https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%91
פרשני:בבלי:פסחים נב ב - היסטוריית גרסאות
2026-05-11T15:24:57Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%91&diff=140934&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:49:14Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:49, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l74">שורה 74:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 74:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98128:rev-140934:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%91&diff=98128&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:11:28Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל אומר</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלין</b> תמרים שבבית <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> סמך התמרים המצויים בשדה <b style='font-size:20px; color:black;'>של בית הכיפין</b> (הנמצאים על כפות התמרים) המצויים לחיה בשדה.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל אומר</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלין</b> תמרים שבבית <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> סמך התמרים המצויים בשדה <b style='font-size:20px; color:black;'>של בית הכיפין</b> (הנמצאים על כפות התמרים) המצויים לחיה בשדה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין אוכלין</b> תמרים שבבית <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> סמך התמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>של בית השיצין</b> (הנמצאים בין הקוצים שבתחתית הדקל), לפי שאין החיה יכולה ליטלם משם, מפני הקוצים.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין אוכלין</b> תמרים שבבית <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> סמך התמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>של בית השיצין</b> (הנמצאים בין הקוצים שבתחתית הדקל), לפי שאין החיה יכולה ליטלם משם, מפני הקוצים.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכי פליגי נמי במתניתין.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכי פליגי נמי במתניתין.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93236:rev-98128:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%91&diff=93236&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:25:53Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים נב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן גמליאל אומר</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלין</b> תמרים שבבית <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> סמך התמרים המצויים בשדה <b style='font-size:20px; color:black;'>של בית הכיפין</b> (הנמצאים על כפות התמרים) המצויים לחיה בשדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין אוכלין</b> תמרים שבבית <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> סמך התמרים <b style='font-size:20px; color:black;'>של בית השיצין</b> (הנמצאים בין הקוצים שבתחתית הדקל), לפי שאין החיה יכולה ליטלם משם, מפני הקוצים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכי פליגי נמי במתניתין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תנא קמא סבר דדוקא אם כלו אף מבין השיצין חייב לבער. אבל כל זמן שמצוי שם, אף אם כלה מבית הכיפין אין חייב לבער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי יהודה סבר, דבעינן מצוי בבית הכיפין, אבל במצוי בבית השיצין לא קרינן ביה "כל זמן שחיה אוכלת מן השדה", מפני הקוצים. והיינו דקאמר רבי יהודה: צא והבא לך אף אתה ממקום הראוי ליטלן, ולא תמצאם בבית השיצין שאי אפשר ליטול משם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן התם: שלש ארצות</b> שבארץ ישראל, חלוקות הן <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ענין זמן <b style='font-size:20px; color:black;'>ביעור</b> פירות שביעית. ואלו הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>יהודה. ו</b>ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>עבר הירדן ו</b>ארץ <b style='font-size:20px; color:black;'>הגליל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלש ארצות</b> ישנן <b style='font-size:20px; color:black;'>בכל אחת ואחת</b> מהארצות הללו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שכל אחת מהן מורכבת משלש ארצות, שזמן הכילוי לחיה מן השדה שונה מאחת לשניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומאחר ושלש ארצות לכל אחת, הרי כאן תשע ארצות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמה אמרו</b> שישנן <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש ארצות לביעור</b> ותו לא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום שזמן הביעור שבשלש הארצות שבאותה ארץ הוא אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>עדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>יהיו אוכלין בכל אחת ואחת</b> מהן, אף לאחר שכבר כלה בה לחיה מן השדה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכלה</b> מהמקום <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרון שבה</b>, משלשת ארצותיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שעשאום לכל שלש הארצות כארץ אחת לענין ביעור. אבל יהודה וגליל ועבר הירדן, שלש ארצות חלוקות הן. ואם כלו הפירות באחת, חייבים בה בביעור, אף שעדיין לא כלו באחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מנא הני מילי</b> דאוכלין ביהודה עד שיכלה במקום האחרון שבה, אבל אין אוכלין ביהודה, על סמך פירות הגליל, כשעדיין לא כלו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חמא בר עוקבא אמר רבי יוסי בר חנינא: אמר קרא "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך</b> תהיה כל תבואתה לאכול" - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל זמן שחיה אוכלת מן השדה,</b> אף אתה <b style='font-size:20px; color:black;'>האכל לבהמה</b> מן הפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>שבבית.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>כלה</b> הפרי <b style='font-size:20px; color:black;'>לחיה אשר בשדה,</b> אף אתה <b style='font-size:20px; color:black;'>כלה</b> את הפירות המיועדות להאכיל <b style='font-size:20px; color:black;'>לבהמתך מן הבית.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וגמירי</b> בידינו מסורת מאבותינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאין חיה, שביהודה גדילה על פירות שבגליל.</b> משום שאינה מתרחקת כל כך ממקומה לבקש לה את מאכלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, כל שכלה ביהודה, שוב לא קרינן בה "ולחיה אשר בארצך", אף דעדיין איכא בגליל. וכן איפכא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל ביהודה עצמה, אף שכלו הפירות ממקום זה, עדיין מצויים פירות במקום אחר. לפי שנודדות החיות מארץ לארץ באותה ארץ, לבקש להן אוכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: פירות</b> שביעית <b style='font-size:20px; color:black;'>שיצאו מארץ</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ישראל לחוצה לארץ,</b> והגיע זמן ביעורם, הרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מתבערין בכל מקום שהן</b>. ואין צריך להחזירם לארץ ישראל כדי לבערם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן אלעזר אומר: יחזרו למקומן ויתבערו. משום שנאמר</b> בביעור "לחיה אשר <b style='font-size:20px; color:black;'>בארצך"!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושמע מינה, לא יהיה הביעור אלא בארצך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ובאופן הביעור נחלקו ראשונים. עיין במילואים שיש אומרים שיפקירם לכל, או במקום דריסת חיה ובהמה, ויש אומרים שיאכלם קודם, ואם לא אכלם נאסרו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא אפיקתיה</b>, הרי כבר הוצאנו והשתמשנו בהאי קרא ד"בארצך", לדרוש ממנו שאין סומכין ביהודה על פירות שבגליל, כאמור לעיל. ותו לא אייתר למידרש נמי דיתבערו במקומן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: שפיר ילפינן מפסוק זה את שני הדינים כאחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קרי ביה "בארץ"</b>, היה הכתוב יכול לומר "בארץ" גרידא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא שהוסיף אות אחת וכתב <b style='font-size:20px; color:black;'>"בארצך",</b> משמע שבא הכתוב ללמדנו דרשה נוספת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי: "מאשר בארצך"</b> כתיב. ולכן, אחת מהדרשות נלמדת מ"בארצך". והדרשה השניה נלמדת מ"אשר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב ספרא נפק מארץ ישראל לחוצה לארץ.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוה בהדיה גרבא דחמרא דשביעית</b> (כמות מסוימת של יין שהיה קדוש בקדושת שביעית) שכבר הגיע זמן ביעורו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לוו בהדיה</b> (התלוו אליו בחבורה) <b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא בריה דרב איקא ורב כהנא</b> שהיו תלמידיו של רבי אבהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רב ספרא: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא</b> מי מכם <b style='font-size:20px; color:black;'>דשמיע ליה מיניה דרבי אבהו</b> רבכם אם <b style='font-size:20px; color:black;'>הלכה כרבי שמעון בן אלעזר</b> דאמר פירות שביעית "יחזרו למקומן ויתבערו", <b style='font-size:20px; color:black;'>או לא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, כתנא קמא דאמר "מתבערין בכל מקום שהן"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב כהנא: הכי אמר רבי אבהו: הלכה כרבי שמעון בן אלעזר</b>. לפיכך, צריך אתה לטרוח ולהחזיר את היין לארץ ישראל, ולבערו שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב הונא בריה דרב איקא</b> לרב ספרא: לא כך אמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי אמר רבי אבהו: אין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר!</b> ושפיר יכול אתה לבער את היין כאן, ואינך צריך להחזירו למקומו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ספרא: נקוט הא כללא דרב הונא</b> בריה דרב איקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בידך</b> שאין הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה, כרחבה דפומבדיתא,</b> שהיה מדייק שמועתו, לדעת ממי קיבלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רחבה, אמר רב יהודה: הר הבית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>סטיו</b> (איצטבא) <b style='font-size:20px; color:black;'>כפול היה</b> לו סביב. <b style='font-size:20px; color:black;'>סטיו לפנים מסטיו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על פי שבמשנה קתני לשון "איצטבא", נקט רחבה "סטיו", כלשון רבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קרי עליה רב יוסף</b> על רב ספרא את הפסוק: <b style='font-size:20px; color:black;'>"עמי בעצו ישאל, ומקלו יגיד לו".</b> ודריש "מקלו" מלשון קולא. שאת <b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> מי שיהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>מיקל לו</b> הוא שואל שיהא <b style='font-size:20px; color:black;'>מגיד לו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שכן סמך רב ספרא על רב הונא בריה דבר איקא, שהקיל לו בכך שלא הטריחו להחזיר את הפירות לארץ ישראל ולבערם שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אילעאי קץ</b> (קצץ) <b style='font-size:20px; color:black;'>כפנייתא</b> (דקל טעון "כפניות", והם תמרים קטנים שלא נגמר בישולם), <b style='font-size:20px; color:black;'>דשביעית,</b> לצורך עצים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי עביד הכי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא כתיב "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה". וממעטינן, דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>"לאכלה" אמר רחמנא</b> דיהיו לך הפירות. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לא להפסד.</b> מכאן שאסור להפסיד פירות שביעית. ואיך קצץ רבי אילעאי את הדקל? והרי הפסיד בכך את הכפניות שעליו, שמעתה לא יגיעו לגמר בישולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי תימא</b> לתרץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> דאסור להפסידם ולקוצצם קודם זמנם, דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>היכא ד</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>נחית לפירא,</b> וכבר יש בהם תורת פרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל היכא ד</b>אכתי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נחית</b> להו <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>תורת פירא, שעדיין לא נגמר בישולו (כגון כפניות), <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> נאסרה קציצתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא ליכא לתרץ כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רב נחמן, אמר רבה בר אבוה: הני מתחלי</b> (כעין קליפה הגדילה סביב פרי התמר, והיא שומרת עליו) <b style='font-size:20px; color:black;'>דערלה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסירי</b> בהנאה. ואף על פי שאינם מגוף הפרי, ולא אסרה תורה משום ערלה אלא את הפרי בלבד, מכל מקום אסירי <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל ונעשו שומר לפרי</b>, ושומר הפרי נידון כפרי עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן לקושיין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ושומר לפרי, מאימת הוה</b> הני "מתחלי"? הלא הם סובבים את התמרים רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>עודם <b style='font-size:20px; color:black;'>כופרי</b> (קטנים, והיינו כפניות), ואחר כך הם נושרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>קא קרי להו פירי</b>. אלמא, אף כפניות חשובים פירי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, איך קצץ רבי אילעאי דקלים אלו? והרי הפסיד את הכפניות. ונמצא מפסיד פירות שביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן</b> שמחשיב כופרי לפירי, סבר <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי יוסי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: רבי יוסי אומר: סמדר אסור</b> משום ערלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהוא</b> כבר חשוב <b style='font-size:20px; color:black;'>פירי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנפל פרח הגפן, וכבר נראית צורת הענב, הוא קרוי "סמדר". והוא כשיעור גידול של כפניות בתמרים, שאף הן אסורות משום ערלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כן סבר רבי יוסי. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ופליגי רבנן עליה.</b> ואית להו שסמדר לא חשוב פרי. והוא הדין לכפניות. ורבי אילעאי שקצץ בשביעית דקלים שיש בהם כפניות ולא חשש להפסד פירות שביעית, סבר כרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב שימי מנהרדעא: ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי פליגי רבנן עליה</b> דרבי יוסי אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בשאר אילנות?</b> והרי לא פליגי אלא בגפן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא תנן: מאימתי אין קוצצין את האילנות בשביעית</b>, משום הפסד הפירות -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: כל האילנות</b> אסורין בקציצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משיוציאו</b> את תחלת לבלוב עליהם בימי ניסן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: החרובין</b> אסורים בקציצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>משישרשרו</b> (משיראו בהם כעין שרשרות של חרובים).</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0103_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot