https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%90 2026-04-28T13:38:48Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%90&diff=140906&oldid=prev 2020-09-06T14:45:40Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:45, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l82">שורה 82:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 82:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93208:rev-140906:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%98_%D7%90&diff=93208&oldid=prev 2015-06-30T13:25:01Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים לט א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מצות עשה מן התורה לאכול מרור &quot;בלילה הראשון של פסח, עם קרבן הפסח. כדכתיב &quot;צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו&quot;. וכל ירק שיש בו מרירות, יוצאים בו ידי חובת &quot;מרור&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו&lt;/b&gt; הם ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח&lt;/b&gt; למצות מרור: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחזרת,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתמכא, ובחרחבינא, ובעולשין, ובמרור&lt;/b&gt; (ירק ששמו כן)!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאין בהן, בין&lt;/b&gt; כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחין&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יבישין!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לא&lt;/b&gt; יוצאים בהם, לא כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבושין&lt;/b&gt; בחומץ, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלוקין&lt;/b&gt; (מבושלים הרבה עד שנימוחו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבושלין&lt;/b&gt; כדרך בישול הרגיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושיעור אכילת המרור הוא בכזית. ואין צריך לאכול כזית שלם ממין אחד בלבד, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצטרפין&lt;/b&gt; כל המינים הללו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכזית&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;! שאם אכל חצי כזית ממין זה וחצי כזית ממין אחר &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, יצא ידי חובתו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף במצה הוא כן, דמצטרפים כל חמשת מיני דגן לכזית. והא דלא תני כן התם, היינו משום דפשיטא הוא. אבל הכא איצטריך. משום דהוה אמינא, דהקפידה תורה על טעם המרירות, ונימא דטעם האחד מבטל את טעם חבירו. קא משמע לן, דכיון שיש לכולם טעם מר, הרי הם מצטרפים. &lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;מהר&quot;ם חלאווה&lt;/b&gt; כתב, דבמצה הוא פשיטא, משום דכולהו מין דגן. אבל ירקות שהם מינים הרבה, הוה אמינא דלא יצטרפו. ויעוין לעיל לה א, שכן היא הסכמת רוב הראשונים לבי מצה. ויעוין עוד ב&lt;b&gt;מנחת חינוך&lt;/b&gt; (מצוה י) שדן מזה באורך.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונסתפק ה&lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt;, האם דוקא במחצה על מחצה הם מצטרפים, אבל אם הרוב הוא ממין אחד והמיעוט הוא ממין אחר, לא יצא. משום שנתבטל ברוב, ובציר לה משיעור כזית. (ולכאורה תליא בדברי ה&lt;b&gt;ר&quot;ן והמהר&quot;ם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;חלאווה&lt;/b&gt;, הובאו לעיל בהערה 1).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ומדבריו יש לדקדק דלא כדברי ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; לקמן (קיד ב), שכתב דהא דבעינן כזית במרור, הוא משום שמברכים עליו &quot;על אכילת מרור&quot;. ואין אכילה פחות מכזית. דמשמע מדבריו, דדוקא משום הברכה הוא דבעינן כזית. אבל לעצם המצוה סגי אף בפחות מכך, משום דלא כתיב בה &quot;אכילה&quot; (דהא דכתיב &quot;על מצות ומרורים יאכלוהו&quot;, קאי על הפסח). ואילו כאן כתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, דבעינן כזית כדי &quot;לצאת ידי חובתו&quot;. וצריך לומר, דאף דלא כתיב ביה אכילה, בעי כזית. משום דהוקש למצה. &lt;b&gt;שאגת אריה&lt;/b&gt; סימן ק. ובדעת ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; דלית ליה הך היקשא, יש לומר דהוא משום דסבירא ליה דאין מרור מצוה בפני עצמה. אלא דין הוא בפסח, שיאכל עם מצה ומרור. ובאמת מצד חיוב זה, אף במצה לא בעינן כזית. ומה דבעינן בה כזית, אינו משום חיוב מצה הכלול במצות הפסח. אלא הוא מצד חיוב בפני עצמו דאיכא במצה, דילפינן ליה מקרא ד&quot;בערב תוכלו מצות&quot;. ומעתה יש לומר, דלא הוקש מרור אלא לדין מצה הנכלל במצות הפסח. דאף בו אין צריך כזית. &lt;b&gt;גר&quot;ח&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;לא בעלים בלבד, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יוצאין&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקלח שלהן!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;יוצאים אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מרור של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמאי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt;! אבל לא במרור טבל. ואף על פי שמעשר ירק אינו אלא מדרבנן, מכל מקום אין יוצאים בו משום דהוי לה מצוה הבאה בעבירה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולעיל גבי מצה נסתפקו התוספות, אם עשיר יוצא אף לכתחלה בדמאי. משום דאכילת מצה היא אכילת עניות, ודין עני לו בזה. ולכאורה טעם זה לא שייך במרור. וכאן יודו דאין יוצא בו אלא בדיעבד. &lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן יוצאים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מרור של &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעשר ראשון שנטלה תרומתו&lt;/b&gt; שנטלה תרומתו (תרומת מעשר)! ואף אם הקדימו בשבלים, ולא נטלה ממנו תרומה גדולה, יוצאין בו. כמבואר לעיל לגבי מצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן יוצאים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במעשר שני והקדש שנפדו!&lt;/b&gt; ואף על פי שלא נפדו כדינם לכתחלה. וכמבואר לעיל לגבי מצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במתניתין: בחזרת, בתמכא, בחרחבינא, ובעולשין, ובמרור! וקא מפרש ואזיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חזרת&quot;&lt;/b&gt;, היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חסא&lt;/b&gt; (חסה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עולשין&quot;&lt;/b&gt;, הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הינדבי&lt;/b&gt; (מין עשב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;תמכא&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר בר חנא: תמכתא שמה!&lt;/b&gt; והיא הקרויה בזמננו &quot;חזרת&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חרחבינא&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי שמעון בן לקיש: אצוותא דדיקלא!&lt;/b&gt; כלומר, סיב הגדל ונכרך סביבות הדקל. ומין זרעים הוא (תוספות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וב&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מרור&quot;&lt;/b&gt; - הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרירתא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני בר קפרא: אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בעולשין, ובתמכא, בחרחלין, בחרחבינין, ובחזרין&lt;/b&gt; (חזרת)! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;: יוצאין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולשי שדה, ו&lt;/b&gt;ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולשי גינה, ו&lt;/b&gt;ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרת!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולשי גינה&lt;/b&gt; (דהיינו &quot;עולשין&quot; סתם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחזרת, הא&lt;/b&gt; כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא ליה ברישא&lt;/b&gt; דברייתא. ומה הוסיף בזה רבי יהודה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: לא בא רבי יהודה להוסיף אלא עולשי שדה. שיוצאים בהם, על אף שיש להם שם לואי. שהרי אינם קרוים &quot;עולשין&quot; סתם, אלא &quot;עולשי שדה&quot;. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר: אף עולשי שדה&lt;/b&gt; הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כעולשי גינה ו&lt;/b&gt;כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרת,&lt;/b&gt; ויוצאים בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מאיר אומר: אף&lt;/b&gt; יוצאים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עסווס, ו&lt;/b&gt;ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טורא, ו&lt;/b&gt;ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר ירואר!&lt;/b&gt; וכולם מיני ירקות הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו רבי יוסי&lt;/b&gt; לרבי מאיר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עסווס ו&lt;/b&gt;טורא, מין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחד הוא. ו&lt;/b&gt;ירק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר הוא. וזה הוא&lt;/b&gt; אותו המין שקרוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר ירואר!&lt;/b&gt; וכולם ירק אחד הם, שיש לו שלשה שמות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני דבי רבי ישמעאל: אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת, בעולשין, ובתמכא, ובחרחבינין, ובחרגינין, ובהרדופנין&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וקשה, הא הירדופני הוא סם המות לבהמה, כדאיתא בחולין. ונימא דמשום כן לא יצאו בה, משום &quot;דרכיה דרכי נועם&quot;. וכדאיתא לגבי הדס, דמהאי טעמא אין יוצאים בהירדוף. ופירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; שם, דהיינו משום שהוא סם המות לבהמה. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; כתב דהתם לאו משום דסם המות הוא. אלא הוא עץ מלא קוצים, ואין זה &quot;דרכי נועם&quot; ליטלו ולאוחזו. אבל הכא לגבי אכילה, יכול לתקנו שלא יזיק. וה&lt;b&gt;מהר&quot;ם חלאווה&lt;/b&gt; תירץ, דהכא כיון שהוא רמז לשעבוד מצרים, הוה אמינא דאף דאית ביה היזק יוצאים בו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: אף חזרת יולין וחזרת גלין&lt;/b&gt; הן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיוצא בהן!&lt;/b&gt; ויוצאים בהן ידי חובת מרור, על אף דשם לואי יש להן, ואינן קרויות &quot;חזרת&quot; סתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אילעא אומר משום רבי אליעזר: אף&lt;/b&gt; יוצאים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערקבלים!&lt;/b&gt; והיינו &quot;אצוותא דחרזייתא&quot; המפורש בעירובין. והוא סיב גדול ועב. ומין צמח בפני עצמו הוא, המטפס על גבי הדקל, בצורת מחרוזות, כמו ענפי גפן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אמר רבי אילעא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרתי על כל תלמידיו&lt;/b&gt; של רבי אליעזר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובקשתי לי חבר&lt;/b&gt; לסייעני, שאף הוא שמע כן מפיו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מצאתי. וכשבאתי לפני רבי אליעזר בן יעקב, הודה לי&lt;/b&gt; שהכשיר רבי אליעזר אף &quot;ערקבלים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר&lt;/b&gt;: יוצאים ידי חובת מרור ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt; ירק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיש לו שרף!&lt;/b&gt; שכשסוחטים אותו במקום חיתוכו, יוצא ממנו שרף לבן כחלב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוחנן בן ברוקה אומר&lt;/b&gt;: יוצאים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל&lt;/b&gt; ירק שאינו ירוק מאוד ככרתי, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפניו מכסיפין&lt;/b&gt;, והוא בהיר מעט.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחרים אומרים: כל ירק מר&lt;/b&gt; יש לו את הסימנים האלו. ולעולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לו שרף, ופניו מכסיפין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יוחנן: מדברי&lt;/b&gt; כל התנאים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולן&lt;/b&gt; שפירשו את כל שמות הירקות השונים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נלמד&lt;/b&gt;, שכל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירק מר יש לו שרף, ופניו מכסיפין!&lt;/b&gt; שבכל הירקות האמורים יש את הסימנים הללו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא: הלכה כאחרים!&lt;/b&gt; ויוצאים בכל ירק שיש לו את כל הסימנים האלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבינא אשכחיה לרב אחא בריה דרבא, דהוה מהדר אמרריתא&lt;/b&gt; (שחיזר לצורך המצוה אחר הירק הקרוי &quot;מרור&quot;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה: מאי דעתיך&lt;/b&gt; דמרור עדיף על שאר הירקות? אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דמרירין טפי&lt;/b&gt; (שהוא מר ביותר), מכל מקום אינן עדיף ביותר. ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חזרת&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן&lt;/b&gt; בתחלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנא דבי שמואל: חזרת&lt;/b&gt; עדיפה מכולם!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אושעיא: מצוה בחזרת&lt;/b&gt; יותר מן השאר!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;טעמא כד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא: מאי חזרת?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חסא!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; טעמא קרויה היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חסא&quot;?&lt;/b&gt; - משום שזכר הוא לכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דחס רחמנא עילוון&lt;/b&gt; (שהקדוש ברוך הוא חס עלינו)! אלמא, עומדת היא החסה למצות מרור. ולכך קראו כן את שמה, לזכר רחמי ה&#039; עלינו בהוציאנו ממצרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רב שמואל בר נחמני: למה נמשלו&lt;/b&gt; סבלות ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצריים כמרור&lt;/b&gt; (כדכתיב &quot;וימררו את חייהם&quot;)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לומר לך: מה מרור זה, שתחילתו&lt;/b&gt; (בתחילת גידולו) הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רך, ו&lt;/b&gt;ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סופו&lt;/b&gt; נעשה הקלח שלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קשה&lt;/b&gt; כעץ - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מצריים&lt;/b&gt; כן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תחילתן רכה, וסופן קשה!&lt;/b&gt; שבתחלה נהגו בישראל ברכות. ולא שיעבדום אלא תמורת שכר, כדי לפתותם לעבודה. ולבסוף רדו בהם בפרך &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. אלמא, מצות מרור מן המובחר היא בחסה, שיש בה את התכונה האמורה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואיתא ב&lt;b&gt;ירושלמי&lt;/b&gt;, שמתחלה היה פרעה עושה מלאכה עמהם, והיה נושא אבנים בכתיפו. והיו אומרים המצריים לישראל, ראו המלך עצמו עושה מלאכה, וכל שכן אתם שיש לכם לעשות. וכן מוכח מלישנא דקרא, דכתיב &quot;וישימו עליו&quot;, בלשון יחיד, דהיינו על פרעה. &lt;b&gt;רבינו פרץ&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרבינא: הדרי בי!&lt;/b&gt; חוזרני בי, ולא אוסיף עוד להדר אחר &quot;מרירתא&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכאורה לא היה לו לחזור לגמרי. אלא רק להעדיף חזרת על מרור. אבל כשאין לו חזרת, אכתי יש לומר דמרור עדיף, משום דמרירא טפי. אך לא משמע כן, אלא חזר בו לגמרי. משום דאחר דאמרינן דהחסה מרמזת על כך דחס רחמנא עלן, וכן על כך שתחלת השעבוד היה רך, יש להעדיף טפי מה שאינו מר כל כך. &lt;b&gt;שפת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;אמת&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רב רחומי לאביי: ממאי דהאי מרור&lt;/b&gt; שציותה עליו התורה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מין ירק הוא?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; דהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרירתא דכופיא&lt;/b&gt; (מרה של דג ששמו &quot;כופיא&quot;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר ליה: מרור הוקש למצה. הלכך בעינן מרור שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דומיא דמצה. מה מצה&lt;/b&gt; באה מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גידולי קרקע, אף מרור אינו&lt;/b&gt; בא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא מגידולי קרקע.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוסיף לשואלו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא הירדוף&lt;/b&gt; הוא (עץ מר שבו המתיק משה את המים במרה)! ומנלן דירק הוא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשיבו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דומיא דמצה&lt;/b&gt; בעינן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה מצה&lt;/b&gt; באה מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מין זרעים&lt;/b&gt; (שאינה באה אלא מחמשת מיני דגן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף מרור&lt;/b&gt; אינו אלא מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מין זרעים.&lt;/b&gt; והוסיף לשואלו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא הרזיפו&lt;/b&gt; הוא (זרע שהוא סם המות לבהמה, ואינו אוכל), ומנלן דירק מאכל הוא &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt;? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוה מצי לשנויי, דאין יוצאין בה משום &quot;דרכיה דרכי נועם&quot;. דהא הוי סם המות. ואין זה &quot;נועם&quot;. וכדאיתא לגבי הדס. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשיבו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דומיא דמצה&lt;/b&gt; בעינן. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה מצה&lt;/b&gt; באה מתבואת מאכל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שניקחת בכסף מעשר&lt;/b&gt; שני (שאין מחללים כסף מעשר אלא על אוכל, כדכתיב &quot;ונתת הכסף בכל אשר תאוה נפשך, בבקר ובצאן וביין ובשכר וגו&#039;&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף מרור&lt;/b&gt; אינו אלא אוכל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שניקח בכסף מעשר&lt;/b&gt; שני &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;רמ&quot;א&lt;/b&gt; בסימן תעג סעיף ה כתב בשם האגור, דאם אין לו אחד מירקות השנויים במשנה יקח לענה. ויעוין ב&lt;b&gt;ביאור הלכה&lt;/b&gt; שם שנתקשה, שכפי הנראה מכמה כתובים, לענה אינה ראויה לאכילה. ומסוגיין משמע דאין יוצאים אלא בירק הראוי לאכילה, דומיא דמצה הנקחת בכסף מעשר. וכתב, דאפשר שלא כתב ה&lt;b&gt;רמ&quot;א&lt;/b&gt; שיוצא בה, אלא שיקחנה לזכר בעלמא. וה&lt;b&gt;פרי מגדים&lt;/b&gt; שם, נסתפק בדין זה, אם יוצאים במרור שאינו ראוי לאכילה. וצריך עיון מסוגיין. וב&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; בסוכה יג ב איתא, דמרור לאו מאכל אדם הוא. אלא שכבר כתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; שם, דהגהה היא בדברי &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, וטעות היא. שהרי להדיא כתב כאן דאוכלא בעינן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבה בר חנין לאביי: אימא&lt;/b&gt;, אין יוצאין ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרור&lt;/b&gt; אלא ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt; מין בלבד! ונצריך דוקא את המין המר שבכולם. ואמאי יוצאים בהרבה מיני ירקות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר ליה: הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מרורים&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב.&lt;/b&gt; דמשמע הרבה מינים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושוב שאלו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מרורים&quot;&lt;/b&gt; היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרי&lt;/b&gt; מינים בלבד. דמיעוט רבים שנים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר ליה: מדאיתקש למצה, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דומיא דמצה. מה מצה&lt;/b&gt; באה מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מינין הרבה&lt;/b&gt; (חמשת מיני דגן), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף&lt;/b&gt; ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרור&lt;/b&gt; יוצאים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מינין הרבה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבה בר רב הונא אמר רב&lt;/b&gt;: כל ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח, הרי הם נזרעים בערוגה אחת!&lt;/b&gt; וקא סלקא אדעתין, דאינם כלאים זה בזה, משום שכולם ממין אחד הם. ולא אסרה תורה אלא זריעת שני מינים יחד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למימרא דלית בהו משום כלאים?&lt;/b&gt; -&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רבא&lt;/b&gt;: תנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרת&lt;/b&gt; רגילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחזרת גלין&lt;/b&gt;, מין אחד הם. לפיכך הם נזרעים יחד, ואינם בזה משום איסור כלאים. וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עולשין ועולשי שדה, כרישין וכרישי שדה, כוסבר וכוסבר שדה, חרדל וחרדל מצרי, ודלעת המצרי ודלעת הרמוצה&lt;/b&gt; (דלעת מרה, שצריך למתקה ברמץ) - כל זוג וזוג מהם בפני עצמו נזרע יחד. לפי ששני הירקות שבו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינם כלאים זה בזה!&lt;/b&gt; ואף ששם האחד הוא שם הירק עצמו בלא שם לואי. והשני קרוי בתוספת שם לואי (כגון &quot;חזרת גלין&quot; או &quot;עולשי שדה&quot;), מכל מקום מין אחד הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלמא, דוקא שניים שבכל זוג, כגון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חזרת&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חזרת גלין&quot;, אין&lt;/b&gt; (אינם כלאים זה בזה). אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזרת ועולשין&lt;/b&gt; שמשני זוגות שונים הם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; מין אחד הם. ועל אף ששניהם הם בכלל הירקות שיוצאים בהם ידי מרור, הרי הם כלאים זה בזה. וקשיא לרב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא&lt;/b&gt; לתרץ, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולהו&lt;/b&gt; מינים השנויים במשנה הנ&quot;ל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהדדי קתני להו&lt;/b&gt;, ואף אם אינם מאותם הזוג, אינם כלאים זה בזה - הא ליכא למימר הכי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אמר רב&lt;/b&gt; עצמו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זוגות זוגות קתני&lt;/b&gt; במשנה. ודוקא שנים שמאותו זוג אינם כלאים זה בזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;נזרעין&lt;/b&gt; בערוגה אחת&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רב&lt;/b&gt; (בכל הירקות היוצאים בהם למרור)? - לא קאמר שנזרעים בערבוביה. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נזרעין כהלכתן!&lt;/b&gt; ולעולם, מינים שונים הם. ואין לזורעם אלא כהלכות כלאים. דהיינו במרחק כזה שבו שאין הם יונקים זה מזה. כגון בפיזור של חמשה מינים על שטח של ששה טפחים על ששה טפחים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0075_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלטB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot