https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים מח א - היסטוריית גרסאות2026-04-26T17:01:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97_%D7%90&diff=140924&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:48:02Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:48, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l83">שורה 83:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 83:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93227:rev-140924:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97_%D7%90&diff=93227&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:25:38Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים מח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
</span><BR></U></B></span><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"מן המאתים"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ממותר שתי מאות</b> יין <b style='font-size:20px; color:black;'>שנשתיירו בבור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכונת הפסוק ליין הנסכים, וכגון שנתערב יין של ערלה ביין של היתר. שאף שההיתר מרובה מן האיסור, אין האיסור בטל ברוב עד שיהיה ביין ההיתר פי מאתיים מיין הערלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל זמן שלא בטל במאתיים, אין מביאין ממנו לנסכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי קאמר: הביאו יין זה לנסכים, רק אם לאחר שיפרישו מן היין את כמות יין הערלה, עדיין ישתייר יין בבור בשיעור מאתיים חלקים של היתר כנגדו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן לערלה, ש</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>בטלה</b> רק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>רוב של <b style='font-size:20px; color:black;'>מאתים</b> חלקי היתר כנגדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"ממשקה ישראל"</b> - אין מביאין למזבח אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מן</b> הדבר <b style='font-size:20px; color:black;'>המותר לישראל</b> באכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן אמרו, אין מביאין נסכין מן הטבל</b>. לפי שהוא אסור באכילה לישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול לא יביא</b> למזבח בשבת ויום טוב <b style='font-size:20px; color:black;'>מן המוקצה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת: מה</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>טבל</b> מיוחד בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיסור גופו גרם לו</b> להאסר (שסיבת איסורו היא בגופו, ולא מחמת גורם חיצוני כלשהו) - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף כל</b> דבר <b style='font-size:20px; color:black;'>שאיסור גופו גרם לו</b>, אינו קרב למזבח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>יצא איסור מוקצה, שאין איסור גופו גרם לו להאסר, אלא שאיסור דבר אחר גרם לו להאסר, דהיינו איסור שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואסיק אביי לקושייתו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>איסור מוקצה</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא</b> הוא - אמאי קרב למזבח? <b style='font-size:20px; color:black;'>מה לי</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>איסור גופו</b> הוא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומה לי</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>איסור</b> מחמת <b style='font-size:20px; color:black;'>דבר אחר</b> הוא? והרי בכל ענין הוא אינו מן המותר לישראל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד</b> אקשיה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא את</b> (רבה) <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דאמרת</b>, יש <b style='font-size:20px; color:black;'>חילוק מלאכות לשבת</b>, שאם עשה בשבת כמה מלאכות בהעלם אחד, חייב חטאת על כל מלאכה ומלאכה בפני עצמה, על אף שכולן נכללו באזהרה אחת. וילפינן כן מקראי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אין חילוק מלאכות ליום טוב</b>, שאם עשה ביום טוב כמה מלאכות במזיד, אינו לוקה אלא אחת. שהרי לא עבר אלא על לאו אחד של "לא תעשו כל מלאכה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, איך קתני שהמבשל ביום טוב חייב שניים, גם משום בישול וגם משום מוקצה? והרי אם עשה שתי מלאכות יחד, אינו לוקה אלא מלקות אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר ליה רבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אפיק</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה</b> ביום טוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועייל</b> תחתיו איסור השתמשות ב<b style='font-size:20px; color:black;'>עצי אשירה</b>. שמבשל בעצי אשירה (עץ שעבדוהו לשם עבודה זרה), האסורים בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואזהרה</b> להנאת עבודה זרה היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מהכא</b>: דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולא ידבק בידך מאומה מן החרם"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אחא בריה דרבא לאביי</b>: אם במבעיר עצי אשירה איירי - <b style='font-size:20px; color:black;'>נלקי נמי משום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולא תביא תועבה אל ביתך"</b>, ואמאי לוקה חמש בלבד? והלא עבר על ששה לאוין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אפיק</b> איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>הבערה</b> ביום טוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועייל</b> איסור הבערת <b style='font-size:20px; color:black;'>עצי הקדש.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ואזהרה</b> לשורף עצי הקדש היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מהכא</b>: דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ואשיריהם תשרפון באש, לא תעשון כן לה' אלהיכם"</b>, שאסור לאבד עצים המוקדשים לה' אלהיכם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רמי בר חמא: הא</b> פלוגתא <b style='font-size:20px; color:black;'>דרב חסדא ורבה</b> בענין "הואיל" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מחלוקת דרבי אליעזר ורבי יהושע היא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי אליעזר</b>, שאמר בהפרשת חלה טמאה ביום טוב "לא תקרא לה שם עד שתאפה", <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b>: כל זמן שעדיין לא הפריש חלה מהעיסה, מותר לאפות את כולה לחמים לחמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שבהכרח לא יאכלו את כל הלחמים שיאפה ממנה, שהרי אחד מהם יופרש לחלה וייאסר באכילה. ולכאורה נמצא שהוא טורח ביום טוב באותו הלחם שיופרש לחלה שלא לצורך אוכל נפש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מכל מקום מותר לאפות את כל הלחמים. משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אמרינן: הואיל</b> ואם הוא רוצה, הוא לא יפריש לחם אחד שלם לחלה, אלא יבצע מעט מכל לחם ולחם, ויפרישו לחלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, נחשב כל לחם בפני עצמו ראוי לאכילה, ומותר לאפותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהושע סבר, לא אמרינן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"הואיל"</b>. וכיון שבסופו של דבר הוא עתיד להפריש לחם אחד שלם לחלה, והוא לא יהיה ראוי לאכילה, נמצא שחלק מאפייתו היא שלא לצורך אוכל נפש, ולכן אסור לו לאפות כלום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: לא בהכרח בהכי פליגי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא</b> לדברי הכל, בעלמא לא אמרינן "הואיל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם דאמרינן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"הואיל", אלא</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דבעידנא דקא עיילי</b> את העיסה <b style='font-size:20px; color:black;'>לתנורא, כל חדא וחדא חזיא ליה לדידיה</b>. ואף אם לבסוף יפריש לחם אחד שלם לחלה, עתה יש לדון על כל אחד ואחד בפני עצמו, שהוא יהיה ראוי לאכילה. שלא אותו הוא יפריש לחלה, אלא את חבירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b>, באופה מיום טוב לשבת לאחר שכבר גמר סעודתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>רק <b style='font-size:20px; color:black;'>לאורחין הוא דחזי</b> פת זו, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לדידיה לא חזי</b>, שהרי הוא ודאי לא יזדקק לאוכלה, ועתה בשעה שאופה אין לו אורחים מזומנים לאוכלה - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא, הכי נמי דלא אמרינן "הואיל</b> ואי מקלעי ליה אורחים חזי ליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שישא בריה דרב אידי</b>: לא פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע בפלוגתא דרב חסדא ורבה. ומטעם אחר אמר כן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דלמא לא</b> זו <b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b> מחלוקתן. אלא לכולי עלמא, אמרינן "הואיל ומקלעי אורחים חזי ליה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם דלא אמרינן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"הואיל"</b>, ואסר לאפות את כל העיסה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאיכא</b> לחם <b style='font-size:20px; color:black;'>חדא</b>, שסופו להיות מופרש לחלה. וכיון שהוא טמא, לא חזיא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לדידיה ולא לאורחין</b>. ואין אומרים שמא יבצע מעט מכל אחד ואחד ויפריש, לפי שאין דרך לעשות כן, אלא להפריש לחם אחד שלם לחלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא</b>, באופה מיום טוב לשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>דחזי מיהת</b> אפייתו <b style='font-size:20px; color:black;'>לאורחין</b> לכשיזדמנו לו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא הכי נמי דאמרינן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"הואיל</b> ואי מיקלעי לה אורחים חזי ליה". שהרי דבר שכיח הוא שיזדמנו לו אורחין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרוה רבנן</b> למימרא דרמי בר חמא (שתלה מחלוקת רבי יהושע ורבי אליעזר במחלוקת רבה ורב חסדא), <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיה דרבי ירמיה ורבי זירא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ירמיה קיבלה</b>, והסכים דפליגי רבי יהושע ורבי אליעזר בפלוגתא דרבה ורב חסדא ב"הואיל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי זירא לא קיבלה</b>, וסבר דלאו בהכי פליגי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי ירמיה לרבי זירא</b>: דבר זה הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מילתא דקשיא לן ואתיא,</b> התקשינו וחזרנו והתקשינו בדבר זה כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה שני</b> (שנים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>במאי פליגי רבי אליעזר ורבי יהושע?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השתא, דאמרוה</b> רבנן <b style='font-size:20px; color:black;'>משמיה דגברא רבה</b> כרמי בר חמא דפליגי ב"הואיל", <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ניקבלה</b> מיניה שאכן בהכי פליגי?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי זירא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי אקבלה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא: אמר ליה רבי יהושע</b> לרבי אליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבריך</b>, שתאפה כל העיסה קודם הפרשת החלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא עובר</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא תעשה כל מלאכה"</b>!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שאחד מהם ודאי יופרש לבסוף לחלה, ולא יהא ראויה לאכילה. נמצא שאפה דבר שאין בו משום "אוכל נפש".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושתיק ליה</b> רבי אליעזר, ולא השיבו דבר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי איתא</b> דטעמא דרבי אליעזר הוא משום הואיל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא ליה: טעמא דידי, משום הואיל</b> ואי בצע מכל חדא וחדא, נמצא דכל אחד מהם ראוי לאכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי ירמיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>וליטעמיך</b>, אכתי תיקשה <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דתנינא בברייתא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי אליעזר</b> לרבי יהושע: <b style='font-size:20px; color:black;'>לדבריך</b> - שאתה אומר שיניח החלה בלא לאפותה עד הערב - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא עובר</b> עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>משום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בל יראה"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b><b style='font-size:20px; color:black;'>"בל ימצא"</b>!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושתיק ליה</b> רבי יהושע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי היה לו לרבי יהושע להשיבו, "לא זה הוא חמץ שמוזהרין עליו". ובכל זאת לא השיבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי</b> לא קשיא אמאי <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא אהדר ליה</b> רבי אליעזר לרבי יהושע, דטעמיה משום "הואיל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> מהתם ליכא ראיה. שהרי לא שתק ליה רבי יהושע, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>קמהדר ליה</b> רבי יהושע <b style='font-size:20px; color:black;'>במתניתין</b> כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: לא זהו חמץ שמוזהרין עליו משום</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בל יראה"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b><b style='font-size:20px; color:black;'>"בל ימצא"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> הכי קאמר רבי ירמיה לרבי זירא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כמו ד<b style='font-size:20px; color:black;'>שתיק ליה</b> רבי יהושע <b style='font-size:20px; color:black;'>בברייתא, ואהדר ליה במתניתין, הכי נמי אימור, שתיק ליה</b> רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>במתניתין, ואהדר ליה במכילתא אחריתי</b>, דטעמו משום "הואיל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומלבד זאת פליגי, אם עוברים על חלת החמץ ב"בל יראה", או לא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לרבי אליעזר עוברין עליה משום ש"טובת הנאה ממון". ולרבי יהושע אין עוברים עליה, משום ש"טובת הנאה אין ממון", כמבואר בריש סוגיין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: רבי אומר: הלכה כרבי אליעזר</b>, ולא תקרא לה שם עד שתאפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יצחק אמר: הלכה כבן בתירא</b>, ותטיל את החלה לצונן עד הערב, כדי שלא תחמיץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קיימא לן שאסור בפסח ללוש בפעם אחת עיסה גדולה, לפי שאי אפשר לשומרה מחימוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>עד <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>שיעור</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עיסה</b> שאפשר לשומרה מחימוץ, ומותר לעשותה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר: ב</b>קמח <b style='font-size:20px; color:black;'>חיטין</b> עד שני <b style='font-size:20px; color:black;'>קבין. וב</b>קמח <b style='font-size:20px; color:black;'>שעורין</b> עד <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשת קבין</b>. שקמח החטין ממהר להחמיץ יותר מן קמח השעורין, ויותר קשה לשומרם מחימוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי נתן אומר משום רבי אליעזר: חילוף הדברים</b>: בשעורין שני קבים, ובחיטין שלשה קבין. לפי שהשעורים ממהרים להחמיץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקה אומר</b>: מותר לשים קמח <b style='font-size:20px; color:black;'>חיטין</b> עד <b style='font-size:20px; color:black;'>שלשת קבין</b> בפעם אחת. <b style='font-size:20px; color:black;'>ובשעורין, ארבעה קבין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וזה סותר למאי דקאמר בברייתא לעיל "בחיטין שני קבין, בשעורין שלשה קבין".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דקתני "שלשה בחיטין וארבעה בשעורין", איירי בתבואה <b style='font-size:20px; color:black;'>חסיכתא</b> (שבלים דקות וגרועות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דקתני "בחיטין שנים ובשעורין שלשה", איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תבואה <b style='font-size:20px; color:black;'>מעלייתא</b> (משובחת). שהקמח היוצא משני קבין חיטין יפים, שקול כנגד היוצא משלשה קבין חיטין גרועים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא: שמע מינה, גריעין חיטין חסיכתא מחיטי מעלייתא, טפי מדגריען שערי חסיכתא משערי מעלייתא!</b> הפער בין חיטין גרועין ליפין, גדול מהפער שבין שעורים גרועין ליפין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאילו התם</b> בחיטין, ההפרש ביניהם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>תילתא.</b> שהקמח היוצא מהחיטים הגרועין קטן בשליש מהכמות היוצאת מהחיטים הגרועין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> בשעורים, ההפרש הוא רק ב<b style='font-size:20px; color:black;'>ריבעא</b>. שהקמח היוצא מהשעורים הגרועין קטן רק ברביע מהכמות היוצאת מהשעורים הגרועין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונפקא מינה, לענין מקח וממכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: קבא</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>מלוגנאה</b> (שם מקום) הוא שיעור העיסה המותרת בלישה <b style='font-size:20px; color:black;'>לפיסחא!</b> אבל ביותר מכך, אי אפשר לשומרה מחימוץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן</b> הוא שיעור העיסה <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>חיוב <b style='font-size:20px; color:black;'>חלה</b>.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0094_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot