https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים סא א - היסטוריית גרסאות2026-05-14T07:05:48Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=140951&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:51:18Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:51, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93254:rev-140951:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%90_%D7%90&diff=93254&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:26:24Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים סא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וישנו לאחר מיתה</b>. שאם האבא היה חייב קרבן ומת והניח נכסים, הרי הנכסים משועבדים להביא מהם את החיוב של האב, ומי שיורש את הנכסים מקריב מהם את הקרבן שהאב היה חייב. ואם שחטו את הקרבן לשם קרבן אחר, הרי זה נפסל, והנכסים נשארו בשיעבודם עד שיביא מהם קרבן אחר ויקריבנו כראוי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> עיין רש"י שכתב שאם שחט לשם קרבן אחר לא עלה לשם חובה, כלומר שאינו פסול לגמרי (שלא לזרוק את הדם ושהבשר טעון שריפה), אלא הקרבן כשר לזרוק את הדם ולאכול את הבשר, אלא שלא עלה לבעלים לשם חובה, ודין זה נוהג בכל הקרבנות חוץ מפסח וחטאת. אבל פסח וחטאת ששחטן שלא לשמן פסולים לגמרי. והטעם שרש"י נקט כאן רק הפסול "לא עלו", שנוהג בשאר קרבנות, ולא פסול פסח וחטאת שפסולים לגמרי, משום דפסח וחטאת אינם קרבים כלל לאחר מיתה. כי מי שמת, בטל מינויו מהפסח (כדתנן לקמן צח א), ואי אפשר להקריב עבורו לאחר מיתה כלל. ובחטאת יש הלכה למשה מסיני שחטאת שמתה בעליה תמות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וישנו ב</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>צבור כב</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>יחיד</b> כי שינוי קודש פוסל גם בקרבנות הציבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תאמר בשינוי בעלים</b> שהוא קל משינוי קודש -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאין פסולו</b> מכח מחשבה <b style='font-size:20px; color:black;'>בגופו</b> של הקרבן, אלא מכח מחשבה על הבעלים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> רש"י. אמנם בגמרא בסמוך אמרינן שהטעם שלא נחשב פסולו בגופו הוא משום דהוי מחשבה בעלמא. ורש"י פירש כאן לפי ההוה אמינא שרק שינוי בעלים לא הוי פסולו בגופו, אבל שינוי קודש הוי פסולו בגופו. והסברא לכך היא שרק בשינוי בעלים מחשב על הבעלים ולא על גוף הקרבן, אבל בשינוי קודש מחשב על גוף הקרבן. אבל בסמוך מסקינן שגם שינוי קודש לא הוי פסולו בגופו, משום שכל פסול מחשבה היא מחשבה בעלמא, כדאיתא שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו</b> פוסל <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>כל <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b>ת <b style='font-size:20px; color:black;'>עבודות</b> הדם, אלא בזריקה בלבד. כי הבעלות על הקרבן היא רק על הכפרה, והכפרה היא רק בזריקה, וממילא נחשב שינוי בעלים רק אם משנה את שם הבעלים בזריקה, מה שאין כן בשאר עבודות שלא נקרא שם בעלים עליהם, אם מחשב בהם לשם בעלים אחרים אין זה שינוי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו</b> פסול <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר מיתה</b> כי לאחר מיתה אין שם בעלים עליו, לפיכך אם חשב לשם אחר אינו פוסל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> עיין רש"י. (ואע"ג שיש גם בעלות על הבשר לאכילה, זה לא מחייב לעשות את העבודות לשמו. כי הבעלות על הבשר אינה תלויה כלל בכפרה של הקרבן, אלא היא בעלות בפני עצמה על אכילת הקרבן). ורש"י הוסיף שבאמת מרבינן בזבחים דף ד א פסול של שינוי בעלים בכל ארבע עבודות, אבל זהו במי ששוחט על מנת לזרוק שלא לשם אחרים, וכן במקבל או מוליך את הדם על מנת לזרוק לשם אחרים. אבל אם הוא לא חושב על הזריקה כלל, אלא שהשחיטה עצמה היא לשם אחרים, אינו פוסל. וכן אמר רב אשי בזבחים ד ב, ז ב: אמר הריני שוחט לשם פלוני כשר, שחטו לזרוק לשם פלוני פסול. וזו החומרא של שינוי קודש, שאם חשב על השחיטה עצמה פסול. כדכתיב "זבח שלמים" - שתהא זביחה לשם שלמים (ואם שחט שלמים לשם קרבן אחר, לא עלה לבעלים לשם חובה). ובחטאת כתיב "ושחט אותה לחטאת". ובפסח כתיב "זבח פסח הוא" - שתהא זביחה לשם פסח (ואם שחט פסח או חטאת לשם קרבן אחר פסולים לגמרי). ורש"י הוסיף עוד, דהא דשינוי בעלים פוסל רק במחשב על הזריקה, היינו בכל הקרבנות חוץ מקרבן פסח. אבל בפסח, הואיל ועיקר הקרבתו היא לצורך אכילת הבשר, אם שחטו שלא לשם בעליו על מנת להאכילו למנוים אחרים פסול. (ורש"י מוכיח כן ממתניתין דלקמן. ואף על פי שהבנין אב הוא לגבי פסח, מכל מקום יש פירכא דשינוי בעלים קל משינוי קודש, הואיל ובשאר קרבנות אינו נוהג בארבע עבודות). עוד כתב רש"י לקמן ד"ה כמי, שיש מפרשים שמה שאמרו שינוי בעלים אינו בארבע עבודות קאי על מחשבת שלא לאוכליו בפסח, שאינה פוסלת אם מחשב בשעת זריקה. כדאמרינן לעיל ס א אין מחשבת אוכלין בזריקה. ורש"י דחה פירוש זה, דשלא לאוכליו אינו שינוי בעלים, שהרי מדובר במחשב לשם מי שמנוי עליו אבל אינו יכול לאכול. ופוסלת רק במחשב בשחיטה. אבל שלא למנוייו - שהוא שינוי בעלים - אדרבא, עיקרה במחשב בזריקה כדילפינן מ"לכפר עליו" ולא על חבירו, וכפרה היינו זריקה.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> עיין רש"י. וכתבו תוספות, דאף על פי שמקריבו מחמת החיוב של האב, מכל מקום אינו בר כפרה גמורה כי אין כפרה למתים, לפיכך לא שייך בזה פסול שינוי בעלים, כי פסול זה נלמד מ"לכפר עליו" ולא על חבירו, והיינו רק במי שייך בו כפרה גמורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו</b> פוסל <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>צבור כב</b>קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>יחיד</b>. כי בציבור לא שייך שינוי בעלים, שהרי כל ישראל הם בעלים של הקרבן. ואם שוחט לשם נכרים אינו פוסל, כי שינוי בעלים פוסל רק אם שינה לשם אחר שהוא גם מחויב כפרה. אבל אם שינה לשם מי שאינו מחויב כפרה אינו פוסל. (דשינוי בעלים ילפינן מ"לכפר עליו" ולא על חבירו, לפיכך בעינן שיהא חבירו מחויב כפרה כמותו). ונכרי אינו מחויב כפרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן יותר: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על גב דתרתי</b> מהפירכות דלעיל <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו דוקא</b> (באמת אינם פירכות), <b style='font-size:20px; color:black;'>תרתי מיהא דוקא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן איזה מהפירכות לאו דוקא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דמאי שנא שינוי בעלים דלא הוי פסולו בגופו, דפסולו</b> על ידי <b style='font-size:20px; color:black;'>מחשבה בעלמא היא</b>, ומחשבה אינה פסול בגוף הקרבן (ופסול בגוף הקרבן הוא כגון נטמא הבשר או יצא חוץ למחיצתו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שינוי קודש נמי פסולו</b> על ידי <b style='font-size:20px; color:black;'>מחשבה בעלמא היא</b>, ואינו פסול בגוף הקרבן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמר שינוי בעלים אינו לאחר מיתה</b>. זה אינו אליבא דכולי עלמא. שהרי נחלקו בזה אמוראים במסכת זבחים (דף ד ב ודף ז ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולרב פנחס בריה דרב אמי דאמר יש שינוי בעלים לאחר מיתה</b> (שהיורש הוא בעלים וצריך לשחוט לשמו, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> ואם שחטו לשם אדם אחר לא עלה לשם חובה וצריך היורש להביא קרבן אחר) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר</b> (איך אפשר לומר פירכא מה לשינוי קודש שכן נוהג לאחר מיתה, הרי גם שינוי בעלים נוהג לאחר מיתה)? <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> רש"י בזבחים דף ז ד"ה יש בעלים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרתי</b> מהפירכות <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהת דוקא נינהו</b>, ונדחו דברי רב פפא שרצה להכשיר פסח בשאר ימות השנה שלא לשם בעליו מבנין אב משינוי קודש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רבא: פסח ששחטו בשאר ימות השנה בשינוי בעלים נעשה כמי שאין לו בעלים בזמנו</b> (כלומר - כמי ששחט בזמנו שלא לשם בעליו), <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ופסול</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> רש"י. ותוספות פירשו דהוי כפסח בזמנו שמתו בעליו, שדינו הוא שאפילו אם שוחטו סתמא פסול.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חידוש יש בקרבן פסח שאינו נוהג בכל הקרבנות, שחיוב האכילה הוא מטרה עיקרית בהבאתו, ולכן יש צורך שיהיה לקרבן הפסח "בעלים על אכילתו" כמו שלכל קרבן יש "בעלים על כפרתו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בעלות זו מתבטאת בכך שאין הפסח נשחט אלא למנוייו, ומשמעותו היא שיש לשחוט את הפסח לשם ה"בעלים על אכילתו", מלבד הצורך לשחוט אותו על מי שהוא "בעלים על כפרתו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. הפסח ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שחטו</b> על מנת להאכיל בשרו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לאוכליו,</b> כגון לזקנים או לחולים שאינם יכולים לאכול כזית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן אם שחטו על מנת להאכילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא למנויו</b> אלא לאנשי חבורה אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם שחטו להאכילו <b style='font-size:20px; color:black;'>לערלים ולטמאים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול.</b> מפני שכל אלו אינם ראויים לאכול את הפסח, והפסח צריך להשחט לאוכליו הראויים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם שחטו על מנת להאכיל מקצתו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאוכליו ו</b>מקצתו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לאוכליו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אם שחטו באותו האופן <b style='font-size:20px; color:black;'>למנויו ושלא למנויו, למולים ולערלים, לטמאים ולטהורים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר.</b> שכיון שמקצתם ראויים לאכילה, אין הקרבן פסול, ובגמרא מפורש הטעם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. הפסח ש<b style='font-size:20px; color:black;'>שחטו קודם חצות</b> היום <b style='font-size:20px; color:black;'>פסול, משום שנאמר</b> (שמות יב) "ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל <b style='font-size:20px; color:black;'>בין הערביים"</b>, שפירושו אחר חצות היום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. ואם <b style='font-size:20px; color:black;'>שחטו קודם לתמיד</b> של בין הערביים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר</b>. אף על פי שלכתחילה יש לאחר את שחיטת הפסח לאחר שחיטת התמיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד</b> שלא יזרוק את דמו מיד, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שיהא אחר ממרס</b> (מערבב) <b style='font-size:20px; color:black;'>בדמו,</b> בשביל שלא יקרוש <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיזרק</b> דם <b style='font-size:20px; color:black;'>התמיד,</b> ורק אחר שזרקו את דם התמיד יזרוק את דם הפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם נזרק</b> דם הפסח קודם לתמיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שדרשו חכמים (לעיל נט א) שהתמיד קודם לפסח, משום שנאמר בפסח "בערב" ו"בין הערביים" ואילו בתמיד נאמר רק "בין הערבים" בלבד (ומשמע מכך שהפסח צריך איחור יותר מאשר התמיד), מכל מקום דין זה הוא רק לכתחילה, אבל בדיעבד כשר.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: כיצד</b> היא מחשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>"שלא לאוכליו"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>השוחט <b style='font-size:20px; color:black;'>לשום</b> (לשם) אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>חולה, או לשום</b> אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>זקן,</b> שאינם יכולים לאכול כזית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד שלא למנויו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נמנו עליו</b> בני <b style='font-size:20px; color:black;'>חבורה זו, ושחטו לשם</b> אכילת בני <b style='font-size:20px; color:black;'>חבורה אחרת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנהני מילי</b>, מנין למדו דין זה שפסח ששחטו שלא לאוכליו ושלא למנויו פסול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דתנו רבנן</b>: נאמר בענין הפסח (שמות יב) "ולקח הוא ושכנו הקרב אל ביתו <b style='font-size:20px; color:black;'>במכסת</b> נפשות". ו"מכסת" פירושו מנין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהמשך הפרשה נאמר "ושחטו אותו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מלמד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין הפסח נשחט אלא למנויו.</b> ש"ושחטו אותו" נדרש על "במכסת נפשות", לומר שישחטוהו לשם מנוייו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> על פי רש"י בעמוד ב ד"ה הואיל. אבל בתוספות כתבו שרבי דלהלן בא להסביר את דברי תנא קמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול שחטו שלא למנויו יהא</b> רק נחשב <b style='font-size:20px; color:black;'>כעובר על המצוה</b> של "במכסת נפשות", אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מכל מקום, הקרבן יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר</b> בדיעבד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר</b> פעמיים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>"במכסת נפשות".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. איש לפי אכלו <b style='font-size:20px; color:black;'>תכוסו</b> על השה" - "תכוסו", מלשון מנין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנה עליו הכתוב</b>, כפל דין זה שהפסח נשחט רק למנויו, פעמיים, כדי ללמד שדין זה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>לעכב</b>, שאם שחטו שלא למנויו, פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(בכל הקדשים נאמר כלל זה. שכל מצוה שנשנתה פעמיים - "שנה עליו הכתוב לעכב").</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אומר</b>: מנין אנו יודעים שדין "במכסת" (למנוייו), נאמר על עבודת שחיטה, שאם שחטו על מנת להאכילו שלא למנוייו פסול? שמא כוונת הפסוק על עבודה אחרת משאר העבודות, כגון הזריקה? היות שנאמר בתורה "איש לפי אכלו תכוסו על השה". ו"תכוסו" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לשון סורסי</b> בלשון ארמי (שנקרא דורסי) <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמעו, <b style='font-size:20px; color:black;'>כאדם שאומר לחבירו: כוס</b> שחוט) <b style='font-size:20px; color:black;'>לי טלה זה!</b> ולמדנו שבשעת שחיטה נאמר דין למנוייו. שצריך כונה בשעת שחיטה שהיא תהיה למנוייו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ומפרשים את המלה "תכוסו" גם מלשון מנין כפשוטו, וגם מלשון שחיטה כלשון סורסי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי רבי אין צריך לדרוש מ"ושחטו אותו" שהתורה מדברת על זמן השחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אשכחן</b> (מצאנו) שהשוחט <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא למנויו</b> פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>השוחט <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לאוכליו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא לן</b> שפסול?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> נאמר (שם): <b style='font-size:20px; color:black;'>"איש לפי אכלו תכוסו"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"לפי אכלו" - משמע הראוי לאכול, פרט לחולה ולזקן (ואפילו הם מנויים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"תכוסו" - כבר שמענו לעיל שהוא דוקא למנוייו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובכך <b style='font-size:20px; color:black;'>איתקש אוכלין למנויין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמדנו מההיקש, כי כשם ששחיטה על מנת להאכילו שלא למנויו פוסלת אפילו בדיעבד. כך גם שחיטה על מנת להאכילו שלא לאוכליו, פוסלת אפילו בדיעבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה בפסח ששחטו לערלים ולטמאים שהוא פסול.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0121_L2"></nowiki><nowiki name="דףBסאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot