https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%91 2026-04-06T23:37:39Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=140907&oldid=prev 2020-09-06T14:45:48Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:45, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=98111&oldid=prev 2015-07-01T10:10:55Z

<p>Automatic page editing</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:10, 1 ביולי 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומקשינן: הרי דין נזרעין &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כהלכתן"&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;תנינא&lt;/b&gt; כבר. דהא תנן: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  &lt;img  alt=''''  src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'&gt;      </del>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ערוגה שהיא&lt;/b&gt; בגודל &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ששה&lt;/b&gt; טפחים &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;על ששה טפחים, זורעין בתוכה חמשה זרעונין&lt;/b&gt; מחמישה מינים שונים. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ארבע&lt;/b&gt; מהם, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;על ארבע רוחות&lt;/b&gt;, כל מין בגבול רוח אחרת, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;מין &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אחת באמצע!&lt;/b&gt; נמצא מרחק של ג' טפחים לפחות בין מין למין. ובמרחק זה אין הזרעים יונקים זה מזה &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style='font-size:17px; line-height: 140%'&gt;ומקשינן: הרי דין נזרעין &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;כהלכתן"&lt;/b&gt; &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;תנינא&lt;/b&gt; כבר. דהא תנן: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">        </ins>&amp;nbsp;&lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ערוגה שהיא&lt;/b&gt; בגודל &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ששה&lt;/b&gt; טפחים &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;על ששה טפחים, זורעין בתוכה חמשה זרעונין&lt;/b&gt; מחמישה מינים שונים. &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ארבע&lt;/b&gt; מהם, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;על ארבע רוחות&lt;/b&gt;, כל מין בגבול רוח אחרת, &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;ו&lt;/b&gt;מין &lt;b style='font-size:20px; color:black;'&gt;אחת באמצע!&lt;/b&gt; נמצא מרחק של ג' טפחים לפחות בין מין למין. ובמרחק זה אין הזרעים יונקים זה מזה &lt;b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וכן היא דרכו בכל הסוגיה, דביניקה תליא מילתא. אבל ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; כתבו דלא יתכן לפרש כן. דהא משמע בשבת (פה א), דד&#039; דארבע רוחות, נזרעים באמצע כל רוח, ולא בקרנות. ונמצא דכל אחד רחוק מהאמצעי ג&#039; טפחים. הרי דשיעור היניקה הוא ג&#039; טפחים. ואם כן, יזרע ט&#039; זרעים. ג&#039; שורות של ג&#039; ג&#039;. ויהיו רחוקים זה מזה ג&#039; טפחים. לכך פירשו, דהכא אינו משום יניקה. אלא משום ערבוב. שאם יזרע יותר מחמשה זרעים, יתערבבו זה עם זה לכשיגדלו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172);  color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וכן היא דרכו בכל הסוגיה, דביניקה תליא מילתא. אבל ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; כתבו דלא יתכן לפרש כן. דהא משמע בשבת (פה א), דד&#039; דארבע רוחות, נזרעים באמצע כל רוח, ולא בקרנות. ונמצא דכל אחד רחוק מהאמצעי ג&#039; טפחים. הרי דשיעור היניקה הוא ג&#039; טפחים. ואם כן, יזרע ט&#039; זרעים. ג&#039; שורות של ג&#039; ג&#039;. ויהיו רחוקים זה מזה ג&#039; טפחים. לכך פירשו, דהכא אינו משום יניקה. אלא משום ערבוב. שאם יזרע יותר מחמשה זרעים, יתערבבו זה עם זה לכשיגדלו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;</div></td></tr> </table>

Micropedia bot https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%91&diff=93209&oldid=prev 2015-06-30T13:25:02Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים לט ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: הרי דין נזרעין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כהלכתן&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנינא&lt;/b&gt; כבר. דהא תנן: &lt;img alt=&#039;&#039;&#039;&#039; src=&#039;p_amud.bmp&#039;&#039; title=&#039;מיקום עמוד מדויק&#039;&gt; &amp;nbsp;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערוגה שהיא&lt;/b&gt; בגודל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ששה&lt;/b&gt; טפחים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ששה טפחים, זורעין בתוכה חמשה זרעונין&lt;/b&gt; מחמישה מינים שונים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבע&lt;/b&gt; מהם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על ארבע רוחות&lt;/b&gt;, כל מין בגבול רוח אחרת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;מין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחת באמצע!&lt;/b&gt; נמצא מרחק של ג&#039; טפחים לפחות בין מין למין. ובמרחק זה אין הזרעים יונקים זה מזה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וכן היא דרכו בכל הסוגיה, דביניקה תליא מילתא. אבל ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; כתבו דלא יתכן לפרש כן. דהא משמע בשבת (פה א), דד&#039; דארבע רוחות, נזרעים באמצע כל רוח, ולא בקרנות. ונמצא דכל אחד רחוק מהאמצעי ג&#039; טפחים. הרי דשיעור היניקה הוא ג&#039; טפחים. ואם כן, יזרע ט&#039; זרעים. ג&#039; שורות של ג&#039; ג&#039;. ויהיו רחוקים זה מזה ג&#039; טפחים. לכך פירשו, דהכא אינו משום יניקה. אלא משום ערבוב. שאם יזרע יותר מחמשה זרעים, יתערבבו זה עם זה לכשיגדלו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומאחר דמשנה ערוכה היא, מה הוצרך רב להשמיענו דין זה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא, הני מילי&lt;/b&gt; דסגי במרחק זה בין מין למין, דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזרעין. אבל בירקות לא&lt;/b&gt; די בכך, משום שהירקות יונקים יותר מזרעים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; רב, דדינם כדין הזרעים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא ד&lt;/b&gt;יניקת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירקות אלימא מ&lt;/b&gt;יניקת ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זרעים&lt;/b&gt;, ומשום כן הוצרך רב להשוותם? והא שנינו איפכא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התנן: כל מיני זרעים, אין זורעין&lt;/b&gt; מינים שונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בערוגה אחת&lt;/b&gt;. ואפילו לא בשיעור של חמישה מינין על ערוגה של ששה על ששה. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל מיני ירקות, זורעין&lt;/b&gt; אותם יחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בערוגה אחת&lt;/b&gt; במרחק האמור! והא דתנן &quot;ערוגה של ששה על ששה, זורעין בתוכה חמישה זרעונין&quot;, בזרעוני ירקות קאמר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושוב קשיא, מאי קא משמע לן רב?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהו דתימא, הני&lt;/b&gt; ירקות שיוצאים בהם ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרור,&lt;/b&gt; מין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זרעים נינהו&lt;/b&gt;, ולא מין ירקות. ולכך לא יזרעו בערוגה אחת כלל. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא משמע לן&lt;/b&gt; רב, דמיני ירקות הן. לפיכך נזרעים הם בערוגה אחת כהלכתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: וכי מרור מין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זרעים&lt;/b&gt; הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך&lt;/b&gt; למימר? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא תנן&lt;/b&gt;: אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירקות&lt;/b&gt; שאדם יוצא בהן בפסח!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני בר קפרא&lt;/b&gt;: אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירקות!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני דבי שמואל&lt;/b&gt;: אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירקות!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרת איצטריכא ליה&lt;/b&gt; לרב להשמיענו, דנזרעת עם ארבעה מינים אחרים בערוגה אחת של ששה על ששה. משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתא אמינא, הואיל וסופה&lt;/b&gt; של החזרת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להקשות&lt;/b&gt;, שהקלח שלה מתקשה ונעשה עבה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניתיב לה רווחא טפי&lt;/b&gt;, ולא יהיה די במרחק של ג&#039; טפחים בינה לבין מין אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומוכחינן כהאי סברה: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו אמר רבי יוסי בן רבי חנינא: קלח של כרוב שהוקשה, מרחיבין לו&lt;/b&gt; מקום של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית רובע!&lt;/b&gt; ולא סגי ליה בהרחקת ג&#039; טפחים, אלא מרחיקים ממנו מין אחר מכל צד מרחק של בית רובע (שיעור מקום זריעת רובע קב. וחשבון מקום בית רובע הוא על בסיס חשבון בית סאתיים. שמצינו בחצר המשכן, שהיתה מאה אמה על חמישים אמה, והיה בה שיעור בית סאתיים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלמא, כיון שסופו&lt;/b&gt; של הכרוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להקשות, יהבינן ליה רווחא טפי.&lt;/b&gt; והוה אמינא, דהכי נמי בחזרת. שמשום שסופה להקשות ולהתעבות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניתיב לה רווחא טפי. קא משמע לן&lt;/b&gt; רב, דסגי לה בפיזור של חמשה זרעונין לערוגה של ששה על ששה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במתניתין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאין בהן בין לחין בין יבשין!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב חסדא: לא שנו&lt;/b&gt; כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא בקלח&lt;/b&gt; שלהם. שאף ביבשותו, עדיין נותר בו טעם המרור. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל בעלין&lt;/b&gt; שלהם, כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחין, אין&lt;/b&gt; (יוצאים בהם). אבל כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבשין, לא&lt;/b&gt; יוצאים בהם! לפי שכבר אין בהם טעם, וכעפר בעלמא הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא מדקתני&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא&lt;/b&gt;, &quot;ויוצאין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקלח שלהן&quot;, מכלל דרישא&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלין&lt;/b&gt; מיירי! ועליהם קתני &quot;בין לחין בין יבשין&quot;, ודלא כרב חסדא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אף רישא איירי בקלח. וסיפא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרושי קא מפרש&lt;/b&gt; לה לרישא. והכי קאמר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי קתני&lt;/b&gt; ברישא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בין לחין בין יבשין&quot;, אקלח&lt;/b&gt; קתני לה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי&lt;/b&gt;: תניא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאין בהן&lt;/b&gt; (בעלים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובקלח שלהן, בין&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחין בין&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבשין&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי מאיר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים&lt;/b&gt;: כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחין יוצאין בהן.&lt;/b&gt; אבל כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבשין, אין יוצאין בהן!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושוין&lt;/b&gt; רבי מאיר וחכמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיוצאין בהן&lt;/b&gt; כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמושין&lt;/b&gt; (יבשים קצת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לא&lt;/b&gt; יוצאין בהם כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבושים&lt;/b&gt; בחומץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלוקין&lt;/b&gt; (מבושלים הרבה), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבושלין&lt;/b&gt; דרך בישול רגיל! לפי שכבר אין בהם את טעם המרור. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתבו ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א ומהר&quot;ם חלאווה&lt;/b&gt;, דיוצאין אף בעלים כמושים. אבל ה&lt;b&gt;מגן אברהם&lt;/b&gt; בסימן תעג הוכיח מדברי ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;טור&lt;/b&gt;, דאין יוצאין בכמושים, אלא בקלחים ולא בעלין. וכן היא דעת ה&lt;b&gt;ריא&quot;ז&lt;/b&gt;, שחולק על זקנו הר&quot;י בזה. ויעוין ב&lt;b&gt;שער הציון&lt;/b&gt;, שם סקמ&quot;ח. ויעוין ב&lt;b&gt;קרבן נתנאל&lt;/b&gt; שהביא מקור מדברי ה&lt;b&gt;ירושלמי&lt;/b&gt; להחמיר בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כללו של דבר: כל שיש בו טעם מרור, יוצאין בו. וכל שאין בו טעם מרור, אין יוצאין בו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קתני מיהת, &quot;יוצאין בהם ובקלח שלהן, בין לחין בין יבשין&quot;. אלמא, אף בעלים יבשין יוצאין. וקשיא לרב חסדא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרגומא&lt;/b&gt; (תפרש) להא דקאמר רבי מאיר, &quot;בין לחין בין יבשין&quot;, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אקלח&lt;/b&gt; בלבד קאמר!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: אין יוצאין בהן&lt;/b&gt; כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמושין!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום רבי אליעזר בן רבי צדוק אמרו: יוצאין בהן&lt;/b&gt; אף כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמושין!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעי רמי בר חמא: מהו שיצא אדם ידי חובתו&lt;/b&gt; בפסח, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במרור של מעשר שני בירושלים?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אליבא דרבי עקיבא לא תיבעי לך&lt;/b&gt;, ופשיטא דיוצאין בו. שהרי לדידיה יוצאים אף במצת מעשר שני. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;השתא&lt;/b&gt;, אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במצה&lt;/b&gt; שחיוב מעשרותיה הוא מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא נפיק&lt;/b&gt; במעשר שני, ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרור&lt;/b&gt; שהוא ירק, ואין חיוב מעשרות ירק אלא מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן, מיבעי&lt;/b&gt; לן למימר דיוצאין בו במעשר שני?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי תיבעי לך, אליבא דרבי יוסי הגלילי&lt;/b&gt; תיבעי. דאמר, אין יוצאין במצת מעשר שני, משום שאינה נאכלת בכל מושבותיכם, אלא בירושלים בלבד &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וצריך עיון, הא לעיל מבואר, דרבי יוסי הגלילי ממעט מעשר שני מ&quot;לחם עוני&quot;. מיהו, כתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; בחומש בקרא ד&quot;בכל מושבותיכם&quot;, &quot;פרט למעשר שני ולחמי תודה&quot;. והוא על פי המכילתא. ולפי זה, ממעט רבי יוסי הגלילי מעשר שני, אף משום שאינו נאכל בכל מושבות (ודלא כדאמרינן לעיל, דיש לו היתר בכל מושבות, משום דאם נטמא פריק ליה, ואוכלו חוץ לירושלים). ולא הוצרך רבי יוסי הגלילי למעט מ&quot;לחם עוני&quot;, אלא לזמן נוב וגבעון. &lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;וי&lt;/b&gt;עוין ב&lt;b&gt;צל&quot;ח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; דינו של המרור בזה? מי אמרינן, דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במצה&lt;/b&gt; דחיובה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא, הוא דלא נפיק&lt;/b&gt; במעשר שני. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל מרור&lt;/b&gt; של מעשר שאינו אלא מעשר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבנן, נפיק&lt;/b&gt; ביה. דהא מדאורייתא שפיר נאכל בכל מושבות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;או דלמא, כל דתקינו רבנן, כעין דאורייתא תקון!&lt;/b&gt; ומאחר שתקנו בו חכמים דין מעשר, הרי הוא נחשב כאין לו היתר במושבות. וכיון שהוקשו מרור ומצה זה לזה, אף במרור בעינן שיהיה נאכל &quot;בכל מושבותיכם &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר רבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מסתברא,&lt;/b&gt; דאין יוצאין בו. ושוים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצה ומרור&lt;/b&gt; בדיניהם לכל דבר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; עוד פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, דהנידון הוא על מרור בזמן הזה, שאין חיובו אלא מדרבנן. ומספקא לן, אם אף בחיוב מרור דרבנן בעינן &quot;בכל מושבותיכם&quot;. ומסקינן, דתקנת חכמים דמרור בזמן הזה, היא כעין חיוב מרור דאורייתא לכל דבר. וכתב, דאי אפשר לפרש כן, אלא למאן דאמר &quot;קדושה שניה קידשה לעתיד לבוא&quot;. שאם לא כן, הא אין מחיצות ירושלים קולטות את המעשר. ולמה לא יחשב כנאכל בכל מושבות. מיהו, דחה פירוש זה. דאם כן, הוה לן לפרושי להדיא דבזמן הזה מיירי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין שורין&lt;/b&gt; בפסח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את המורס&lt;/b&gt;ן (קלפות החיטים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתרנגולים&lt;/b&gt;, לפי שהוא מחמיץ בכך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל חולטין&lt;/b&gt; אותו ברותחין, לפי שהרותחין אינם מניחים אותו להחמיץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האשה לא תשרה&lt;/b&gt; בפסח את &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המורסן&lt;/b&gt; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתוליך&lt;/b&gt; (להוליך) אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בידה למרחץ!&lt;/b&gt; שכן היה דרכן, לשוף את הגוף במורסן. ואסור להשרותו, משום שהוא מחמיץ בשרייתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל שפה&lt;/b&gt; היא את המורסן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבשרה&lt;/b&gt;, כשהוא (המורסן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבש!&lt;/b&gt; ואף על פי שגופה רטוב מהמים, אין המורסן מחמיץ במים מועטים כל כך &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתבו ה&lt;b&gt;גאונים&lt;/b&gt;, שאף על פי שחלוט אינו בא לידי חימוץ, אין להתיר חליטה אלא לחולה, ועל פי בקיאין בלבד. לפי דלא ידעינן חליטה מה היא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ילעוס אדם חיטין&lt;/b&gt; בפיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יניח&lt;/b&gt; אותן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על מכתו!&lt;/b&gt; שאם ישהה אותן לאחר שלעסם והרטיבם ברוק שבפיו, יבואו לידי חימוץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: אלו דברים שאין&lt;/b&gt; הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באין לידי חימוץ&lt;/b&gt;: בצק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האפוי!&lt;/b&gt; שלחם לאחר שנאפה, שוב אינו מחמיץ לעולם, כל כמה שישרה במים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בצק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המבושל!&lt;/b&gt; ויבואר בסמוך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;בצק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלוט, שחלטו&lt;/b&gt; אותו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברותחין!&lt;/b&gt; שכשמטילים אותו לתוך מים רותחין, אין הם מניחים אותו מלהחמיץ &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן היא פשטות דברי &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וכן פירש &lt;b&gt;מהר&quot;ם חלאווה&lt;/b&gt; בדעתו. אבל ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; כתב, דכונת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; היא לזיעת הגוף. שלחלוחית הזיעה אינה מחמיצה. אבל אם יש עליה טיפות מים ממש, ודאי אסור. וה&lt;b&gt;רוקח&lt;/b&gt; כתב, שאף זיעה מביאה לידי חימוץ. ומדמה לה לרוק אדם, דתנן בסמוך דהוא מחמיץ.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: איך קתני דה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבושל&lt;/b&gt; אינו מחמיץ? והלא כשניתן במים, עדיין הם לא רתחו. ואינו מתבשל בהם מיד. אם כן, א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמבשל ליה מחמע&lt;/b&gt; (עד שיגמר בישולו, יחמיץ בינתים).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא&lt;/b&gt;: בבצק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האפוי שבישלו&lt;/b&gt; לאחר אפייתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמר!&lt;/b&gt; וקא משמע לן, דלאחר שנאפה אינו מחמיץ, ואפילו על ידי בישול.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא: רבי יוסי ברבי יהודה אומר: קמח שנפל לתוכו דלף&lt;/b&gt; (דליפת מים) מן הגג - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם דלפו עליו מים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל היום כולו, אינו בא לידי חימוץ!&lt;/b&gt; לפי שטירדת הדלף שאינה פוסקת, מונעת ממנו להחמיץ. והיא כאותה ששנינו לקמן (מח ב), שכל זמן שעוסקים בבצק, אינו בא לידי חימוץ (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשונים&lt;/b&gt;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא: והוא דעביד&lt;/b&gt; הדלף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טיף להדי טיף!&lt;/b&gt; כלומר, שנופלת טיפה אחר טיפה מיד, בלא שהות ביניהן. וצריך לאפותו מיד לאחר שפסק הדלף. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרי דבי רב שילא: ותיקא&lt;/b&gt; (מין מאכל קמח), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שרי&lt;/b&gt; לאוכלו בפסח!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא: ותיקא אסור!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא קשיא. הא&lt;/b&gt; דהתירו דבי רבי שילא, היינו היכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעבדיה במישחא ומילחא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (שבשלו את הקמח בשמן ובמלח) בלא מים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt;!ובכך אין הוא מחמיץ. וכדקיימא לן: מי פירות אין מחמיצין &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt;! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; כתב להוכיח מכאן, שאין המלח גורם לידי חימוץ העיסה. ודלא כה&lt;b&gt;ראשונים&lt;/b&gt; שכתבו דדוקא בשמן אין לחוש לכך. אבל בעיסה הנילושה במים אין ליתן מלח, לפי שהוא ממהר להחמיץ. וכדקיימא לן, &quot;מליח כרותח&quot;. ויעוין עוד ב&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; שהאריך בראיות לכאן ולכאן.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולשיטת ה&lt;b&gt;רי&quot;ף&lt;/b&gt; דסובר דמי פירות אין מחמיצין אף בצירוף מים, צריך לומר דהכוונה היא שאין בו מים בלבד, אלא מי פירות נמי. &lt;b&gt;רא &quot;ש&lt;/b&gt;. (והוא על פי דרכו בשיטת ה&lt;b&gt;רי&quot;ף&lt;/b&gt; (הובאה לעיל לו א). ויעוין שם בשם האחרונים, שאין הכרח לומר בדעת ה&lt;b&gt;רי&quot;ף&lt;/b&gt; כן). ולפי זה יוכרח, דאית ליה, דמלח הוא תולדת המים, ולא מי פירות. שאם לא כן, אף במיא ומילחא יש להתיר. &lt;b&gt;קרבן נתנאל&lt;/b&gt;. ויעוין ב&lt;b&gt;שלטי&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הגיבורים&lt;/b&gt; (דף י מדפי הרי&quot;ף אות ב).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף שהמלח לאחר שנמס בתבשיל דינו כמים, אין בו כדי להחמיץ. לפי שהוא מועט. וגם נשתנה צורתו מצורת מים. אבל במים גמורים, חיישינן אף בכל שהוא. &lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;. ודעתו היא שהמלח הוא תולדת המים. ודבר זה נידון בהרחבה בפוסקים. וה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; בפרק י מטומאת אוכלין הלכה ב כתב, דדינו כמי פירות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; דקתני דאסור, היינו היכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעבדיה&lt;/b&gt; לקמח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במיא ומילחא!&lt;/b&gt; שהמים מחמיצין אותו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר זוטרא: לא לימחי אניש קדרא בקימחא דאבישנא&lt;/b&gt; (קמח של חיטים לחות שנקלו בתנור)! שדרכן היתה ליתן קמח לתוך תבשיל הקדירה בכדי שיתעבה. ואסור לעשות כן בפסח, משום שעל ידי המים שבתבשיל הוא מחמיץ. ואף בקמחא דאבישנא אסור. ואפילו שהאפוי אינו מחמיץ, והחיטים הקלויות הרי הן כאפויות. מכל מקום חיישינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דילמא לא בשיל&lt;/b&gt; (לא נקלה) הקמח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt;. ועדיין הוא בא לידי חימוץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף דאין הקמח מחמיץ כשהוא נחלט ברותחין, הדרך ליתנו לתבשיל קודם שהרתיח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0076_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBמB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot