https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%90
פרשני:בבלי:פסחים נג א - היסטוריית גרסאות
2026-05-14T07:05:49Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=140935&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:49:21Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:49, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98129:rev-140935:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=98129&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:11:29Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והגפנים</b> אסורים בקציצה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>משיגריעו</b> (משיגדלו קצת ויהיו נקראים גירוע).</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והגפנים</b> אסורים בקציצה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>משיגריעו</b> (משיגדלו קצת ויהיו נקראים גירוע).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והזיתים</b> אסורים בקציצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משיניצו</b> (משיגדיל הנץ שעליהם).</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והזיתים</b> אסורים בקציצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משיניצו</b> (משיגדיל הנץ שעליהם).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר כל האילנות, משיוציאו</b> את תחלת הפרי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר כל האילנות, משיוציאו</b> את תחלת הפרי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td></tr>
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%92_%D7%90&diff=93237&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:25:54Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים נג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והגפנים</b> אסורים בקציצה, <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>משיגריעו</b> (משיגדלו קצת ויהיו נקראים גירוע).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והזיתים</b> אסורים בקציצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משיניצו</b> (משיגדיל הנץ שעליהם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר כל האילנות, משיוציאו</b> את תחלת הפרי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ולאו היינו כמו "יוציאו" דבית שמאי. תוספות אנשי שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר</b> עלה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אסי</b>: הא דקתני "והגפנים משיגריעו" <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא "בוסר", הוא "גירוע", הוא "פול הלבן"!</b> שכולם שיעור אחד הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>"פול הלבן" סלקא דעתיך</b> דהיינו גירוע ובוסר - והלא בגפנים מיירי!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא,</b> "בוסר היינו "גירוע", ו<b style='font-size:20px; color:black;'>שיעורו</b> של הענב בשלב זה של גידולו הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>גודל <b style='font-size:20px; color:black;'>פול הלבן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסיק רב שימי לראייתו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן</b> הוא התנא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>שמעת ליה דאמר</b> בענבים, דדוקא בזמן שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>בוסר, אין</b> (הרי הם חשובים פרי), אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>סמדר לא</b> חשיב פרי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלא <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> אמרו כן, ולא רבי יוסי (דסבר דאף סמדר קרוי פרי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וההיא מתניתין כשיטתייהו אזלא. <b style='font-size:20px; color:black;'>וקתני</b> בה, <b style='font-size:20px; color:black;'>"שאר כל האילנות, משיוציאו"!</b> ומיד בתחלת היציאה כבר הוא קרוי פרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא, דכפניות התמרים קרויות פרי אף לחכמים. ושוב הדרא קושיא לדוכתה, איך קצץ רב אילעאי את הדקלים, ולא חשש להפסד פירות שביעית?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, רבי אילעאי, ב</b>דיקלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דניסחני קץ!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שקצץ עצי דקל זכר, שפירותיו אינם מתבשלים לגמרי לעולם על העץ. אלא גודרים אותן בניסן, והן מתבשלות מאליהם בתוך כלי העשוי מכפות תמרים. ולעולם הם נשארים קטנות. נמצא דלא הפסידם כלום בקציצת הדקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: אוכלין ב</b>שנת השביעית מן <b style='font-size:20px; color:black;'>הענבים</b> שבבית <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכלו</b> לחיה בשדה <b style='font-size:20px; color:black;'>דליות</b> (גפנים המודלים על גבי כלונסאות) <b style='font-size:20px; color:black;'>של אוכל</b> (שם מקום הכרמים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם יש</b> גפנים שהן יותר <b style='font-size:20px; color:black;'>מאוחרות מהן,</b> וכלות לאחר דליות של אוכל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלין עליהן</b> עד שיכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואוכלים <b style='font-size:20px; color:black;'>בזיתים</b> שבבית <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכלה</b> הזית מהמקום ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחרון שבתקוע</b> לחיה מן השדה, שבתקוע הזיתים מרובים בו, ושם הם כלים לאחר שאר המקומות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר</b>: אוכלים מהזיתים <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכלה</b> מקום הזית ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחרון של גוש חלב</b>. שאף שם הזיתים מרובים, וכלים לאחר זיתי תקוע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיזהו כילוי - עד <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי שיהא עני יוצא</b> לבקש שם זיתים <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו מוצא, לא בנופו</b> (בענפיו) של הזית, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואף לא</b> מוצא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיקרו</b> של הזית, זיתים שנשרו מענפיו בשיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>רובע</b> הקב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואוכלים <b style='font-size:20px; color:black;'>בגרוגרות</b> תאנים שבבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכלו פגי בית היני</b> (שם מקום) מן השדה, ששם הם כלים לבסוף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה: לא הוזכרו פגי בית היני</b> להחשב כפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לענין</b> חיוב <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדאיתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>פגי בית היני, ואהיני</b> (תמרים) <b style='font-size:20px; color:black;'>דטובינא</b> (שם מקום) - אף על פי שהם קטנים לעולם, הרי הם חשובים פירות, ח<b style='font-size:20px; color:black;'>ייבין במעשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלין בתמרים עד שיכלה</b> התמר <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרון שבצוער!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר: אוכלין על</b> סמך התמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>של בין הכיפין</b> (המצויים בכפות הדקל) אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אין אוכלין על</b> סמך התמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>של בין השיצין</b> (המצויים בקוצים שבתחתית הדקל), משום דלא חשיב כמצוי לחיה בשדה, לפי שאינה יכולה ליטול אותם משם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהי: אוכלין בענבים</b> של שביעית <b style='font-size:20px; color:black;'>עד הפסח. ובזיתים עד העצרת. ובגרוגרות עד החנוכה. ובתמרים עד הפורים</b>, שזהו זמן הכילוי מן השדה בכל המינים האמורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב ביבי: רבי יוחנן,</b> הני <b style='font-size:20px; color:black;'>תרתי בתרייתא</b> הוה <b style='font-size:20px; color:black;'>מחליף</b>. והיה שונה "בגרוגרות עד הפורים, ובתמרים עד החנוכה"!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קתני מיהת, דזמן ביעור התמרים הוא בחנוכה או בפורים ולא כדקתני באידך ברייתא "עד שיכלה האחרון שבצוער".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אידי ואידי חד שיעורא הוא</b>. שבחנוכה כלה התמר האחרון שבצוער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי בעית אימא</b>: בלאו הכי ליכא לאקשויי מידי מההיא ברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי לא קבע התנא בהם זמן גמור. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא קתני בהדיא "אם יש מאוחרות מהן, אוכלין עליהן".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבן שמעון בן גמליאל אומר: סימן להרים,</b> עצי <b style='font-size:20px; color:black;'>מילין</b> (עפצין), שכל מקום שגדלים שם עצים אלו, סימן הוא לכך שהוא מקום הרים. שדוקא עצים אלו גדלים בהרים. אבל שאר אילנות אין ההרים יפים לגידולם. <b style='font-size:20px; color:black;'>סימן לעמקים דקלים.</b> <small>(ג"מ)</small></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סימן ל</b>מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>נחלים,</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>הקנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סימן ל</b>מקום <b style='font-size:20px; color:black;'>שפלה,</b> היא <b style='font-size:20px; color:black;'>השקמה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולאו ראיה גמורה היא. ואין הכרח שכל מקום שאין בו שקמים לא נקרא שפלה. אלא דרך השפלה לגדל שיקמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואף על פי שאין ראיה לדבר, יש זכר לדבר. שנאמר "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים, ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרוב".</b> אלא השקמים מצויין בשפלה לרוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: הא דקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"סימן להרים מילין, וסימן לעמקים דקלים", נפקא מינה לבכורים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: אין מביאין בכורים אלא משבעת המינין</b>. וילפינן כן מגזירה שוה ד"ארץ - ארץ". כתיב בבכורים "מארצך", וכתיב בשבעת המינים "ארץ חטה ושעורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> מביאין בכורים לא <b style='font-size:20px; color:black;'>מדקלים שבהרים</b> לפי שאינם משובחים, אלא מדקלים שבעמקים. <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מפירות</b>, תבואות הדגן, <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעמקים</b>, לפי שהמים מתאספים שם, והתבואה נרקבת ונכמשת מחמתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"סימן לנחלים קנים", נפקא מינה</b> לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>נחל איתן</b>, שעגלה ערופה נעשית על נחל איתן. וכל שאין קנים גדלים בו, לא מיקרי נחל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"סימן לשפלה שקמה", נפקא מינה למקח וממכר!</b> שמי שאמר לחבירו "שפלה אני מוכר לך", צריך שיהיו בה שקמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והשתא דאתית לפרש הכי, בכולהו</b> (בהרים ועמקים ונחל) <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> יש לומר דנפקא מינה <b style='font-size:20px; color:black;'>למקח וממכר.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אסור לישראל להשאיל או להשכיר בהמה גסה לנכרי, משום שהוא מצווה על שביתת בהמתו בשבת. וחיישינן שמא יעבוד עמה הנכרי בשבת, ונמצא הישראל עובר בלאו "דלא תעשה כל מלאכה אתה ובהמתך".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגזרו חכמים אף על מכירת בהמה גסה לנכרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושני טעמים הובאו (בעבודה זרה טו א): האחד, משום גזירה אטו שאלה ושכירות. והשני, משום "נסיוני", דחיישינן שמא ימכרנה הישראל לנכרי בערב שבת סמוך לחשיכה, ויאמר לו "בא וננסנה אם היא הולכת היטב כשהיא טעונה". ותלך הבהמה מחמת קולו של הישראל, ונמצא שעובר על לאו דמחמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין גזירה זו נוהגת בבהמה דקה, משום דלאו בת מלאכה היא. אלא שיש מקומות שהחמירו בהם על עצמם שלא למכור אף בהמה דקה, כדי שלא יבואו לידי מכירת גסה. ואין מנהג זה מחייב אלא באותו מקום שנהגו בו כן, ולא בשאר מקומות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שנהגו</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>למכור בהמה דקה לנכרים,</b> הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכרין. ומקום שלא נהגו</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>למכור</b> אותה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מוכרין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה</b>, שאיסור זה אינו תלוי במנהג, אלא מגזירת חכמים הוא, כמבואר לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא ימכור אף <b style='font-size:20px; color:black;'>עגלים</b> קטנים, <b style='font-size:20px; color:black;'>וסייחין</b> קטנים, בין <b style='font-size:20px; color:black;'>שלמין ו</b>בין <b style='font-size:20px; color:black;'>שבורין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שהקטנים והשבורים אינם בני מלאכה, גזרו אף בהם. משום דמיחלפי בגדולים ובשלמים. ואם יראו אותם ברשות הנכרי, יבואו להתיר אף בהמה שהיא בת מלאכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה מתיר ב</b>בהמה <b style='font-size:20px; color:black;'>שבורה</b> למוכרה לנכרי. כי מאחר והיא שבורה, אין הגוי משהה אותה אצלו, אלא שוחטה מיד. הלכך ליכא למיחש שמא ישראל אחר יראנה אצלו, ויבוא להתיר כל מכירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בן בתירה מתיר בסוס,</b> למוכרו לנכרי. לפי שאין מלאכתו אלא לרכיבה. ואין בה משום מלאכה דאורייתא, אלא היא אסורה משום שבות בעלמא. הלכך לא גזרו על מכירתו אטו שאלה ושכירות או נסיוני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. יש מקומות שנהגו בהם שלא לאכול בשר צלי בליל פסח, משום דמיחזי כאוכל קרבן פסח מחוץ לעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים, אוכלין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומקום שנהגו שלא לאכול</b> צלי בלילי פסחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין אוכלין!</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר רב: אסור לו לאדם שיאמר "בשר זה לפסח", מפני</b> שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>נראה כמקדיש</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>בהמתו. ו</b>אחר כך כשאוכלו, הרי הוא נראה <b style='font-size:20px; color:black;'>כאוכל קדשים בחוץ.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: דוקא בשר</b> אסר רב לומר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בחיטי לא</b> אסר. לפי שכשאומר "חיטים אלו לפסח", המובן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>יהיו החיטים <b style='font-size:20px; color:black;'>מינטר</b> (שמורים) <b style='font-size:20px; color:black;'>לפיסחא</b> מחימוץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר.</b> ולא משמע כלל דכוונתו למוכרם ולקנות פסח בדמיה <small>(רש"י)</small>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ובשר לא</b> מתפרש ששומרו לפסח אלא משמע שמקדישו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b>: תניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי: תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי לאכול גדיים מקולסין</b> (צלויים בשלמותם, כצלית הפסח. שכרעיהם תלויים להם בצדם, כמי שנושאים את כלי זינם. שתרגום "כובע" "קולסא") <b style='font-size:20px; color:black;'>בלילי פסחים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלחו לו</b> חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמלא תודוס אתה, גזרנו עליך נידוי</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: וכי אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>קדשים סלקא דעתך</b> דאית בזה? והלא לא היו הגדיים קדושים בקדושת פסח, אלא רק נראו כפסחים.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0104_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot