https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:פסחים נא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-28T14:23:22Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90_%D7%91&diff=140932&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:49:00Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:49, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93234:rev-140932:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%A0%D7%90_%D7%91&diff=93234&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:25:50Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים נא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<div style='-webkit-border-radius:10px; -moz-border-radius:10px; -ms-border-radius:10px; -o-border-radius:10px; border-radius:10px; background-color:RGB(233,233,233); border-style:solid; border-width:1px; padding-right:32px; padding-left:32px; '><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בסוגיא שלפנינו מתבארים שני מושגים בעניני שמיטה: "ספיחים" ו"ביעור":</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. איסור ספיחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נחלקו חכמים ורבי עקיבא אם מותר מן התורה לאכול את מה שגדל בשנה השביעית מזרעים שנפלו מאליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי חכמים, מן התורה מותר לאכול את כל מה שגדל בשנה השביעית מאליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך אסור מתקנת חכמים לאכול את כל התבואות והירקות הגדלים מאליהם, מחמת החשש שיבואו לעבוד ולזרוע בשביעית, ויטענו העבריינים שהתבואה הזאת היא מזריעה שזרעו בשנה השישית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>גזירה זו לא נגזרה על פירות האילנות, כיון שבין כה וכה הם גדלים בשביעית מאליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. זמן הביעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רצתה התורה שפירות הארץ בשביעית יהיו מיועדים לאוכלן בשנה השביעית לכל אדם, ושלא יבואו לסחור בהם להרבות הון, ולהשאר עם ההון הקדוש בקדושת שביעית גם לאחר כלות השמיטה. לפיכך ציותה תורה לבער, בזמן שכלים הפירות מן השדה, את כל הפירות של שמיטה, ואת כל הכסף שהתקבל תמורת הפירות הללו (ושהתקדש בקדושת שביעית), כדי למנוע את שמירת הפירות ואת צבירת ההון הנובע מהן, מעבר לשנת השמיטה. (עיין במילואים שכך מסביר רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הביעור נעשה על ידי הפקרת הפירות, ואם לא הפקירם עד זמן הביעור, אסורים הם באכילה.</span><br />
<BR><br>&nbsp;</div><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ונטל</b> רבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>ספיחי כרוב ואכל מהם, ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>נתן לי</b> לאוכלם. ולאחר זמן הביעור היה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר לי: בני, בפני אכול</b> ספיחי כרוב, אפילו לאחר זמן ביעורם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בפני</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תאכל.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אני, שראיתי את רבי שמעון בן יוחי שאכל</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי</b> ראוי <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא רבי שמעון בן יוחי</b> עבורי <b style='font-size:20px; color:black;'>לסמוך עליו בין בפניו ובין שלא בפניו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אתה, שלא</b> ראית את רבי שמעון אוכלם, ואינך מותר לאוכלם אלא מחמת שראית אותי אוכל - דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בפני אכול</b> אותם. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא בפני לא תאכל</b> מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי קאמר רבה בר בר חנה, שאדם אשר ראה מעשה רב אצל רבותיו, מותר לו לסמוך עליו ולהקל מחמתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא הוא בלבד מותר בו, אלא אף אחרים מותרים בו, ובתנאי שיהיה הדבר בפניו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה סותר למה שאמר לעיל, שרק לרואה בעצמו מותר הדבר. אבל לאחרים השומעים ממנו את מעשה הרב, לא הותר לסמוך עליו, אפילו בפניו של הרואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> היא שיטת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון</b> המתיר ספיחי כרוב באכילה, ואפילו לאחר זמן הביעור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: רבי שמעון אומר: כל הספיחים</b>, ירקות שגדלו בשביעית מאליהם - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורים</b> באכילה לאחר זמן הביעור. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> רש"י מבאר שמדובר לאחר הביעור. והקשו עליו התוס' כמה קושיות. ועיקר הקושי הוא בכך שלפי רבי עקיבא האוסר את הספיחים מן התורה אין קשר בין איסור ספיחים לביעור. ואילו לפי חכמים, גזירת ספיחים היא איסור שונה לחלוטין מאיסור אכילה לאחר זמן הביעור, לפי שכל תקנתה של גזירת ספיחים היא לאסור את כל התבואות והירקות הגדלים מהארץ מאליהם עוד <b>לפני</b> שנאסרו מחמת הגעת זמן הביעור!</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מספיחי כרוב</b> שהם מותרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וטעם ההיתר: לפי <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין כיוצא בהן בירק השדה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאין הכרוב דומה לשאר ירקות השדה, לפי ששורשו, הנמצא בארץ, אינו כלה לחיה מן השדה כל ימות החורף. ולכן העלים היוצאים מן הקלח הם כמו פירות הגדלים על האילן. ופירות האילן אינם בכלל ספיחים, משום שאין האילן כלה (רש"י, על פי התוספות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: כל הספיחים</b> (ירקות הגדלים מאליהם בלא שזרעום) <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורים</b>, כולל ספיחי כרוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותרוייהו</b> (רבי שמעון וחכמים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>אליבא דרבי עקיבא</b>, האוסר את הספיחים מן התורה, נחלקו, ואמרו כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: כתיב "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית, <b style='font-size:20px; color:black;'>הן לא נזרע, ולא נאסוף את תב ואתנ ו".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי עקיבא</b>: למאי איצטריך למיכתב "ולא נאסוף"? והרי מאליו מובן שלא יאספו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי: <b style='font-size:20px; color:black;'>וכי מאחר שאין זורעין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהיכא</b> הם יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>אוספין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, בהכרח, דקאי קרא אף על תבואה שצמחה מאליה. שאף היא אסורה לאחר הביעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי קאמר קרא: הן לא נזרע, ואף את הגדל מאליו לא נוכל לאסוף ולאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן ל</b>איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>ספיחין, שהן אסורים מן התורה</b> באכילה, לאחר זמן הביעור (לפי שיטת רש"י.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: ומאחר שאין ביעור לכרוב, לפי שאינו כלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי קא קמיפלגי</b> רבי שמעון וחכמים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן סברי, גזרינן ספיחי כרוב, אטו שאר ספיחי דעלמא!</b> שאם נתירם, יסברו שאין בספיחין איסור שביעית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי שמעון</b> סבר: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזרינן ספיחי כרוב, אטו ספיחי דעלמא</b>. וכיון שאין להם ביעור, הרי הם מותרים באכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההולך ממקום</b> שעושין בו מלאכה בערבי פסחים למקום שאין עושין, או ממקום שאין עושין למקום שעושין, נותנין עליו חומרי מקום שיצא משם, וחומרי מקום שהלך לשם ואל ישנה אדם מפני המחלוקת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא</b> ההולך <b style='font-size:20px; color:black;'>ממקום שעושין</b> בו מלאכה <b style='font-size:20px; color:black;'>למקום שאין עושין,</b> שפיר קאמר ד<b style='font-size:20px; color:black;'>נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם, ואל ישנה אדם מפני המחלוקת, ולא ליעביד</b> שם מלאכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> ההולך <b style='font-size:20px; color:black;'>ממקום שאין עושין</b> בו מלאכה <b style='font-size:20px; color:black;'>למקום שעושין</b> - מאי קאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"אל ישנה אדם מפני המחלוקת"!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלא זהו טעם הפוך - <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>נעביד</b> מלאכה במקום שעושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה הרי אינך מרשה לו, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הא אמרת "נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם וחומרי מקום שיצא משם".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, אם הוא בא ממקום שאין עושין, אינו עושה מלאכה אף במקום שעושין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: לא נאמר הכלל של "ואל ישנה אדם מפני המחלוקת", אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ארישא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם הלך ממקום שעושין למקום שאין עושין לא יעשה מלאכה מטעם זה. אבל בסיפא, טעמא אחרינא הוא - כיון שבא ממקום שאין עושין, הרי הוא מחויב במנהג מקומו הקבוע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר: לעולם</b> קאי נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>אסיפא. והכי קאמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לא יעשה מלאכה אף שבמקום שהוא נמצא עתה עושין. שהרי לא אמרו שאסור לשנות ממנהג המקום אלא מפני המחלוקת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין בזו מפני שינוי המחלוקת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שאין ההמנעות מעשיית מלאכה כדי להביא לידי מחלוקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קאמרת?</b> למה יש לך לחשוש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם לכך שכל <b style='font-size:20px; color:black;'>הרואה</b> אותו שובת ממלאכה יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אומר</b> עליו שבא לחלוק עליהם ולומר <b style='font-size:20px; color:black;'>שמלאכה אסורה</b> בערבי פסחים - הרי אין לחשוש לכך. משום שלא יתלו זאת באיסור מלאכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מימר אמרי: "כמה בטלני הוי בשוקא".</b> ויתלו את שביתתו ממלאכה בבטלנות בעלמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עשיית שני ימים טובים בחוץ לארץ, נתקנה משום שבעבר היו מקדשים את החודש על פי הראיה, ולא הספיקו שלוחי בית דין להגיע לכל גלויות ישראל ולהודיעם אם נתקדש החודש בזמנו או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, עשו מספק שני ימים יום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>במקומו של רב ספרא לא היו נוהגים אלא יום טוב אחד בלבד, משום שהיה סמוך לארץ ישראל, והיו שלוחי בית דין מגיעים לשם קודם יום טוב, ומודיעים להם כשנתקדש החודש בזמנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואירע שהלך רב ספרא קודם יום טוב למקום שלא היו שלוחי בית דין מגיעין, ולפיכך היו נוהגים בו שני ימים טובים. (לפי תוספות - על פי המהרש"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר ליה רב ספרא לרבי אבא: כגון אנן, דידעינן בקביעא דירחא</b>, בקידוש החודש, שהרי באתי ממקום שהגיעו אליו שלוחי בית דין.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0101_L2"></nowiki><nowiki name="דףBנבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot