https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים נב א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T22:03:15Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=140933&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:49:07Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:49, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93235:rev-140933:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%91_%D7%90&diff=93235&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:25:51Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים נב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם אני אמצא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תוך ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ישוב</b>, שבו נוהגים שני ימים טובים מחמת הספק - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא עבידנא</b> מלאכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שאני עצמי אינו מסופק בדבר, לא אשנה ממנהג המקום, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שינוי המחלוקת</b>, שהשינוי ממנהג המקום מביא למחלוקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם נמצא אני <b style='font-size:20px; color:black;'>במדבר</b>, מקום שאין מצויים שם אנשים, ולאותו מקום לא היו מגיעים אליו שלוחי בית דין, יש להסתפק - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b> כיצד לנהוג בו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם כיון שאין מצויים שם בני אדם, מותר לי לשנות מדין אותו מקום, שהרי לא שייך שם חשש המחלוקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי אבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי אמר רב אמי</b>: ההולך ממקום שעושין בו יום טוב אחד למקום שעושים בו שני ימים טובים - <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תוך <b style='font-size:20px; color:black;'>היישוב אסור</b> הוא בעשית מלאכה, מפני המחלוקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>במדבר,</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> במלאכה, משום שלא שייך שם חשש זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נתן בר אסיא אזל מבי רב לפומבדיתא ביום טוב שני של עצרת. שמתיה</b> (נידהו) <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יוסף</b> על שזלזל ביום טוב שני של גלויות, ועבר בו על איסור תחומין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי ולנגדיה מר נגידי א"ל דעדיפא עבדי ליה</b> לרב יוסף: עונש ד<b style='font-size:20px; color:black;'>עדיפא</b>, שהוא חמור ממלקות - <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדי ליה.</b> שהנידוי חמור יותר ממלקות, והראיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב</b>, היו נמנין להלקות תלמיד שסרח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> הוו <b style='font-size:20px; color:black;'>מימנו אשמתא</b> ולא נמנו לנדותו משום שחששו לכבוד התורה. אלמא, הנידוי חמור ממלקות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי: נגדיה</b> (הלקה) <b style='font-size:20px; color:black;'>רב יוסף</b> את רב נתן בר אסיא, ולא נידהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: נשמתיה מר!</b> (נדה אותו) <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ושמואל דאמרי תרוייהו: מנדין על</b> זלזול ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שני ימים טובים של גלויות!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> דמנדין על כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>באיניש דעלמא</b> אמרו כן. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא, דצורבא מדרבנן הוא,</b> אין לנדותו. אלא עונש <b style='font-size:20px; color:black;'>דטבא ליה</b> (הקל יותר, דהיינו מלקות) <b style='font-size:20px; color:black;'>עבדי ליה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה שהוא עונש קל: <b style='font-size:20px; color:black;'>דבמערבא מימנו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אנגדתא</b> (להלקות) תלמיד <b style='font-size:20px; color:black;'>דבי רב</b> שסרח, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מימנו אשמתא</b> (לנדותו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, עונש מלקות יותר קל מעונש נידוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיוצא בו, המוליך פירות שביעית</b> ממקום שכלו למקום שלא כלו, או ממקום שלא כלו למקום שכלו - חייב לבער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומניחה הגמרא עתה שדבריו של רבי יהודה מתייחסים לסוף דבריו של התנא קמא, שהמביא פירות ממקום שלא כלו למקום שכלו חייב לבער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כך אמר רבי יהודה: יכול לומר זה שבא ממקום שלא כלו בו הפירות לבן המקום שבא לשם, שכבר כלו בו הפירות: מותר לי לאכול מפירות מקומי שהבאתי עמי, לפי שעדיין לא הגיע זמן ביעורם שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין בכך להביא לידי מחלוקת, שהרי יכול לומר לו: אף אתה יכול להביא לך מהמקום ההוא ולאוכלם כאן. ואינך אסור אלא בפירות שגדלו כאן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי זמן הביעור תלוי במקום גידול הפירות, ולא במקום אכילתם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לית ליה לרבי יהודה הא דתנן: נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם, וחומרי המקום שהלך לשם?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שישא בריה דרב אידי</b>: רבי יהודה אינו מתייחס לדברי התנא קמא האלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מילתא אחריתי קאמר רבי יהודה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י גרס "קאמר" גרידא, וייחס זאת לתנא קמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר</b> התנא קמא בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המוליך פירות שביעית ממקום שלא כלו למקום שכלו, <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שהוליך <b style='font-size:20px; color:black;'>ממקום שלא כלו למקום שלא כלו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמע</b> אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>כלו</b> הפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>במקומו</b> והגיע זמן ביעורם - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב לבער!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף על גב דאין זה לא מחומרי המקום שיצא משם (שהרי בשעה שיצא משם היו עדיין מותרים) ולא מחומרי המקום שהלך לשם, נוהגים בהם חומרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: מותר לו לאוכלם. לפי שיכול הוא לומר לבני המקום שיצא משם: איני משנה ממנהגכם כלום. שהרי הולכתי את הפירות למקום שלא כלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואומר לכל אחד מבני מקומו הקודם: <b style='font-size:20px; color:black;'>צא והבא לך</b> אף אתה פירות <b style='font-size:20px; color:black;'>מהיכא דאייתינהו</b>, מהמקום הזה, שהבאתי אליו את הפירות, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> כאן <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כלו להו</b> הפירות מן השדה ולא הגיע כאן זמן הביעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>למימרא, דרבי יהודה לקולא קאמר,</b> ולהתיר אף במקום שתנא קמא אסר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הא ליכא למימר הכי. כי -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי אלעזר: לא אמר רבי יהודה אלא לחומרא,</b> לאסור את מה שהתיר תנא קמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, איפוך</b> את שיטתם בתוספת זו שהוספנו בברייתא על המשנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי קאמר תנא קמא: או המביא פירות ממקום שלא כלו בו מן השדה למקום שלא כלו בו, ואחר כך שמע שכלו הפירות במקומו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חייב לבער!</b> שהרי במקום שבא ממנו (בשעה שיצא משם) לא החמירו בפירות אלו. ואף במקום שהלך לשם, אין מחמירים בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: חייב לבער! כדי שלא יהיה זלזול במקום שבא ממנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מפני שאומר לו בן מקומו: <b style='font-size:20px; color:black;'>צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו</b>, ממקום שהבאת אותם!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, וכי תוכל להביא גם עכשיו פירות ממקום זה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>כלו להו</b> התם לחיה מן השדה, וכבר נתחייבנו בביעור הזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אביי אמר</b>: אין צריך לומר דאיירי מתניתין במביא ממקום למקום השוה לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם כדקתני,</b> דאיירי רק במביא ממקום אחד למקום שונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר: או</b> המביא פירות <b style='font-size:20px; color:black;'>ממקום שלא כלו למקום שכלו, ו</b>אחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>החזירן למקומן</b> הראשון, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועדיין לא כלו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חייב לבער.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: אומרים לו בני המקום שכלו: <b style='font-size:20px; color:black;'>צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו</b>, מהמקום שהבאת אותם לשם, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>כלו להו</b> שם. וכיון ששהו הפירות במקום שכבר כלו בו פירות לחיה מן השדה, נתחייבו בביעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב אשי</b>: וכי למה יאסור רבי יהודה את הפירות?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אטו אגבא דחמרא קלטינהו?</b> וכי גב החמור שהכניסם למקום השני התפיסם בחומרי אותו מקום? והרי לא גדלו שם. ואף אינו אוכלם שם עתה אלא מחזירם למקום שלא כלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רב אשי</b>: פליגי תנא קמא ורבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>בפלוגתא דהני תנאי</b> במסכת שביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכובש שלשה כבשין</b> (שלשה מיני ירקות הקדושים בקדושת שביעית) <b style='font-size:20px; color:black;'>בחבית אחת,</b> וכל אחד מהירקות כלה לחיה מן השדה בזמן אחר ואין זמן ביעורם שוה -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: אוכלין</b> את שלשתם <b style='font-size:20px; color:black;'>על</b> סמך זמן אכילת <b style='font-size:20px; color:black;'>הראשון</b> שבהם. ובעת שכלה הראשון מן השדה ונתחייב בביעור, נתחייבו כולם. לפי שהכבישה מחשיבה אותם לדבר אחד. הלכך נידונים כולם כחמור שבהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר</b>: נאכלים כולם <b style='font-size:20px; color:black;'>אף על</b> סמך זמן ביעורו של <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרון</b>. שכל זמן שלא כלה האחרון, אוכלים אף את שני המינים הראשונים שכבר כלו, כיון שמין אחד חשיבי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל אומר: כל שכלה מינו מן השדה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יבער את</b> אותו הירק שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מינו מן החבית</b>, ואין כל הכבשים שבחבית נידונים בדין אחד, אלא כל מין ומין מתחייב בזמן ביעורו שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלכה כדבריו</b> של רבן גמליאל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובהכי פליגי נמי במתניתין: תנא קמא דמתניתין סבירא ליה כרבי יהושע דמיקל בכולם עד זמן הביעור של האחרון. והכי קאמר: המביא כמה מיני פירות כבושים יחד ממקום שלא כלו למקום שכלו כולם - חייב לבער! ומשמע, אם לא כלו כולם אלא מקצתם, אינם חייבים בביעור כלל. והיינו כרבי יהושע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מאותו המין שכבר כלה. והרי לא תמצאהו. הלכך חייב הוא בביעור. והיינו כרבן גמליאל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבינא אמר: בפלוגתא</b> אחריתא <b style='font-size:20px; color:black;'>דהני תנאי</b> פליגי תנא קמא ורבי יהודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: אוכלין בתמרין</b> של כל ארץ יהודה, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיכלה</b> לחיה מן השדה התמר <b style='font-size:20px; color:black;'>האחרון שבצוער</b> (עיר התמרים שביהודה. ונשארים בה התמרים זמן מרובה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאין דנים כל מקום ומקום בפני עצמו אימתי כלו בו הפירות. אלא כל זמן שנותרו פירות בשדה במקום אחר בארץ זו, עדיין חשיבי כמצויים לחיה אף במקום זה. לפי שהחיה, כשאינה מוצאת כאן הולכת למקום אחר באותה ארץ.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0102_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot