https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%92_%D7%91 2026-04-27T06:22:35Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=140875&oldid=prev 2020-09-06T14:41:51Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:41, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l57">שורה 57:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 57:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93177:rev-140875:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%92_%D7%91&diff=93177&oldid=prev 2015-06-30T13:23:53Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים כג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו, בהא קמיפלגי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרבי יוסי הגלילי סבר,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תאכלו&quot;&lt;/b&gt; דכתיב בחלב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמע בין איסור אכילה, ובין איסור הנאה&lt;/b&gt;, וכדרבי אבהו, הלכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא קרא&lt;/b&gt; ד&quot;כל מלאכה&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למישרייה&lt;/b&gt; לחלב ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נבילה בהנאה הוא דאתא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי עקיבא סבר&lt;/b&gt;, &quot;לא תאכלו&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסור אכילה משמע&lt;/b&gt;. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסור&lt;/b&gt; הנאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא משמע,&lt;/b&gt; כדחזקיה. הלכך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי אתא קרא&lt;/b&gt; ד&quot;כל מלאכה&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטומאה ולטהרה&lt;/b&gt; הוא דאתא. אבל להתיר בהנאה לא צריך קרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; בהכי פליגי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כולי עלמא,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא תאכלו&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמע בין איסור אכילה ובין איסור הנאה&lt;/b&gt;, וכדרבי אבהו. אלא שבנבילה מצינו, שהתירתה התורה בהנאה. כדכתיב &quot;לגר אשר בשערך תתננה ואכלה או מכור לנכרי&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והכא בהא קמיפלגי&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי הגלילי סבר: כשהותרה נבלה, היא&lt;/b&gt; (בשרה) בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הותרה&lt;/b&gt;. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חלבה וגידה לא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הותרו&lt;/b&gt; עמה. לפי שאין החלב בכלל בשר הנבילה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומהאי טעמא נמי לא הוצרך הכתוב לטהרה מידי טומאת נבילה. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כי איצטריך קרא&lt;/b&gt; ד&quot;כל מלאכה&quot; בחלב נבילה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;להיתר הנאה הוא דאתא.&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. אבל ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; כתבו, דאף לרבי יוסי הגלילי החלב הוא בכלל הנבילה. ולעולם אית ליה, דהחלב מטמא בטומאת נבילה. אלא דאית ליה, דהיתר ההנאה דנבילה לא נאמר אלא בבשרה שהותר בשחוטה. ולא במה שנאסר בה בלא איסור נבילה. (והוכרחו לפרש כן על פי דרכם הובאה בהערה 3). ואין להקשות, דלפי זה מנליה לרב יוסי הגלילי דקרא אתא להתיר את החלב בהנאה? דלמא אתא לטהרו מידי נבילה - דיש לומר, דסבירא ליה, דלטהר מידי נבילה סגי ב&quot;יעשה למלאכה&quot;. ולא בעינן &quot;כל&quot; לרבות את הגבוה. ולית ליה לחלק לענין טומאה בין חולין לקדשים. &lt;b&gt;מהרש&quot;ל&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי עקיבא סבר&lt;/b&gt;: לא צריך קרא להתיר חלב בהנאה. משום ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהותרה נבילה, חלבה וגידה נמי הותרו&lt;/b&gt; עמה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי איצטריך קרא&lt;/b&gt; בחלב, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לטומאה ו&lt;/b&gt;ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהרה&lt;/b&gt; הוא דאתא! ולומר שאינו בכלל טומאת נבילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי הגלילי&lt;/b&gt;, דסבר &quot;חלבה וגידה לא הותרו&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשכחן חלב דשרייה רחמנא&lt;/b&gt;, כדכתיב &quot;יעשה לכל מלאכה&quot;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גיד&lt;/b&gt; הנשה דכתיב ביה &quot;לא יאכלו&quot;, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נימא דאסור&lt;/b&gt; בהנאה!? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וקשה, לפי מה שכתבו התוספות בחולין, דאיסור גיד חל מיד ביצירתו, ואילו איסור חלב חל רק בכלו ליה חדשיו, יש לומר דדוקא חלב ליכא למילף מנבילה. משום דמשכחת לה נתינה לגר בנבילה כולה, בלא שיהיה בה איסור חלב. וכגון בנפל שהפילה הבהמה. אבל איסור גיד לא משכחת לה שלא ימצא בנבילה שלימה. ובהכרח דהוא נכלל בהיתר הנבילה. &lt;b&gt;רבי עקיבא איגר&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בגיליון הש&quot;ס&lt;/b&gt;. ויעוין ב&lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt;, שכתב בישוב הקושיה ג&#039; תירוצים.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איבעית אימא,&lt;/b&gt; אין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי נמי, ד&lt;/b&gt;הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסור&lt;/b&gt; בהנאה, ואית ליה כרבי שמעון המובא לעיל, דאסר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואיבעית אימא&lt;/b&gt;: לעולם, אף לרבי יוסי הגלילי מותר הגיד בהנאה. משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מייתי לה בקל וחומר&lt;/b&gt; מחלב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומה חלב שענוש כרת&lt;/b&gt; על אכילתו, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מותר בהנאה, גיד שאינו ענוש כרת&lt;/b&gt; על אכילתו, אלא איסור לאו בעלמא הוא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא כל שכן&lt;/b&gt; שהוא מותר בהנאה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון דאסר&lt;/b&gt; את הגיד בהנאה, לית ליה האי קל וחומר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא למיפרך: מה לחלב שכן הותר מכללו אצל חיה&lt;/b&gt;, שהרי התירה התורה חלב חיה, ומשום כן התירתו התורה בהנאה אף אצל בהמה. אבל האם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תאמר&lt;/b&gt; כן אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בגיד שלא הותר מכללו אצל חיה&lt;/b&gt;, והוא אסור בין בחיה ובין בבהמה! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואם תאמר, נימא שור הנסקל ושאר איסורי הנאה יוכיחו. שאף שאין הם בכרת, הרי הם אסורים בהנאה. ויש לומר, דהכי קאמר: ומה חלב, שאף על פי שהוא ענוש כרת, אפילו הכי הוא נכלל בהיתר הנאה דנבילה, גיד שאינו ענוש כרת, כל שכן שנכלל בהיתר הנבילה. ולפי זה אתי שפיר, הא דלא עביד האי קל וחומר מדם. שהרי דם ודאי אינו בכלל הנבילה (כמו שכתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; לעיל כב א), והיתר הנאתו הוא דין בפני עצמו. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וצריך עיון, אם כן מאי פריך לרבי שמעון, אמאי לית ליה קל וחומר? והרי סבר &quot;אין בגידין בנותן טעם&quot;. ולדידיה, אין הגיד בכלל הנבילה. ולא שייך כלל קל וחומר זה. &lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וצריך עיון, מאי מיבעי לן בטעמא דרבי שמעון? והלא כתבו ה&lt;b&gt;תוספות לעיל&lt;/b&gt;, דלרבי שמעון מוכרח מסברה דגיד אסור בהנאה, כיון דאין בו נותן טעם, ובין כך אין אכילתו נחשבת לאכילה. ובהכרח דכונת התורה לאסור הנאה. &lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואידך&lt;/b&gt; (רבי יוסי הגלילי) סבר, לאו פירכא היא. משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבהמה&lt;/b&gt; עצמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמרינן&lt;/b&gt; דחמור מחלב מהגיד. שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבהמה&lt;/b&gt; עצמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיהת לא אישתרי&lt;/b&gt; חלב בשום גוונא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואין להקשות, גיד חיה מיהא יאסר בהנאה, דהא ליתא ביה האי קל וחומר, שהרי חלב הותר בה מכללו - דלא קשיא. משום דמאחר ו&quot;לא יאכלו&quot; דכתיב גבי גיד אינו כולל איסור הנאה, שהרי בבהמה ודאי הותר בהנאה, שוב אין לנו מקור לאוסרו בהנאה אף בחיה. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;מהר&quot;ם חלאווה&lt;/b&gt; תירץ משמם, דשפיר עבדינן קל וחומר מחלב בהמה שלא הותר מכללו, לגיד חיה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי&lt;/b&gt;, הא כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותבינהו&lt;/b&gt; לרבי אבהו מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כל הני קראי&lt;/b&gt; דאיירי באיסורי אכילה, והקשינו מדוע לא יאסרו אף בהנאה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושנינהו&lt;/b&gt; (וכבר תירצנו), שבכל אחד מהם יש איזו דרשה להתירו בהנאה. ואם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזקיה ורבי אבהו במאי פליגי?&lt;/b&gt; והלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; פליגי כי אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בחמץ בפסח, ואליבא דרבנן&lt;/b&gt; (דרבי יוסי הגלילי) שאוסרים אותו בהנאה. וב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שור הנסקל&lt;/b&gt;, של&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי הכל&lt;/b&gt; הוא אסור בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזקיה נפיק ליה&lt;/b&gt; לאיסורם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מ&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא יאכל&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי אבהו נפיק ליה מנבילה!&lt;/b&gt; דמאיצטריך הכתוב להתירה בהנאה, שמע מינה, כל איסורי אכילה שבתורה אסורים אף בהנאה, אם לא פירט בהם הכתוב שהם מותרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן לקושיין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי, בין למר ובין למר&lt;/b&gt;, חמץ ושור הנסקל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אסורין בהנאה&lt;/b&gt;. אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי בינייהו&lt;/b&gt; לדינא? &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תימא ל&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt;, נימא דאיכא בינייהו חמץ נוקשה ותערובת חמץ, דמרבינן להו מ&quot;כל מחמצת לא תאכלו&quot;. דלחזקיה יהיו מותרים בהנאה, דהא לא כתיב בהו &quot;לא יאכל&quot;. ואילו לרבי אבהו, כל &quot;לא תאכלו&quot; אף איסור הנאה במשמע. ואין לומר, דכיון דמרבינן להו לאכילה, הוא הדין להנאה - דאם כן אף כרת נמי יתחייבו. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; תירץ על קושייתם, דאחר דגלי לן קרא איסור הנאה בחמץ, כל איסורי חמץ בכלל. וכמו שכתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; (לעיל כא ב) לענין חמץ לפני זמנו ואחר זמנו. ודוקא לענין הנאה אמרינן הכי. משום דאכילה והנאה כי הדדי נינהו. אבל כרת, נהי דאיכא בחמץ גמור, לא ילפינן מינה לנוקשה ותערובת. ויעוין ב&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; שם שנתקשה, למה מיאנו הכא בתירוץ זה. והרי הם עצמם כתבו שם כן לענין לפני זמנו. וכתב, דהתם לא קשיא להו מכרת, משום דאפשר אית ליה לרבי יהודה שום מיעוטא מכרת לפני זמנו. אבל הכא הוקשה להם מכרת. ואף דלקמן ממעטינן את עירובו מכרת מ&quot;כל אוכל חמץ&quot;, כבר כתב ה&lt;b&gt;ראש יוסף&lt;/b&gt;, דאית להו דאין זה מיעוט אלא משמעות.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איכא בינייהו, חולין שנשחטו בעזרה&lt;/b&gt;. שהרי נתבאר לעיל, דאליבא דרבי יהודה (דאיצטריך לקרא דנבילה לענין אחר, ולא אייתר למילף מינה לכל התורה), יליף רבי אבהו לכל איסורי אכילה שאסורין אף בהנאה, מהא דכתיב בטריפה &quot;לכלב תשליכון אותו&quot;. ודרשינן: &quot;אותו&quot; אתה משליך לכלב. אבל כל איסורין שבתורה אי אתה משליך לכלב, לפי שאסורים הם בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, ל&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חזקיה דסבר&lt;/b&gt; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא יאכל&quot;&lt;/b&gt; אתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי הני&lt;/b&gt; (חמץ ושור הנסקל) ולאוסרם בהנאה, אייתר ליה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אותו&quot;&lt;/b&gt; דכתיב בטריפה. ואתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי חולין שנשחטו בעזרה!&lt;/b&gt; שאין אתה משליכם לכלב, אלא הם אסורים בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי אבהו סבר&lt;/b&gt; דאין חילוק בין &quot;לא תאכלו&quot; ל&quot;לא יאכל&quot;. ויליף מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אותו&quot;&lt;/b&gt; דכתיב גבי טריפה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי הני&lt;/b&gt; ולאוסרם הנאה. אם כן, תו לא אייתר ליה &quot;אותו&quot; למעט ממנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חולין שנשחטו בעזרה&lt;/b&gt; ולאוסרם בהנאה. נמצא לדידיה, דאיסור הנאתם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאו דאורייתא נינהו!&lt;/b&gt; ואין הם בכלל כל איסורים שבתורה. לפי שלא כתוב בהם כלל לשון איסור אכילה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומכאן הוכיחו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; לעיל (כב א) דלא כ&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, שפירש דחולין שנשחטו בעזרה לאו דאורייתא, רק לענין איסור הנאה. אבל איסור אכילתם מדאורייתא. ופירש ה&lt;b&gt;מהרש&quot;ל&lt;/b&gt; ראייתם, דל&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, מנליה לרבי אבהו ד&quot;אותו&quot; אתא לאסור שור הנסקל. דלמא אתא לחולין שנשחטו בעזרה, ודאורייתא הם. וחמץ ושור הנסקל אינן דאורייתא (והוא על פי סברת ה&lt;b&gt;ראשונים&lt;/b&gt; לעיל, דליכא למילף שאר איסורי הנאה מחולין שנשחטו בעזרה, משום דאינהו דמו טפי ל&quot;בשר בשדה טריפה&quot;, משום דבתרוייהו האיסור הוא משום מחיצות). אבל ה&lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt; שם פירש את דברי התוספות בענין אחר. ולא מכאן הוכיחו נגד רש&quot;י. אלא מהגמרא בנזיר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יתיב ההוא מרבנן קמיה דרבי שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר משמיה דרבי יהושע בן לוי: מנין לכל איסורין שבתורה, דכי היכי דאסורין באכילה הכי נמי אסורין בהנאה?&lt;/b&gt; והוינן בשאלתו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי ניהו&lt;/b&gt; איסורין שבתורה שאסורים אף בהנאה? הלא אינם אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמץ בפסח ושור הנסקל&lt;/b&gt; (שהרי בכל איסורי האכילה מלבדם, פירט בהם הכתוב שהם מותרים בהנאה, כאמור לעיל).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, מאי מיבעי ליה &quot;מנין דאסורין בהנאה&quot;? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיפוק ליה מ&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא יאכל&quot;&lt;/b&gt;, דמשמע אף איסור הנאה. וכדאמר חזקיה &quot;שלא יהא בהם היתר אכילה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: לא סבר ליה כחזקיה. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא יאכל&quot;, איסור אכילה&lt;/b&gt; בלבד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משמע ליה.&lt;/b&gt; אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איסור הנאה לא משמע ליה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו מקשינן: ואכתי מאי קמיבעיא ליה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תיפוק ליה מנבילה.&lt;/b&gt; דמדאיצטריך קרא להתירה בהנאה, שמע מינה דבשאר איסורי אכילה אסורה אף ההנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר ליה כרבי יהודה, דאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דברים ככתבן&quot;&lt;/b&gt;! וקרא ד&quot;לגר אשר בשעריך תתננה&quot;, איצטריך לגופיה. ללמד, שלא התירה התורה אלא נתינה לגר ומכירה לנכרי. הלכך, ליכא למילף מינה לאסור בעלמא בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי סבר לה כרבי יהודה, תיפוק ליה&lt;/b&gt; איסור הנאה בחמץ ובשור הנסקל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהיכא דנפקא ליה&lt;/b&gt; רבי אבהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;שיטת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה, מ&lt;/b&gt;הא דכתיב בטריפה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לכלב תשליכון אותו&quot;&lt;/b&gt;. ודריש, &quot;אותו&quot; אתה משליך לכלב, אבל אין אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה. משום שהם אסורין אף בהנאה. והשלכה לכלב היא הנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר, חולין שנשחטו בעזרה&lt;/b&gt; אסורים בהנאה מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאורייתא&lt;/b&gt;. וילפינן להו מהך דרשה ד&quot;אותו&quot;. דדוקא &quot;בשר בשדה טריפה&quot;, דהינו אבר העובר שיצא ממחיצת האם קודם השחיטה (שדינו כאבר מן החי), מותר בהנאה. אבל חולין שנשחטו בעזרה (שאף איסורם הוא משום מחיצות העזרה), אסורין בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון ד&quot;אותו&quot; להכי הוא דאתא, שפיר שאל ההוא מרבנן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנין&lt;/b&gt; לכל איסורין שבתורה דאסורין בהנאה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשיב: נפקא לן מהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כל חטאת&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אשר יובא מדמה&lt;/b&gt; אל אהל מועד לכפר בקדש לא תאכל, באש תשרף&quot;. שדם החטאות החיצוניות ניתן על מזבח העולה. ואם נתן מדמן על מזבח הזהב כדין החטאות הפנימיות, נפסלו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכבר נכתב דין זה ביום השמיני למילואים, ששרפו בו בני אהרן את שעיר נחשון, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהיה חטאת חיצונה. וקצף עליהם משה ששרפוהו, ואמר להם: &quot;הן לא הובא את דמה אל הקדש פנימה, אכול תאכלו אותה בקדש כאשר צויתי&quot;! שמע מינה, דאילו היה מובא דמה לתוך אוהל מועד, היתה נשרפת בדין. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וב&lt;b&gt;תורת כהנים&lt;/b&gt; דריש לה אשעיר ראש חודש שקרב באותו היום (דא&#039; ניסן היה). מדכתיב &quot;ואותה נתן לכם לכפר&quot;. והיינו שעיר חטאת ראש חדש, המכפר על טומאת מקדש וקדשיו. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וכן פירש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; על התורה, ובכמה מקומות בש&quot;ס.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. והקשו &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; לפירושו, הרי לפי מה שסבר משה, בין כך היתה השריפה שלא כדין. שהרי אף אם הובא מדמה אל הקודש, אינה נשרפת מיד, אלא לאחר עיבור צורה. וכדקיימא לן, כל שפסולו בדם, טעון עיבור צורה. ובהכרח דכונת הכתוב היא, דאי הובא מדמה, שפיר עשו שלא אכלוה. אבל לא אשריפה קאי. ואכתי לא שמעינן דאסורה בהנאה. לכך פירשו, דאינו ענין לגופו, משום דקיימא לן מהלכה למשה מסיני, ד&quot;כל שפסולו בקודש הרי הוא בשריפה&quot;. והא דהזכירה הגמרא קרא ד&quot;והנה שורף&quot;, אינו אלא לומר דאף מה שהוזכר כן אצל בני אהרון לא איצטריך. אלא מספר הכתוב את המעשה שהיה. ובדעת &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; יש לומר, דדוקא אם יצא או נטמא הדם מיקרי פסול דם, וטעון הבשר עיבור צורה. אבל אם הובא הדם פנימה הוי פסול בקרבן כולו. והראיה, דאף אם נשתייר מן הדם, ולא נזרק כולו בפנים, נמי מיפסל הקרבן. &lt;b&gt;קובץ&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שיעורים&lt;/b&gt;. ויעוין עוד ב&lt;b&gt;קהלות יעקב&lt;/b&gt;, סימן טו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא, דקרא ד&quot;כל חטאת אשר יובא מדמה וגו&#039; באש תשרף&quot; אייתר, ולא איצטריך לגופיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם אינו ענין לגופו, ד&lt;/b&gt;הרי כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt; בשעיר נחשון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;והנה שורף&quot;&lt;/b&gt; כאמור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנהו ענין לכל איסורין שבתורה!&lt;/b&gt; (ומדה זו היא הלכה למשה מסיני, ככל המדות שהתורה נדרשת בהן. שכל דבר שנכתב שלא לצורך, דרשינן ליה בענין אחר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0044_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכדB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot