https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%90
פרשני:בבלי:פסחים מט א - היסטוריית גרסאות
2026-04-28T15:53:54Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%90&diff=140926&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:48:16Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:48, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l99">שורה 99:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 99:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98126:rev-140926:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%90&diff=98126&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:11:24Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l91">שורה 91:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 91:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> שהוא דבר נראה לכשעצמו. וגם מתקבל שיצא ממנו זרע כשר. מהרש"א.</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> שהוא דבר נראה לכשעצמו. וגם מתקבל שיצא ממנו זרע כשר. מהרש"א.</span> </span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ישא</b> תלמיד חכם <b style='font-size:20px; color:black;'>בת עם הארץ</b>. משום שנשואי תלמיד חכם ובת עם הארץ, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>משל</b> להרכבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ענבי הגפן בענבי הסנה,</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר כעור</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו מתקבל.</b></span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ישא</b> תלמיד חכם <b style='font-size:20px; color:black;'>בת עם הארץ</b>. משום שנשואי תלמיד חכם ובת עם הארץ, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>משל</b> להרכבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ענבי הגפן בענבי הסנה,</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר כעור</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו מתקבל.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><!--$~--></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93229:rev-98126:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%98_%D7%90&diff=93229&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:25:41Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים מט א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה עשר</b> בניסן <b style='font-size:20px; color:black;'>שחל להיות בשבת</b>, שאי אפשר לבער בו את החמץ כמצותו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מבערין את הכל</b> חולין ותרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>מלפני השבת</b>, חוץ ממה שהוא צריך לסעודות השבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים</b>: יבערנו בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמנו</b>, שהוא בשעה שישית של ערב פסח, ואין צריך לבערו קודם השבת, שהרי אפשר שימצאו לו אוכלין עד זמן איסורו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בר צדוק אומר</b>: חמץ של <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b> יבער <b style='font-size:20px; color:black;'>מלפני השבת</b>, לפי שאין אוכליה מרובים. שהרי אינה מותרת אלא לכהנים. ואף אסור להאכילה לבהמת זרים, אלא לבהמת כהנים בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין</b> מבערן בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמנן</b>, שיכול למצוא להם הרבה אנשים שיאכלום.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא ראיה ממעשה, שהלכה למעשה כחכמים שאין צורך לבער לפני השבת אלא אפשר לבער בשבת עצמה על ידי אכילת החמץ. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> עיין בר"ן בסוף פרק ראשון שכתב שהלכה שמבערים בשבת מכח המעשה שבברייתא זו. ובמנחת ביכורים על התוספתא פרק ג ביאר שהביעור היה באכילה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי אליעזר בר צדוק אומר: פעם אחת שבת אבא ביבנה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>וחל ארבעה עשר</b> בניסן <b style='font-size:20px; color:black;'>להיות בשבת</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובא זונין,</b> שהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>ממונה של רבן גמליאל, ואמר: הגיע עת לבער את החמץ!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והלכתי אחר אבא, וביערנו את החמץ.</b> ומשמע שרק בשבת הגיע עת ביעור החמץ, ולא בערב שבת. כי אם צריך לבער את הכל מערב שבת, חוץ מסעודות השבת, וכבר אכלו סעודת שבת, לא היה לו לממונה של רבן גמליאל להכריז ש"הגיע עת לבער את החמץ".</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההולך</b> בי"ד בניסן <b style='font-size:20px; color:black;'>לשחוט את פסחו,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>למול את בנו,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו</b> שעדיין לא ביערו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לחזור</b> לביתו <b style='font-size:20px; color:black;'>ולבערו</b> ואחר כך <b style='font-size:20px; color:black;'>לחזור למצותו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזור ויבער,</b> ואחר כך יחזור לקיים את מצותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו,</b> אלא אם יחזור ויבער יפסיד את מצותו, לא יחזור לביתו לבער את החמץ, אלא הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מבטלו בלבו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי מן התורה די בביטול ואינו חייב בביעור אלא מדרבנן. ובמקום מצוה עוברת לא חייבו אותו, אלא העמידוהו על דינו מדאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ההולך בי"ד ניסן <b style='font-size:20px; color:black;'>להציל</b> את ישראל הנרדפין <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הנכרים,</b> או להצילם <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הנהר,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הלסטין,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הדליקה,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המפולת,</b> ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו - לא יחזור כדי לבערו. ואפילו אם יש לו שהות לאחר מכן לחזור ולהציל. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>יבטל</b> את החמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>בלבו,</b> ודיו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם הלך בערב פסח כדי להגיע למקום מסוים קודם כניסת החג, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולשבות</b> בו (כדי שיוכל בחג לילך מאותו מקום אלפיים אמה לכל צד, כדין תחום שבת) - אם עושה כן לצורך <b style='font-size:20px; color:black;'>שביתת הרשות</b> (כלומר, אם מטרתו היא כדי שיוכל ללכת בחג לדבר הרשות), <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזור מיד</b> לביתו, ויבער. ואפילו אם לא יספיק אחר כך לחזור למקום ההוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם הוא רוצה לקנות שם שביתה כדי שיוכל ללכת בחג לדבר מצוה, כגון לבית האבל או לבית המשתה, דינו כהולך לשחוט את פסחו. שאם לא יספיק לחזור לביתו ולבער וגם לחזור ולקנות שביתה במקום ההוא, לא יחזור לביתו, אלא יבטל בלבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן</b> דינו של <b style='font-size:20px; color:black;'>מי שיצא מירושלים, ונזכר שיש בידו בשר קדש</b> עמו בדרך. שמשיצא מחוץ לחומת העיר, נפסל הבשר בפסול יוצא (לפי שמחיצות קדשים קלים הן חומות ירושלים, וקדשים שיצאו חוץ למחיצתן נפסלו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקדשים פסולים נשרפים בתוך מחיצתם. כדדרשינן לעיל מ"בקודש באש תשרף", שבמקום אכילתו שם תהיה שריפתו. קדשי קדשים שנאכלים בעזרה, שריפתם בעזרה. וקדשים קלים שנאכלים בכל ירושלים, נשרפים אף בירושלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיוצא מירושלים ובשר קודש פסול עמו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>עבר</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>צופים</b> (כפר שממנו נראה בית המקדש), <b style='font-size:20px; color:black;'>שורפו במקומו</b>, שלא הטריחוהו לחזור ממרחק כזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו,</b> אלא עדיין לא הגיע לצופים - <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזר</b> לירושלים <b style='font-size:20px; color:black;'>ושורפו לפני הבירה מעצי המערכה</b>, ששם היה מקום שריפת הקדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועד כמה</b> יהיה שיעור בשר הקודש ושיעור החמץ שבגללם <b style='font-size:20px; color:black;'>הן חוזרין</b> לירושלים או לבתיהם, כדי לשורפם? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר אומר: זה וזה</b> (בשר קודש וחמץ) - שיעורו <b style='font-size:20px; color:black;'>בכביצה</b>. אבל בפחות מכך אינו חוזר לירושלים. אלא שורפו במקומו. וכן בחמץ, אין צריך לחזור בשביל פחות מכביצה, אלא מבטלו בלבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: זה וזה</b> (בשר קודש וחמץ) - אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בכזית</b> מהם הוא חוזר כדי לשורפם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: בשר קודש,</b> חוזר לירושלים כדי לשורפו אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בכזית</b> ממנו. אבל על <b style='font-size:20px; color:black;'>החמץ</b> אינו חוזר לביתו לשורפו, אלא אם כן יש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>בכביצה.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: ההולך לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו, אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו, יחזור ויבער. ואם לאו, מבטלו בלבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b> מהא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: ההולך לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו,</b> או <b style='font-size:20px; color:black;'>לשבות שביתת הרשות</b>, ונזכר שיש לו חמץ בביתו - <b style='font-size:20px; color:black;'>יחזור</b> לביתו <b style='font-size:20px; color:black;'>מיד</b> כדי לבער. ואפילו אם לא יספיק לחזור לסעודה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו במתניתין תנן שההולך לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו אינו חוזר אם אין לו שהות לעשות את שניהם, אלא "מבטלו בלבו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דתניא "יחזור מיד" - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> היא, הסובר שסעודת אירוסין אינה מצוה. הילכך, אינה דוחה תקנת חכמים דביעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דתנן "מבטלו בלבו" - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי</b> היא. הסובר שסעודת מצוה היא. ובמקום מצוה די בביטול דאוריתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכדתניא: סעודת אירוסין</b> - הרי היא סעודת <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר</b>: סעודת <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה</b> היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוסיפה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והשתא, דאמר רב חסדא: מחלוקת</b> זו אינה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>בסעודה שניה</b>. שכן דרך החתנים, שלאחר סעודת האירוסין הראשונה, הם חוזרים ומשגרים סבלונות (מתנות) לכלה, וסועדים שם שוב. ועל סעודה זו אמר רבי יהודה שהיא רשות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בסעודה הראשונה</b> של האירוסין, ל<b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל</b> היא סעודת <b style='font-size:20px; color:black;'>מצוה. אפילו תימא הא והא רבי יהודה ולא קשיא</b> אם כן, לא קשיא כלל ממתניתין על הברייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דתנן "מבטלו בלבו" איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>הולך ל<b style='font-size:20px; color:black;'>סעודה ראשונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דתניא "יחזור מיד", איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>הולך ל<b style='font-size:20px; color:black;'>סעודה שניה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אמר רבי יהודה: אני לא שמעתי</b> שתהא חשובה סעודת מצוה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא סעודת אירוסין</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> סעודת <b style='font-size:20px; color:black;'>סבלונות,</b> שהיא סעודה שניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יוסי: אני שמעתי,</b> כי בין <b style='font-size:20px; color:black;'>סעודת אירוסין, ו</b>בין סעודת <b style='font-size:20px; color:black;'>סבלונות</b> - סעודות מצוה הן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי שמעון אומר: כל סעודה שאינה</b> סעודה <b style='font-size:20px; color:black;'>של מצוה, אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון מאי</b> היא סעודה שאינה של מצוה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: כגון</b> סעודת אירוסין של <b style='font-size:20px; color:black;'>בת כהן לישראל,</b> שאין בה מצוה. לפי שהיא צריכה לינשא לכהן, ולא לפגום את ייחוסה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן סעודת אירוסין של <b style='font-size:20px; color:black;'>בת תלמיד חכם לעם הארץ</b>, שאין בה מצוה, לפי שאין לו להשיא את בתו לעם הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי יוחנן: בת כהן שנישאת לישראל, אין זיווגן עולה יפה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא?</b> כלומר, מה יהיה סופם שלא יעלה זיווגם יפה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חסדא: או</b> שהוא מת קודם זמנו והיא נעשית <b style='font-size:20px; color:black;'>אלמנה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שנעשית <b style='font-size:20px; color:black;'>גרושה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> שלא יהיה לא זרע. כדכתיב "ובת כהן כי תהיה לאיש זר". וסמיך ליה "ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>זרע אין לה"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במתניתא תנא</b>: בת כהן שנישאת לישראל - או שהיא תמות קודם זמנה והוא <b style='font-size:20px; color:black;'>קוברה, או</b> שהוא ימות והיא <b style='font-size:20px; color:black;'>קוברתו, או</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>מביאתו לידי עניות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני, והא אמר רבי יוחנן איפכא: הרוצה שיתעשר, ידבק בזרעו של אהרן,</b> וישא כהנת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם הוא תלמיד חכם - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שכן, שתורה</b> שלו <b style='font-size:20px; color:black;'>וכהונה</b> שלה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשרתן</b> (מעשירה אותם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דקאמר שהוא מתעשר, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בתלמיד חכם</b> שנשא כהנת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דתניא "מביאתו לידי עניות", איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בעם הארץ</b> שנשא כהנת, שגנאי הוא לאהרון בכך, ומשום כן הוא נענש. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ואף המקשן ידע דאיירי רבי יוחנן בתלמיד חכם. דהא קאמר "כל שכן שתורה וכהונה מעשרתן". אלא סליק אדעתיה, דהוא הדין בעם הארץ, וכן שכן בתלמיד חכם. ומשנינן, דדוקא בתלמיד חכם הוא. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע נסיב</b> (נשא) <b style='font-size:20px; color:black;'>כהנתא, וחלש</b> (חלה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר: לא ניחא ליה לאהרן ד</b>אני <b style='font-size:20px; color:black;'>אדבק בזרעיה</b>. ולא ניחא ליה <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה ליה חתנא כי אנא</b> (חתן כמוני).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אידי בר אבין נסיב כהנתא. נפקו מיניה תרי בני סמיכי</b> (מוסמכים להוראה). והם: <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת בריה דרב אידי, ורב יהושע בריה דרב אידי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: אי לא נסיבנא כהנתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא איעתרי</b> (לא הייתי מתעשר). שהרי תלמיד חכם שדבק בזרעו של אהרן מתעשר, כאמור לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב כהנא</b>: משום שנשאתי כהנת, גליתי מבבל לארץ ישראל. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי לא נסיבתא כהנתא, לא גלאי.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו ליה: והא למקום תורה גלית,</b> ואין בזה עונש כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר להו: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גלאי כדגלי אינשי,</b> כשאר התלמידים הגולים מביתם לתלמוד תורה. שהם גולים מרצונם. ואילו אני, משום שנשאתי כהנת, גליתי בעל כרחי, מפני אימת המלכות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ואף שודאי היה תלמיד חכם, והיה מותר לו לישא כהנת, מכל מקום, מתוך ענוותנותו לא החזיק עצמו לתלמיד חכם. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יצחק: כל הנהנה מסעודת הרשות</b> (שאינה סעודת מצוה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סוף</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>גולה</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר "ואוכלים כרים מצאן, ועגלים מתוך מרבק"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכתיב</b> בתריה <b style='font-size:20px; color:black;'>"לכן יגלו עתה בראש גולים".</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: כל תלמיד חכם המרבה בסעודתו בכל מקום,</b> לב<b style='font-size:20px; color:black;'>סוף הוא מחריב את ביתו, ומאלמן את אשתו, ומייתם את גוזליו</b> (ילדיו). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> שמתוך שהוא רגיל בסעודה בבתי אחרים, בסופו הוא מבקש להתענג אף בביתו. ועל ידי זה מתכלה ממונו, והוא צריך למכור את כלי ביתו. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי שצרכיו מרובים, ואינם מצויים בידו, הרי הוא גולה מביתו לבקש אחר פרנסתו, ואשתו כאלמנה חיה, ובניו כיתומים חיים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>תלמודו משתכח ממנו</b>. שמתוך שמרבה בסעודה, אין לו פנאי לחזור על תלמודו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומחלוקות רבות באות עליו</b> משום ששכח את תלמודו. וכן משום שנוטל מהמוכרים בהקפה את צרכי סעודותיו, וחובותיו מרובים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ודבריו אינם נשמעים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומחלל שם שמים, ושם רבו, ושם אביו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וגורם שם רע לו ולבניו ולבני בניו, עד סוף כל הדורות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא</b> "שם רע" שגורם לבניו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי</b>: משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קרו ליה</b> לבנו <b style='font-size:20px; color:black;'>"בר מחים תנורי"</b>! כלומר, בנו של זה שמחמם את התנור תמיד כדי לבשל את סעודותיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b>: קרו ליה לבנו <b style='font-size:20px; color:black;'>"בר מרקיד בי כובי"</b>! כלומר, בנו של ליצן הרוקד בחנויות היין. שבשכר ריקודו משקים אותו יין בחנם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא אמר</b>: קרו ליה לבנו <b style='font-size:20px; color:black;'>"בר מלחיך פינכי"</b> (מלקק קערות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב שמעיה אמר</b>: קרו ליה לבנו <b style='font-size:20px; color:black;'>"בר מך רבע"</b> (מקפל ורובץ). שכן דרך השיכורים, שאינם מספיקים ללכת לביתם ולשכב על מטתם. אלא מקפלים את לבושם וישנים עליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: לעולם ימכור אדם</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>כל מה שיש לו, וישא בת תלמיד חכם</b>. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> לבסוף הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מת או גולה</b> מביתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>מובטח לו ש</b>יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>בניו תלמידי חכמים</b>, שהרי יגדלו על ברכי אבי אמם התלמיד חכם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואל ישא בת עם הארץ</b>. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שאם</b> לבסוף הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מת או גולה</b> מביתו, יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>בניו עמי הארץ</b>, שהרי יגדלו אצל סבם העם הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: לעולם ימכור אדם</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>כל מה שיש לו, וישא בת תלמיד חכם.</b> וכן ימכור מה שיש לו כדי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>ישיא</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>בתו לתלמיד חכם.</b> לפי שנישואי בת תלמיד חכם לתלמיד חכם, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>משל ל</b>הרכבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ענבי הגפן בענבי הגפן</b>, שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר נאה ומתקבל</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> שהוא דבר נראה לכשעצמו. וגם מתקבל שיצא ממנו זרע כשר. מהרש"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ישא</b> תלמיד חכם <b style='font-size:20px; color:black;'>בת עם הארץ</b>. משום שנשואי תלמיד חכם ובת עם הארץ, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>משל</b> להרכבת <b style='font-size:20px; color:black;'>ענבי הגפן בענבי הסנה,</b> שהם <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר כעור</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו מתקבל.</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0096_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמטB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot