https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91_%D7%91
פרשני:בבלי:פסחים מב ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-26T20:24:34Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91_%D7%91&diff=140913&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:46:32Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:46, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l80">שורה 80:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 80:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98117:rev-140913:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91_%D7%91&diff=98117&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:11:07Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:11, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פת נקיה</b> - פת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דסמידא</b> (העשויה סולת).</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פת נקיה</b> - פת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דסמידא</b> (העשויה סולת).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשר שמן</b> - הוא בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>צפירתא דלא</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשר שמן</b> - הוא בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>צפירתא דלא</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אפתח</b> (של עז שעדיין לא ילדה).</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אפתח</b> (של עז שעדיין לא ילדה).</span></div></td></tr>
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%91_%D7%91&diff=93216&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:25:15Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים מב ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פת נקיה</b> - פת <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>דסמידא</b> (העשויה סולת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בשר שמן</b> - הוא בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>צפירתא דלא</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אפתח</b> (של עז שעדיין לא ילדה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יין ישן</b> - הוא יין <b style='font-size:20px; color:black;'>עתיק עתיקי</b>. יין העומד שלש שנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל מילי דמעלי</b> (שמועילים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>ריפוי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> חולי, <b style='font-size:20px; color:black;'>קשה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>להאי</b> חולי אחר. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כל מה <b style='font-size:20px; color:black;'>דקשה להאי</b> חולי, <b style='font-size:20px; color:black;'>מעלי להאי</b> חולי אחר. שדבר המרפא את חולי העינים קשה לחולי הלב, וכדומה. <b style='font-size:20px; color:black;'>בר</b> (חוץ) <b style='font-size:20px; color:black;'>מזנגבילא רטיבא, ופילפלי אריכתא, ופת נקיה, ובשר שמן, ויין ישן. ד</b>כל אלו <b style='font-size:20px; color:black;'>מעלי</b> (מועילים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>רפואת <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי גופיה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>שכר המדי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: שכר סתם היה עשוי בימיהם מתמרים. ואילו "שכר המדי" הוא שכר <b style='font-size:20px; color:black;'>דרמו ביה שערי</b> (שהטילו בו שעורים בתהליך עשיית השיכר כדי ליתן בו טעם), ולכן הוא חמץ בתערובת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא נקרא שיכר ה"מדי", כי במדי היו עושים כך את השכר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>וחומץ האדומי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: היינו חומץ שנעשה מיין <b style='font-size:20px; color:black;'>דשדו ביה שערי</b>, הוטלו בו שעורים כדי לעשותו לחומץ, והחמיצוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא נקרא חומץ האדומי היות שהיין הבא מארץ אדום הוא משובח, ואין הוא בא לידי חימוץ אלא על ידי שעורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא אסור בפסח מחמת טעם השעורים המחומצות שבו, כדין תערובת חמץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: בתחלה, כ</b>שבית המקדש היה קיים, <b style='font-size:20px; color:black;'>היו מביאין</b> יין <b style='font-size:20px; color:black;'>נסכים</b> למזבח <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>היין שב<b style='font-size:20px; color:black;'>יהודה</b>, לפי שיין משובח היה. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא היה יינם של יהודה מחמיץ, עד שהיו נותנין לתוכן שעורין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>החומץ שהיה נעשה מיין שהחמיץ על ידי שעורין, <b style='font-size:20px; color:black;'>היו קורין אותו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"חומץ"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועכשיו</b>, אין ביין יהודה מעלה זו, אלא הוא מחמיץ מעצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שבזמן הזה <b style='font-size:20px; color:black;'>אין יין של אדומיים מחמיץ</b> מחמת טיבו, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שנותנין לתוכן שעורין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן כיום, יין שהחמיץ על ידי שעורים אין קורין אותו "חומץ" סתם, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>קורין אותו חומץ האדומי</b>. לפי שעתה אין סגולה זו קיימת, אלא ביין אדומי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והגורם לעליית טיב יינה של אדום במקביל לירידת טיב יינה של יהודה, הוא כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקיים</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>מה שנאמר</b>: "יען אשר אמרה צור על ירושלים, האח נשברה דלתות העמים נסבה אלי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמלאה החרבה"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאמרה צור: אני אתמלא מחורבנה של ירושלים! מכאן, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אם מלאה זו</b> (ירושלים), <b style='font-size:20px; color:black;'>חרבה זו</b> (צור). <b style='font-size:20px; color:black;'>ואם מלאה זו, חרבה זו!</b> וצור היא מממלכת אדום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב נחמן בר יצחק אמר: מהכא</b> ילפינן שעליית קרנה של אדום תלויה בירידת קרן יהודה: דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"ולאם מלאם יאמץ"</b>. כשעשו גובר, יעקב נחלש, וכן להיפך. ואין מלכות שניהם מתקיימת יחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא: אמר רבי יהודה: ביהודה, בראשונה</b> (בזמן שבית המקדש קיים), כל <b style='font-size:20px; color:black;'>הלוקח חומץ מעם הארץ, אינו צריך לעשר</b> אותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על אף שפירות הלקוחים מעם הארץ, חייבים מדרבנן במעשר. והיא מגזירת "דמאי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי חומץ שנלקח מעם הארץ ביהודה, לא היה בו משום איסור דמאי, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שחזקה</b> עליו, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אינו בא אלא מן התמד</b> (מים שנשרו בהם זגים וחרצנים). והתמד פטור ממעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא היה נעשה החומץ מהיין גופו. לפי שבזמן המקדש, היה יין יהודה משובח, ולא היה מחמיץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועכשיו, הלוקח חומץ מעם הארץ, צריך לעשר</b> אותו, משום גזירת דמאי. מפני <b style='font-size:20px; color:black;'>שחזקתו</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אינו בא אלא מן היין!</b> שעתה אין יין יהודה משובח כל כך, ובסופו הוא נעשה חומץ. וחומץ העשוי מיין חייב במעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר רבי יהודה</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>תמד לאו בר עשורי הוא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנן: המתמד</b> (השורה פסולת ענבים במים), <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתן מים</b> בכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>במדה</b> מסוימת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לאחר שסיננם מהפסולת <b style='font-size:20px; color:black;'>מצא</b> שיש בכלי מים <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי מדתו</b> (כמדת המים שנתן בתחלה), הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פטור</b> מן המעשר! שכיון שלא נוסף במים כלום, אף שיש בהם טעם ומראה יין, לא נתערב בהם אלא קיוהא דפירא בעלמא. וכיון שאין בהם כלום מגוף הענבים, לאו בני מעשר הם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ובבבא בתרא צז א איתא, דאף במצא יותר מכדי מדתו פטור מן המעשר לחכמים. וכתבו שם <b>תוספות</b> בטעמא דמילתא, דבטלים השמרים במים. ואף שמורגשים הם בטעמם, אין זה טעם אלא קיוהא בעלמא. ו<b>רבינו דוד</b> כתב, שחכמים פוטרים, משום שהשמרים אינם אוכל. ואינם נקבעים למעשר עד שלא יתנו טעמם במים וייעשו ליין. מיהו איירי שהיין שממנו באו השמרים כבר מעושר. שאם לא כן, נתערב במים מהיין הבלוע בשמרים. וכן הוא ב<b>רמב"ן</b> שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה מחייב</b> את התמד, אף שנשארה מדת המים שבו כמו שהיתה. שהולך רבי יהודה אחר הטעם והמראה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשיא, איך קאמר רבי יהודה לעיל, דחמץ הבא מן התמד אין בו משום דמאי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לא פטר רבי יהודה חומץ זה כשהוא טבל ודאי. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר</b>: כשלוקחו מעם הארץ, אינו צריך לעשרו. משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא נחשדו עמי הארץ על</b> מעשר <b style='font-size:20px; color:black;'>התמד</b>. שלפי שאינו חשוב בעיניהם, סמכינן עליהם שודאי עישרוהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איבעית אימא</b>: לעולם <b style='font-size:20px; color:black;'>נחשדו</b> אף על מעשר של דבר בלתי חשוב. ובאמת פטר רבי יהודה את התמד. אלא ששני מיני תמד הם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דמחייב בו רבי יהודה, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תמד העשוי מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דרווקא</b> (שמרי יין)! דתלינן ביה, דמסתמא נתערב מגוף השמרים בתוך מים. וכיון דממשות של ענבים היא, חייב לעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שלא נוסף על המים כלום, הוא משום שנבלע מעט מהם בשמרים. ובאותה מידה שנחסרו, כן נתערב בהם מהשמרים. ולכך נשארו באותה מדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> דפוטר רבי יהודה, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תמד העשוי מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דפורצני</b> (חרצני ענבים)! שהמים שנשרו בתוכם חרצנים, תוססין לבסוף והופכים לחומץ. והחרצנים עצמם אינם מתערבים במים, אלא נותנים בהם את טעמם ומראיתם בלבד. וכיון דאינם ממשות פרי, הרי הם פטורים ממעשר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובראשונה היתה חזקתו של היין, שהוא בא מתמד דפורצני הפטור מן המעשר. ולא היה בא מתמד של דרווקא. לפי שהתמד ההוא משובח כיין עצמו, ואף הוא אינו בא לידי חימוץ. <b style='font-size:20px; color:black;'>תוספות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>וזיתום המצרי וכו'!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"זיתום המצרי"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנא רב יוסף</b>: זה הוא משקה העשוי מ<b style='font-size:20px; color:black;'>תלתא</b> מידות של <b style='font-size:20px; color:black;'>שערי</b> (שעורים), ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תלתא</b> מידות של <b style='font-size:20px; color:black;'>קורטמי</b> (כרכום), <b style='font-size:20px; color:black;'>ותלתא</b> מידות של <b style='font-size:20px; color:black;'>מלחא</b> (מלח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב פפא מפיק</b> (מוציא) את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שערי</b> ממרכיבי הזיתום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומעייל</b> (ומכניס) במקומם <b style='font-size:20px; color:black;'>חיטי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כדי שלא תטעה בשיטות אלו, יהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>סימניך,</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"סיסני"</b> (כלי מסוים). שכשם שיש בו שני אותיות סמ"ך יחד, כן הוא בנידון דידן. רב יוסף שיש בשמו סמ"ך, הוא האומר שזיתום מורכב מדבר שיש בו סמ"ך, דהיינו "שעורים" (ששי"ן שמאלית מתחלפת עם סמ"ך).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וממשיך רב יוסף לבאר את אופן הכנת הזיתום: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרו להם</b> (שורים את השעורים והכרכום והמלח), <b style='font-size:20px; color:black;'>וקלו להו</b> (שורפים אותם), <b style='font-size:20px; color:black;'>וטחני להו. ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא</b> (מפסח ועד שבועות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוא רפואה גם לשלשול וגם לעצירות. מאן <b style='font-size:20px; color:black;'>דקמיט</b> (עצור בנקביו), הזיתום <b style='font-size:20px; color:black;'>מרפי ליה</b> (משלשלו). <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>מאן <b style='font-size:20px; color:black;'>דרפי</b> (שיש לו שלשול), הזיתום <b style='font-size:20px; color:black;'>מקמיט ליה</b> (עוצרו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לחולה ולאשה עוברה</b>, הזיתום הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>סכנתא</b>. לפי שהוא משלשלם יותר מדאי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>וזומן של צבעים וכו'</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא תרגימו</b> (תרגומו של זה) <b style='font-size:20px; color:black;'>מיא דחיורא, דצבעי בהו לבא</b> (מי סובין, שמשתמשים בהם לצביעת עור אדום). והסובין של התבואה מחמיצים בתוך המים. ואף שאינו ראוי למאכל אדם, הרי הוא אסור בפסח, כדין חמץ נוקשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>ועמילן של טבחים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: היא <b style='font-size:20px; color:black;'>פת</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>תבואה שלא הביאה שליש</b> (שלא הגיעה לשליש גידולה). <b style='font-size:20px; color:black;'>ש</b>הטבח <b style='font-size:20px; color:black;'>מניחה על פי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>קדירה</b>, כדי שתהיה <b style='font-size:20px; color:black;'>שואבת</b> לתוכה את <b style='font-size:20px; color:black;'>הזוהמא</b> של הבישול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחמץ בעין הוא, אלא שהוא נוקשה. כלומר, חמץ שאינו ראוי לאכילת אדם. ודינו כדין תערובת חמץ. שהוא אסור משום "בל יראה", ויש לאו על אכילתו, ולא כרת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ויש לעיין, לרבי אליעזר דאמר בחלה (פרק א משנה ג), דתבואה שלא הביאה שליש אינה חייבת בחלה, לכאורה אף אין יוצאים בה למצה. דהא גמרינן לה "לחם" "לחם" מחלה, כדאיתא לעיל לח א. וכיון שאין יוצאים בה למצה, אף אין עוברים על חימוצה, כדקאמר רב פפא לעיל לה א (ואף דדחינן התם להך היקשא, אינו נדחה לגמרי. דדוקא היכא דאין החסרון במין, לא מקישינן. אבל מין שאין יוצאים בו, כאורז ודוחן, אף אין עוברים עליו. ויעוין שם בהערה, בשם ה<b>לחם משנה</b> וה<b>בית הלוי</b>). ויש לומר, דההיקש אינו אלא לענין כרת, ולא ללאו.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>וקולן של סופרים וכו'!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא תרגומא, פרורא דאושכפי</b> (דבק של רצענים), שבו הם מדבקים את העור שנקרע, או שמחברים בו שתי שכבות של עור זו על גבי זו. ונותנים לתוכו קמח של שיפון שהוא ממיני דגן, ובא לידי חימוץ. ואף זה הוא חמץ נוקשה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רב שימי מחוזנאה אמר</b>: "קולן" - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טיפולן של בנות עשירים, שמשיירות אותו לבנות עניים</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> שדרך בנות עשירים לעשות משחה מסולת, ולמורחה על בשרן, כדי להשיר ממנו את השיער ("טיפול" הוא מלשון הטפלה והדבקה). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ודוקא קודם שנעשתה מלאכתו הוא אסור. אבל לאחר שהדביקו בו וכבר נתייבש, שוב אין עוברים עליו. לפי שנפסל מאכילת כלב. <b>מהר"ם</b> <b>חלאווה</b>. וכבר כתבו כן ה<b>רמב"ם</b> וה<b>ראב"ד</b> בפרק ד הלכה יא. אלא שנחלקו בטעמם. שה<b>רמב"ם</b> כתב: בגדים שכבסו אותם בחלב חטה, וכן ניירות שדיבקו אותן בחמץ, וכל כיוצא בזה, מותר לקיימם. ואין בהם משום "לא ימצא", שאין צורת החמץ עומדת! והשיגו ה<b>ראב"ד</b>: אין זה טעם. אלא שכבר נפסל מן הכלב. ועל כל זה, שהוא כמו שייחדו לישיבה, וטח פניו בטיט?&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ואם תאמר, אם כן היינו "תכשיטי הנשים" דקאמר רבי אליעזר. דאף בהם מפרשינן לקמן שהם טיפולי נשים. ויש לומר, דהכא מיירי בטיפולי פנים של מעלה. ורבי אליעזר מוסיף, דאף טיפולי נשים של מטה אסורים. ואף על פי שמאוסים טפי. <b>תוספות</b>. ו<b>בעל המאור</b> על פי דרכו (יעויין בעמוד א הערה 10), דטיפולן של בנות עשירים מעורב מסולת וטיפולים אחרים. והוא נוקשה בתערובת. אבל "קולן של סופרים". שהוא טיפול שמשיירות לבנות עניים, הן מוסיפות בו הרבה סולת. לפי שדמי שאר טיפולים יקרים. וחוזר להיות נוקשה בעין. ודוקא בזה אסר תנא קמא. וה<b>ראב"ד</b> גרס "טיפולן של בני עשירים שמשיירים אותם לבני עניים". שעל ידי שמשהים אותם כדי לשיירם, נעשים נוקשים מחמת הזמן שעובר עליהם. ולגירסתו, אינו ענין כלל ל"תכשיטי הנשים".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דקתני "קולן של סופרים" - "סופרים" היינו מלמדי תינוקות, שהם עניים. ואף שבנות עניים אינן עושות טיפול זה מסולת אלא מסיד, מכל מקום הן משתמשות בקולן של בנות עשירים, שמשיירות להם ממנו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> ועדיין קשה, למה קתני במתניתין, "של סופרים", דהיינו עניים? ליתני "טיפולן של בנות עשירים ". וצריך לומר, דטיפולן של בנות עשירים שמשתמשות לעצמן, חמץ גמור הוא. לפי שעשוי כולו מסולת. אבל מה שמשיירות לבנות עניים, הן מערבות בתוכו סיד, ושוב אינו אלא תערובת. ולדברי <b>בעל המאור</b> שפירש, דטיפולי בנות עשירים שמשתמשות לעצמן אינו אלא נוקשה בתערובת (יעוין בהערה 4), בלאו הכי אתי שפיר. שהרי בזה לא אסר תנא קמא. אלא דוקא במה שמשיירות לעניים, שהוא כולו סולת, דהיינו נוקשה בעין. <b>מהרש"א</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני, והא תנא רבי חייא</b>: כל מיני החמץ האמורים במשנתנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה</b> מהם הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מיני מדינה</b>. ואלו הם: כותח הבבלי, שכר המדי, חומץ האדומי, וזיתום המצרי. שארבעתם עשויים לצורך כל בני המדינה, ולא לאומנים בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושלשה</b> מהם, הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מיני אומנות</b>. ואלו הם: זומן של צבעים, עמילן של טבחים, וקולן של סופרים. ששלשתם עשויים לשימוש האומנים בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת</b> דקולן של סופרים הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>טיפולן של בנות עשירים</b>, הרי אינו ענין למין אומנות. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי</b> שלשה <b style='font-size:20px; color:black;'>מיני אומנות איכא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומהדרינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא מאי</b> פירושו? אם תאמר כתרגומו, דהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פרורא דאושכפי</b>, הא נמי קשיא. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי קרי ליה להאי</b> דבק הרצענים <b style='font-size:20px; color:black;'>"קולן של סופרים"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והלא <b style='font-size:20px; color:black;'>"קולן של רצענין"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעיא ליה</b> למימר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אושעיא: לעולם</b>, פירושו <b style='font-size:20px; color:black;'>"פרורא דאושכפי"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודקא קשיא לך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי קרי ליה</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"קולן של סופרים"</b>, לא קשיא. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אף ה<b style='font-size:20px; color:black;'>סופרים נמי מדבקין בהו את ניירותיהן</b>. שהיו עושים נייר מעשבים הדבוקים על ידי קולן זה שמשתמשים בו הרצענים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: אף תכשיטי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נשים</b> אסורים בפסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>תכשיטי הנשים סלקא דעתך</b> דאסורין? והרי אינם אלא כחל ושרק שמצטבעות בו, ובשמים שתולות בצואריהן להריח. ושום חמץ אין בהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא, אף טיפולי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>נשים</b> אסורים. לפי שיש בהם סולת, והיא מחמיצה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0083_L2"></nowiki><nowiki name="דףBמגB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot