https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%91
פרשני:בבלי:פסחים נה ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-26T23:33:20Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%91&diff=140940&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:49:58Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:49, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l88">שורה 88:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 88:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98134:rev-140940:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%91&diff=98134&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:11:39Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו פשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד,</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>גומרה בארבעה עשר</b>.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו פשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד,</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>גומרה בארבעה עשר</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואימתי</b> הוא גומרה? - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהתחיל בה קודם ארבעה עשר.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואימתי</b> הוא גומרה? - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהתחיל בה קודם ארבעה עשר.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא התחיל בה קודם ארבעה עשר, לא יתחיל בה בארבעה עשר.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא התחיל בה קודם ארבעה עשר, לא יתחיל בה בארבעה עשר.</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93242:rev-98134:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%91&diff=93242&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:26:03Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים נה ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו פשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד,</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>גומרה בארבעה עשר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואימתי</b> הוא גומרה? - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהתחיל בה קודם ארבעה עשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא התחיל בה קודם ארבעה עשר, לא יתחיל בה בארבעה עשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואפילו צלצול קטן, ואפילו שבכה קטנה</b>, לא יתחיל בהם בארבעה עשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך המועד, אין</b> (התיר רבי מאיר לגומרה). אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לצורך המועד, לא</b> התיר אף לגמור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> ראיה היא. דאכתי איכא למימר, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הוא הדין דאפילו</b> מלאכה <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לצורך, נמי גמרינן.</b> והא דקתני "לצורך", לרבותא נקיט הכי. <b style='font-size:20px; color:black;'>והא קא משמע לן, דאפילו לצורך</b> המועד, דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיגמר, אין</b>. אבל ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אתחולי, לא</b> מתחלינן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו פשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהיא לצורך המועד, גומרה בארבעה עשר. ושאינה לצורך המועד, אסור</b> אף לגומרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות,</b> במקום שנהגו לעשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: דוקא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שנהגו, אין</b> (אכן עושין). אבל במקום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא נהגו</b> לעשות, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> עושין אף את גמר המלאכה. שהרי בגמר מלאכה עסקינן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמע מינה</b>, דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך המועד, אין</b> (גמרינן). אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לצורך המועד,</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> גומרים את המלאכה. והיינו כצד הראשון באיבעיא דלעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנינו במתניתין: וחכמים אומרים: שלש אומניות</b> עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: החייטין</b> מותרים בעשיית מלאכה ערבי פסחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>הדיוט</b> (מי שאינו אומן) <b style='font-size:20px; color:black;'>תופר כדרכו בחולו של מועד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שהרבה מלאכות נאסרו בחול המועד, תפירת הדיוט לא נאסרה. וכיון שבהדיוט היא מותרת בחול המועד, בערבי פסחים התירו אף לאומן. משום שהם קלים יותר מאיסור מלאכה דחול המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והספרין והכובסין</b> מותרים בעשיית מלאכה בערבי פסחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן הבא ממדינת הים והיוצא מבית האסורים</b> בחול המועד, <b style='font-size:20px; color:black;'>מספרין ומכבסין בחולו של מועד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שהכיבוס והתספורת אסורים בחול המועד, אלו מותרים. מפני שלא היתה להם אפשרות לספר ולכבס קודם המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שמצינו בכיבוס ותספורת צד היתר אף בחול המועד, הותרו לגמרי בערבי פסחים. משום דקילי טפי מחול המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ברבי יהודה אומר: אף הרצענין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שכן עולי רגלים מתקנין מנעליהן בחולו של מועד</b>. וכיון שמצינו במלאכה זו צד היתר בחול המועד, בערבי פסחים הותרה לגמרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קמיפלגי</b> רבי יוסי ברבי יהודה וחכמים (שלא התירו ברצענין)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> (רבי יוסי ברבי יהודה) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, למידין</b> היתר <b style='font-size:20px; color:black;'>לתחילת מלאכה</b> של עשיית מנעלים בערבי פסחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>תיקון מנעלים שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>סוף מלאכה</b>, שהותר בחול המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר</b> (חכמים) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: אין למידין</b> להתיר <b style='font-size:20px; color:black;'>תחלת מלאכה</b> בערבי פסחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>מה שמצינו. בחול המועד שהותר בו <b style='font-size:20px; color:black;'>סוף מלאכה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפיכך, הרצענים אסורים במלאכתם בערבי פסחים. שהרי לא מצינו היתר בתחלת מלאכת המנעלים בשום מקום.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מושיבין שובכין לתרנגולים בי"ד</b> בניסן. שמותר ליתן ביצים תחת התרנגולות לחממן כדי שיבקעו מהם האפרוחים. ואין זו מכלל המלאכות האסורות בערבי פסחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>תרנגולת</b> הדוגרת על הביצים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שברחה</b> מעליהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מחזירין אותה</b> בערבי פסחים <b style='font-size:20px; color:black;'>למקומה</b> שעל הביצים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> התרנגולת הדוגרת <b style='font-size:20px; color:black;'>מתה, מושיבים אחרת תחתיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>גורפין</b> את הזבל <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחת רגלי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>בהמה בי"ד</b> בניסן. ואף מותר להשליכו מחוץ לרפת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>במועד</b>, שהוא חמור יותר מערבי פסחים, אסור להוציא את הזבל לחוץ. אלא גורפין אותו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מסלקין</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>לצדדים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>מוליכין כלים</b> בערבי פסחים לבית האומן. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאין</b> אותם אז חזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>מבית האומן</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על פי שאינם לצורך המועד.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: ותרנגולת שברחה, מחזירין אותה למקומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא,</b> אף לכתחלה <b style='font-size:20px; color:black;'>אותובי מותבינן</b> את התרנגולת על הביצים - כדקתני רישא "מושיבין שובכין לתרנגולים"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>לאהדורי</b> את התרנגולת למקומה לאחר שכבר התחילה לדגור עליה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעיא</b> ליה לתנא להתיר?! הא פשיטא הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: סיפא</b> דקתני "מחזירין", <b style='font-size:20px; color:black;'>אתאן לחולו של מועד</b>, שהוא חמור יותר מערבי פסחים ואסור בו לכתחלה להושיב את התרנגולת על הביצים. אלא רק אם כבר ישבה עליהם, וברחה, מותר להחזירה. ורישא דקתני דמושיבין לכתחלה, איירי דוקא בערבי פסחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא: לא שנו</b> דמחזירין אותה במועד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בתוך שלשה</b> ימים הראשונים <b style='font-size:20px; color:black;'>למרדה</b> (לבריחתה מהביצים) משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכתי לא פרח צימרא מינה</b> (שעדיין לא פגה חמימותה לדגור), ועדיין נוחה היא להחזירה עליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן אין מחזירין, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר</b> שעברו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה</b> ימים <b style='font-size:20px; color:black;'>לישיבתה</b> על הביצים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כיון שכבר דגרה עליהם שלשה ימים, כבר נשתנו הביצים. ואם לא יחזירוה <b style='font-size:20px; color:black;'>פסדא לה ביעי</b> (הביצים) <b style='font-size:20px; color:black;'>לגמרי</b>, ותו אין הם ראויים לכלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לאחר</b> שעברו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה ימים למרדה</b>, שוב אין מחזירין אותה. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>פרח לה צימרא</b> (פגה חמימותה לדגור) <b style='font-size:20px; color:black;'>מינה</b>, והיא מתנגדת בכוח לחזור לביצים. וכיון דטורח גדול הוא להחזירה, אסור הוא במועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן אם ברחה <b style='font-size:20px; color:black;'>תוך שלשה</b> ימים הראשונים <b style='font-size:20px; color:black;'>לישיבתה</b> על הביצים, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאכתי</b> לא נשתנו הביצים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא פסדא לה ביעי לגמרי</b> בכך שהפסיקה מלדגור עליהם, אלא ראויים הם עדיין לאכילה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מהדרינן</b> לה למקומה. לפיכך לא התירו לטרוח בה במועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אמי אמר: אפילו תוך שלשה</b> ימים ראשונים <b style='font-size:20px; color:black;'>לישיבתה</b>, נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>מהדרינן</b> את התרנגולת למקומה הואיל וכבר נשתנו הביצים קצת. וכבר אינם ראויים לאכילת כל אדם, אלא רק למי שאינו איסטניס. ולפיכך הם נמכרים בזול. ואם לא יחזירה יש בזה הפסד ממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קמיפלגי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> (רב הונא) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, להפסד מרובה חששו</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>להפסד מועט לא חששו!</b> וכיון דליכא אלא הפסד מועט בביצים תוך שלשה ימים לישיבתה, לא התירו מחמתו טירחה במועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר</b> (רב אמי) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, להפסד מועט נמי חששו!</b> ואף תוך ג' ימים לישיבתה, יגרם לביצים הפסד מועט אם תפסיק את דגירתה. ואף משום כן התירו לטרוח ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>גורפין מתחת</b> רגלי בהמה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: הזבל שבחצר, מסלקין אותו לצדדין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והזבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שברפת ושבחצר, מוציאין אותו לאשפה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא גופא</b> דברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא</b> מינה ובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת</b> ברישא, <b style='font-size:20px; color:black;'>"זבל שבחצר מסלקין אותו לצדדין"</b>. ומשמע, דאין מוציאין אותו לאשפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והדר תני</b> בסיפא, <b style='font-size:20px; color:black;'>"שברפת ושבחצר, מוציאין אותו לאשפה"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: לא קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> (בסיפא), איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בי"ד</b> ניסן. שאף להוציא לאשפה התירו בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> (ברישא), איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בחולו של מועד</b>. שלא התירו בו אלא לסלק לצדדין, ולא לפנותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: הא והא בחולו של מועד.</b> ולעולם לא התירו בו אלא לסלק לצדדין. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>סיפא <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר: אם</b> הזבל מרובה עד כדי כך ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נעשה החצר כרפת</b>, וכבר אין בה מקום לסלקו לצדדים, <b style='font-size:20px; color:black;'>מוציאין אותו לאשפה</b> אף בחול המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>מוליכין כלים ומביאין מבית האומן!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: בדיק לן</b> (בחן אותנו) <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא</b>. וכך שאלנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן: מוליכין ומביאין כלים מבית האומן, אף על פי שאינן לצורך המועד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b>: והא תניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מביאין כלים מבית האומן. ואם חושש להם שמא יגנבו</b> מבית האומן, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפנן לחצר אחרת</b> הסמוכה למקום האומן. אבל לא יביאם לביתו הרחוק מבית האומן, מפני הטורח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצאו סותרות המשנה והברייתא זו את זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשנינן</b>, ותרצנו לו את הסתירה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> (במשנה), <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה עשר</b> ניסן עסקינן. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן</b> (בברייתא) <b style='font-size:20px; color:black;'>בחולו של מועד</b> עסקינן. דחמיר טפי מערבי פסחים. ואסרו בו את הטורח הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: הא והא בחולו של מועד. ולא קשיא. כאן</b> (בברייתא) איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>במאמינו</b> לאומן שלא ימכרם בינתיים לאיש אחר. ולכן לא התירו לו ליטול את כליו חזרה. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> (במשנה) איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאינו מאמינו</b> לאומן. וחושדו שמא ימכור את כליו לאחר. ולכן התירו לו ליטלם אף בחול המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסייעינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b> (בניחותא): <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאין</b> בחול המועד <b style='font-size:20px; color:black;'>כלים מבית האומן, כגון</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>הכד מבית הכדר</b> (עושה כדים), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>את <b style='font-size:20px; color:black;'>הכוס מבית הזגג</b> לפי שיש בהם צורך המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> מביאין את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>צמר מבית הצבע, ולא</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כלים מבית האומן</b> לפי שאין בהם צורך המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אין לו</b> לאומן <b style='font-size:20px; color:black;'>מה</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>יאכל</b>, והוא צריך את שכרו, <b style='font-size:20px; color:black;'>נותן לו</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>שכרו, ומניחו</b> לכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>אצלו</b> עד אחר המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם אינו מאמינו</b> לאומן, וחושדו שמא ימכור את כליו, הרי הוא נוטלם הימנו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מניחן בבית הסמוך לו.</b> אבל לא יביאם לביתו המרוחק מבית האומן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חושש שמא יגנבו</b> משם, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאן בצינעה בתוך</b> (לתוך) <b style='font-size:20px; color:black;'>ביתו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, במקום שאינו מאמינו, התירו לו ליטול את כליו. כדי שלא יבוא לידי הפסד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: לא <b style='font-size:20px; color:black;'>תרצת</b> בכך אלא הא דקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"מביאין</b> כלים מבית האומן". אבל הא דקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"מוליכין</b> כלים לבית האומן", אכתי <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא: ד</b>הא בברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"אין מביאין"</b> (במקום דליכא פסידא), <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל שכן דאין מוליכין</b> כלים לבית האומן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מחוורתא כדשנינן מעיקרא</b>, דמתניתין איירי בערבי פסחים, וברייתא איירי בחול המועד.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ששה דברים עשו אנשי יריחו. על שלשה</b> דברים מהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיחו</b> חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>בידם. ועל שלשה</b> מהם, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיחו בידם.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן</b> שלשת הדברים <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא מיחו</b> חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>בידם</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מרכיבין דקלים כל היום</b> בערבי פסחים, משום שסברו שאין זו מלאכה חשובה, ואין לאוסרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היו <b style='font-size:20px; color:black;'>כורכין את שמע</b>. ובגמרא מפרש לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היו <b style='font-size:20px; color:black;'>קוצרין וגודשין</b> (עורמים בגדיש) את התבואה החדשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני</b> הקרבת <b style='font-size:20px; color:black;'>העומר</b>, ולא חששו לכך שיבואו לאכול מהם, ויכשלו באיסור אכילת חדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ורש"י לא גרס "קוצרין". דפשיטא שאין בה שום מקום לחשש איסור. ואף שאסור לקצור קודם העומר, כדכתיב ביה "ראשית קצירכם", אין איסור זה אלא במקום שמביאין ממנו חיטים לעומר. אבל תבואת יריחו, תבואת עמקים היא, שאינה כשירה למנחות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו</b> הם שלשת הדברים <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>עשו אנשי יריחו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מיחו</b> חכמים <b style='font-size:20px; color:black;'>בידם</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. היו <b style='font-size:20px; color:black;'>מתירין</b> ליהנות מ<b style='font-size:20px; color:black;'>גמזיות</b> (ענפים) <b style='font-size:20px; color:black;'>של</b> עצי <b style='font-size:20px; color:black;'>הקדש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דרך החרוב והשקמה לקוצצן אחת לשבע שנים. ואבותיהם הקדישו עצים אלו כשהם קצוצים מענפיהם. ואחר כך נתוספו עליהם ענפים. והיו אנשי יריחו קוצצים אותם ונהנים מהם.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0109_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot