש לו חמץ בביתו, והדבר ספק, כי אפשר שכבר נאכל החמץ או נשרף או שביערוהו אחרים. ר"ח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> הביאור על פי הר"ח. ורש"י ביאר שהעדים המתרים בשוחט אינם יודעים אם יש לו חמץ. וקשה לפירושו, הרי כל מטרת ההתראה היא להתרות במותרה ומה אכפת לנו מידיעת העדים המתרים? ותירצו התוס' שהמותרה יכול לומר לא ידעתי שיש לי חמץ, ולא יוכלו העדים להעיד על חיובו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ריש לקיש סבר שהתראת ספק לא שמה התראה, ולכן בעינן שיהא החמץ איתו בעזרה, כשהוא רואה בעיניו שהחמץ קיים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> יש להקשות מדוע צריך להגיע להתראת ספק, והרי לעיל אמרינן שלריש לקיש אומרים "על - בסמוך" ומכח זה צריך שיהיה עמו חמץ בעזרה. חזון איש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי יוחנן סבר שהתראת ספק שמה התראה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו אם החמץ בביתו, שאפשר שכבר נאכל או נשרף, מתרים בו שאסור לו לשחוט את הפסח שמא החמץ קיים. ואם לבסוף נמצא שהיה חמץ בביתו באותה שעה, לוקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא</b> דהתראת ספק <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי הא פליגי בה</b> רבי יוחנן וריש לקיש <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא זימנא</b> בענין שבועת ביטוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האומר שבועה שלא אוכל כיכר זו היום, והתרו בו שלא יאכל ואכלה, כולי עלמא מודו שלוקה משום "לא תשא את שם ה' אלוהיך לשוא". שהרי עבר באכילתה איסור לאו שיש בו מעשה, והתרו בו התראת ודאי, שהרי אם יאכל כיכר זו ודאי עובר על לאו דלא תשא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאיתמר</b>: אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>שבועה שאוכל כיכר זו היום,</b> והתרו בו עדים שהוא חייב לאכול, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועבר היום ולא אכלה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש דאמרי תרווייהו אינו לוקה</b>. אלא שנחלקו מה הטעם שאינו לוקה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אמר אינו לוקה, משום דהוה ליה לאו שאין בו מעשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי ישב ולא אכל את הכיכר, ואין כאן מעשה איסור בידיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל לאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן מדברי רבי יוחנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל התראת ספק שמה התראה!</b> כלומר, באותה שעה שהעדים מתרים בו שהוא חייב לאכול הפת, התראת ספק היא, שהרי אפילו אם לא יאכל את הפת עכשיו שמא יאכל מאוחר יותר, ואין המתרה יכול לכוין שיעבור היום בתוך כדי דיבור של התראה (רש"י שבועות כא א). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> ואם כן למה לא אמר רבי יוחנן שהוא פטור משום התראת ספק? בעל כרחך דרבי יוחנן סבר התראת ספק שמה התראה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> הר"ח פירש שההתראה היא בשעת השבועה, שמרים אותו אל תשבע כי שמא לא יזדמן לך היום פת ונמצאת עובר על שבועתך. והיא התראת ספק כי יתכן שיהיה לו ויאכלנה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון בן לקיש אמר אינו לוקה, משום דהוה ליה התראת ספק, והתראת ספק לא שמה התראה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן מדברי ריש לקיש: <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לאו שאין בו מעשה לוקין עליו.</b> כלומר, מדלא אמר ריש לקיש דאין לוקין משום דאין בו מעשה, בעל כרחך דסבירא ליה דלאו שאין בו מעשה לוקין עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא קשה: אמאי נחלקו רבי יוחנן וריש לקיש בשוחט את הפסח על החמץ אם התראת ספק שמה התראה. הרי כבר נחלקו בזה לענין שבועת ביטוי, ומשם נלמד לכל התורה כולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> (אמרו רבנן לתרץ) <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם ב"על בסמוך" קא מיפלגי,</b> ואף על פי שכבר נחלקו בזה לענין לחמי תודה, <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> לאשמועינן שנחלקו בשני המקומות הללו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי איפליגו לענין חמץ</b> בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא בההוא הוא דקאמר רבי יוחנן דלא בעינן "על" בסמוך, משום דאיסור הוא</b> להשהות חמץ ברשותו <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל היכא דאיתיה</b> החמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>איתיה</b> איסורא, ולכן לא מסתבר לרבי יוחנן לומר דלאו ד"לא תשחט על חמץ דם זבחי", דוקא בסמוך קאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לענין מקדש</b>, להקדיש את לחמי התודה, יש סברא לומר ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לחם לא קדיש אלא בפנים</b> העזרה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אימא מודה ליה</b> רבי יוחנן <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי שמעון בן לקיש</b> דבעינן "על" בסמוך. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי איתיה</b> (אם הלחם נמצא) <b style='font-size:20px; color:black;'>גואי</b> בפנים העזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>קדיש, אי לא לא קדיש.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעמא דמילתא דדוקא בעזרה קדיש - <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי דהוה</b> (כמו שמצינו) <b style='font-size:20px; color:black;'>אכלי שרת</b>, שכלי שרת שנתנו לתוכם מנחות ונסכים, משעה שהם בכלי שרת קדשו קדושת הגוף (כדאיתא במנחות ק ב). ודוקא כלי שרת שבעזרה מקדשין את מה שבתוכן, ואם כן יש לומר דהכי נמי לחמי תודה אינן מתקדשין אלא אם הם בעזרה. (תוספות, ורש"י ביאר באופן אחר. ותמהו עליו התוספות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> לאשמועינן שגם לגבי לחמי תודה סובר רבי יוחנן דלא בעינן "על" בסמוך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אשמעינן</b> שנחלקו <b style='font-size:20px; color:black;'>לענין מקדש לחם</b> בלבד, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה אמינא בהך</b> דלחמי תודה <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר רבי שמעון בן לקיש דבעינן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"על</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בסמוך"</b>, שהרי יש סברא לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי איתיה</b> ללחם <b style='font-size:20px; color:black;'>גואי קדיש, אי לא לא קדיש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לענין חמץ</b>, שאין סברא לחלק בין חמץ שבביתו לחמץ שבעזרה, הוה אמינא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מודה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> ריש לקיש <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יוחנן דלא בעינן "על" בסמוך, דאיסורא הוא, וכל היכא דאיתיה איתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> לאשמועינן שגם לענין חמץ סובר ריש לקיש דבעינן "על" בסמוך. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> וקשה, שנאמר אינו לוקה לריש לקיש מחמת התראת ספק. וכתב רא"מ הורוביץ שיתכן חמץ העומד בחלון העזרה, שרואים שיש לו חמץ אך אין זה בסמוך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רב אושעיא מרבי אמי</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו לשוחט</b> חמץ ברשותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש לו לאחד מבני החבורה</b> חמץ בשעת שחיטה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b> האם עובר משום "לא תשחט על חמץ דם זבחי"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ומאי דפשיטא ליה לריש לקיש לעיל דלוקה, מבעיא ליה לרב אושעיא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי אמי: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי כתיב "לא תשחט על חמצך"</b> דמשמע חמץ של השוחט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תשחט על חמץ" כתיב,</b> ומשמע כל חמץ, אפילו אם אינו שייך לשוחט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב אושעיא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, אפילו</b> יש <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחד בסוף העולם</b>, שאינו מבני החבורה, חמץ בעזרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> יעבור השוחט הזה עליו אם התרו בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> (ענה) <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רבי אמי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא "לא תשחט</b> על חמץ דם זבחי, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ילין</b> לבוקר זבח חג הפסח". ולמה נכתבו שני לאוין הללו סמוכין זה לזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לומר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תשחט על חמץ</b> דשייך ל<b style='font-size:20px; color:black;'>הנך דקיימי עליה</b> (חייבין עליו) <b style='font-size:20px; color:black;'>משום "לא ילין"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו כל בני החבורה שבכלל "לא ילין מן הבשר" הם. דכתיב "לא תותירו ממנו עד בוקר", שכל בני החבורה מצווין לאכול את הפסח בלילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: כיון דדרשינן "לא תשחט" להנך דקיימי עליה ב"לא ילין" - <b style='font-size:20px; color:black;'>הילכך, כהן המקטיר את החלב</b>, ויש לו חמץ בשעת ההקטרה, אף על פי שלא היה בשעת השחיטה חמץ לאחד מבני החבורה - <b style='font-size:20px; color:black;'>עובר</b> הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>בלא תעשה, הואיל ו</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ישנו בכלל הלנת אימורין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דכתיב (שמות כג) "לא תזבח על חמץ דם זבחי, ולא ילין חלב חגי עד בוקר". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> ומכאן למדנו ציווי לכהן המקטיר <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> שלא ילין מלהקטיר את החלב עד הבוקר. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> רש"י מפרש שהפסוק בשמות כג לא "לא תזבח על החמץ דם זבחי ולא ילין חלב חגי" מדובר בהקטרת החלב. ואילו הפסוק בשמות לד א "ולא ילין לבוקר זבח חג הפסח" מדובר בבשר. והתוס' חולקים. ועיין מהרש"א.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> השפת אמת הקשה לשיטת התוס' שכאשר יש חמץ לאחד מבני החבורה, דקיימי בלא ילין, עובר השוחט בלבד על לאו של שוחט על החמץ, אם כן, גם הכא יש לנו לומר שאם יש חמץ לכהן המקטיר, שהוא חייב בלא ילין, עובר השוחט בלאו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב פפא: השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימתי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהוא</b> (החמץ) שייך <b style='font-size:20px; color:black;'>לשוחט או לזורק או לאחד מבני חבורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היה</b> חמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחד בסוף העולם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זקוק לו,</b> כלומר אין זה ענין השוחט, ומותר לו לשוחט את הפסח בזמן שיש חמץ לאדם זר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד השוחט ואחד הזורק ואחד המקטיר חייב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> שאר קרבנות שעשאן על החמץ, כגון: <b style='font-size:20px; color:black;'>המולק את העוף בארבעה עשר</b> בזמן שחיטת הפסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עובר בלא כלום.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשה הגמרא סתירה בין שתי ברייתות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהי</b> מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השוחט את הפסח על החמץ עובר בלא תעשה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר אף</b> השוחט את <b style='font-size:20px; color:black;'>התמיד</b> על החמץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו: לא אמרו אלא בפסח בלבד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימתי בזמן שיש</b> חמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>לשוחט או לזורק</b> הדם <b style='font-size:20px; color:black;'>או לאחד מבני חבורה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>היה</b> חמץ בעזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחד בסוף העולם</b> שאינו מנוי עמהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זקוק</b> לחוש <b style='font-size:20px; color:black;'>לו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד השוחט ואחד הזורק, ואחד המולק</b> את קרבן העוף, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד המזה</b> את דם קרבן העוף - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הקומץ את המנחה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עובר בלא תעשה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן הכהן <b style='font-size:20px; color:black;'>המקטיר את האימורין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עובר בלא תעשה.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0126_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot