https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%97_%D7%91 2026-05-14T10:11:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%97_%D7%91&diff=140885&oldid=prev 2020-09-06T14:43:06Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:43, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l67">שורה 67:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 67:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%97_%D7%91&diff=93187&oldid=prev 2015-06-30T13:24:22Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים כח ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר: חמץ&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני זמנו ולאחר זמנו, אינו עובר עליו&lt;/b&gt; באכילתו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלא כלום&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ה&#039; שיטות מצינו בראשונים בשיטת רבי שמעון. א. שיטת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; (ויש אומרים דאף ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; סבר הכי), דאסור להשהותו אף לרבי שמעון. משום שכשם שאיכא עשה ד&quot;תשביתו&quot; משש שעות, כן עובר מאז על &quot;בל יראה&quot;. ב. שיטת &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, דאף דאין עובר קודם זמנו בלאו דאכילה, אסור החמץ מן התורה באכילה, משום עשה ד&quot;תשביתו&quot;. ד&quot;תשביתו&quot; משמע, שצריך לבערו שלא באכילה. מיהו, להסיקו תחת תבשילו מותר, דשפיר קרינן בה &quot;תשביתו&quot;. וכן משמע מהא דקאמר &quot;משעה שאסור באכילה אסור בהנאה, אתאן לתנא קמא&quot;. אלמא, לרבי שמעון אינו כן. אלא דוקא אכילה אסורה משש שעות, אבל לא הנאה. ומן התורה מותר אף להשהותו עד הלילה, ולבערו מעט מעט על ידי היסק. מיהו מדרבנן אסור לעשות כן, שמא יאכלנו. ונסתפק ר&quot;י, האם אף במכירה לנכרי מקיים &quot;תשביתו&quot;. &lt;b&gt;תוספות רבינו פרץ&lt;/b&gt;. וברא&quot;ש איתא דשפיר מקיים בכך &quot;תשביתו&quot;. ג. דעת ה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;, דמן התורה אסור החמץ משש שעות אף לרבי שמעון, בין באכילה ובין בהנאה. שהרי &quot;תשביתו&quot; כולל אף ביטול. וביטול היינו שיוציא את החמץ בלבו לגמרי, ושיהיה אצלו כמבוער. ואם אתה אומר שהוא רשאי להנות ממנו, הא לא נתבטל אצלו כלום. ד. דעת ה&lt;b&gt;עיטור&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; במלחמת ה&#039;, דאינו אסור באכילה ובהנאה אלא מדרבנן. שמא ישהנו ולא יבערו, ויעבור על מצות &quot;תשביתו&quot;. ה. דעת &lt;b&gt;בעל המאור&lt;/b&gt;, דלרבי שמעון מותר לאוכלו אף לכתחלה עד הלילה. ושפיר מיקיים בכך עשה ד&quot;תשביתו&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אכלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תוך זמנו, עובר עליו בכרת ובלאו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומשעה שאסור&lt;/b&gt; החמץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באכילה&lt;/b&gt;, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהנאה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והא מילתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתאן לתנא קמא&lt;/b&gt; (רבי יהודה)! שמשש שעות ולמעלה, דאיכא לאו באכילתו, אף הנאתו אסורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי הגלילי אומר: תמה על עצמך! היאך החמץ אסור בהנאה כל שבעה?!&lt;/b&gt; דקים ליה לרבי יוסי, שאף בתוך הפסח אין החמץ אסור בהנאה, כי אם באכילה בלבד. וכל שכן שקודם זמנו אינו אסור בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרש ואזיל פלוגתייהו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומנין לאוכל חמץ&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משש שעות ולמעלה שהוא עובר בלא תעשה?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;&lt;/b&gt;. ואקרבן פסח קאי. ומשמעות הכתוב היא, לא תאכל חמץ משעת שחיטת הפסח, שהוא בין הערבים. דהיינו משש שעות ולמעלה, שאז החמה מתחילה להעריב - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן&lt;/b&gt;, ד&quot;עליו&quot; קאי על זמן שחיטת הפסח? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלא כבר נאמר&lt;/b&gt; בהאי קרא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות&lt;/b&gt; לחם עני&quot;! וכשם ש&quot;עליו&quot; דכתיב גבי אכילת מצה, קאי על זמן אכילת הפסח, שהוא ליל ט&quot;ו, כן &quot;עליו&quot; דכתיב גבי איסור חמץ, קאי על זמן אכילתו, ולא על זמן שחיטתו בי&quot;ד (תוספות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן, מה תלמוד לומר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;?&lt;/b&gt; - להקישו לאכילת מצה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשעה שישנו ב&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קום אכול מצה&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; (דהיינו מליל ט&quot;ו), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישנו&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בל תאכל חמץ&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובשעה שאינו ב&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;קום אכול מצה&quot;&lt;/b&gt;, אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו ב&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בל תאכל חמץ&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt;! אלמא, ליכא בי&quot;ד איסור אכילת חמץ. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וצריך עיון לישנא ד&quot;קום אכול מצה&quot;. דמשמע דקאי אכל שבעת ימים. והא ליכא חובה אלא בלילה ראשון, וכל שבעה אינו אלא רשות. וצריך לומר, דאף ארשות שייכא האי לישנא. &lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt;. עוד כתב, דאפשר דאית ליה לרבי שמעון דאיכא מצוה כל שבעה. וכבר כתב ה&lt;b&gt;חזקוני&lt;/b&gt; (שמות יב יח), דכל אימת שאוכל בפסח מצה מקיים מצוה, אף דאינה חובה. וכן היא דעת ה&lt;b&gt;גר&quot;א&lt;/b&gt;. (וכן יש להוכיח מדברי &lt;b&gt;בעל המאור&lt;/b&gt; בסוף &quot;ערבי פסחים&quot;, שהקשה אמאי אין מברכין על אכילת מצה כל שבעה, ומאי שנא מסוכה?).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומתוך פשט דברי הגמרא נראה, דמהאי היקשא יליף רבי שמעון דאין איסור לחמץ לפני זמנו. וקשה, אמאי איצטריך קרא להכי? הא מבואר בסמוך, דלרבי שמעון איצטריך כל הני קראי דרבי יהודה לדרשות אחרות, ולא אתי קרא לאסור לפני ולאחר זמנו. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. ותירץ ה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;, דלולי היקש זה, הוי מוקמינן חד מהך ג&#039; קראי ללפני זמנו, כיון דאשכחנא בו מצות השבתה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי טעמא דרבי יהודה&lt;/b&gt; דאסר משש שעות? והרי לא שמעינן לה מ&quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;, כאמור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלת קראי כתיבי&lt;/b&gt; באכילת חמץ. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא יאכל חמץ&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכל מחמצת לא תאכלו&quot;&lt;/b&gt;. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt; קרא אתא לאסור את החמץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפני זמנו&lt;/b&gt;. וחד קרא לאוסרו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאחר זמנו. וחד&lt;/b&gt; קרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;אוסרו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תוך זמנו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף בהנאה אסור. ואף לחזקיה דאמר לעיל (כא ב) דאיסור הנאה ילפינן &quot;מלא יאכל&quot;, אבל &quot;לא תאכלו&quot; לא משמע איסור הנאה, מכל מקום אסור. דכיון דבחדא מהנך תלת קראי גלי קרא אף איסור הנאה, שוב אין לחלק ביניהם. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון&lt;/b&gt; סבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt; קרא (&quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;) בא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;אוסרו באכילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תוך זמנו.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והא דכתיב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכל מחמצת לא תאכלו&quot;, מבעי ליה לכדתניא&lt;/b&gt;: &quot;לא תאכל עליו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמץ&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין לי&lt;/b&gt; לאסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; חמץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנתחמץ מאליו&lt;/b&gt;. אבל אם נתחמץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחמת דבר אחר&lt;/b&gt; (כגון על ידי שמרי יין או כל דבר שאינו ממין החמץ &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין&lt;/b&gt; שאף הוא אסור באכילה? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל כשנתחמץ על ידי שאור מיקרי &quot;חמץ&quot; יותר מאשר חמץ שנתחמץ מאליו. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. אבל &lt;b&gt;רבינו חננאל&lt;/b&gt; לקמן פירש, ד&quot;דבר אחר&quot; היינו שאור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt;: &quot;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל מחמצת לא תאכלו&quot;&lt;/b&gt;! דמשמע, אף שנתחמץ על ידי דבר אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והא דכתיב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא יאכל חמץ&quot;, מיבעי ליה לכדתניא: רבי יוסי הגלילי אומר: מנין לפסח מצרים שאין חימוצו&lt;/b&gt; (איסור אכילת חמץ שלו) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נוהג אלא יום אחד&lt;/b&gt;, ולא כל שבעה ימים כפסח דורות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר&lt;/b&gt; בו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא יאכל חמץ&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וסמיך ליה&lt;/b&gt; להאי קרא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;היום אתם יוצאים&lt;/b&gt; בחדש האביב&quot;. וקרינן, &quot;לא יאכל חמץ היום&quot;. אבל כל שאר הימים הוא נאכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפיכך, צריכי כל הני תלת קראי. ולא אייתר שום קרא למידרש מיניה איסור אכילת חמץ לפני זמנו ולאחר זמנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה&lt;/b&gt; דדריש מהני קראי לאסור לפני זמנו ולאחר זמנו, איסור חמץ שנתחמץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחמת דבר אחר מנא ליה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: דריש ליה ממשמעות הכתוב ולא מייתורא. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדאפקיה רחמנא&lt;/b&gt; לחמץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלשון&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מחמצת&lt;/b&gt; &quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו הוינן: הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי יוסי הגלילי&lt;/b&gt; (דפסח מצרים אין חימוצו נוהג אלא יום אחד), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא ליה&lt;/b&gt; לרבי יהודה? הא איצטריך ליה קרא ד&quot;לא יאכל חמץ&quot; לאחר זמנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי בעית אימא, מדסמיך ליה&lt;/b&gt; להאי קרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;היום&lt;/b&gt; אתם יוצאים&quot;! ואף דגופא דקרא לא אייתר, ילפינן כן מהסמיכות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי בעית אימא&lt;/b&gt;: לעולם לית ליה לרבי יהודה הא דרבי יוסי הגלילי. משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סמוכין לא דריש!&lt;/b&gt; אלא סבירא ליה, דאף איסור חמץ דפסח מצרים נהג כל שבעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אמר מר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומנין לאוכל חמץ משש שעות ולמעלה, שהוא עובר בלא תעשה?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר: &quot;לא תאכל עליו חמץ&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו רבי שמעון: וכי אפשר לומר כן?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלא כבר נאמר, &quot;לא תאכל עליו חמץ, שבעת ימים תאכל עליו מצות&quot;&lt;/b&gt;! משמע, דאין נוהג איסור אכילת חמץ אלא בזמן שנוהג חיוב אכילת מצה, דהיינו בערב. ולא משש שעות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר קאמר ליה רבי שמעון&lt;/b&gt;, ומה יענה רבי יהודה על כך?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;משנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt; סבר, לא בא הכתוב להקיש חמץ למצה לענין זמן האיסור. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; היקש, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לקובעו&lt;/b&gt; לעשה דמצה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חובה אפילו בזמן הזה הוא דאתא!&lt;/b&gt; שכשם שאיסור חמץ נוהג אף בזמן הזה, אף חיוב מצה כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שלולא ההיקש, הוה אמינא דאין חיוב אכילת מצה אלא עם קרבן הפסח. וכדכתיב, &quot;צלי אש ומצות על מרורים יאכלוהו&quot;. קא משמע לן, דאף בזמן הזה דליכא פסח, נוהג חיוב מצה בלילה הראשון &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ותימא ל&lt;b&gt;ר&quot;י&lt;/b&gt;, הא בקידושין (לז ב) נפקא לן מ&quot;בכל מושבותיכם תאכלו מצות&quot;. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. ושם תירצו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, דתרוייהו קראי צריכי. חד לחוץ לארץ בזמן שבית המקדש קיים, וחד לחוץ לארץ בזמן שאין בית המקדש קיים. ויעוין ב&lt;b&gt;מהרש&quot;ל&lt;/b&gt; וב&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; שם. (ועדיין צריך עיון, אמאי מצריך הכא קרא למי שהיה בדרך רחוקה? הא מ&quot;מושבותיכם&quot; מרבינן חוץ לארץ בזמן הבית, והיינו דרך רחוקה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון לקובעו&lt;/b&gt; למצה ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חובה&lt;/b&gt; אף בזמן הזה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא ליה?&lt;/b&gt; והא דריש האי היקש להתיר חמץ לפני זמנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא ליה מ&lt;/b&gt;הא דכתיב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;בערב תאכלו&lt;/b&gt; מצות&quot;, דאייתר! שהרי כבר כתיב, &quot;ומצות על מרורים יאכלוהו&quot;. אלא אתא לחייב אף בזמן הזה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה&lt;/b&gt; סבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיבעי ליה&lt;/b&gt; לקרא ד&quot;בערב תאכלו מצות&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;מי שהיה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא&lt;/b&gt; או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהיה בדרך רחוקה&lt;/b&gt; בשעת הפסח בזמן שבית המקדש קיים, שנדחה לפסח שני. ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סלקא דעתך אמינא, הואיל ו&lt;/b&gt;בקרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פסח לא יאכל, מצה ומרור&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי לא ניכול. קא משמע לן&lt;/b&gt;, שהוא חייב באכילת מצה בליל ט&quot;ו בניסן. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והא דנקיט &quot;מרור&quot;, לאו בדוקא הוא. שהרי במרור אינו אוכל אף אליבא דאמת. דהרי כתיב &quot;על מצות ומרורים יאכלוהו&quot;. ואין חיובו מן התורה אלא עם הפסח. ודוקא במצה חייב, משום דאהדרה קרא ד&quot;בערב תאכלו מצות&quot;. &lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;. (ולכאורה אינו כן אלא אליבא דרבי יהודה. אבל לרבי שמעון, דיליף טמא מערל ובן נכר, הרי להדיא נתרבה בו אף חיוב מרור בפני עצמו. ומסתבר, דהוא הדין לטמא ושהיה בדרך רחוקה). מיהו ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; בפרק ז הלכה יב כתב דאכילת מרור תלויה באכילת הפסח, ואינה מצוה בפני עצמה. ומשמע מסתימת דבריו, דאף בערל ובן נכר הוא כן. ולפי זה, אף מה דנקיט &quot;אבל במצה ומרור הוא אוכל&quot;, לאו דוקא הוא. מיהו, בפרק ט מהלכות קרבן פסח הלכה ח כתב: ערל שאכל כזית מבשר הפסח לוקה. שנאמר &quot;כל ערל לא יאכל בו&quot;. בו הוא שאינו אוכל. אבל אוכל במצה ומרור. ויעוין ב&lt;b&gt;מנחת חינוך&lt;/b&gt; (מצוה יז) שהאריך בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועדיין לא שמעינן מהא, דאף בזמן הזה באכילת מצה היא חובה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. ולכך איצטריך להיקש ד&quot;לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות&quot;, לקובעו חובה אף בזמן הזה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכן סבר לקמן (קכ א) רב אחא בר יעקב אליבא דאמת. וצריך ביאור, מאי שנא הזמן הזה, מטמא ושהיה בדרך רחוקה בזמן הבית? והא אף בזמן הזה אפשר מעיקר הדין להקריב. וכדקיימא לן &quot;מקריבין אף על פי שאין בית&quot;. ורק בפועל מנועים אנו מלהקריב, משום שאין בגדי כהונה וכדומה. ויש לבאר על פי ה&lt;b&gt;חינוך&lt;/b&gt; (מצוה תמ), שכתב דאין מצות קרבנות נוהגת אלא בפני הבית. ויעוין ב&quot;&lt;b&gt;העמק דבר&lt;/b&gt;&quot; פרשת &quot;בחוקותי&quot;, שכתב דהמקור לזה הוא מדכתיב &quot;והשימותי את מקדשכם ולא אריח בריח ניחוחכם&quot;. &lt;b&gt;בד קודש&lt;/b&gt;. (ועדיין יש לדון בזה. שהרי דקדק שם הנצי&quot;ב, דחיוב פסח שאני. והוא נוהג אף בזמן הזה, משום דלא כתיב ביה &quot;ריח ניחוח&quot;. וממילא לא נתמעט מהכתוב הנ&quot;ל. ושמא יש לפרש איפכא. דהוה אמינא, דוקא טמא ושהיה בדרך רחוקה שנדחו מפסח, נתחדשה בהם מצות מצה בפני עצמה. אבל הזמן הזה דלא נדחה מפסח, אין בו מצות אכילת מצה לחוד. שבמקום שיש חיוב פסח, אין חיוב נפרד במצה, אלא כלול הוא עם הפסח. ויש קצת סמך לזה ממה שכתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; להלן לחלק בין ערל לטמא. ויעוין בהערה 11).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון&lt;/b&gt; סבר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא ושהיה בדרך רחוקה לא איצטריך קרא&lt;/b&gt; לחייבו במצה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא גרע מערל&lt;/b&gt; (שמתו אחיו מחמת מילה, וסכנה היא למולו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובן נכר&lt;/b&gt; (מומר, שנתנכרו מעשיו לאביו שבשמים &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) שאינם אוכלים בפסח, ואפילו הכי הם חייבים במצה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ולשיטתו אף בתרומה אינו אוכל. וצריך לומר, דלא דמי לקטן שהוא פחות משמונת ימים, דמיבעי לן אי מותר לסוכו בשמן תרומה או לא. משום דמי שמתו אחיו מחמת מילה, אף שהוא פטור, כיוצא בו חייבין. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. אבל &lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt; (חגיגה ד ב) מפרש, דדוקא מי שלא מל מחמת שדואג מן הצער, אינו אוכל בפסח. אבל מי שמתו אחיו מחמת מילה, אנוס הוא, ואוכל בפסח.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומיירי במי שהיה מומר בשעת שחיטת הפסח, ואחר כך עשה תשובה. דלולא קרא הוה אמינא, כיון דלא אכיל בפסח (שהרי לא נמנה עליו בשעת שחיטה, ואין הפסח נאכל אלא למנוייו), אף ממצה הוא פטור. קא משמע לן דאוכל במצה. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכל ערל לא יאכל בו&quot;&lt;/b&gt;. ודרשינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בו&lt;/b&gt; (בקרבן פסח) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוא אינו אוכל. אבל אוכל הוא במצה ובמרור!&lt;/b&gt; והוא הדין לטמא ושהיה בדרך רחוקה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושוב אייתר קרא ד&quot;לא תאכלו עליו חמץ שבעת ימים תאכלו עליו מצות&quot;. ובהכרח בא להקיש חמץ למצה, שאין איסורו נוהג אלא בלילה, ולא קודם זמנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יהודה&lt;/b&gt; סבר, אף על גב דמצי למילף להו מהדדי &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב בהאי&lt;/b&gt; (בערל ובן נכר) קרא לחוד, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכתיב בהאי&lt;/b&gt; (בטמא ושהיה בדרך רחוקה) קרא לחוד! ואכתי איצטריך להיקש ד&quot;לא תאכלו עליו חמץ&quot;, כדי לקובעו חובה בזמן הזה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. אבל לקמן (קכ א) מבואר דתרוייהו צריכי. ופירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; שם, דאי כתיב בערל ובן נכר, הוה אמינא דדוקא הם חייבים במצה, משום שנדחו מפסח לגמרי. אבל טמא ושהיה בדרך רחוקה, שנדחים לפסח שני, אימא דאינם אוכלים בראשון, אלא יאכלוהו עם הפסח, בפסח שני. ואי הוה כתיב &quot;בערב תאכלו מצות&quot; לחוד, הוי מוקמינן ליה בערל ובן נכר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ואף שעוד כתובים נאמרו במצה, כגון &quot;שבעת ימים מצות תאכלו&quot;, ליכא למילף מהם קביעות חובה. משום דלאו חובה נינהו, אלא אם רצה לאכול, לא יאכל חמץ אלא מצה. ואם רצה שלא לאכול כלל הרשות בידו. והראיה, שהרי &quot;שבעת ימים&quot; כתיב. וודאי ליכא חובה כל שבעה ימים, אלא בלילה הראשון בלבד, כדילפינן לקמן (קכ א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל מהיקשא דלעיל, שפיר ילפינן קביעות חובה ללילה הראשון. שהרי ההיקש לחמץ נכתב אצל קרבן פסח. כדכתיב &quot;תאכל עליו מצות&quot;. ו&quot;עליו&quot; היינו על הפסח. ואהני היקשא לחמץ, לקובעו חובה אף בזמן הזה. ואהני &quot;עליו&quot;, ללמדנו דאינה חובה אלא בלילה הראשון, שהוא זמן אכילת הפסח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והדרינן לקושיין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מני מתניתין?&lt;/b&gt; שהרי הא דקתני &quot;חמץ של נכרי שעבר עליו הפסח מותר בהנאה, ושל ישראל אסור בהנאה&quot; דלא כמאן היא. ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי לרבי יהודה&lt;/b&gt;, הרי חמץ לאחר זמנו אסור באכילה ובהנאה מן התורה. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חמץ&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סתמא קאמר,&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; חמץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנכרי&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0054_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכטB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot