https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%90
פרשני:בבלי:פסחים נה א - היסטוריית גרסאות
2026-04-29T03:22:54Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=140939&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:49:51Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:49, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l87">שורה 87:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 87:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98133:rev-140939:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=98133&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:11:37Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תנא, קולי קולי קתני</b>.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תנא, קולי קולי קתני</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל מה דקאמר "אין בין" תנא אחד אמרם, ונקט את כל הדינים שהם לקולא, הן ביחס לספק, והן ביחס למלאכה, וכן הא דקאמר "אין בין תשעה באב לתענית ציבור", נמי בא לפרש את קולתו ביחס לתענית ציבור.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל מה דקאמר "אין בין" תנא אחד אמרם, ונקט את כל הדינים שהם לקולא, הן ביחס לספק, והן ביחס למלאכה, וכן הא דקאמר "אין בין תשעה באב לתענית ציבור", נמי בא לפרש את קולתו ביחס לתענית ציבור.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך את החומרות לא נקט כאן.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך את החומרות לא נקט כאן.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93241:rev-98133:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%94_%D7%90&diff=93241&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:26:01Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים נה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תנא, קולי קולי קתני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כל מה דקאמר "אין בין" תנא אחד אמרם, ונקט את כל הדינים שהם לקולא, הן ביחס לספק, והן ביחס למלאכה, וכן הא דקאמר "אין בין תשעה באב לתענית ציבור", נמי בא לפרש את קולתו ביחס לתענית ציבור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך את החומרות לא נקט כאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן ביחס לרחצה, שהוא דין לחומרא, חלוק הוא מתענית ציבור וחמור ממנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ובכל מקום תלמידי חכמים</b> בטלים. רבי שמעון בן גמליאל אומר: לעולם יעשה אדם עצמו תלמיד חכם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא, דרבי שמעון בן גמליאל סבר דלא חיישינן ליוהרא</b>, ולכך הוא מתיר לכל אדם להחמיר על עצמו כתלמיד חכם. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b>, שאמרו דוקא תלמידי חכמים יהיו בטלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>סברי דחיישינן ליוהרא</b>, ולפיכך אין לכל אדם להחזיק עצמו כתלמיד חכם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא איפכא שמעינן להו</b> לרבי שמעון בן גמליאל ורבנן בחשש יוהרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקיימא לן: חתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון לחופתו. משום שהוא טרוד בבעילת מצוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותנן: חתן, אם ירצה לקרות קרית שמע בלילההראשון,</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>קורא</b>. שאם אינורוצה לבטל את עצמו אפילו שעה אחת ממלכות שמים, הרשות בידו. ולא חיישינן לכך דמיחזי כיוהרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל אומר: לא כל הרוצה</b> להראות שאינו יכול לבטל עול מלכות שמים, <b style='font-size:20px; color:black;'>וליטול את השם</b> (כתר פרישות ויראת שמים), <b style='font-size:20px; color:black;'>יטול!</b> ואין מניחין אותו בכך. משום דמיחזי כיוהרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצאה שיטתם שם הפוכה משיטתם כאן לגבי מלאכה בתשעה באב. שרבי שמעון בן גמליאל התיר לכל אדם לעשות עצמו כתלמיד חכם, וחכמים לא התירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: מוחלפת השיטה!</b> והתנא שסידר את מחלוקתם של רבנן ורבי שמעון בן גמליאל כאן ושם, החליף באחד מהמקומות את שיטת רבי שמעון בן גמליאל בשיטת חכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב שישא בריה דרב אידי אמר</b>: לעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תיפוך</b> את שיטתם. ואפילו הכי אין סתירה מהכא להתם. וקא מפרש ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן אדרבנן לא קשיא.</b> דסברי רבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> בתשעה באב, לא יתבטל סתם אדם שאינו תלמיד חכם ממלאכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דכולי עלמא עבדי מלאכה. ו</b>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>איהו לא עביד, מיחזי כיוהרא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל התם</b> גבי קריאת שמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דכולי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עלמא</b> שאינם חתנים <b style='font-size:20px; color:black;'>קרי</b> קריאת שמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיהו</b> (החתן) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי קרי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיחזי כיוהרא!</b> שהרי אינו משנה ממנהג כל העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי שמעון בן גמליאל אדרבי שמעון בן גמליאל</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> גבי קריאת שמע, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b> אמר דלא יקרא כיון <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעינן כונה</b> לקריאת שמע. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואנן סהדי ד</b>כיון דטריד במצותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מצי לכווני דעתיה.</b> ואם הוא קורא, הרי הוא מראה בעצמו שיכול לכוון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומיחזי כיוהרא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא,</b> בכך שאינו עושה מלאכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא מיחזי כיוהרא.</b> שכל הרואים אותו בטל ממלאכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי: מלאכה היא דלית ליה!</b> ולא יתלו את בטלתו ביוהרא. אלא יאמרו, <b style='font-size:20px; color:black;'>פוק חזי</b> (צא וראה) <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה בטלני איכא בשוקא</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו בריש פירקין, שאיסור עשיית מלאכה בערבי פסחים עד חצות תלוי במנהג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בגליל לא היו עושין</b> אז מלאכה <b style='font-size:20px; color:black;'>כל עיקר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הלילה</b> של אור י"ד - <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אוסרים</b> אף בו את המלאכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל מתירין עד הנץ החמה</b>, שלא מתחיל האיסור אלא ביום טו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: הלילה - בית שמאי אוסרים ובית הלל מתירין! והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא</b> בריש פירקין, <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> לדין עשיית מלאכה בלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>מנהגא</b>. דתנן "מקום שנהגו שלא לעשות אין עושין".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>לבסוף</b> (במשנתנו) <b style='font-size:20px; color:black;'>תנא</b> לדין זה בלשון <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא</b>. דתנן "בית שמאי אוסרים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: לא קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> (מתניתין דריש פירקין), <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר</b> היא. דסבר, אינו אלא מנהג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> (משנתנו), <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> היא. דסבר, דין איסור הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: אמר רבי יהודה: ביהודה היו עושין מלאכה בערבי פסחים עד חצות. ובגליל אינן עושין</b> מלאכה בזמן ההוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כל עיקר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי מאיר: מה ראיה</b> (מה ענין) <b style='font-size:20px; color:black;'>יהודה וגליל לכאן?!</b> הרי אין דין זה תלוי בגליל ויהודה בדוקא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כל <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שנהגו לעשות</b> בו אז מלאכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עושין.</b> וכל <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שנהגו שלא לעשות</b> בו מלאכה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין עושין</b>. והכל תלוי במנהג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מדקאמר רבי מאיר מנהגא</b> הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל דרבי יהודה</b> דין <b style='font-size:20px; color:black;'>איסורא קאמר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי אם נאמר שגם לרבי יהודה מנהג הוא, ואף רבי יהודה לא קאמר אלא שבגליל נהגו שלא לעשות, במאי פליג רבי מאיר עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בהכרח, שלרבי יהודה איסור הוא. ומשום כן חילק בין יהודה לגליל. שבני יהודה היו מתירין עשיית מלאכה עד חצות, ובני גליל אסרו זאת. ואף מתניתין אזלא כוותיה. ומשום כן נשנתה בלשון איסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי סבר רבי יהודה</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה</b> (לבני יהודה)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא</b>: כל תבואה שהשרישה לאחר יום ט"ז בניסן (שהוא יום הקרבת העומר), הרי היא אסורה באיסור "חדש", עד ליום ט"ז בניסן הבא. ואז העומר יתירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: המנכש</b> עשבים מבין התבואה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלשה עשר</b> בניסן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונעקרה בידו</b> עם העשבים שיבולת, והוא רוצה לחזור ולשותלה - <b style='font-size:20px; color:black;'>שותלה במקום הטיט</b> כדי שתמהר להקלט קודם יום ט"ז בניסן שהוא יום הקרבת העומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שותלה במקום הגריד</b> (עפר יבש) לפי שאין התבואה ממהרת להשריש שם. ואם לא תשריש עד ט"ז ניסן, לא יתירה העומר. ויצטרך להמתין עליה עד העומר הבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלשה עשר</b> בניסן שנינו "המנכש", <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, (אז יכול לנכש). אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה עשר לא</b> יכול לנכש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכרח שהטעם הוא משום איסור עשיית מלאכה. שאין לעשות מלאכת ניכוש בערבי פסחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין לומר שהטעם שנקט המנכש בשלשה עשר הוא משום שאז אין תועלת בשתילתה בי"ד משום שלא תספיק להשריש קודם ט"ז.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>שמעינן ליה לרבי יהודה דאמר: כל הרכבה שאינה קולטת</b> עד <b style='font-size:20px; color:black;'>לשלשה ימים, שוב אינה קולטת!</b> אלמא, סגי בשלשה ימים כדי שתשריש השיבולת שוב. ואם כן, כששותלה בי"ד, הרי יש שלשה ימים עד שעת הקרבת העומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן לקושיין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך דארבעה עשר מותר בעשיית מלאכה, למה לי</b> לשותלה דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשה עשר</b> בניסן?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי יכול לשותלה אף בארבעה עשר. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהאיכא</b> עד שעת העומר, מקצת יום <b style='font-size:20px; color:black;'>ארביסר</b> (י"ד), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>יום <b style='font-size:20px; color:black;'>חמיסר</b> (ט"ו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומקצת</b> יום <b style='font-size:20px; color:black;'>שיתסר</b> (ט"ז).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא</b>: זה שלא התיר רבי יהודה לנכש בארבעה עשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>בגליל שנו</b> כן! ובני גליל אוסרים אז עשיית מלאכה, כאמור במתניתין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והאיכא ליליא</b> די"ד, שבית הלל מתירים בו. ולמה נקט דוקא "המנכש בשלשה עשר"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת</b>: ההיא ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>כבית שמאי</b> היא, שאוסרים אף את ליל י"ד במלאכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: לעולם</b> אמר רבי יהודה דין זה אף <b style='font-size:20px; color:black;'>כבית הלל</b>. ודקתני "מנכש בשלשה עשר", <b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין דרכן של בני אדם לנכש בלילה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבינא אמר: לעולם, אף ביהודה</b> אמר רבי יהודה כן (שדוקא בשלשה עשר שותלה, ולא בארבעה עשר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאו משום איסור עשיית מלאכה, אלא משום איסור "חדש".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודקא קשיא לך, האיכא שלשה ימים עד העומר שבהם תספיק השיבולת להשריש, יש לומר שאין לנו שלשה ימים שלמים מיום י"ד עד שעת הקרבת העומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי כששותל ביום י"ד, איכא רק מקצת יום זה. ואף מיום ט"ז אין לנו אלא מקצתו. שהרי באמצעו קרב העומר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובהשרשה</b> - רק <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מקצת היום ככולו"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרינן</b>. וכגון ששותל בסוף יום י"ג, דשפיר חשיב כשלשה ימים עד העומר: כל יום י"ד וכל יום ט"ו ומקצת יום ט"ז.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מקצת היום ככולו"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמרינן.</b> לפיכך, אם שתלה לאחר כניסת יום י"ד, אין היא משרישה עד העומר.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר בניסן, גומרה בארבעה עשר</b>. ואף במקום שאין עושים בו מלאכה בי"ד, אם התחיל בזמן ההיתר, מותר לו לגומרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא יתחיל בה</b> במלאכה <b style='font-size:20px; color:black;'>בתחלה בארבעה עשר, ואף על פי שיכול לגומרה</b> קודם חצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: ג'</b> בעלי <b style='font-size:20px; color:black;'>אומניות עושין</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>המלאכה</b> שלהם <b style='font-size:20px; color:black;'>בערבי פסחים עד חצות. ואלו הן: החייטים, והספרים, והכובסין!</b> והטעם יבואר בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי בר יהודה אומר: אף הרצענין</b> (עושי מנעלים) עושים אז מלאכה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: כל מלאכה שהתחיל בה קודם לארבעה עשר, גומרה בארבעה עשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: האם דוקא מלאכה שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך המועד תנן</b> שמותר לגומרה אם התחיל בהיתר. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם היא <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לצורך המועד, אפילו</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>מיגמר נמי לא</b> התירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b>, אף כ<b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לצורך המועד, תנן</b> שמותר לגומרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> מלאכה שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך</b> המועד, אף ל<b style='font-size:20px; color:black;'>אתחולי</b> מלאכה בארבעה עשר נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>מתחלינן</b>, כי אף במקום שנהגו שלא לעשות מלאכה, אין זה אלא במלאכות שלא לצורך המועד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא, בין</b> מלאכה שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>לצורך המועד</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בין ש</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לצורך</b>, דוקא אם התחיל קודם זמן האיסור, <b style='font-size:20px; color:black;'>מיגמר, אין</b> (גומר). אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לאתחולי</b> בארבעה עשר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מתחילים בשום גוונא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: אבל לא יתחיל בתחילה</b> לעשות מלאכה <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבעה עשר</b>. ולא יעשה אז <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו צלצול</b> (חגור) <b style='font-size:20px; color:black;'>קטן</b>, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו שבכה</b> (מטפחת לכיסוי הראש) <b style='font-size:20px; color:black;'>קטנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"אפילו</b> צלצול קטן"? מה בא להשמיענו בזה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מאי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו, אפילו הני</b> (צלצול ושבכה) <b style='font-size:20px; color:black;'>דלצורך המועד</b> הם, דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>למיגמר, אין</b> (התירו לגומרם, אם התחיל במלאכתם קודם י"ד). אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לאתחולי</b> בעשייתם בי"ד <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> התירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> זה שמעינן, שדוקא אלו שהם לצורך המועד, התירו לגומרם. אבל מלאכה <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לצורך המועד, מיגמר נמי לא גמרינן</b>. ואף אם התחיל בה קודם י"ד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> ראיה היא מהתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם</b> איכא למימר, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לצורך מיגמר נמי גמרינן</b>. ואף צלצול ושבכה, שלא לצורך המועד הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי</b> רבותא איכא בצלצול ושבכה דקתני בהם <b style='font-size:20px; color:black;'>"אפילו"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>להשמיענו ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו הני נמי</b> אין מתחילים, ואף <b style='font-size:20px; color:black;'>דזוטרי</b> (קטנים) <b style='font-size:20px; color:black;'>נינהו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דסלקא דעתך אמינא</b>, כיון שנעשים הם בזמן מועט, <b style='font-size:20px; color:black;'>התחלתן זו היא גמר מלאכתן, נתחיל בהו נמי</b> לעשותן. ואין בהם חילוק בין התחלה לגמר. <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b>, שאף בהם לא התירו אלא לגמור בלבד.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0108_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot