https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%93_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים נד א - היסטוריית גרסאות2026-05-11T15:36:12Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%93_%D7%90&diff=140937&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:49:36Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:49, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98131:rev-140937:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%93_%D7%90&diff=98131&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:11:33Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קרי עליה רב יוסף</b> את המקרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מים עמוקים, עצה בלב איש</b>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ואיש תבונה ידלנה".</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קרי עליה רב יוסף</b> את המקרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מים עמוקים, עצה בלב איש</b>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ואיש תבונה ידלנה".</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"מים עמוקים עצה בלב איש"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה עולא</b>, שהבין מדברי רבי אבא שהטעהו רבה בר בר חנה, ונסתכל בו בפנים זועפות. והיינו "עצה בלב איש", ששמר את הדבר בלבו, ולא אמר לו כלום.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"מים עמוקים עצה בלב איש"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה עולא</b>, שהבין מדברי רבי אבא שהטעהו רבה בר בר חנה, ונסתכל בו בפנים זועפות. והיינו "עצה בלב איש", ששמר את הדבר בלבו, ולא אמר לו כלום.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואיש תבונה ידלנה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה רבה בר בר חנה</b>, שהבין ממראה פניו של עולא, את מה שהיה לו בלבו עליו.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואיש תבונה ידלנה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה רבה בר בר חנה</b>, שהבין ממראה פניו של עולא, את מה שהיה לו בלבו עליו.</span></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%93_%D7%90&diff=93239&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:25:58Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים נד א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קרי עליה רב יוסף</b> את המקרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מים עמוקים, עצה בלב איש</b>. <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ואיש תבונה ידלנה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"מים עמוקים עצה בלב איש"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה עולא</b>, שהבין מדברי רבי אבא שהטעהו רבה בר בר חנה, ונסתכל בו בפנים זועפות. והיינו "עצה בלב איש", ששמר את הדבר בלבו, ולא אמר לו כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ואיש תבונה ידלנה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה רבה בר בר חנה</b>, שהבין ממראה פניו של עולא, את מה שהיה לו בלבו עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינהו</b> (עולא ורבה בר בר חנה) שלא הסכימו לדברי רבי אבא שטעם הברכה במוצאי שבת הוא משום שאז הוא זמן תחילת ברייתו - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן סברוה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומשנינן</b>: סבירי להו <b style='font-size:20px; color:black;'>כי הא דאמר רבי בנימין בר יפת אמר רבי יוחנן: מברכין על האור, בין במוצאי שבת, ובין במוצאי יום הכיפורים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן עמא דבר</b> (נוהג העם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b>: מהא דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל</b> וזמן <b style='font-size:20px; color:black;'>תחלת ברייתו</b> של האור <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכיון שרואה</b> את האור במוצאי שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מברך מיד</b>, ולא ימתין עד שיבדיל על הכוס.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: סודרן</b> לכל הברכות <b style='font-size:20px; color:black;'>על הכוס</b>. שאף את ברכת האור יאמר עם ברכות ההבדלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי יוחנן: הלכה כרבי יהודה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קתני מיהת, שאין מברכים על האור אלא במוצאי שבת. וקשיא לרבי יוחנן ועולא דסברי בין במוצאי שבת ובין במוצאי יום הכיפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> (בדברי רבי יוחנן) - <b style='font-size:20px; color:black;'>באור ששבת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהוא נר שדלק במשך היום, תוך שהוא שובת ממלאכת עבירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון שהודלק מערב יום כיפור, או אפילו שהודלק ביום כיפור לצוךר יולדת או חולה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על אש בנר שכזה מברכים במוצאי יום כיפור משום שנמנע מלהנות משימושו במשך היום, ובלילה מתחדשת לו בו הנאה, שיכול להשתמש בו לצורך הדלקה, ולכן מברך על ההנאה המתחדשת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן</b> (בדברי הברייתא), איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>באור היוצא מן העצים ומן האבנים</b> במוצאי היום, שכיון שנוצר רק עכשיו, ולא שבת במשך היום, אין זו הנאה מתחדשת אלא אש חדשה. ולכן, אין מברכים עליו אלא במוצאי שבת משום שאז היה זמן בריאת האור בששת ימי בראשית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני חדא</b> ברייתא: אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אור היוצא מן העצים ומן האבנים</b> במוצאי היום, <b style='font-size:20px; color:black;'>מברכין עליו</b>, ולא בעינן נר ששבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותני חדא</b> ברייתא אחריתא: אור היוצא מעצים ואבנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מברכים עליו</b>, אלא מברכים על האור ששבת בלבד. וסותרות שתי ברייתות אלו אהדדי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> (בברייתא קמייתא), <b style='font-size:20px; color:black;'>במוצאי שבת</b>. שכיון שזמן ברייתו הוא, מברכים אף על האור הנברא במוצאי שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכאן</b> (בברייתא בתרייתא), <b style='font-size:20px; color:black;'>במוצאי יום הכיפורים</b>. שמאחר ולאו זמן ברייתו הוא, שהברכה היא על חידוש ההנאה שיש לו בנר, אין מברכין אלא על נר ששבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מפזרן</b> לברכות מוצאי השבת. שמיד שראה אור היה מברך עליו. וכשנזדמנו לו בשמים, בירך עליהם בנפרד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי חייא</b> היה <b style='font-size:20px; color:black;'>מכנסן</b> לכל הברכות האלו ואומרן על כוס ההבדלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק בר אבדימי: אף על פי ש</b>היה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מפזרן,</b> אחר כך היה <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזר וסודרן על הכוס כדי להוציא את בניו ובני ביתו</b> בברכות הבשמים והאור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל: מברכים על האור במוצאי שבת, משום שתחלת ברייתו הוא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אור במוצאי שבת איברי</b> (נברא)? והלא בערב שבת נברא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תניא: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. ואלו הן</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>באר</b> של מרים. והוא הסלע שממנו יצאו מים לבני ישראל במדבר. ועגול כמין כברה היה. ונתגלגל עמהם לכל מקום שהלכו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>והמן</b> שירד להם ארבעים שנה במדבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>קשת</b> בענן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. וחקיקת צורת <b style='font-size:20px; color:black;'>הכתב</b> של לוחות הברית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מכתב</b> (העט והחרט) שבו נכתבה חקיקת הלוחות</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו. <b style='font-size:20px; color:black;'>והלוחות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ז. <b style='font-size:20px; color:black;'>וקברו של משה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ח. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מקום ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מערה שעמד בו משה</b>, והיא נקבת הצור שבה עמד משה כאשר עבר ה' על פניו והראהו את כבודו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אליהו</b> הלך לשם, ולן בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ט. <b style='font-size:20px; color:black;'>ופתיחת פי האתון</b> של בלעם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>י. <b style='font-size:20px; color:black;'>ופתיחת פי הארץ, לבלוע את</b> קורח ועדתו <b style='font-size:20px; color:black;'>הרשעים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נחמיה אומר משום אביו: אף האור</b> (האש) <b style='font-size:20px; color:black;'>והפרד</b> נבראו בערב שבת בין השמשות!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שהפרד נוצר מן הכלאים של סוס וחמור - אין חדש תחת השמש. והפרד הראשון נברא מן הארץ, ולא נוצר מן הכלאיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יאשיה אומר משום אביו: אף האיל</b> של אברהם, שהעלהו לעולה תחת יצחק נברא בערב שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן נבראה אז תולעת <b style='font-size:20px; color:black;'>השמיר</b>, ששום דבר קשה לא עומד בפניה. ועמה בקעו את אבני המזבח, וחרטו את האותיות שעל אבני החושן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אף הצבת</b> הראשונה מברזל נבראה בערב שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>הוא היה אומר: צבתא</b>, צבת מברזל שעושים היום הנפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>בצבתא</b> אחרת היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מתעבדא</b>, נעשית. שתופסה לצבת החדשה בצבת שבידו ומכה עליה בקורנס, עד שנגמרת צורתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שבל צבת יכולה להעשות רק באמצעות צבת מברזל שביד הנפח - <b style='font-size:20px; color:black;'>צבתא קמייתא, מאן עבד</b> (איך נעשתה)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>הא לאי</b>, באמת, בהכרח, שהצבת הראשונה - <b style='font-size:20px; color:black;'>בריה בידי שמים היא!</b> ונבראה בערב שבת בין השמשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי יאשיה: אין הכרח שהצבת תיעשה רק באמצעות צבת אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפשר שיעשנה בדפוס,</b> על ידי שייצוק את הברזל הרותח לתוך תבנית בצורת צבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויקבענה כיון</b> (כולה בבת אחת), כדרך שיוצקים כלי כסף ונחושת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא לאי</b>, ובאמת הצבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>בריה בידי אדם היא.</b> ולא נבראה כלל בששת ימי בראשית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח מברייתא זו שהאור (האש) נברא בערב שבת בין השמשות. ואיך אמרת שנברא במוצאי שבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא. הא באור דידן, והא באור דגיהנם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אור דידן</b> נברא <b style='font-size:20px; color:black;'>במוצאי שבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואור דגיהנם</b> נברא <b style='font-size:20px; color:black;'>בערב שבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אור דגיהנם בערב שבת איברי?</b> והא נברא קודם בריאת העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהתניא: שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם. ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח!</b> וקא מפרש ואזיל.</span><br />
<BR><b style='font-size:20px; color:black;'>תורה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדכתיב</b> בה "ה' <b style='font-size:20px; color:black;'>קנני ראשית דרכו"</b>. שהיא קודמת לשאר הדברים שבבריאת העולם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ואף שאמרנו לעיל שהכתב נברא בערב שבת, ואילו כאן אנו אומרים שהתורה היתה כתובה כבר לפני בריאת העולם? יש לומר שכתב הלוחות הוא זה שנברא בערב שבת, ואילו התורה היתה כתובה מתחילה באש שחורה על גבי אש לבנה. רש"י. לפי שזמנו של קרבן פסח הוא דוקא לאחר תמיד של בין הערביים, כמו שיתבאר בגמרא. וכיון שהפסחים של כל העם היו מרובים, והיו צריכים להספיק לשחוט ולזרוק את דם הפסחים כולם עד השקיעה, היו צריכים לכך זמן מרובה. ולכן, הקדימו את שחיטת התמיד, כדי שישאר די זמן לאחריו לעשות את קרבן פסח. ולפיכך <b>בערבי פסחים</b> - <b>נשחט</b> התמיד <b>בשבע ומחצה</b>, <b>וקרב בשמונה ומחצה</b>, <b>בין</b> כאשר חל ערב פסח <b>בחול</b>, ו<b>בין</b> כאשר חל ערב פסח <b>בשבת</b>. ומשעה שמונה ומחצה, שגמרו בה את הקרבת התמיד, התחיל זמן שחיטת הפסח. ואם <b>חל ערב פסח להיות בערב שבת</b>, צריכים היו להקדים את זמן שחיטת התמיד עוד יותר. כי צריכים היו להספיק גם לצלות את בשרו לפני השקיעה, היות וצליית בשר הפסח אינה דוחה שבת. לפיכך, התמיד <b>נשחט</b> אז <b>בשש ומחצה</b>, <b>וקרב</b> <b>בשבע ומחצה</b>. <b>והפסח אחריו</b>. ^ג^מ^ר^א: והוינן בה: <b>מנא הני מילי</b> שזמן שחיטת התמיד בכל יום הוא בשמונה ומחצה? <b>אמר רבי יהושע בן לוי</b>: <b>דאמר קרא</b> לגבי קרבן התמיד (במדבר כח) "<b>את הכבש אחד</b> <b>תעשה בבקר</b>. <b>ואת הכבש השני תעשה בין</b> <b>הערבים</b>". "ערב" הינו פרק הזמן של המחצית השניה של היום (מחצות היום עד הלילה). ואם היתה כונת הפסוק "בין הערביים" לומר שזמן הקרבת התמיד הוא במשך כל הזמן הזה, היה לו לכתוב "בערב". ומכך ששינה הכתוב לשונו וכתב "בין הערביים", דרשינן: <b>חלקהו ל</b>ערב, <b>בין שני</b> חלקי <b>ערבים</b> - תן <b>שתי שעות ומחצה לכאן</b>, לחלק הערב האחד, לפני זמן קרבן התמיד. ותן <b>שתי שעות ומחצה לכאן</b>, לחלק הערב השני, לאחר זמן קרבן התמיד. <b>ו</b>תן <b>שעה אחת לעשייתו</b> של קרבן התמיד ביניהם. ונמצא שזמנו של התמיד מתחיל שעתיים ומחצה אחרי חצות - דהיינו, בשמונה ומחצה. וזמן זה הוא מן התורה <b>!</b>22 <b>מתיב רבא</b> על מה שאמר רבי יהושע בן לוי שזמנו של התמיד בשמונה וחצי הוא מן התורה, ממשנתנו, ששנינו בה: <b>בערבי פסחים</b> היה התמיד <b>נשחט בשבע</b> <b>ומחצה</b>, <b>וקרב בשמונה ומחצה</b>, <b>בין בחול</b> <b>בין בשבת</b>. <b>ואי סלקא דעתך</b> שזמן התמיד <b>ב</b>שעה <b>שמונה</b> <b>ומחצה</b> הוא דין <b>דאורייתא</b> - <b>היכי</b> <b>מקדמינן ליה</b> בערבי פסחים לשבע ומחצה? <b>!</b> <b>אלא</b>, <b>אמר רבא</b>: גם הזמן של שמונה ומחצה וגם הזמן של שש ומחצה הם רק תקנה מדרבנן.</span> <br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תשובה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדכתיב "בטרם הרים יולדו"</b> בראת את מידת התשובה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> בתריה <b style='font-size:20px; color:black;'>"תשב אנוש עד דכא,</b> עד שידכא לבו לפניך. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותאמר: שובו בני אדם"</b>. הרי שהתשובה קודמת לבריאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גן עדן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדכתיב "ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם"</b>. "קדם" משמע מוקדם לבריאת העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גיהנם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדכתיב "כי ערוך מאתמול תפתה"</b>. שתופת הגיהנם מוכנה היא מ"אתמול". והכונה היא קודם בריאת העולם. ונקרא הגיהנם "תופת" על שם שכל המתפתה ליצרו נופל שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כסא הכבוד ובית המקדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדכתיב "כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך ביאור הכתוב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כסא הכבוד - מרום הוא ב"ערבות", שהוא המקום הגבוה ביותר בכל הרקיעים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא "מראשון" - מקודם העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן מקום מקדשנו נברא "מראשון", מקודם לבריאת העולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמו של משיח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדכתיב "יהי שמו לעולם,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לפני שמש ינון שמו"</b>. "ינון" שהוא שמו של משיח, הוא קודם לבריאת השמש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קתני מיהת, דגיהנם נברא קודם העולם, ואיך אמרת דאור הגיהנום נברא בערב שבת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי, חללה</b> של הגיהנם <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דנברא קודם שנברא העולם.</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אור</b> (אש) <b style='font-size:20px; color:black;'>דידיה,</b> נברא <b style='font-size:20px; color:black;'>בערב שבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושוב מקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אור דידיה בערב שבת איברי?</b> והרי ביום שני נברא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: רבי יוסי אומר: אור שברא הקדוש ברוך הוא בשני בשבת,</b> והוא אור הגיהנם, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין לו כבייה לעולם. שנאמר "ויצאו וראו בפגרי האנשים האלה הפושעים בי. כי תולעתם לא תמות, ואשם לא תכבה".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי בנאה בריה דרבי עולא: מפני מה לא נאמר "כי טוב" בשני בשבת</b> של ששת ימי בראשית? <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שנברא בו אור של גיהנם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רבי אליעזר: אף על פי שלא נאמר בו</b> ביום השני <b style='font-size:20px; color:black;'>"כי טוב", חזר וכללו</b> ב"טוב" דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>יום ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ששי. שנאמר</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>"וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"!</b> שאף את הגיהנם קרא לבסוף "טוב", משום שהרשעים נידונים בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קתני מיהת, דאף הגיהנם נברא ביום השני, ולא בערב שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא חללה</b> של גיהנם נברא <b style='font-size:20px; color:black;'>קודם</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שנברא העולם ואור דידיה</b> (דגיהנם) נברא <b style='font-size:20px; color:black;'>בשני בשבת. ואור</b> (אש) <b style='font-size:20px; color:black;'>דידן</b> נברא במוצאי שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודקא קשיא לך מהא דתניא שהאש נבראה בערב שבת בין השמשות, שני הדברים אמת. שאמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>במחשבה עלה ליבראות בערב שבת.</b> אבל בפועל <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נברא עד מוצאי שבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכדתניא: רבי יוסי אומר: שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת, ולא נבראו עד מוצאי שבת.</b> והם האור והפרד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>במוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דיעה באדם הראשון מעין דוגמא</b> של דיעה <b style='font-size:20px; color:black;'>של מעלה. והביא</b> האדם <b style='font-size:20px; color:black;'>שני אבנים, וטחנן</b> (שפשפן) <b style='font-size:20px; color:black;'>זו בזו, ויצא מהן אור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן הביא</b> אז האדם <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי בהמות</b> משני מינים <b style='font-size:20px; color:black;'>והרכיב זו בזו, ויצא מהן פרד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר: פרד בימי ענה היה.</b> והוא הרכיב לראשונה שני מיני בהמות וגרם ליצירת הפרד. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר"!</b> והיינו פרדים הנולדים מכלאים של סוס וחמור. וקרויים "ימים" על שם שאימתם מוטלת על הבריות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דורשי חמורות</b> (מקראות סתומים) <b style='font-size:20px; color:black;'>היו אומרים: ענה פסול</b> (ממזר) <b style='font-size:20px; color:black;'>היה,</b> כמבואר בסמוך. <b style='font-size:20px; color:black;'>לפיכך הביא פסול</b> כלאים <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "אלה בני שעיר החורי</b> יושבי הארץ, לוטן ושובל וצבעון וענה". הרי שצבעון וענה אחים היו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> בתריה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אלה בני צבעון: ואיה וענה".</b> הרי שענה היה בנו של צבעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא כיצד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, מלמד שבא צבעון על אמו, והוליד ממנה את ענה</b>. נמצא שהיה צבעון אביו של ענה, וגם אחיו מן האם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודילמא תרי "ענה" הוו</b>, ואחד מהם היה בן צבעון והשני היה אחיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: אמינא מילתא</b> (אומר דבר) להוכיח שבאדם אחד מדבר הכתוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>דשבור מלכא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומנו</b> הוא "שבור מלכא"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמואל!</b> שכך היה קרוי משום שהיה בקי בדינים, והלכתא כוותיה בדיני, וכל היוצא מפיו כיוצא מפי המלך. ושבור מלכא היה מלך הפרסיים בימי רבא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי</b> שכך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: אמינא בה מילתא, דשבור מלכא לא אמרה. ומנו</b> שבור מלכא? - הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא!</b> שהלכה כמותו, כדין היוצא מפי המלך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך אמר: לא יתכן לומר דשני "ענה" היו דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא "הוא ענה".</b> ומשמע <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא ענה</b> דדכתיב ביה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעיקרא</b>, שהיה בן שעיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות. ואלו הן: באר. ומן. וקשת. הכתב. והמכתב. והלוחות. וקברו של משה. ומערה שעמד בה משה ואליהו. פתיחת פי האתון. ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים!</b> וכולם נתבארו לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: אף מקלו של אהרן</b> על <b style='font-size:20px; color:black;'>שקדיה ופרחיה,</b> נברא בערב שבת! שפרח מטה אהרן והוציא פרחים וציצים. והיה לאות כי בו בחר ה' לכהונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ויש אומרים: אף המזיקין</b> (השדים) נבראו אז!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0106_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנדB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot