https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%91 פרשני:בבלי:פסחים מט ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-26T18:42:16Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%91&diff=140927&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T14:48:24Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:48, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93230:rev-140927:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%91&diff=93230&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:25:43Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים מט ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו, וישא בת תלמיד חכם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מצא בת תלמיד חכם, ישא בת גדולי הדור&lt;/b&gt;, אנשי מעשה וצדיקים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מצא בת גדולי הדור, ישא בת ראשי כנסיות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מצא בת ראשי כנסיות, ישא בת גבאי צדקה&lt;/b&gt;, שמינויים מוכיח שהם טובים ונאמנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא מצא בת גבאי צדקה, ישא בת מלמדי תינוקות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא ישא בת עמי הארץ&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שהן שקץ, ונשותיהן שרץ,&lt;/b&gt; שאינן זהירות במצוות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועל בנותיהן הוא אומר: &quot;ארור שוכב עם כל בהמה&quot;&lt;/b&gt;, שהן דומות לבהמה, שאין להם לב להבין, כמותה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: רבי אומר: עם הארץ&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאכול בשר&lt;/b&gt;. לפי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זאת תורת הבהמה והעוף&quot;&lt;/b&gt;..&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מדכתיב &quot;תורת&quot; לפני ה&quot;בהמה והעוף&quot;, שמע מינה: רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל העוסק בתורה, מותר&lt;/b&gt; לו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאכול בשר בהמה ועוף&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל&lt;/b&gt; מי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאינו עוסק בתורה, אסור לו לאכול בשר בהמה ועוף.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר: עם הארץ&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר לנוחרו&lt;/b&gt; (לשסעו מנחיריו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ביום הכיפורים שחל להיות בשבת&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המדובר בעם הארץ שהוא כופר להכעיס, וחשוד על שפיכות דמים. לפיכך מותר להורגו, ואף תוך כדי חילול שבת ויום כיפור. משום פיקוח נפש. תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מותר לשוחטו&quot;&lt;/b&gt;. ולמה אמרת &quot;לנוחרו&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם&lt;/b&gt;: נחירה דוקא אמרתי. לפי שהיא מיתה יותר מגונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt; השוחטה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טעון ברכה.&lt;/b&gt; וכיון שמברכים על השחיטה היא מיתה יותר מכובדת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt;, הנוחרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין טעון ברכה&lt;/b&gt;. וכמו כן עם הארץ ראוי למות במיתה מגונה כנחירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר: עם הארץ&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור להתלוות עמו בדרך&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר&lt;/b&gt; על התורה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כי היא חייך ואורך ימיך&quot;&lt;/b&gt;. נמצא, שמי שאינו עוסק בתורה, מסכן את חייו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על חייו לא חס&lt;/b&gt; - ע&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל חיי חבירו לא כל שכן&lt;/b&gt; שאינו חס?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הילכך, לא יתלווה אליו, שמא יהרגנו בדרך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי שמואל בר נחמני, אמר רבי יוחנן: עם הארץ, מותר לקורעו כדג!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי שמואל בר יצחק: ו&lt;/b&gt;לקורעו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגבו&lt;/b&gt; קאמר, שבכך ודאי הוא מת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: אמר רבי עקיבא: כשהייתי עם הארץ, אמרתי: מי יתן לי תלמיד חכם, ואנשכנו כחמור!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו לו תלמידיו: רבי, אמור&lt;/b&gt; &quot;אנשכנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ככלב&quot;&lt;/b&gt;. ולמה אמרת בדוקא &quot;כחמור&quot;?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להם&lt;/b&gt; חמור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה,&lt;/b&gt; החמור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נושך ושובר עצם&lt;/b&gt; בנשיכתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל כלב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה, נושך ואינו שובר עצם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכה גדולה שנאת עמי הארץ לתלמידי חכמים, עד שאינם מסתפקים בנשיכתם. אלא אף רוצים לשבור את עצמותיהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: היה רבי מאיר אומר: כל המשיא בתו לעם הארץ&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאילו&lt;/b&gt; הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כופתה ומניחה לפני ארי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה ארי דורס&lt;/b&gt; בהמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואוכלה, ואין לו בושת פנים&lt;/b&gt; (שאינו ממתין עד שתמות. תוספות) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף עם הארץ&lt;/b&gt; כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכה&lt;/b&gt; את אשתו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בועלה, ואין לו בושת פנים&lt;/b&gt; (שאינו ממתין עד שתתפייס עמו. תוספות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: רבי אליעזר אומר: אלמלי אנו צריכין להם&lt;/b&gt; לעמי הארץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;צורך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משא ומתן&lt;/b&gt; עמהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היו הורגין אותנו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא רבי חייא: כל העוסק בתורה לפני עם הארץ,&lt;/b&gt; הרי הוא מביישו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאילו היה בועל&lt;/b&gt; את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארוסתו&lt;/b&gt; של עם הארץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפניו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; המשילו חכמים את התורה לאשה, שהיא שייכת לבעלה כשהיא ארוסה לו, אך אין היא נקראת עדיין נשואה לו אלא כשמביאה לביתו. וכן התורה ניתנה לכלל ישראל, אך כל זמן שלא לומדים אותה היא רחוקה מהם כמו הארוסה שאינה נמצאת בבית בעלה. מהרש&quot;א&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תורה צוה לנו משה, מורשה&lt;/b&gt; קהלת יעקב&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אל תקרי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מורשה&quot;, אלא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מאורסה&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הוציאו חכמים את המילה &quot;מורשה&quot; ממשמעותה שהיא לשון ירושה, ודרשוה ללשון מאורסה, משום שרצו לומר שאין התורה ירושה העוברת מתלמיד חכם לבנו, אלא כל החפץ ליטול יבוא ויטול. מהרש&quot;א&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהתורה היא בבחינת &quot;ארוסה&quot; לכל קהילות יעקב, כולל עמי הארצות. דהיינו שהיא שייכת לכולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אין היא בבחינת &quot;נשואה&quot; להם, אלא רק למי שעוסק בה. נמצא, שלעם הארץ התורה היא בבחינת &quot;ארוסה&quot; בלבד (מהרש&quot;א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדולה השנאה ששונאין עמי הארץ לתלמיד חכם, יותר מהשנאה ששונאין עובדי כוכבים את ישראל.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונשותיהן&lt;/b&gt; של עמי הארץ, שונאין תלמידי חכמים עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יותר מהן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא&lt;/b&gt;: מי ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנה ופירש&lt;/b&gt; מן התורה, שונא תלמידי חכמים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יותר מכולן!&lt;/b&gt; שהרי מכיר הוא את תלמידי החכמים. ויודע כמה מגונים עמי הארץ בעיניהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: ששה דברים נאמרו בעמי הארץ.&lt;/b&gt; ואלו הן:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין מוסרין להן עדות&lt;/b&gt;, כלומר, אין מזמנין אותם לשמוע דבר, כדי שיעידו עליו אחר כך בבית דין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מקבלים ממנו&lt;/b&gt; (מעם הארץ) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עדות.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מגלין להן סוד&lt;/b&gt;. לפי שהם הולכי רכיל, ויגלו את הסוד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין ממנין אותן אפוטרופסין על&lt;/b&gt; נכסי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היתומים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין ממנין אותן אפוטרופסין על קופה של צדקה&lt;/b&gt;, לפי שחשודים הם על הגזל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין מתלוין עמהן בדרך&lt;/b&gt; משום סכנה. לפי שחשודים הם על שפיכות דמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויש אומרים: אף אין מכריזין על אבידתו&lt;/b&gt; של עם הארץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהמוצא אבידה חייב להכריז עליה כדכתיב &quot;כן תעשה לכל אבידת אחיך&quot;. אך עם הארץ לאו בכלל &quot;אחיך&quot; הוא. לפי שאינו עושה מעשה עמך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותנא קמא&lt;/b&gt;, שלא מנה דבר זה בין הדברים שנאמרו בעם הארץ, סבר, דמכריזין על אבידתו. משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דזימנין דנפיק מיניה זרעא מעליא&lt;/b&gt; (שייצא ממנו בן צדיק). ועל ידי שמחזירין את האבידה לאביו, היא תגיע אליו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואכיל ליה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; &quot;הרשע &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וצדיק ילבש&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;.&lt;/b&gt; שנינו במשנתנו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן מי שיצא&lt;/b&gt; מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש. רבי מאיר אומר: זה וזה בכביצה. רבי יהודה אומר: זה וזה בכזית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא, דרבי מאיר סבר,&lt;/b&gt; דשיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כביצה הוא דחשיב&lt;/b&gt;. ולכך חוזרין בשבילו כדי לקיים את מצות שריפתו כהלכתה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה סבר,&lt;/b&gt; שיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כזית נמי חשיב&lt;/b&gt; לטרוח ולחזור בשבילו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורמינהי&lt;/b&gt; מהא דתנן: שלשה שאכלו כאחד, חייבין לזמן, להצטרף יחד לברכת המזון, ואינם רשאים ליחלק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ועד כמה הן מזמנין&lt;/b&gt;, מה הוא שיעור האכילה המחייבת בזימון?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לדברי רבי מאיר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד&lt;/b&gt; שיאכלו כל אחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כזית&lt;/b&gt; ביחד. אבל באכילה בשיעור פחות מזה אינם מזמנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה אומר&lt;/b&gt;: אינן חייבים בזימון, אלא עד שיאכלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כביצה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלמא, לרבי יהודה אין חשוב אלא שיעור כביצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו לחכמים החולקים על רבי יהודה (דהיינו רבי מאיר), אף שיעור כזית הוא חשוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואילו הכא איפכא תנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: מוחלפת&lt;/b&gt; היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השיטה&lt;/b&gt;. ולעולם אמר רבי יהודה במתניתין &quot;זה וזה חוזרין עליהו בכביצה&quot;. ורבי מאיר אמר, &quot;זה וזה בכזית&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביי אמר: לעולם לא תיפוך&lt;/b&gt; את שיטתם. ואפילו הכי לא קשיא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דהתם&lt;/b&gt; בזימון, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקראי פליגי.&lt;/b&gt; ואילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; בשריפת חמץ וקדשים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסברא פליגי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם בקראי פליגי, דרבי מאיר סבר&lt;/b&gt; כיון שמקורה של ברכת המזון הוא מדכתיב &quot;ואכלת ושבעת וברכת&quot;, יש לדרוש פסוק זה כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואכלת&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו אכילה&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ושבעת&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו שתייה&lt;/b&gt; (לשון &quot;סביאה&quot;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון ששיעור אכילה בכל התורה הוא בכזית, לפיכך כל שאכלו יחד כזית הרי הם חייבים בזימון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה סבר&lt;/b&gt; שיש לדרוש את הפסוק כך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואכלת ושבעת&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו אכילה שיש בה שביעה. ואיזו&lt;/b&gt; היא אכילה שיש בה שביעה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זו&lt;/b&gt; אכילה שיש בה שיעור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כביצה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל בפחות מכך אין היא משביעה. ואין היא חייבת בברכת המזון.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכך, אם לא אכלו יחד כשיעור זה, אינם מצטרפים לזימון. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא,&lt;/b&gt; בביעור חמץ ובשריפת קדשים - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בסברא פליגי&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מחלוקתם של רבי מאיר ורבי יהודה היא כיצד לדרוש את הפסוק &quot;ואכלת ושבעת&quot; ביחס לחיוב ברכת המזון, אלא שהגמרא משייכת לכך גם את המחלוקת ביחס לחובת הזימון.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שביעור חמץ הוא מדרבנן שהרי מן התורה סגי בביטול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן שריפת קדשים קלים בירושלים, אינה אלא מדרבנן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כי מן התורה, דוקא קדשי קדשים או אימורי קדשים קלים נשרפים בקודש. וגזרו רבנן גם על בשר קדשים קלים, אטו קדשי קדשים. תוספות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופליגי בצורת התקנה, על מה הסמיכוה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי מאיר סבר&lt;/b&gt;, דין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרתו&lt;/b&gt; לביתו ולירושלים כדי לשרוף את החמץ ואת הקודש, הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדין טומאתו&lt;/b&gt;, שהסמיכו זאת על שיעור טומאת אוכלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה טומאתו&lt;/b&gt; של האוכל היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכביצה&lt;/b&gt;, שאין טומאת אוכלים בפחות מכביצה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף חזרתו&lt;/b&gt; למקומו כדי לשורפו, לא חייבוהו חכמים אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכביצה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0097_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBנB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div> Micropedia bot