https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97_%D7%91
פרשני:בבלי:פסחים מח ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-29T16:39:29Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97_%D7%91&diff=140925&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:48:09Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:48, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l117">שורה 117:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 117:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98125:rev-140925:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97_%D7%91&diff=98125&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:11:23Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>חמשת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"רבעים"</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>קמח</b> (ובספרים שלפנינו איתא <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועוד"</b>. ורש"י לא גרס לה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין בחלה</b>. דהיינו, חמשה לוגין של ציפורי. שהלוג הוא רביע הקב.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div></span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>חמשת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"רבעים"</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>קמח</b> (ובספרים שלפנינו איתא <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועוד"</b>. ורש"י לא גרס לה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין בחלה</b>. דהיינו, חמשה לוגין של ציפורי. שהלוג הוא רביע הקב.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שיעור העיסה החייבת בחלה הוא כשיעור העיסה שהיתה לבני ישראל במדבר. וכדברי הכתוב "ראשית עריסותיכם".</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שיעור העיסה החייבת בחלה הוא כשיעור העיסה שהיתה לבני ישראל במדבר. וכדברי הכתוב "ראשית עריסותיכם".</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עיסת המדבר היא שיעור המן שירד לכל אחד מדי יום, והוא עומר לגולגולת.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עיסת המדבר היא שיעור המן שירד לכל אחד מדי יום, והוא עומר לגולגולת.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93228:rev-98125:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97_%D7%91&diff=93228&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:25:40Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים מח ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>חמשת</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"רבעים"</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>קמח</b> (ובספרים שלפנינו איתא <b style='font-size:20px; color:black;'>"ועוד"</b>. ורש"י לא גרס לה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין בחלה</b>. דהיינו, חמשה לוגין של ציפורי. שהלוג הוא רביע הקב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שיעור העיסה החייבת בחלה הוא כשיעור העיסה שהיתה לבני ישראל במדבר. וכדברי הכתוב "ראשית עריסותיכם".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עיסת המדבר היא שיעור המן שירד לכל אחד מדי יום, והוא עומר לגולגולת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>העומר, עשירית האיפה הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>באיפה יש שלש סאין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בסאה יש ששה קבין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בקב יש ארבעה לוגים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בלוג יש ששה ביצים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא שיש באיפה שמונה עשר קבים, שהם שבעים ושניים לוגים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהעומר הוא עשירית האיפה, יש לנו לחלק את שבעים ושנים הלוגים לעשר, שהם: שבעה לוגין, ועוד ביצה וחומש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך הוא החשבון: עשירית משבעים לוגים הם שבעה לוגין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נשארו לנו שני לוגין, שהם שתים עשרה ביצים, לפי שהלוג הוא שש ביצים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועשירית משתים עשרה ביצים, היא ביצה וחומש (12/10=1. 2).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא דיש בעשירית האיפה שבעה לוגין, ועוד ביצה וחומש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא ששיעור זה נאמר בלוגים מדבריים. שהיא המדה שהיתה נוהגת בהיות בני ישראל במדבר. אבל בירושלים הוסיפו על המדות שתות (ששית). וכל שש מדות מדבריות הפכו לחמש מדות ירושלמיות (דהיינו שתות מלבר. שהיא חמישית מלגו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא ששיעור שבעה לוגין מדבריים וביצה וחומש, נעשה לששה לוגים ירושלמים. שהרי ששה לוגים מהם נעשו חמשה. והלוג הנוסף עם הביצה וחומש נעשה ללוג אחד בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהלוג הוא ששה ביצים. נמצא שלוג מדברי הוא חמישה ביצים ירושלמיות. ומהנותר, שהוא ביצה מדברית וחומש, נעשה ביצה ירושלמית אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי, שבשבעה לוגין מדבריים וביצה וחומש, יש ששה לוגים ירושלמים בדיוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובציפורי הוסיפו על המדות הירושלמיות עוד שתות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל שש מדות ירושלמיות הפכו לחמש מדות ציפוריות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>נמצא, כי ששה לוגים ירושלמיים נהפכו לחמש לוגים ציפוריים. דהיינו קב (שיש בו ארבעה לוגים) ורביע הקב. וזהו שיעור העיסה החייבת בחלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשיא לרב שאמר שיעור חיוב חלה הוא "קבא מלוגנאה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b> רב: <b style='font-size:20px; color:black;'>קבא מלוגנאה נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אהאי שיעורא קאי!</b> מדת הקב במקום ההוא, היא כגודל קב ורביע של ציפורי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: הני נשי</b> (ם) <b style='font-size:20px; color:black;'>דידן</b>, החמירו על עצמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונהוג למיפא קפיזא קפיזא לפיסחא</b> (נהגו לאפות מצות לפסח בשיעור קטן של שלשה לוגין בלבד בכל פעם), כדי לשומרה מן החימוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי: מאי דעתיך?</b> למה לדעתך יש לעשות כן? <b style='font-size:20px; color:black;'>לחומרא</b> בעלמא. שהרי מן הדין אין לחוש לחימוץ אף בשיעור גדול מזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אין נכון לעשות כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>חומרא דאתי לידי קולא הוא</b>. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>על ידי שהן לשות פחות משיעור חמשת רבעים קמח, <b style='font-size:20px; color:black;'>קא מפקע לה</b> לעיסה <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>חיוב <b style='font-size:20px; color:black;'>חלה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: אף כשהן לשות עיסה פחות משיעור החיוב הן מפרישות חלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דעבדן כרבי אליעזר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: רבי אליעזר אומר: הרודה</b> את הלחמים מהתנור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונותן</b> אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>לסל</b>, אם יש בכולן יחד חמשת רבעים - <b style='font-size:20px; color:black;'>הסל מצרפן ל</b>שיעור חיוב <b style='font-size:20px; color:black;'>חלה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שבשעת הלישה לא נתחייבו, שהרי נילושו כל אחד בנפרד, ואין בכל אחד לבדו כשיעור, הם מתחייבים בשעה שמצטרפים ביחד בסל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי אליעזר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן נוהגות הנשים בפסח. לשות מעט מעט, ואחר כך מצרפות את כל המצות בסל. ועל ידי כך הן מתחייבות בחלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא איתמר עלה</b> דרבי אליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהושע בן לוי: לא שנו</b> שהסל מצרפן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בככרות של בבל. ש</b>לפי שהן רחבות ועגולות, הרי הן <b style='font-size:20px; color:black;'>נושכות זו מזו</b> (נדבקות זו לזו) בתנור, ונחשבות לככר אחד. ומשום כן, מועיל צירופן בסל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל כעכין</b> שהם צרים וארוכים, ואינם נושכים בתנור זה בזה, הסל <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מצרפן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבי יוסף: לא קיימא לן הכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר עלה: אמר רבי חנינא: אפילו כעכין</b>, הסל מצרפן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רבי ירמיה</b>: ככרות שהונחו <b style='font-size:20px; color:black;'>בטבלא שאין לה לבזבזין</b> (מסגרת) סביב - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> שיצטרפו לחלה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וצדדי הספק הם:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם דוקא צירוף של <b style='font-size:20px; color:black;'>תוך כלי בעינן</b>, ואין מצרף אלא סל שיש לו דפנות ותוך, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא ליכא</b> תוך לטבלא זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דלמא</b>, צירוף של <b style='font-size:20px; color:black;'>אויר כלי בעינן</b>. וכל הככרות הנמצאות באויר שמעל הכלי, נחשבות כמצויות בו, ומצטרפות. <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> אויר <b style='font-size:20px; color:black;'>איכא</b> אף לטבלה זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיקו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי אליעזר אומר: הסל מצרפן</b> לככרות להתחייב בחלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר</b>: אף ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תנור מצרפן</b>. וגם אם לא צירפן בסל, מצטרפות על ידי ששהו יחד בתנור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן שמעון בן גמליאל אומר: ככרות של בבל שנושכות זו מזו בתנור, מצטרפות!</b> משום שדבוקות זו לזו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבן גמליאל אומר: שלש נשים לשות כאחת</b> מצות לפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יכולות הן ללוש בעת ובעונה אחת, כל אחת כמות שיש בה כדי למלאות את התנור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>אופות בתנור בזו אחר זו</b>, ואין חוששין שמא בינתיים יחמיץ הבצק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו שהשניה צריכה להמתין עם בציקה עד שתאפה הראשונה, והשלישית צריכה להמתין עד שיאפו שתי חברותיה. כי אין העיסה מחמצת במשך זמן של שתי האפיות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים</b>: לא יתחילו שלשתן ללוש בבת אחת, לפי שאם תצטרכנה להמתין מגמר הלישה ועד האפיה, עלול הבצק להחמיץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, יהיו <b style='font-size:20px; color:black;'>שלש</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נשים עוסקות בבצק כאחת</b>, כל אחת בשלב אחר של עשייתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שתהיה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אחת</b> לשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת</b>, השניה, שהתחילה לפניה וכבר לשה, תהיה עתה <b style='font-size:20px; color:black;'>עורכת</b> את הבצק (טחה את פניו עם מים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחת</b>, השלישית, שהתחילה ללוש לפני שתיהן, וגם ערכה כבר את הבצק, תהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>אופה</b> באותה שעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועד שתגמור השניה לערוך, תגמור השלישית לאפות. ואז תוכל השניה לאפות מיד. ובאותו זמן תערוך הראשונה. וכשתגמור את העריכה, שוב יתפנה התנור, ותאפה מיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא שאינן צריכות להמתין כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר</b>: אין נראים דברי רבן גמליאל, במה שקבע כלל, ואמר שעד משך זמן של אפית שלש נשים אין העיסה מחמצת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כל הנשים</b> שוות. שיש מהן יותר זריזות לשמור מחימוץ, ויש זריזות פחות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כל העצים</b> שוים. שיש עצים שהיסקם חם יותר ואפייתם מהירה, ויש שאפייתם איטית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא כל התנורים שוין</b>. יש חמים יותר, ויש חמים פחות. וכיון שזמן אפיית שלש נשים אינו קבוע, אי אפשר לקבוע כלל על פיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפיכך, נראים דברי חכמים. ולא תתחלנה ללוש בבת אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד אמרו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה הכלל</b>: אם האשה רואה כי הבצק שבידה <b style='font-size:20px; color:black;'>תפח</b> (רוצה לתפוח) - <b style='font-size:20px; color:black;'>תלטוש</b> (תטבול) ידיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בצונן</b>, ותקטף (תטפח) במים הצוננים על הבצק, שעל ידי כך יצטנן, ולא יחמיץ.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו: וחכמים אומרים: שלש נשים עוסקות בבצק כאחת. אחת לשה, ואחת עורכת, ואחת אופה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן</b>: זאת ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לשה</b> ראשונה, כשגמרה ללוש <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>מקטפת</b> (עורכת) את הבצק, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>חבירתה</b> השניה <b style='font-size:20px; color:black;'>לשה תחתיה</b> באותו הזמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשהראשונה ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מקטפת</b> גמרה לקטף, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>היא אופה. ו</b>באותו הזמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>חבירתה</b> השניה <b style='font-size:20px; color:black;'>מקטפת תחתיה. ו</b>בו בזמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>השלישית</b> מתחילה בעסק הבצק, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לשה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשאותה ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אופה</b> ראשונה גמרה לאפות, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b> מתחילה לעסוק בבצק אחר, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לשה</b> אותו. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בו בזמן, <b style='font-size:20px; color:black;'>חבירתה</b> השניה שעד עתה היתה מקטפת, <b style='font-size:20px; color:black;'>אופה תחתיה. והשלישית מקטפת</b> תחת השניה באותו הזמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כך <b style='font-size:20px; color:black;'>חוזרת חלילה</b> על עצמה ("חלילה" מלשון מחול, סביב סביב) עד שיגמרו את כל אפייתן. כשהשלישית אופה, השניה מתחילה ללוש, והראשונה מתחילה לקטף. וכן הלאה. נמצא שאף לרגע אין אחת מהן מפסיקה מעסק הבצק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל זמן ש</b>הן <b style='font-size:20px; color:black;'>עוסקות בבצק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו בא לידי חימוץ.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: לא כל הנשים</b> שוות. <b style='font-size:20px; color:black;'>וכו'</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אמר רבי עקיבא: דנתי לפני רבן גמליאל</b> שהיה שונה כלל, שבכל ענין לשות כאחת, וממתינה האחת עד לגמר אפיית השניה, ואפילו ממתינה לגמר שתי אפיות: <b style='font-size:20px; color:black;'>ילמדנו רבינו!</b> במה אמרת את הכלל: שלש נשים לשות כאחת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בנשים זריזות</b>, השומרות היטב מחימוץ אף כשהבצק שוהה זמן מרובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בנשים שאינן זריזות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בעצים לחים</b>, שנמשכת האפיה בהם זמן מרובה התירו זאת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בעצים יבשים</b>, שבוערים מהר, ואפייתם נגמרת בזמן מועט, שאין בו כדי שיחמיץ הבצק שביד הנשים האחרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>בתנור חם</b> התירו לשלש נשים ללוש יחד, לפי שאפייתו מהירה, ולא יצטרכו להמתין הרבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>בתנור צונן</b>, שמשך זמן האפיה בו הוא מרובה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לי: אין לך אלא מה ששנו חכמים!</b> שלא חילקו חכמים במדותיהם אלא לעולם הן לשות כאחת, ובזמן שאחת אופה ימתינו האחרות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>זה הכלל</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>תפח</b> הבצק והוא קרוב להחמיץ, <b style='font-size:20px; color:black;'>תלטוש</b> האשה את ידיה <b style='font-size:20px; color:black;'>בצונן</b>, ותטפח בהם את הבצק, כדי שיצטנן שלא יחמיץ.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בצק שלא החמיץ כל צרכו קרוי "שיאור". ודינו כחמץ נוקשה, ששנינו בו בריש פירקין שעוברים עליו רק בלאו, רש"י בגמ' מפרש שאפילו בלאו אינו ופטור ממלקות ואין עונשו כרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ואין זה "שאור" האמור בתורה, שהוא דבר העשוי לחמץ בו עיסות אחרות. וחייבים על אכילתו כרת, מגזירת הכתוב, אף על פי שאינו ראוי לאכילה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועיין לעיל בדף מג א בהקדמה ביאור ענין שיאור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שיאור</b> בפסח - <b style='font-size:20px; color:black;'>ישרף</b>. לפי שאסור בהנאה ואכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>האוכלו פטור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וה<b style='font-size:20px; color:black;'>"סידוק"</b>, שהוא חמץ גמור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ישרף.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והאוכלו</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב כרת!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איזהו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"שיאור"</b> שהאוכלו פטור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משנוצרו בבצק סדקים דקים, אחד מכאן ואחד מכאן, <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>צורת <b style='font-size:20px; color:black;'>קרני חגבים</b> - זהו הסימן להתחלת החימוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיזהו <b style='font-size:20px; color:black;'>"סידוק"?</b> - שנסדק בסדקים הרבה עד <b style='font-size:20px; color:black;'>שנתערבו</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סדקין</b> שבו <b style='font-size:20px; color:black;'>זה בזה</b>. שזהו סימן לכך שכבר החמיץ לגמרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים</b> (היינו רבי מאיר) <b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים</b>: בין בצק <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> שנתערבו סדקיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בין בצק <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> שנסדק כקרני חגבים, שניהם חמץ גמור הם. <b style='font-size:20px; color:black;'>והאוכלו חייב כרת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>איזהו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"שיאור"</b> שאינו חמץ גמור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> בצק שעדיין לא נסדק כלל, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>שהכסיפו פניו</b>. והגוון שלו, הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>גוון החיוור של פני <b style='font-size:20px; color:black;'>אדם שעמדו שערותיו</b> מתוך פחד ורתת.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: איזהו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"שיאור"?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> בצק <b style='font-size:20px; color:black;'>שהכסיפו פניו, כאדם שעמדו שערותיו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיזהו <b style='font-size:20px; color:black;'>"סידוק"?</b> - כל בצק שנוצרו בו סדקים <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>צורת <b style='font-size:20px; color:black;'>קרני חגבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים</b> (היינו רבי יהודה) <b style='font-size:20px; color:black;'>אומרים: איזהו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"שיאור"?</b> - כשנסדק <b style='font-size:20px; color:black;'>כקרני חגבים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיזהו <b style='font-size:20px; color:black;'>"סידוק"?</b> - כל <b style='font-size:20px; color:black;'>שנתערבו סדקין זה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בין <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> השיאור <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בין <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> הסידוק, <b style='font-size:20px; color:black;'>האוכלו חייב כרת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: האיך אמרו חכמים (דהיינו רבי יהודה, שהוא בר פלוגתא של רבי מאיר בענין שיאור) שאף השיאור בכרת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאנן תנן: שיאור ישרף, והאוכלו</b> לשיאור שנהיו בו סדקים כקרני חגבים <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מכרת, ואינו אפילו בלאו - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יהודה.</b> ואיך אומר רבי יהודה בברייתא שהאוכל משיאור (של סדקים כקרני חגבים) חייב כרת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא,</b> סיפא של הברייתא אינה דברי חכמים אלא דברי רבי מאיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי קאמר: <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי מאיר</b>, בין בצק <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> שהוא כקרני חגבים <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בין בצק <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> שנתערבו סדקיו, שניהם חמץ גמור הם, ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>האוכלו חייב כרת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין שיאור לפי רבי מאיר אלא בצק שהכסיפו פניו אבל אין בו כלל סדקים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: מאי טעמא דרבי מאיר</b>, שאפילו בסדקים דקים הוא נחשב חמץ גמור? -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין לך כל סדק וסדק מלמעלה, שאין לו כמה סדקים מלמטה</b>. ואף שעל פניו אין נראים בו אלא סדקים דקים כקרני חגבים, בתוכו כבר נתערבו הסדקים זה בזה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0095_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמטB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot