https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים סג א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T20:24:25Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92_%D7%90&diff=140955&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:51:48Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:51, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l85">שורה 85:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 85:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93258:rev-140955:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%92_%D7%90&diff=93258&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:26:32Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים סג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא קסברי אחרים: אינה לשחיטה אלא לבסוף?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי נחלקו אביי ורבא מתי חל שם שחיטה. ולשיטת אביי שישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף לא מובן למה הקדים ערלים למולים פסול, הרי גם אחרי שכבר התחיל לשחוט לשם ערלים, יכול להמשיך לשחוט גם לשם מולים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לשיטת רבא שאינה לשחיטה אלא לבסוף, אם כן גם מחשבת מולים וערלים יכולין לחול רק לבסוף. והברייתא מובנת, שכיון שיש רק זמן מועט ביותר ("משהו") בסוף השחיטה. נמצא שאין מספיק שהות שיחולו שתי מחשבות באותו זמן. והמחשבה הראשונה שחשב לשם ערלים, רק היא יכולה לחול, דתפוס לשון ראשון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, הקדים ערלים למולים פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין קשה: אם נסבור שהאומר "הרי בהמה זו בחצות היום (לאחר זמן) - תמורת עולה תמורת שלמים", בזה מודה רבי מאיר שחלו שניהם, וכשיטת אביי דלעיל, שבשעה שאמר תמורת עולה לא חל עדיין כלום עד חצות היום. ובשעת החלות כבר גמר לומר את דבריו, חלו שניהם בבת אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן גם בשוחט לערלים ולמולים, כיון שאנחנו סוברים אינה לשחיטה אלא לבסוף, הרי בשעה שאמר לערלים ולמולים לא חל דבר עד שיגמור את השחיטה, וגם בזה יודה רבי מאיר שלא אומרים תפוס לשון ראשון! (וחוזרת הקושיא: למה הקדים ערלים למולים פסול?)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדי לתרץ על זה, אמרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בעל כרחך סברה הברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>כדרבא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבא</b>: באומר "הרי זו בחצות היום - תמורת עולה תמורת שלמים". <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיין היא מחלוקת</b>. גם בזה נחלקו רבי מאיר ורבי יוסי, ולשיטת רבי מאיר תפוס לשון ראשון אפילו כשאין דבריו חלים מיד אלא לאחר זמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הילכך</b> גם בענין מולין וערלים תופס לשון ראשון, אף על פי שאין דבריו חלים מיד אלא בסוף השחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שבסוף השחיטה הזמן מועט ביותר ("משהו"), אי אפשר שיחולו בו שני מחשבות זו אחר זו, ולכן אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הקדים מולין לערלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מולין חיילי</b>. שמחשבה להאכיל למולין חלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל מחשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ערלים לא חיילי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הקדים ערלים למולין</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ערלים חיילי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מולין לא חיילי.</b> שאנו אומרים תפוס לשון ראשון והקרבן נפסל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>למדנו מדברי הברייתא שני דברים: א. אינה לשחיטה אלא לבסוף. ב. גם אם אמר דיבור שאינו חל עכשיו אלא לאחר זמן, אמר רבי מאיר תפוס לשון ראשון. וזה כשיטת רבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכאן קושיא על אביי!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> לתרץ את שיטת אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b>. אין מכאן ראיה לרבא שאינה לשחיטה אלא לבסוף. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> מהרש"ל התקשה איך רבה בא לתרץ את דברי אביי תלמידו. וגרס רבא. ומהרש"א מקיים את הגירסא שלפנינו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם קסברי אחרים ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף</b> כשיטת אביי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל מה שהקשינו לשיטת אביי - מדוע הקדים ערלים למולים פסול? על זה יש לתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>והכא במאי עסקינן</b> באיזה מקרה עוסקת הסיפא בברייתא ב"הקדים ערלים למולים"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שגמר בלבו לתרווייהו</b> (לשניהם) - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין למולין בין לערלים. והוציא בפיו לערלים, ולא הספיק לומר למוליין, עד שנגמרה שחיטה בערלים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובענין קדשים כל מקום שמוזכר מחשבה אין הכוונה מחשבה בלבד אלא דיבור. ולכן גם השוחט את הפסח לערלים אינו פסול במחשבה. וכן למולין אינו חל במחשבה. ואם כן כיון שאמר לערלים בלבד לכאורה הקרבן נפסל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובהא פליגי</b> בזה נחלקו אחרים (רבי מאיר) וחכמים (שמשמע מלשון הברייתא שרבי מאיר בא לחלוק על דברי חכמים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי מאיר סבר לא בעינן פיו ולבו שוין</b>. אין צורך שפיו של האדם יהיה שוה למחשבתו. וכיון שאמר לערלים הקרבן פסול, אף על פי שבלבו לא היה אלא מחשבת מקצת ערלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי בעינן</b> (צריכים) <b style='font-size:20px; color:black;'>פיו ולבו שוין</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> וכאן שחשב לשם מקצת ערלים, אף על פי שאמר רק לערלים, דיבורו לא יכול לחול. כיון שאינו שוה למחשבתו. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> תוספות הקשו (מקידושין מא) שדברים שבלב אינם דברים. ותירצו, ששם מדובר באדם שאמר שמוכר את כל נכסיו. וכך התכוין לומר. אלא שהיה בלבו לעלות לארץ ישראל. ולבסוף לא עלה. אבל כאן התכוין לומר מקצת ערלה. ואמר ערלה. נמצא שלא אמר מה שהיה בדעתו לומר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר רבי מאיר</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא בעינן פיו ולבו שוין?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b>: (מהמשנה הבאה על הברייתא דלעיל להקשות שהן סותרות ביניהן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במסכת תרומות (פרק ג משנה א): <b style='font-size:20px; color:black;'>המתכוין לומר</b> על פירות שיהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה, ואמר מעשר,</b> או שהתכוין לומר <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר ואמר תרומה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שהתכוין לומר - קונם (נדר) <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיני נכנס לבית זה.</b> וטעה בדיבורו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר לזה</b> לבית אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם התכוין לומר קונם <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיני נהנה ל</b>אדם <b style='font-size:20px; color:black;'>זה. ואמר לזה</b> לאדם אחר. <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר כלום</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהיו פיו ולבו שוין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי סתם משנה היא רבי מאיר. ושנינו שצריך שיהיו פיו ולבו שוין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר אביי</b> תירוץ אחר להסביר את דברי הברייתא כשיטתו. (ואין צריך להעמיד את הברייתא שסוברת כרבא שאינה לשחיטה אלא לבסוף).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> של הברייתא שכתוב הקדים מולים לערלים כשר. מדובר באופן זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>השוחט את הבהמה צריך שיחתוך רוב משני הסימנים (קנה וושט) שבצוארה. וכגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> בשעה ששחט <b style='font-size:20px; color:black;'>סימן ראשון</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>"למולין". ו</b>בשעה ששחט <b style='font-size:20px; color:black;'>סימן שני</b> הוסיף על מחשבתו הראשונה, ואמר - "אף לערלים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שבשעה ששחט את הסימן הראשון שחט בכשרות לשם מולים. וגם בשעת שחיטה <b style='font-size:20px; color:black;'>דבסימן שני,</b> אף על פי שחשב גם לערלים, מכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי פתיכי ביה מולין,</b> מעורבין בו גם מולים, והשוחט לערלים ומולים כשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> שכתוב הקדים ערלים למולים פסול, מדובר באופן זה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> בשעה ששחט <b style='font-size:20px; color:black;'>סימן ראשון</b> - "לערלים" ובשעה ששחט <b style='font-size:20px; color:black;'>סימן שני</b> אמר - <b style='font-size:20px; color:black;'>" למו לים".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא <b style='font-size:20px; color:black;'>דב</b>שחיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>סימן ראשון, הא לא פתיכי ביה מולין.</b> לא מעורבין בדעתו לשחוט גם למולין אלא לערלים בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שלא חשב מחשבת ערלים בכל השחיטה, אלא בשחיטת סימן אחד שהוא חצי מהשחיטה המתרת את הקרבן. סובר רבי מאיר שבסימן אחד שהוא חלק מן השחיטה הרי הוא כשחיטה שלימה, ומחשבת ערלים פוסלת בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי מאיר לטעמיה</b> לשיטתו <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מפגלין בחצי המתיר"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם חשב מחשבת פיגול בחצי עבודה מעבודות הקרבן חל על הקרבן שם פיגול. ולכן גם כאן לענין מחשבת ערלים בשעת שחיטת סימן אחד, חל על הקרבן פסול ערלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b> שחולקים על רבי מאיר ומכשירים קרבן שנעשה לערלים ולמולים, <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמייהו</b> (לשיטתם), <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמרי אין מפגלין בחצי המתיר.</b> ולכן גם השוחט סימן אחד שהוא חצי מתיר, במחשבת ערלים, לא פוסל.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כתיב בשמות (פרק לד) "לא תשחט על חמץ דם זבחי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופירושו - לא תשחט את זבחי ועדיין חמץ קיים (על פי רש"י שם). אך לא נתפרש בתורה להדיא באיזה זבח נאמר לאו זה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> והקרבן אינו נפסל היות ולא שנה עליו הכתוב פסוק נוסף לעכב. תוס'. והכסף משנה פרק א מהלכות חמץ ומצה הביא ירושלמי, האומר שאינו נפסל מחמת שזבח קרייה רחמנא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחלקו תנאים במשנתנו באיזה זבח הכתוב מדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדברי חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>השוחט את הפסח על החמץ</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עובר בלא תעשה</b> זה. כי לדעתם הפסוק "לא תשחט על חמץ דם זבחי", מדבר רק בקרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אף התמיד</b> של בין הערביים של ערב פסח ששחטו על החמץ עובר בלא תעשה. וטעמא יליף בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר</b>: גם שאר קרבנות ששחטן בזמן איסור חמץ עובר בלא תעשה. אך יש חילוק בין קרבן פסח לשאר קרבנות, וכן יש חילוק בין השוחט בארבעה עשר בניסן לבין השוחט בימי חג הפסח -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הפסח</b> ששחטו <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה עשר,</b> אם שחטו <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמו</b> הקרבן כשר. ולפיכך אם שחטו על החמץ הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם שחטו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לשמו</b> הקרבן פסול, כדתנן בריש מסכת זבחים "כל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים אלא שלא עלו לבעלים לשם חובן, חוץ מן הפסח והחטאת".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך, אם שחטו על החמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b>, דשחיטה שאינה ראויה, לאו שמה שחיטה (כי הפסוק "לא תשחט על חמץ דם זבחי" מדבר במי ששוחט שחיטה כשרה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שאר כל הזבחים</b> ששחטן בארבעה עשר על החמץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין לשמן ובין שלא לשמן</b>, אף על פי שהם כשרים - <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהטעם המבואר בגמרא, שבזמן שחיטת הפסח (בי"ד בניסן) סובר רבי שמעון שלא חייב השוחט שאר זבחים על החמץ. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> התוס' ביומא כט א הקשו שיש לפסול את שאר הזבחים מחמת שנשחטו אחר התמיד, וממילא אין לחייב על שחיטתם על החמץ. ותירצו ששחיטה אחר התמיד אינה פוסלת את הקרבן. ועיין שם בחידושי רבי עקיבא איגר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובמועד</b>, בתוך חג הפסח:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הפסח ששחטו <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמו</b> פסול, שהרי זמן קרבן הפסח הוא בארבעה עשר, ולפיכך אם שחטו על החמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b>, דשחיטה שאינה ראויה היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אם שחטו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לשמו</b> אלא לשם קרבן שלמים כשר, דקיימא לן בזבחים ז ב שקרבן פסח בשאר ימות השנה הוא קרבן שלמים, וכל דינו כשלמים. ולפיכך אם שחטו על החמץ במועד, שעובר אז על החמץ בלאו של "לא יראה ולא ימצא" - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> גם משום "לא תשחט על חמץ דם זבחי", שהאי שחיטה ראויה היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שאר כל הזבחים</b> ששחטן בתוך המועד על החמץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> שחטן <b style='font-size:20px; color:black;'>לשמן, בין שלא לשמן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b>. שהרי כשירין הן, והוי שחיטה ראויה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שדוקא בזמן שאין נוהג קרבן פסח, סבירא ליה לרבי שמעון דשייך הלאו "לא תשחט על חמץ דם זבחי" בשאר קרבנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מן החטאת ששחטו שלא לשמה</b>, שהיא פסולה. כדתנן בריש זבחים. ולפיכך אם שחטה על החמץ פטור, דהויא שחיטה שאינה ראויה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון בן לקיש</b>: אף על פי שכתוב בתורה "לא תשחט על חמץ דם זבחי" סתמא, ולא נתבאר באיזה חמץ הכתוב מדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכל מקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם אינו חייב</b> אם היה החמץ שייך לאדם זר שאינו מבני החבורה. ואפילו היה החמץ בעזרה, והשוחטין פסחיהן רואים אותו, והתרו בהן שלא ישחטו בראותם אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהא החמץ</b> שייך <b style='font-size:20px; color:black;'>לשוחט</b>. דמשמעות הפסוק "לא תשחט על חמץ", היינו חמץ של השוחט, <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שהחמץ שייך <b style='font-size:20px; color:black;'>לזורק</b>. דכתיב "לא תזבח על חמץ דם זבחי", ומתיבת "דם" ילפינן לרבות את הזורק. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> הרמב"ן בפירושו על התורה כתב, היות ואין זביחה בדם פירשו חז"ל שיש לדרוש את הפסוק כך: לא תשחט על חמץ, ולא דם זבחי! והיינו, שלא יזרק דם זבחי על החמץ.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0125_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot