https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%91
פרשני:בבלי:פסחים נג ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-26T22:03:18Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=140936&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:49:28Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:49, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98130:rev-140936:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=98130&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:11:31Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא</b>: כך שלחו לו: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב</b> אתה <b style='font-size:20px; color:black;'>להאכיל את ישראל קדשים בחוץ!</b> שאתה מאכילם דבר הדומה לקדשים בחוץ.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא</b>: כך שלחו לו: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב</b> אתה <b style='font-size:20px; color:black;'>להאכיל את ישראל קדשים בחוץ!</b> שאתה מאכילם דבר הדומה לקדשים בחוץ.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מקשה הגמרא: משמע מכאן, שדוקא גדי <b style='font-size:20px; color:black;'>מקולס, אין</b>, אכן אסור באכילה, משום שהוא דומה לבשר קרבן פסח, ומתחלף בו.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מקשה הגמרא: משמע מכאן, שדוקא גדי <b style='font-size:20px; color:black;'>מקולס, אין</b>, אכן אסור באכילה, משום שהוא דומה לבשר קרבן פסח, ומתחלף בו.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בשר צלי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין מקולס, לא</b> מיחזי כאכילת קדשים בחוץ. וקשיא לרב, דאסר לומר "בשר זה לפסח" אף על גדי שאין מקולס, וקסבר שכל בשר מיתחלף בפסח.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בשר צלי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין מקולס, לא</b> מיחזי כאכילת קדשים בחוץ. וקשיא לרב, דאסר לומר "בשר זה לפסח" אף על גדי שאין מקולס, וקסבר שכל בשר מיתחלף בפסח.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93238:rev-98130:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%91&diff=93238&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:25:56Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים נג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא</b>: כך שלחו לו: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>קרוב</b> אתה <b style='font-size:20px; color:black;'>להאכיל את ישראל קדשים בחוץ!</b> שאתה מאכילם דבר הדומה לקדשים בחוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועתה מקשה הגמרא: משמע מכאן, שדוקא גדי <b style='font-size:20px; color:black;'>מקולס, אין</b>, אכן אסור באכילה, משום שהוא דומה לבשר קרבן פסח, ומתחלף בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בשר צלי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין מקולס, לא</b> מיחזי כאכילת קדשים בחוץ. וקשיא לרב, דאסר לומר "בשר זה לפסח" אף על גדי שאין מקולס, וקסבר שכל בשר מיתחלף בפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> לתרץ בבית המדרש: <b style='font-size:20px; color:black;'>מקולס</b>, הדומה לפסח, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> עליו "הרי זה לפסח", <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא שנא</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמר</b> עליו, אסור לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דאמר רב שאף בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>שאינו מקולס</b> מיחלף בפסח, דוקא אם <b style='font-size:20px; color:black;'>פירש</b> ואמר "הרי זה לפסח" <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b>, מיחלף. ולכן אסור לומר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם <b style='font-size:20px; color:black;'>לא פירש</b> עליו כלום - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מיחלף בפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא מתני לה להא מתניתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי שמעון!</b> והיינו, שלא רבי יוסי הביא את מעשה תודוס איש רומי, אלא רבי שמעון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב ששת: בשלמא למאן דתני לה כרבי יוסי, ניחא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא למאן דמתני</b> האי ברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי שמעון, מי ניחא?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b>: אין מנחת נדבה באה אלא מן החיטין. ואם אמר הרי עלי מנחה מן השעורין, יביא מן החיטים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהיות ואמר "הרי עלי מנחה", נתחייב במנחה הראויה. ואף שהמשיך דיבורו ואומר "מן השעורים", עיקר דעתו היא על תחלת דבריו. דקיימא לן "תפוס לשון ראשון".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון פוטר</b> אותו לגמרי מהבאת מנחה, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא התנדב כדרך המתנדבים!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שסובר רבי שמעון כי אף בגמר דבריו אדם נתפס, היות ודעתו היא גם לדבר שסיים ואמר "מן השעורין". לפי שהיה סבור שאפשר להביא מנחה אף מן השעורים, ולכך נתכוין. לפיכך אין בדבריו כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן קשיא, איך קאמר רבי שמעון בגדי מקולס שהוא "קרוב לאכילת קדשים בחוץ"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלא אף אם היה מקדיש להדיא את הגדי המקולס לשם פסח, הוא לא היה מוקדש. שהרי ודאי בשעת צלייתו כבר אי אפשר להקדישו לקרבן. וכל שלא התנדב כדרך המתנדבים, אין בדבריו כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבינא לרב אשי: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מאן דמתני לה</b> למעשה דתודוס איש רומי <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יוסי</b> (בשם רבי יוסי), <b style='font-size:20px; color:black;'>מי</b> הוה <b style='font-size:20px; color:black;'>ניחא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבא: רבי שמעון</b>, שפטר את האומר "הרי עלי מנחה מן השעורים" - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשיטת רבי יוסי אמרה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר</b> רבי יוסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אף בגמר דבריו אדם נתפס!</b> ואף רבי שמעון אית ליה הכי. ולכך סבר, דודאי דעתו להתנדב מן השעורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדתנן: האומר "הרי זו תמורת עולה תמורת שלמים", הרי זו תמורת עולה! משום דתפוס לשון ראשון - דברי רבי מאיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ר' יוסי אומר אם לכך נתכוין תחלה הואיל ולא הוה אפשר ליה להוציא שני שמות כאחת וע"כ הוציא זה אחר זה <small>(רש"י)</small> ואם בשעה שאמר עולה נתכוין כבר לומר גם שלמים, דבריו קיימים. ונתפסות בה שתי הקדושות כאחת. ולכן, תרעה עד שיפול בה מום, ותמכר. ויביא בדמי חציה עולה, ובדמי חציה שלמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו, מדרבי שמעון סבר לה כרבי יוסי,</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון,</b> ואית ליה דכל שלא התנדב כדרך המתנדבין אין בדבריו כלום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן תיקשי, איך קאמר רבי יוסי בגדי מקולס, שהוא קרוב לאכילת קדשים בחוץ? והרי אין דרך המתנדבים להקדישו לאחר שחיטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> כן הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא אמנם <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון סבר לה כרבי יוסי</b> ש"בגמר דבריו אדם נתפס", אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> הכרח הוא לומר ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי סבר לה כרבי שמעון</b> לגבי המתנדב מנחת שעורים. ולעולם סבר רבי יוסי, שחייב הוא במנחת חיטים. ואף שבעלמא סבר בגמר דבריו אדם נתפס, הכא תלינן שודאי נתכוין למנחת חיטין, לפי שאין אדם מוציא דבריו לבטלה. ולכך אף אסר גדי מקולס בליל פסח, משום שדומה הוא לאכילת קדשים בחוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אם היה מקדיש להדיא את הגדי המקולס ואומר "הרי זה פסח", לא היינו אומרים כי היות שלא הקדישו מחיים כדרך המקדישין, אין בדבריו כלום. אלא היינו מפרשים דבריו, שהקדישו לדמי פסח, בכונה למוכרו ולהביא בדמיו קרבן פסח. לפי שאין אדם מוציא דבריו לבטלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעיא להו</b>: אמאי נמנעו מלנדותו על שהנהיג להם אכילת גדיים מקולסים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>תודוס איש רומי גברא רבה הוה,</b> ומפני כבודו לא נידוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>בעל אגרופין הוה</b> ויראו מכוחו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשטינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע: עוד זו דרש תודוס איש רומי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע מזה שהיה דורש שהוא היה גברא רבה, ולכן לא נידוהו. וכך היה דורש:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מה ראו חנניה מישאל ועזריה, שמסרו עצמן על קדושת ה'</b>, ולא השתחוו לפסלו של נבוכדנצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלא קיימא לן בכל המצות "יעבור ולא יהרג" דדרשינן מ"אלו המצות אשר יעשה אותם האדם, וחי בהם" - וחי בהם, ולא שימות בהם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י. אך התוס' ביארו שלא היה זה ע"ז, אלא פסל של אנדרטת המלך, העשוי לכבודו של המלך, שלא נאמר בהשתחויה זו "יהרג ואל יעבור", ולכן שאלה הגמרא מה ראו למסור את נפשם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שנשאו קל וחומר מצפרדעים</b> שבמצרים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה צפרדעים שאין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מצווין על קדושת ה',</b> בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>כתיב בהו "ובאו ועלו בביתך, ובתנוריך ובמשארותיך"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אימתי משארות</b> (בצקות) <b style='font-size:20px; color:black;'>מצויות אצל תנור?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי אומר, בשעה שהתנור חם.</b> נמצא, שמסרו צפרדעים את נפשם ונכנסו לתנור החם כדי לקיים את ציווי ה'.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אנו</b> (חנניה מישאל ועזריה), <b style='font-size:20px; color:black;'>שמצווין</b> אנו <b style='font-size:20px; color:black;'>על קדושת ה'</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>על אחת כמה וכמה</b> שיש לנו למסור את נפשנו על כך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי בר אבין אמר</b>: תודוס איש רומי, <b style='font-size:20px; color:black;'>מטיל מלאי לכיס של תלמידי חכמים היה</b>, שנתן להם סחורה כדי שישתכרו בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגם מכאן למדנו שהיה גברא רבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יוחנן: כל המטיל מלאי לכיס</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמידי חכמים, זוכה ויושב בישיבה של מעלה. שנאמר "כי בצל החכמה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בצל הכסף"!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שההנה בכספו תלמידי חכמים, הרי הוא נכנס במחיצת החכמה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שנהגו להדליק את הנר</b> בערב יום כיפור כדי שידלק <b style='font-size:20px; color:black;'>בלילי יום הכפורים, מדליקין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובמקום שנהגו שלא להדליק</b> אז את הנר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מדליקין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>מדליקין</b> את הנר שידלק בליל יום הכיפורים <b style='font-size:20px; color:black;'>בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ובמבואות האפלים, ועל גבי החולים.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא: בין</b> אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>שאמרו להדליק</b> את הנר בערב יום הכיפורים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ובין</b> אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>שאמרו שלא להדליקו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שניהם לדבר אחד נתכוונו!</b> שמטרת כולם היא להמנע מתשמיש המטה האסור ביום הכיפורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלו שנהגו להדליק, עשו כן כדי שהנר יפרישם מהתשמיש, לפי שאין אדם משמש מטתו לאור הנר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואלו שנהגו שלא להדליק, סוברים שבלא נר ימנע יותר מכך, לפי שכשהנר דולק הוא רואה את אשתו ומתאוה לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהושע: דרש רבא</b> על זה את הכתוב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועמך כלם צדיקים, לעולם יירשו ארץ,</b> נצר מטעי מעשה ידי להתפאר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בין</b> אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>שאמרו להדליק, ובין</b> אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>שאמרו שלא להדליק, שניהם לא נתכוונו אלא לדבר אחד</b> - להימנע מדבר האסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: אין מברכין על האור</b> ברכת "מאורי האש" <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא במוצאי שבת, הואיל ו</b>אז - זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>תחלת ברייתו</b> של האש <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ההוא סבא, ואיתימא</b> אמר ליה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר בר חנה</b> לרבי יהודה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ישר!</b> שפיר קאמרת. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכן</b> נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן,</b> דאין מברכים ברכת "מאורי האש" אלא במוצאי שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עולא הוה רכיב</b> על <b style='font-size:20px; color:black;'>חמרא ואזיל. והוה שקיל ואזיל רבי אבא מימיניה</b> של עולא. <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבה בר בר חנה</b> הלך <b style='font-size:20px; color:black;'>משמאליה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי אבא לעולא</b>: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי</b> נכון הוא מה ששמעתי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמריתו משמיה דרבי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>יוחנן: אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל</b> וזמן <b style='font-size:20px; color:black;'>תחלת ברייתו הוא?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הדר עולא, וחזא ביה ברבה בר בר חנה בישות</b> (הסתובב עולא והסתכל ברבה בר בר חנה בפנים זועפות) משום שסבר שהוא אמר כן בשם רבי יוחנן. ולא הסכים עולא שזהו טעמו של רבי יוחנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא סבר, שמברכים עליו אז משום שהיא שעה שהתחדש עתה היתר להדליק אש, אחר שהיה אסור להדליק אש במשך כל יום השבת, ועתה נהנה מהאפשרות להדליקה ולהשתמש בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי הטעם הזה אף במוצאי יום כיפור מברכים על האש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבה בר בר חנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אנא, לאו אהא</b> על ענין ברכת מאורי האש <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> אמרתי דבר בשם רבי יוחנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אהא</b>, בענין אחר <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> אמרתי בשם רבי יוחנן, ובטעות הוציאו מכלל דברי כאילו אמרתי בשמו של רבי יוחנן טעם לברכת מאורי האש במוצאי שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתני תנא קמיה דרבי יוחנן: רבי שמעון בן אלעזר אומר: יום הכפורים שחל להיות בשבת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף במקום שאמרו שלא להדליק</b> את הנר ביום כיפור שחל באמצע השבוע, <b style='font-size:20px; color:black;'>מדליקין</b> אם חל להיות בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני כבוד השבת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כך אמרתי: <b style='font-size:20px; color:black;'>ועני</b>, ענה והוסיף <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן אבתריה</b>, על דברי התנא ששנה את דברי רבי שמעון בן אלעזר לפניו: <b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אוסרין</b> להדליק את הנר אף לכבוד שבת שחל בו יום הכיפורים, במקום שלא נהגו להדליק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה עולא: עדא תהא!</b> כלומר בזו אני מודה, שכן אמר רבי יוחנן.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0105_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot