https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%94_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים מה א - היסטוריית גרסאות2026-04-29T03:22:52Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=140918&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:47:11Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:47, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93221:rev-140918:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%94_%D7%90&diff=93221&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:25:25Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים מה א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דהוה נזיר וחטאת, שני כתובין הבאין כאחד</b>. שאף בחטאת נאמר דין היתר מצטרף לאיסור. וכל שני כתובין הבאין באחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מלמדין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>נזיר</b>, מרבינן מ"משרת" שהיתר מצטרף לאיסור, כ<b style='font-size:20px; color:black;'>הא דאמרן</b> לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת, מאי היא</b> הדרשה שלמדים ממנה? - כ<b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: כתיב בחטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>"כל אשר יגע בבשרה</b> (של החטאת) <b style='font-size:20px; color:black;'>יקדש"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>וגו'!</b> שאם בלע בשר חולין או בשר שלמים מבשר החטאת, הרי הוא נעשה קדוש כמוה. וכל דיני אכילת החטאת נוהגים אף בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יכול אפילו</b> אם נגעה חתיכת הבשר בחטאת ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא בלעה</b> ממנה, גם כן תקדש כמוה היות וכתוב "יגע"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תלמוד לומר: "בבשרה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיבלע</b> ממנה <b style='font-size:20px; color:black;'>בבשר</b> הנוגע בה. שרק אז <b style='font-size:20px; color:black;'>"יקדש"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>להיות כמוה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ומכאן הוכיחו <b>תוספות</b> דלא כ<b>רש"י</b> (לעיל מג ב), דאף כשההיתר והאיסור אינם מעורבים זה בזה, נמי אמרינן "היתר מצטרף לאיסור". שהרי להדיא אמרינן, דדוקא היכא דבלע ההיתר מבשר האיסור הרי הוא משלימו. ויש מתרצים, דאתא קרא למעוטי, שבנגיעה בלבד אין מתקדש בשר ההיתר. דלא נימא דאין צריך כלל לצירוף האיסור. <b>קובץ שיעורים</b>. ועדיין צריך עיון, דהא איתא בגמרא, ד"יקדש" עשה הוא. ומשמע מזה, דההיתר נאסר מפני שנעשה קדוש. ומנלן דמצטרף אף הבשר שלא בלע. <b>בשמים ראש</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שאם</b> חטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>פסולה היא</b> ונאסרה באכילה, אף החתיכה הבולעת ממנה <b style='font-size:20px; color:black;'>תיפסל</b>, ותצא לבית השריפה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> חטאת <b style='font-size:20px; color:black;'>כשירה היא, תיאכל</b> החתיכה הבולעת <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>דין ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חמור שבה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> שאם בשר שלמים היא, יש בה עתה שתי קדושות. האחת קדושת שלמים, והשנית קדושת חטאת. הילכך נותנים בה חומרי חטאת, שאינה נאכלת אלא ליום ולילה, ולזכרי כהונה, ולפנים מן הקלעים (בתוך מחיצות העזרה). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ורבינו חננאל גריס "כחמור שבהן". שאם נבלעה החטאת בשלמים שנשחטו אתמול, וכבר עבר עליהם יום ולילה, נאכלים עד סוף אותו היום בלבד, כחומר השלמים. ואם נבלעה בשלמים שנשחטו היום, נאכלים לאותו יום וללילה שאחריו בלבד, כחומר החטאת.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שאין בחלק שנבלע מבשר החטאת בבשר השלמים כדי שיעור אכילת כזית, מצטרף ומשלים בשר השלמים את השיעור לכזית, ונותן לזה שם אכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושמע מינה כי "היתר מצטרף לאיסור" בחטאת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ואף היכא שלא כל בשר ההיתר בלע מהאיסור, ולא שייכא ביה טעמא ד"טעם כעיקר", נמי מצטרף עמו. <b>רש"י</b> בהמשך העמוד. אלא שעדיין צריך ביאור, הלא בהכרח שמעינן מינה ד"טעם כעיקר". שאם לא כן, אין כאן איסור שיצטרף להיתר. אלא שבזבחים צז ב השלים <b>רש"י</b> לבאר, דליכא למישמע מהא ד"טעם כעיקר". משום דאפשר להעמיד את הפסוק, באופן שהתיך שומן חטאת וסך ממנו צלי של שלמים, ונבלע בו. שאין זה טעם, אלא ממשו של איסור הוא. <b>קהלות יעקב</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שגילתה התורה בחטאת ובנזיר שהיתר מצטרף לאיסור, שמע מינה, שדוקא בשני מקומות אלו בלבד דינא הכי, ולא בכל התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי כיון שיכולנו ללמוד לכל התורה בבנין אב מנזיר, לאיזה צורך חזרה התורה וכתבה חידוש זה אף בחטאת? אלא, ללמדך כי רק בשני אלו נוהג דין היתר מצטרף לאיסור ולא במקומות אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, הלמדים מ"משרת" של נזיר לדין טעם כעיקר, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ניהוי נזיר וחטאת שני כתובין הבאין כאחד</b> ללמד דין טעם כעיקר. שהרי "משרת" הכתוב בנזיר בא ליתן טעם כעיקר. ואף מחטאת שמעינן שכל הנוגע בה ובלע מטעמה, נאסר כמוה. והיינו נמי "טעם כעיקר". <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כיון שהם שני כתובים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מלמדין</b> לכל התורה שטעם כעיקר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי</b> חכמים בבית המדרש לתרץ: <b style='font-size:20px; color:black;'>הנהו</b> תרי קראי - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיצרך צריכי</b>, ולכן הרי הם מלמדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי רק במקום שהכתוב השני מיותר, הם אינם מלמדים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי יסוד הענין ששני כתובים הבאים כאחד אין מלמדים בנוי על כך כי זה שחזרה וכתבה התורה ענין שהיינו יכולים ללומדו בבנין אב מהכתוב הראשון, מוכיח שאין ללמוד לכל התורה מן הכתוב ההוא, שלכן חזרה התורה וכתבה את הכתוב השני כדי ללמדך שהדין הזה נוהג בשני כתובים האלו בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם יש איזו שהיא צריכותא לכתוב השני שוב אין לנו ראיה שאין ללמוד מכאן בבנין אב לכל התורה. ובסמוך יבואר למה איצטריך תרוייהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארת הגמרא את שיטת רבי עקיבא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי עקיבא</b> אמר לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> מדוע <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכי</b> תרוייהו קראי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשלמא אי כתב רחמנא בחטאת</b> לבדה שהיתר מצטרף לאיסור, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מצי <b style='font-size:20px; color:black;'>גמר</b> ללמוד <b style='font-size:20px; color:black;'>נזיר מינה</b> שאף בו יצטרף היתר לאיסור. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דחולין מקדשים לא גמרינן</b>, לפי שהקדשים חמורים יותר מחולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכתוב רחמנא בנזיר</b> לבד שהיתר מצטרף לאיסור. <b style='font-size:20px; color:black;'>ותיתי</b> ותבוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת ותגמור</b> ותלמד <b style='font-size:20px; color:black;'>מיניה</b> שהיתר מצטרף לאיסור. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא כל איסורין שבתורה קא גמר מנזיר</b>, וכל שכן חטאת, דקדשים היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכך שהוצרכה התורה לשנות שוב דין היתר מצטרף לאיסור בחטאת, מוכח כי "משרת" דכתיב בנזיר, אינו נוהג אלא בנזיר ובחטאת בלבד, והם שני כתובים הבאים כאחד ולכן אי אפשר ללמוד מהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן אמרי לך</b>: תרוייהו - <b style='font-size:20px; color:black;'>מיצרך צריכי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>"כל הנוגע בה יקדש" דכתיב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת,</b> איצטריך <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>למדנו דין <b style='font-size:20px; color:black;'>היתר מצטרף לאיסור</b>. ובאופן שאין לחייב בו משום "טעם כעיקר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון שלא נבלע טעם החטאת בכל הכזית של הבשר המותר, אלא רק בחלקו, וכדי לחייבו על אכילת כזית יש לצרף אליו אכילת חלק נוסף מבשר ההיתר שלא נבלע בו מבשר החטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואפילו אם יאכל חצי כזית פיגול וחצי כזית היתר שאינם מעורבים יחד יתחייב מדין היתר מצטרף לאיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחולין מקדשים לא גמרינן</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> ולכן לא גמרינן מחטאת לכל התורה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ובנזיר לז ב משמע, דלחכמים, נזיר וחטאת אתו תרוייהו ל"טעם כעיקר". דאי אשמועינן בחטאת, לא ילפינן מינה, משום דחולין מקדשים לא גמרינן. ואי אשמועינן בנזיר, הוה אמינא דשאני נזיר דחמיר איסוריה. שהרי אף חרצן נאסר לו. <b>תוספות</b>. וכן משמע מחולין צח ב, דאף מחטאת ילפינן "טעם כעיקר". וצריך לומר דתרוייהו ילפינן מינה. שאם לא דין "טעם כעיקר", לא היה נחשב הטעם כאיסור כלל. ולא היה נאסר אף בצירוף בשר ההיתר. ואם תאמר, מאי חזית דלענין "היתר מצטרף לאיסור" אמרת, דשני כתובים הבאים כאחד הם. דלמא אתו שני הכתובים למעט טעם כעיקר בכל התורה. ויש לומר, דמשום דטעם כעיקר חמיר טפי, יותר מסתבר לרבותו בכל התורה, ולמעט "היתר מצטרף לאיסור". <b>ר"ן</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ב<b style='font-size:20px; color:black;'>"משרת"</b> דכתיב גבי נזיר, לא כתיב בה כלל דין "היתר מצטרף לאיסור". אלא בא <b style='font-size:20px; color:black;'>ליתן טעם כעיקר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומכאן אתה למד לכל איסורין שבתורה</b> לדין טעם כעיקר, שהרי אין אלו שני כתובין הבאין כאחד אלא כתוב אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי עקיבא</b> סבר, טעם כעיקר לאו מנזיר ילפינן. אלא מגיעולי נכרים. ואם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>תרוויהו</b> (נזיר וחטאת) באו <b style='font-size:20px; color:black;'>להיתר מצטרף לאיסור.</b> הילכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוו להו שני כתובין הבאין כאחד. וכל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ורבנן דרבי אליעזר הפוטרים תערובת חמץ ממלקות, ולית להו "טעם כעיקר", דרשי "משרת" להיתר מצטרף לאיסור, כרבי עקיבא. ומגיעולי נכרים לא דרשי "טעם כעיקר", משום דחידוש הוא, כרבנן דרבי עקיבא. ונמצא דאין להם מקור ל"טעם כעיקר". <b>רש"י</b>. ותמה ה<b>פרי חדש</b> בדבריו. דאי לית להו לחכמים "טעם עיקר", מאי פריך לעיל (מד א) אביי, "אי כזית בכדי אכילת פרס דאורייתא, אמאי פליגי רבנן עליה דרבי אליעזר"? והלא שיטת <b>רש"י</b>, דכל שנימוח האיסור חשיב כ"טעמו ולא ממשו", אף כשיש בו כזית בכדי אכילת פרס. ואם טעם כעיקר לאו דאורייתא, אף כותח בכלל זה. ולא קשה מידי, דלעולם כותח יש בו פירורי חמץ, וממשות נינהו. אלא שהוכרח ל<b>רש"י</b> דטעם לאו כעיקר לחכמים, משום דלשיטתיה אזיל. דטעם כעיקר גורם שההיתר נהפך להיות איסור. ואם כן, היה הכותח צריך להיאסר אף כשאין בו כזית בכדי אכילת פרס. <b>רבי עקיבא</b> <b>איגר</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב אשי לרב כהנא: אלא הא דתניא</b>: כתיב בנזיר <b style='font-size:20px; color:black;'>"מכל אשר יעשה מגפן היין, מחרצנים ועד זג</b> לא יאכל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומזה שכלל הכתוב חרצנים עם זג באכילה אחת, <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד</b> בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>על איסורי נזיר, ש</b>הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפים זה עם זה</b> לשיעור כזית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם אכל חצי כזית מחרצן יחד עם חצי כזית זג, הרי הוא לוקה משום "לא יאכל".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי אמור, אמאי איצטריך קרא להכי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>השתא, לרבי עקיבא, איסור והיתר מצטרפין</b> זה עם זה לשיעור כזית. וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>באיסור ואיסור מיבעי</b> צריך הכתוב לומר שמצטרפין?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב כהנא: <b style='font-size:20px; color:black;'>איסור והיתר</b> מצטרפין להשלמת שיעור כזית, דוקא היכא שאכלן <b style='font-size:20px; color:black;'>בבת אחת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל קרא ד"מחרצנים ועד זג" אתא ללמד, דחצי כזית <b style='font-size:20px; color:black;'>איסור</b> זה <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>חצי כזית מ<b style='font-size:20px; color:black;'>איסור</b> אחר מצטרפין לכזית, אפילו אם אכלן <b style='font-size:20px; color:black;'>בזה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אחר זה</b> בכדי אכילת פרס.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בצק</b> של חמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הוא דבוק <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תוך <b style='font-size:20px; color:black;'>סידקי העריבה</b> (קערה), <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כזית במקום אחד,</b> הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב לבער</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> אותו לפני פסח. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ומדקתני "חייב לבער", משמע שעוברים עליו מדאורייתא. ואף בפחות מכזית עוברים מן התורה ב"בל יראה". משום דדמי לאיסור חמץ באכילה, שאף חצי שיעור אסור בו מן התורה. <b>מהר"ם חלאווה</b>. מיהו, כתב בסוף דבריו, דאפשר ד"עובר" דקתני בברייתא לקמן, קאי על החמץ. כלומר, מתבער מן העולם. ויעוין לעיל מב א הערה 12, בשיטות הפוסקים בענין זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם לאו</b> - אלא אותו כזית בצק מפוזר בכמה מקומות בעריבה - הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בטל במיעוטו,</b> ואינו חייב בביעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן לענין הטומאה</b>. אם היתה עריבה שדבק בה בצק, <b style='font-size:20px; color:black;'>אם</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מקפיד עליו</b>, ובדעתו ליטלו משם, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חוצץ</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>רוצה בקיומו</b>, שבדעתו להשאירו שם בקביעות, <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא</b> נחשב <b style='font-size:20px; color:black;'>כ</b>גוף ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עריבה</b> עצמה, ואינו חוצץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא יבואר מהו "וכן" ומהו ענין החציצה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: אם יש כזית במקום אחד חייב לבער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו</b> כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כשנמצא אותו הבצק <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום שאין עשוי</b> הבצק <b style='font-size:20px; color:black;'>לחזק</b> את דפנות העריבה. שאין הוא זקוק להיות שם כדי למנוע את נזילת המים הניתנים בבצק שבעריבה. וכגון שהיה הבצק נתון בחלק העליון של דפנותיה, שאין מגיעים לשם המים שיוצקים בה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שאין שם צורך לסתום את הסדקים בבצק זה, אין הוא בטל לעריבה. הלכך גם בהיותו שם עדיין שם חמץ עליו, והרי הוא חייב בביעור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם נמצא הכזית בצק <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום שעשויין לחזק</b> את דפנותיה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b>, כגון בסדקים שבתחתית העריבה, במקום יציקת המים, ששמים אותו בין הסדקים כדי למנוע את נזילתם החוצה, ואי אפשר להשתמש בעריבה בלא סתימה זו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חייב לבער</b>. כי היות והבצק הוא צורך העריבה, מסתמא ביטלו אותו הבעלים לגביה. והרי הוא כעץ בעלמא, ואין בו תורת חמץ. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. ו<b>רבינו חננאל</b> פירש, ד"עשוי לחזק" לא קאי על המים, אלא על העריבה. שאם ניתן הבצק בסדק רחב ומפולש הצריך חיזוק, הרי הוא בטל שם. וכן פירשו ה<b>תוספות</b>. ויעוין בעמוד ב בביאור שיטתם בהרחבה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן מכך שהעמיד שמואל למתניתין במקום שאין עשוי לחזק:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל</b> דבריו אתה למד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אם יש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכזית</b> במקום אחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו במקום שאין</b> הבצק <b style='font-size:20px; color:black;'>עשוי לחזק</b>, נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>אין חייב לבער!</b> וכדקתני במתניתין "ואם לאו - בטל במיעוטו". ואף על גב שיש כמה חצאי כזיתים המפוזרים בכמה מקומות שבעריבה, כיון שאינם במקום אחד לא חשיבי, ומבטלים אותם הבעלים לעריבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דמתני לה</b> להא דשמואל אהא דקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא: ואם לאו</b> (שאין בו כזית במקום אחד) - <b style='font-size:20px; color:black;'>בטל במיעוטו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כך <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: לא שנו</b> כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא במקום ש</b>הבצק <b style='font-size:20px; color:black;'>עשוי לחזק</b>, וכגון בתחתית העריבה, ששם הוא בטל אליה. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל במקום שאין עשוי לחזק</b>, כגון בגובה הדפנות, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב לבער</b>, דכיון שאין לעריבה צורך בו, אינו בטל לגביה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן: מדמוקי שמואל למתניתין במקום שעשוי לחזק, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל, ד</b>אם יש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כזית</b> במקום אחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו במקום העשוי לחזק</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב לבער!</b> ואף על גב דבמקום זה ודאי דעתו לבטל את החמץ, מכל מקום, כיון דיש בו כזית, הרי הוא חשוב. ואינו בטל לעריבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כלישנא קמא.</b> ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כלישנא בתרא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כלישנא קמא: בצק שבסידקי עריבה</b> - אם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום העשוי לחזק</b>, הרי הוא בטל לעריבה. לפיכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו חוצץ</b> מפני הטבילה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עובר</b> עליו בפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>במקום שאין עשוי לחזק</b>, אינו בטל לעריבה. לפיכך, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>חוצץ</b> מפני הטבילה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>עובר</b> עליו בפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים, ב</b>שיש בו <b style='font-size:20px; color:black;'>כזית</b> במקום אחד. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אין בו במקום אחד אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכזית</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> אם הוא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מקום שאין עשוי לחזק</b>, הרי הוא בטל לכלי. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו חוצץ</b> עליו. שאם נטמאה העריבה, ובא להטבילה, אין הבצק חוצץ בינה לבין מי המקוה. ושפיר עלתה לה טבילה, בעוד הבצק דבוק בה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> והבינו ה<b>תוספות</b> בדעת <b>רש"י</b>, דאיירי באופן שאין בכל הבצק שבערבה כי אם פחות מכזית. ותמהו עליו מהגמרא לקמן, דמשמע דאין עוברים על פחות מכזית (יעוין עמוד ב הערה 9). אך כבר כתב <b>רבינו פרץ</b> בשם <b>רבי יחיאל</b> <b>מפריש</b>, דלא כן היא דעת <b>רש"י</b>. אלא איירי בדאיכא כזית, אלא שהוא מפוזר בכמה מקומות. ואין במקום אחד כזית. ואם אינו בטל לעריבה, הרי הוא מצטרף לכזית. וכן הוא בירושלמי, "הכלי מצרף, והבית אינו מצרף".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עובר</b> עליו בפסח.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0088_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמהB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot