https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%93_%D7%91 2026-05-14T09:18:27Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=140877&oldid=prev 2020-09-06T14:42:06Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:42, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l60">שורה 60:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 60:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%93_%D7%91&diff=93179&oldid=prev 2015-06-30T13:23:56Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים כד ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם אכל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צירעה&lt;/b&gt;, שהיא שרץ הארץ וגם שרץ העוף, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוקה שש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אותם חמש מלקיות שישנן בשרץ הארץ. ועוד נוסף עליהן לאו המיוחד לשרץ העוף. כדכתיב &quot;וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ושרץ הוא דבר הרוחש ומתנענע, ואינו נראה אלא על ידי כך. אבל בהמה וחיה הגבוהים מן הארץ, אינם בכלל שרץ &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכך לא חשיב הא דכתיב &quot;לא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף ובכל אשר תרמוש האדמה&quot;. משום דההוא קרא בגדולים איירי. &lt;b&gt;רש &quot;י&lt;/b&gt;. והקשו &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, הא כתיב באדם הראשון &quot;ורדו בדגת הים ובעוף השמים ובכל חיה הרומשת על הארץ&quot;. ודרשינן &quot;חיה הרומשת&quot; זה הנחש. אלמא &quot;רמישה&quot; הוה נמי בדבר ההולך על גחון. ואם כן, לחשוב בכל השרצים נמי לאו ד&quot;לא תשקצו&quot;. וה&lt;b&gt;מגלת אסתר&lt;/b&gt; כתב, דמהתם לא קשיא. דהרי מבואר שם דאיירי קודם שנתקלל הנחש, ועדיין היו לו רגלים, ולא הלך על גחונו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והכי נמי, נימא דאיצטריך &quot;לא יאכל&quot; בקדשים טמאים, ללקות עליהם שתי מלקיות. ושוב לא אייתר לאיסור הנאה של כל איסורין שבתורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; רב אשי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל היכא דאיכא למדרש&lt;/b&gt; לכל לאו בענין אחר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרשינן. ולא מוקמינן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לה ב&lt;/b&gt;חיוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאוי יתירי&lt;/b&gt;. ולא אמר כן אביי, אלא היכא דאייתר לגמרי, ואי אפשר ליתנו לענין אחר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: והשתא דאמרת דקרא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והבשר אשר יגע בכל טמא לא יאכל&quot;&lt;/b&gt;, לאו לגופיה איצטריך, תינח הא דכתיב &quot;ואשר יגע בכל טמא לא יאכל&quot;. אבל &quot;הבשר&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;כתיב ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רישיה דקרא למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: כתיב &quot;הבשר&quot; כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבות עצים ולבונה&lt;/b&gt; של קדשים. שהם מקבלים טומאת אוכלין, על אף שאינם אוכלים. משום דחיבת הקודש מכשרתם ליחשב כאוכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו הוינן בה: האי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והבשר כל טהור יאכל בשר&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;כתיב ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפיה&lt;/b&gt; דקרא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למה לי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בשלמא &quot;כל טהור יאכל בשר&quot; איצטריך. משום דדרשינן מינה, דוקא בשר טהור שהותר לטהורים, אדם טמא שאכלו חייב עליו. אבל טמא שאכל בשר שנטמא לפני זריקת הדם, ומעולם לא ניתר לטהורים, אין חייבים עליו משום טומאת הגוף. אבל &quot;והבשר&quot; הראשון, מיותר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: דרשינן מ&quot;והבשר&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבות&lt;/b&gt; את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימורין&lt;/b&gt; שנטמאו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שאם אכלם עובר עליהם בב&#039; לאוין. משום לאו דטומאה, ומשום איסור אכילת זר. שהרי האימורין הם למזבח, ואף הכהן זר אצלם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דסלקא דעתך אמינא, דאין חייבים עליהם משום טומאה, כיון דאינם מותרים באכילה אף בטהורים. וקיימא לן, דוקא הניתר לטהורים חיבין עליו משום טומאה. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימורין&lt;/b&gt; טמאים מהכא נפקא?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהתם&lt;/b&gt; (מקרא אחרינא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נפקא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא&lt;/b&gt;: כתיב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והנפש אשר תאכל בשר מזבח השלמים אשר לה&lt;/b&gt;&#039; וטמאתו עליו, ונכרתה הנפש ההיא מעמיה&quot;. ומדכתיב &quot;אשר לה&#039;&quot;, דאייתר, שמע מינה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבות את האימורין&lt;/b&gt; לאיסור אכילה בטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt; נפקא לן איסור אכילת אימורין טהורים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאת הגוף&lt;/b&gt; של האדם האוכלם, ולחייבו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכרת&lt;/b&gt;. אבל מהכא נפקא לן, לאיסור אכילה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטומאת&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשר&lt;/b&gt;. שהטהור האוכל אף מהאימורין הטמאים, הרי הוא עובר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בלאו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל איסורין שבתורה אין לוקין עליהם אלא&lt;/b&gt; אם כן אכלם כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך אכילתן&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי מאי,&lt;/b&gt; ומהו שלא כדרך אכילתן? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב שימי בר אשי: למעוטי, שאם אכל חלב חי&lt;/b&gt; (שאינו מבושל), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פטור&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משום שאין דרכו להאכל חי. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא דאמרי&lt;/b&gt;: באיסורי הנאה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נאמר כן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: כל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסורין שבתורה, אין לוקין עליהן אלא&lt;/b&gt; אם כן נהנה מהם &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך הנאתן&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי מאי&lt;/b&gt;, ומהו שלא כדרך הנאתן? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב שימי בר אשי: למעוטי, שאם הניח חלב של שור הנסקל&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על גבי מכתו&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהוא פטור&lt;/b&gt;. לפי שאין דרך החלב בהנאה כזו. אלא דרך הנאתו בהבערה ובמשיחת עורות. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ודוקא מלקות ליכא, אבל איסורא מיהא איכא. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, עבודה זרה יב ב. ובשבועות כב ב כתבו, דאין איסור זה אלא מדרבנן. אבל מדבריהם לקמן כח א, ובקידושין נו ב, משמע, דמותר אף לכתחלה. &lt;b&gt;משנה למלך&lt;/b&gt; פרק ה מיסודי התורה הלכה ח. וכבר הוכיחו ה&lt;b&gt;ריטב&quot;א&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;מאירי&lt;/b&gt; בסוגיין, דאיסור דרבנן מיהא איכא, מהא דתנן &quot;לא יסיק תנור וכירים&quot;. דודאי אין דרך הנאת החמץ בכך.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וחידש רבי שימי בכך, דלא תימא דפטור דוקא על דבר שאין דרכו באכילה, וכגון היוצא מן התותים והרמונים. אלא אף אם אכל מגופו של איסור שדרכו באכילה, אלא שאכלו שלא כדרכו, נמי פטור. &lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והא דקיימא לן, &quot;אכל ציפור טהורה בחייה, חייב בכל שהוא&quot;, שאני עוף שהוא רך, וחזי לאומצא בלא בישול. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;מהר&quot;ם חלאווה&lt;/b&gt; כתב, דדוקא חלב אין דרכו לאכול חי. אבל נבילה דרכה בכך. אלא שבכל זאת הוקשה לו מ&quot;אכל צפור טהורה בחייה&quot;, דהרי אין דרך לאוכלה בחייה. ותירץ, דגזירת הכתוב היא באבר מן החי, דבהמה בחייה לאברים עומדת.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ופליגי תרי לישני, דללישנא קמא דוקא באכילה בעינן כדרך. דאכילה שלא כדרכה לאו שמה אכילה. אבל בהנאה אף אי נהנה שלא כדרך, מכל מקום חשיבא הנאה. וללישנא בתרא, כיון דמרבינן הנאה מדכתיב &quot;לא יאכל&quot;, הוקשה לאכילה ואין חייבים עליה אלא כדרכה. &lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; ו&lt;b&gt;רבינו דוד&lt;/b&gt;. ויעויין ב&lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt; שדייק מ&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, דפליגי בנהנה כדרך, אך הדבר העומד להנאות אחרות אי מקרי שלא כדרך הנאה, וע&quot;ע ב&lt;b&gt;ראש יוסף&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;משנה למלך&lt;/b&gt; שם כתב, דלישנא בתרא בא לחדש, דליכא מלקות כלל על הנאה. אף שאסורה מן התורה. וכן היא דעת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; בפרק ח ממאכלות אסורות הלכה טז. שכתב: כל מאכל שהוא אסור בהנייה, אם נהנה ולא אכל, כגון שמכר או נתן לגוי או לכלבים אינו לוקה, ומכין אותו מכות מרדות! ונתבאר ב&lt;b&gt;מגיד משנה&lt;/b&gt; שם, דהיינו משום שכל דבר הראוי לאכילה, אין דרך הנאתו אלא דרך אכילה כתקנו. ומדמה לה לחצי שיעור, שאסור מן התורה. אבל אין לוקין עליו. (והטעים בזה ה&lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt; בשם ה&lt;b&gt;חידושי&lt;/b&gt; &lt;b&gt;הרי&quot;ם&lt;/b&gt;, דאף את האכילה אסרה תורה משום ההנאה שבה (כמבואר ב&lt;b&gt;רמב&quot;ם בספר&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המצוות&lt;/b&gt;). והשיעור המושלם של הנאה, היא הנאת אכילה. נמצא דכל הנאה אחרת היא כחצי שיעור). אכן מדברי ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; בסוגיין, הוכיח ה&lt;b&gt;משנה&lt;/b&gt; &lt;b&gt;למלך&lt;/b&gt; בהלכות יסודי התורה שם, דלוקין אף על ההנאה, כל שהוא כדרך הנאתו. עוד כתב בטעם הרמב&quot;ם, דאין לוקין על ההנאה, לפי שאין מפורש בתורה איסורה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; בפרק יד ממאכלות אסורות הלכה י כתב: כל האוכלין האסורין אינו חייב עליהן עד שיאכל אותן דרך הנייה. וכתב ה&lt;b&gt;כסף משנה&lt;/b&gt;: מימרא דרבי יוחנן בפרק כל שעה, וכלישנא בתרא ! ותמה ה&lt;b&gt;משנה למלך&lt;/b&gt; ביסודי התורה שם, הא אף לישנא קמא לא פליג בזה. ולכולי עלמא האוכל שלא כדרך, פטור. ורצה לפרש בדעת ה&lt;b&gt;כסף משנה&lt;/b&gt;, דללישנא קמא, אין האוכל שלא כדרך פטור אלא באיסורי אכילה. אבל באיסורי הנאה, חייבים בהם אף על אכילה שלא כדרכה. דלא גרע מהנאה שלא כדרכה, שחייבים עליה להאי לישנא. ולפי שכלל שם הרמב&quot;ם בדין זה אף יין נסך, שהוא איסור הנאה, הוכיח ה&lt;b&gt;כסף משנה&lt;/b&gt; דפסק כלישנא בתרא. מיהו אסיק, דפירוש זה אין הדעת סובלתו. דכיון שאינו דרך אכילה, מה לי איסורי הנאה, מה לי שאינו איסורי הנאה. (אכן, מדברי &lt;b&gt;רבינו דוד&lt;/b&gt; נראה כפירוש זה. שכתב, דאף דחייבים על כלאי הכרם אף שלא כדרך הנאתו, מיהו באכילה שלא כדרך ודאי שאינו לוקה משום אכילה. דהא לאו שמה אכילה. אלא שמצד הנאה דאיכא באכילה הוא חייב. שהרי נהנה. אלמא, בכל אכילה שלא כדרכה יש לחייב מצד הנאת האכילה, במקום שאין פטור &quot;שלא כדרך&quot;בהנאה. &lt;b&gt;המגיה&lt;/b&gt; שם).&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונסתפק ה&lt;b&gt;משנה למלך&lt;/b&gt; בפרק י&quot;ד מהלכות אבל הלכה כא, בדברים האסורים מן התורה באכילה ובהנאה, ונפסדו ממאכל אדם, אי איכא איסור תורה במכירתם מצד הנאתם. האם דוקא על אכילתם הוא פטור לפי שאוכלו שלא כדרך. אבל הנאה דמכירה שפיר חשיבא דרך הנאה. או דלמא, כיון דאיסור הנאה מ&quot;אכילה&quot; נפקא, כל היכא דליכא איסור אכילה, אף איסור הנאה ליכא. וצריך עיון דבריו, והרי אין פטור האכילה דין בחפצא. אלא דרק חסר בהיכי תימצי דמעשה האכילה. ולמה יפקע מהחפצא דין איסור הנאה. ולכאורה נראה, דאי איכא לספוקי אינו אלא מצד דין &quot;נבילה שאינה ראויה לגר&quot;. דבכך פקע מהחפצא דין איסור אכילה. ומשום כן יש לומר דאף איסור הנאה יפקע. &lt;b&gt;חידושי רבי שמואל&lt;/b&gt;, סימן יא. עוד יעוין שם, במה שעוד הרבה לתמוה בדבריו.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ונקט &quot;שור הנסקל&quot; לרבותא. דהרי יליף איסור הנאתו מ&quot;בעל השור נקי&quot;, ולא מ&quot;לא יאכל&quot;. ולקמן איתא דכל איסור דלא כתיב ביה אכילה, עובר עליו אף שלא כדרך הנאתו. ומכל מקום, כיון דכתיב ביה &quot;לא יאכל&quot;, אף באיסור הנאתו אינו עובר שלא כדרך. &lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt;. והוסיף בזה, דאילו על הנאתו היה עובר אף בשלא כדרך, אם כן אף על האכילה יעבור אף שלא כדרך אכילה (מצד הנאת האכילה). ומהא דבאכילה הקפידה תורה על דרך אכילה, שמע מינה דאף הנאה כן.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; יש לומר, דדוקא כשהניחו בתחבושת חשיב שלא כדרך. אבל אם סך ממנו חייב. לפי שהסיכה כשתיה. ואפשר שלא אמרו סיכה כשתיה אלא בסיכת שמן בלבד. ולא בחלב שאין דרכו בכך. וכן לא אמרו אלא בסיכת תענוג בלבד, ולא בסיכה לרפואה. &lt;b&gt;רבינו דוד&lt;/b&gt;. וכן הכריעו ה&lt;b&gt;ראשונים&lt;/b&gt; בסוגיין כצד הב&#039;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל שכן&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוכל חלב חי שהוא פטור&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; דודאי לא חשיבא דרך אכילה בהכי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכל שכן הוא, משום שאף לגבי האוכל עצמו אין זו דרך אכילה. אבל במניח חלב על גבי המכה, לגבי דידיה הוי דרך, אלא שלשאר העולם אינו דרך. &lt;b&gt;משנה למלך&lt;/b&gt; שם. ולמבואר במחלוקת שבין שני הלשונות (יעוין בהערה 6) אין צריך לזה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויש שמחליפין, דבהנאה כולי עלמא לא פליגי שאין חייבין עליה אלא כדרך הנאה. אבל באכילה, ללישנא קמא חייבים עליה אף שלא כדרכה. מפני שהאכילה חמורה מהנאה. וללישנא בתרא אף באכילה פטורים. &lt;b&gt;רבינו דוד&lt;/b&gt;. ודחה דבריהם. שהרי מוכח מסוגיין, דבעינן דרך הנאה דוקא באיסורים דכתיב בהו &quot;אכילה&quot;. אלמא, עיקר פטורא ד&quot;שלא כדרך&quot; נאמר באכילה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אתמר נמי: אמר רב אחא בר עויה, אמר רב אסי, אמר רבי יוחנן: הניח חלב של שור נסקל על גבי מכתו, פטור. לפי שכל איסורין שבתורה אין לוקין עליהן אלא דרך הנאתן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב זירא: אף אנן נמי תנינא: אין סופגין את הארבעים&lt;/b&gt; מלקות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום ערלה,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא על&lt;/b&gt; המשקה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היוצא מן הזיתים ומן הענבים בלבד!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודייקינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואילו&lt;/b&gt; על המשקה היוצא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תותים&lt;/b&gt; וה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאנים ו&lt;/b&gt;ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רמונים לא&lt;/b&gt; לוקין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו, משום דלא קאכיל להו דרך הנאתן&lt;/b&gt;. שאין הדרך לסחוט את מי הפירות האלו ולשתותם. ומשום כן אינו לוקה עליהם, כרבי יוחנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה אביי&lt;/b&gt;: לאו ראיה היא מהתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא אי אשמעינן&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרי גופא&lt;/b&gt; דאינו לוקה היכא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא קאכיל ליה דרך הנאתו&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שפיר&lt;/b&gt; היה מוכח מזה כדברי רבי יוחנן. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; &quot;שלא כדרך אכילתן&quot;. ולעיל בדברי רב זירא כתב &quot;שלא כדרך הנאתן&quot;. וכתב ה&lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt; לבאר על פי דרכו (הובאה בהערה 6), דלמאי דסליק אדעתיה דרב זירא, דטעמא דאין לוקין על מי פירות הוא משום שלא כדרך, מוכח מזה כלישנא בתרא. דהרי אף דההנאה שמשתמש עתה הויא כדרכה, מכל מקום חשיב שלא כדרך הנאה, משום שעומד הדבר להנאות אחרות. והכי נמי במי פירות. שתית המים מצד עצמה היא כדרכה. אלא שאין הפירות עומדים להנאה זו. אבל למאי דקאמר השתא, אילו איירי בפרי שאכלו שלא כדרכו, כגון שבישלו, לא היה מזה ראיה אלא ללישנא קמא. דהרי אין זו דרך ההנאה שעוסק בה עתה. ולכך נקיט &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; בלשונו &quot;אין לוקין אלא דרך אכילתן&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא הכא&lt;/b&gt;, הא דאין לוקין על מי הפירות, לאו משום &quot;שלא כדרך&quot; הוא. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום ד&lt;/b&gt;הנסחט שאר הפירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זיעה בעלמא הוא&lt;/b&gt;, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;15&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם שתה מהם, לא חשוב כאוכל פרי של ערלה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;15.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ותימה, אמאי אמר דזיעה בעלמא הוא? הא קיימא לן ד&quot;טעם כעיקר&quot; דאורייתא. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וכתב ה&lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt;, &quot;עיין בברכות לט בתוספות ד&quot;ה מיא דסילקא, וברא&quot;ש שם, ויתיישב התימה&quot;. וכונתו למה שכתבו התוספות שם, במים שנתבשל בהם סילקא, דמברכין עליהם &quot;בורא פרי האדמה&quot;, על אף דעל מי פירות מברכין &quot;שהכל&quot;, משום דזיעה בעלמא הם. ויש לחלק ביניהם. וביתר ביאור הוא ברא&quot;ש שם, דמי פירות אין להם טעם הפרי. ועדיין צריך ביאור, דאף דלענין ברכה אפשר דאין לו את טעם הפרי ממש, אך דוחק לומר שלא יהיה בו אפילו כטעם שנותן הפרי בנ&quot;ט חלקי היתר. והנראה בזה דאין המשקין חלק מהפרי. ולפיכך אף שיש במשקין את טעם הפרי, לא קבלו אותו מהפרי. אלא האילן מצמיח אותם באותו טעם שיש לפרי עצמו. והתוספות שנתקשו בזה, סבירי להו דהמשקין הם חלק מהפרי. והא דאמרינן דזיעה בעלמא נינהו, היינו דאין הם עיקר הפרי. ולכך, כיון שפירשו ממנו, פקע מינייהו שם פרי. ולכן הקשו, דיאסרו על כל פנים מדין טעם כעיקר. &lt;b&gt;קהלות יעקב&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר אביי: הכל מודים בכלאי הכרם, שלוקין עליהן, אפילו&lt;/b&gt; אם אכלום או נהנו מהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא כדרך הנאתן&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;16&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;16.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והא דלא קאמר &quot;הכל מודים בבשר בחלב שלוקין עליהן אפילו שלא כדרך הנאתן&quot;, שמא הוא משום שאין מזהירין מן הדין. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וכונתם, דאין לוקין על הנאת בשר בחלב כלל. משום דלא אתיא אלא מקל וחומר. אבל על אכילתן לוקין אף שלא כדרך הנאה, כדאמר אביי לקמן. דהא איסור אכילה מגזירה שוה נפקא לן. &lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt;. והמ&lt;b&gt;שנה למלך&lt;/b&gt; בפרק ה מיסודי התורה הלכה ח, ביאר את דברי ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; באופן אחר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי טעמא?&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דלא כתיב בהו&lt;/b&gt; לשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אכילה&quot;&lt;/b&gt;. ומרבינן את איסור הנאתם מדכתיב &quot;לא תזרע כרמך כלאים פן תקדש המלאה&quot;. דמשמע, אם יהיו כלאים יאסרו בהנאה, ויהיה דינם בשריפה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולשון &quot;פן&quot; הוא איסור לאו. ולא בעינן דרך אכילה או דרך הנאה, אלא היכא שנכתב איסורם בלשון איסור אכילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיתיבי: איסי בן יהודה אומר&lt;/b&gt;: הרי לא נאמר בכתוב איסור בשר בחלב אלא שאסור לבשלם יחד. כדכתיב &quot;לא תבשל גדי בחלב אמו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין לבשר בחלב שהוא אסור&lt;/b&gt; אף באכילה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר כאן, &quot;כי עם קדוש אתה&lt;/b&gt; לה&#039; אלהיך, לא תבשל גדי בחלב אמו&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונאמר להלן&lt;/b&gt; בטרפה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואנשי קדש תהיון לי&lt;/b&gt; ובשר בשדה טרפה לא תאכלו&quot;. וילפינן בגזירה שוה ד&quot;קדש&quot; &quot;קדש&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להלן&lt;/b&gt; הטרפה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt;ה באכילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; הבשר בחלב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; באכילה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;17&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;17.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולשיטת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; דאין לוקין על הנאה, אף על הנאת בשר בחלב אין לוקין. כן מבואר ב&lt;b&gt;לחם משנה&lt;/b&gt;, פרק ט ממאכלות אסורות הלכה ב, וב&lt;b&gt;משנה למלך&lt;/b&gt; שם. ותמה, דעל פי מה שהכריע בספר המצוות דילפינן איסור הנאה מדכתיב תלתא זימני &quot;לא תבשל&quot;, למה לא ילקו על ההנאה. (ובלאו הכי תקשה, לטעם המגיד משנה שהובא בהערה 7, דאין לוקין על ההנאה משום דדרך הנאה אינה אלא באכילה. דהרי טעם זה לא שייך בכלאי הכרם ובבשר בחלב, לפי שלוקין על אכילתן אף שלא כדרך הנאתן. &lt;b&gt;שפת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;אמת&lt;/b&gt;). וה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; בספר המצוות (שרש השני) כתב, דלוקין על הנאת בשר בחלב. ויעוין עוד ב&lt;b&gt;חינוך&lt;/b&gt; מצוה קיד, שכתב עוד טעם בסיבת הדין דאין לוקין על ההנאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואין לי&lt;/b&gt; מהתם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; שבשר בחלב אסור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באכילה&lt;/b&gt;. אבל שהוא אסור בהנאה מנין? והרי אף הטריפה מותרת בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרת, קל וחומר&lt;/b&gt; הוא מערלה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה ערלה שלא נעבדה בה עבירה&lt;/b&gt; בנטיעתה, הרי היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורה בהנאה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשר בחלב שנעבדה בו עבירה&lt;/b&gt; כשבישלם יחד, ועבר עליהם ב&quot;לא תבשל&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו דין שיהא אסור בהנאה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0046_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכהB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot