https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%91_%D7%90 2026-04-29T03:23:19Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=140872&oldid=prev 2020-09-06T14:41:29Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:41, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l61">שורה 61:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 61:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93174:rev-140872:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%91_%D7%90&diff=93174&oldid=prev 2015-06-30T13:23:48Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים כב א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב כל איסורין שבתורה ורבי מאיר אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך לכלב חולין שנשחטו בעזרה&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;... &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;בהם לאו מפורש, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; איצטריך קרא ד&quot;אותו&quot; לרבותם לאיסור הנאה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. וקשה, הא מכל מקום נכללו בלאו ד&quot;לא תאכלו כל תועבה&quot;. ולרבי אבהו, אף הנאה במשמע. וכן תיקשה לרבי יהודה, אליבא ד&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; דסבר דרק איסור הנאתו לאו דאורייתא. אבל אסור מן התורה באכילה אמאי לא נילף מ&quot;לא תאכלו כל תועבה&quot;, דאף הנאה במשמע. &lt;b&gt;רבי עקיבא איגר&lt;/b&gt; &lt;b&gt;בגיליון הש&quot;ס&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;שער המלך&lt;/b&gt; (פרק ה ממאכלות אסורות) כתב, שלא נאמר לאו זה אלא בדבר האסור בלאו מפורש. ולא בלאו הבא מכלל עשה. ויעוין ב&lt;b&gt;רש&quot;ש&lt;/b&gt; שתירץ, דילפינן בקל וחומר משבת (דדרשינן בה &quot;היא קודש ואין מעשיה קודש&quot;) דאינם נאסרים. כמו דילפינן לחורש בשור וחמור וחוסם פי פרה.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ו&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; פירשו דאינן דאורייתא כלל, ואף לא לאיסור אכילה. והוכיחו כן מסוף סוגיין, ומהא דפריך בנזיר (לגבי נזיר שנזירותו אינה מו התורה), הא קא מייתי חולין לעזרה. ומשני לאו דאורייתא נינהו. ואי איסור אכילה דאורייתא הוא, איך יאכל את קרבנו. אלא שהקשו, מהא דדריש רבי יהודה בתורת כהנים מקרא, דחולין שנשחטו בעזרה אינן נשרפין. ומשמע דאסורים בהנאה מן התורה. שהרי לולא המיעוט היו טעונים שריפה. וצריך עיון, דלמא אף אי היו טעונים שריפה, היה מותר ליהנות מהם בהדי שריפתם. &lt;b&gt;קובץ&lt;/b&gt; &lt;b&gt;שיעורים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע לן לאוסרם מ&quot;אותו&quot;, משום דהאי קרא איירי נמי באיסור שבא מחמת מחיצות. דמדכתיב &quot;בשר בשדה טרפה לא תאכלו&quot;, מרבינן נמי שאם הוציא העובר את ידו בשעת שחיטה, אין השחיטה מתירתו. ודרשינן דוקא עובר זה שנאסר משום שיצא חוץ למחיצות אמו ונאסר, הרי הוא מותר בהנאה. אבל יש לך בשר אחר שנאסר משום מחיצות (דהיינו חולין שנשחטו בתוך מחיצות העזרה), שהוא אסור אף בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושוב הוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואידך&lt;/b&gt; (רבי יהודה), דלא יליף מנבילה לאסור את כל איסורי התורה בהנאה, אלא מ&quot;אותו&quot; דכתיב גבי טריפה דריש הכי, מנליה לאסור חולין שנשחטו בעזרה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: לעולם סבר רבי יהודה דאיסור הנאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חולין שנשחטו בעזרה, לאו דאורייתא היא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתיב רב יצחק נפחא&lt;/b&gt; אדרב אבהו: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי גיד&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הנשה, דרחמנא אמר&lt;/b&gt; בו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה&quot;&lt;/b&gt;, ואפילו הכי הרי הוא מותר בהנאה. אלמא, היכא דכתיב &quot;לא יאכלו&quot;, אין איסור הנאה במשמע.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן: שולח אדם ירך&lt;/b&gt; של בהמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לנכרי, ו&lt;/b&gt;אף ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גיד הנשה בתוכו&lt;/b&gt;. ואין מצריכים אותו לטול את הגיד קודם שיתן לנכרי. ולא גזרינן שמא יראה ישראל אחר שנותנה לו, וילך ויקנה אותה מן הנכרי, ויאכלנה כמות שהיא, משום שיסמוך על כך שודאי ניטל הגיד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מפני שמקומו&lt;/b&gt; של הגיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ניכר&lt;/b&gt;, ולא יבואו לטעות בכך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומדקתני דנותנו לנכרי, שמע מינה דמותר ליהנות מגיד הנשה, וקשיא לרבי אבהו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קסבר רב אבהו&lt;/b&gt;: הרי התירה התורה להנות מן הנבילה, כדכתיב &quot;לגרך אשר בשעריך תתננה ואכלה&quot;. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשהותרה נבילה, היא וחלבה וגידה&lt;/b&gt; הותרה. שאף הם נכללים עמה וקרויים נבילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכיון שמצינו שהתירה התורה את גיד הנבילה בהנאה, אף גיד של כשירה הותר בהנאה (שהרי בהכרח, &quot;לא יאכלו&quot; דכתיב בגיד משמעותו אכילה בלבד. שגיד נבילה מותר בהנאה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt;).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושוב מקשינן: והרי מצינו מחלוקת בגיד הנשה שנתבשל עם בשר, האם הוא אוסרו או לא. חד אמר, יש בגיד טעם כבשר, לפיכך הוא אוסר את הבשר משום שהוא נותן בו טעם, וטעם כעיקר. וחד אמר, אין בגיד משום נותן טעם, ואינו אוסר את הבשר. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולא פליגי במציאות. שהרי אפשר לבדוק זאת על ידי קפילא נכרי. אלא ודאי בגיד עצמו ליכא טעם, אלא בקנוקנות שלו. ונחלקו אם אף הקנוקנות בכלל איסור הגיד, או לא. &lt;b&gt;מהר&quot;ם&lt;/b&gt; &lt;b&gt;חלאווה&lt;/b&gt; בשם ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt;. מיהו ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; עצמו כתב בחולין צב ב, באופן אחר. שודאי יש בגיד טעם קלוש. אלא שנחלקו אי נחשב טעם זה בכלל טעם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא למאן דאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;יש בגידין בנותן טעם&quot;&lt;/b&gt;, שפיר יש לומר דהוא בכלל נבילה. ואף הוא בכלל היתר הנאה דנבילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא למאן דאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אין בגידין בנותן טעם&quot;&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי איכא למימר?&lt;/b&gt; והרי כיון שאין בו טעם בשר, אלא הוא כעצמות, שהן עץ בעלמא, אין הוא בכלל הנבילה. ומהיכי תיתי שהותר עמה בהנאה? ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאן שמעת ליה דאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אין בגידין בנותן טעם&quot;?&lt;/b&gt; - הלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון&lt;/b&gt; הוא דאמר כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: האוכל מגיד הנשה של בהמה טמאה&lt;/b&gt; (האסורה באכילה) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה מחייב&lt;/b&gt; מלקיות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתים&lt;/b&gt;, אחת משום בהמה טמאה, ואחת משום גיד הנשה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון פוטר&lt;/b&gt; לגמרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מאכילת בהמה טמאה הוא פטור, משום דקסבר &quot;אין בגידין בנותן טעם&quot;. והרי הוא כעץ בעלמא, ואינו בכלל איסור אכילת טמאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשום גיד הנשה הוא פטור, דקסבר לא הזהירה התורה על גיד הנשה אלא בבהמה טהורה שבשרה מותר באכילה. דמדכתיב &quot;לא יאכלו את גיד הנשה&quot;, משמע הא את הבשר אכול. אבל בבהמה טמאה שאף בשרה אסור, &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לא הזהירה התורה על גידה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ומשמע דהוא משום דלא חל כלל איסור נבילה על הגיד, ולכך אינו בכלל היתר הנאה דנבילה. אבל ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; פסק בפרק ח ממאכלות אסורות הלכה ו, דהאוכל גיד הנשה של נבילה לוקה שתים. ואף דאית ליה דאין בגידין בנותן טעם (ויעוין בטעמו בהערה 9). וצריך עיון, איך יפרש קושית הגמרא? ויש לומר, שיפרש כמו שכתב רבינו חננאל, דאי אין בגידין בנותן טעם לא קרינן ביה &quot;לגר אשר בשעריך תתנה ואכלה&quot;. משום שלגבי הגר אין חשובה אכילת הגיד לאכילה. ורק בישראל החשיבתה התורה באכילה להתחייב עליה. &lt;b&gt;קהלות יעקב&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכן פסק הרמב&quot;ם בפרק ח ממאכלות אסורות הלכה ה. אלא שבפרק ו פסק דהאוכל גיד הנשה של נבלה וטרפה לוקה שתים. וכבר תמה עליו ה&lt;b&gt;רשב&quot;א&lt;/b&gt; (חלק ד תשובה פט), דהרי אית ליה דאין בגידין בנותן טעם. וכן תמהו ה&lt;b&gt;אחרונים&lt;/b&gt; מה בין נבילה לטמאה. וכתבו ליישב, דמאחר ואסרה התורה את גיד הנבילה באיסור גיד, הרי הוא נחשב משום זה לאוכל על אף דבעלמא אינו חשוב אוכל. ואם כן, אף משום נבילה חייבים עליו. אבל גיד טמאה שאינו נאסר באיסור גיד, אף איסור טמאה אין בו, משום דלא חשיב אוכל. ויעוין ב&lt;b&gt;שער&lt;/b&gt; &lt;b&gt;המלך&lt;/b&gt; שם, וב&lt;b&gt;כרתי ופלתי&lt;/b&gt; סימן סה, וב&lt;b&gt;מנחת&lt;/b&gt; &lt;b&gt;חינוך&lt;/b&gt; מצוה רפא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון, הכי נמי דאסר&lt;/b&gt; גיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהנאה&lt;/b&gt;, משום שאינו בכלל היתר הנבילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתניא: גיד הנשה מותר בהנאה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי יהודה&lt;/b&gt;. ולשיטתו אזיל, ש&quot;יש בגידין בנותן טעם&quot;. הלכך כשהותרה הנבילה, אף הגיד נכלל עמה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;10&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;10.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכן פסק ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; בפרק ח שם, הלכה יד. והביא ה&lt;b&gt;רא&quot;ש&lt;/b&gt; בפרק גיד הנשה, שהשיבו עליו &lt;b&gt;חכמי לוניל&lt;/b&gt;, הרי מבואר כאן, דלמאי דקיימא לן &quot;אין בגידין בנותן טעם&quot;, אסור הגיד בהנאה, לשיטת רבי אבהו. אלא שכבר הביא ה&lt;b&gt;מגיד משנה&lt;/b&gt; שם בשם ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt;, דהא דתליא הכא ב&quot;יש בגידין בנותן טעם&quot;, אינו אלא לרוחא דמילתא. וב&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; מבואר, דאליבא דאמת סמכינן על הקל וחומר מחלב, המובא בסוף סוגיין. שאם חלב החמור הותר בהנאה, כל שכן גיד. עוד כתב לבאר ה&lt;b&gt;קובץ שיעורים&lt;/b&gt;, על פי מה שכתב ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; ב&lt;b&gt;ספר המצוות&lt;/b&gt;, דאחר דקיימא לן דכל היכא דכתיב &quot;לא תאכל&quot; אף הנאה במשמע, שמע מינה דאף האכילה אסורה משום ההנאה שבה. ואם כן, הוא הדין לשאר הנאות. ולפי זה, בגיד לא שייך האי טעמא. שהרי אם אין בו נותן טעם, בהכרח דאיסור אכילתו אינו משום הנאת האכילה. הלכך אין לנו לומר דאף שאר הנאות אסורות בו. עוד כתב ה&lt;b&gt;אור שמח&lt;/b&gt;, דהא דלא פסק הרמב&quot;ם כסוגיא דידן, הוא לשיטתו (הובאה בהערה 9) דגיד נבילה אסור משום נבילה, אף למאן דאמר אין בגידין בנותן טעם. ויעוין ב&lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt;, וב&lt;b&gt;אבי עזרי&lt;/b&gt; פרק א מאבות הטומאות הלכה ז.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי שמעון אוסר&lt;/b&gt; את הגיד בהנאה. דכל היכא דכתיב &quot;לא יאכלו&quot; אף איסור הנאה במשמע. וכיון ד&quot;אין בגידין בנותן טעם&quot;, אין הגיד נכלל בהיתר הנאה דנבילה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;11&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;11.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומרבי שמעון משמע דלא כחזקיה, אלא סבירא ליה ד&quot;לא תאכלו&quot; אף הנאה במשמע. ויש ליישב, דאף לחזקיה, מסברה יש לאסור את הגיד בהנאה. שהרי כיון שאין בגידין בנותן טעם, בלאו הכי לא חשיבא אכילה. ולכך מסתבר דלא הקפידה התורה בדוקא על אכילה. אי נמי, חזקיה סבר כרבי יהודה. דבלאו הכי לא אתיא חזקיה ככולי עלמא. שהרי רבי מאיר ודאי אית ליה כרבי אבהו. דלדידיה דלית ליה בנבילה &quot;דברים ככתבן&quot;, ואייתר, פשיטא דאתא ללמד על כל איסורין שבתורה דאסורים בהנאה. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והרי דם, דרחמנא אמר&lt;/b&gt; ביה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כל נפש מכם לא תאכל דם&quot;&lt;/b&gt;, ואפילו הכי הוא מותר בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנן: אלו ואלו&lt;/b&gt; (שירי הדם של חטאות הפנימיות ושל חטאות חיצוניות) נשפכים על היסוד הדרומי של המזבח, ויורדים מן היסוד לרצפה דרך שני נקבים קטנים, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתערבין באמת&lt;/b&gt; המים שהיתה עוברת בעזרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויוצאין לנחל קדרון.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונמכרים&lt;/b&gt; דמים אלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לגננין&lt;/b&gt; (בעלי גינות) כדי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לזבל&lt;/b&gt; בהם את גינותיהם. מיהו אסור להנות מהדם בלא דמים, מפני שהוא ממון הקדש. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם נהנו ממנו בלא דמים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מועלין בו&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;12&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;12.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואינו אלא מדרבנן. אבל מדאורייתא, אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו. ופלוגתא היא במעילה, לאחר שיצא הדם לנחל קדרון. אבל קודם זריקה, אפילו מדרבנן אין מועלין בו. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קתני מיהת, כי דם מותר בהנאה. וקשיא לרב אבהו דאמר &quot;כל מקום שנאמר &quot;לא יאכל&quot; &quot;לא תאכל&quot; &quot;לא תאכלו&quot;, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע&quot;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;13&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;13.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומדלא משני &quot;כשהותרה נבילה הותר אף דמה&quot;, משמע דדם אינו בכלל נבילה. וקשה, הא בשבת עז א אמרו בית הלל, דדם נבילה מטמא ברביעית, משום שיכול לקרוש ולעמוד על כזית. אלמא, הדם הרי הוא כבשר. ויש לומר, דמקרא מרבינן לה התם. והא דבעינן רביעית, מסברה הוא. וכן אשכחן קרא גבי דם השרץ, שמטמא כבשרו (מעילה יז א). &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;ראשונים&lt;/b&gt; בסוגיין כתבו איפכא. והוכיחו דדם אינו כבשר מעדותו של רבי יהודה בן בתירה (עדיות פרק ח משנה א), דדם נבילות טהור. ואף ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; פסק להלכה כוותיה. וה&lt;b&gt;ראב&quot;ד&lt;/b&gt; בעדיות (שם) כתב, דאף לבית הלל אין טומאת דם הנבילה אלא מדרבנן. ולפי דבריו נתיישבה קושית ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; הנ&quot;ל. עוד יעוין ב&lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt; שכתב ליישב קושית &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, דכיון דדם הוי משקה, אין הוא נכלל בהיתר ד&quot;תתננה ואכלה&quot;. משום דלאו בר אכילה הוא. וכמו שכתב ה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; בחולין לענין דם דבן פקועה, שלא נכלל בהיתר ד&quot;כל בבהמה תאכלו&quot;. ובעיקר קושית &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, תמה ב&lt;b&gt;הגהות רבי&lt;/b&gt; &lt;b&gt;אלעזר משה הורוויץ&lt;/b&gt;, היכן מצינו בדם נבילה שאסור משום דם. והא כל זמן שלא פירש לא נאסר אף באכילה. ומשפירש, שוב אינו בכלל נבילה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאני דם, דאיתקש למים. דכתיב&lt;/b&gt; ביה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;על הארץ תשפכנו כמים&quot;&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה מים מותרין&lt;/b&gt; בהנאה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף דם מותר&lt;/b&gt; בהנאה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;14&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ושוב מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא&lt;/b&gt; שהדם הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמים המתנסכים על גבי המזבח&lt;/b&gt;, שהם אסורים בהנאה לפי שנתקדשו בכלי שרת, וקודש הם. ושוב לא מצית למילף מהאי קרא שהדם מותר בהנאה (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תוספות&lt;/b&gt;). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;14.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף על גב דדם קדשים לא איתקש למים (משום שאינו נשפך כמים), מכל מקום, כיון דדם חולין מותר בהנאה, ו&quot;לא תאכל&quot; דידיה אינו כולל הנאה, הוא הדין לדם קדשים. ואף על גב דתרי לאוי נינהו, גילוי מילתא בעלמא הוא. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אבהו&lt;/b&gt;: &quot;תשפכנו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמים&quot;&lt;/b&gt; כתיב. משמע דאיתקש &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרוב מים&lt;/b&gt; המותרים בהנאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושוב מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רוב מים&quot; כתיב&lt;/b&gt; בקרא? דלמא במים המתנסכים מישתעי קרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אמר רב אשי&lt;/b&gt;: מדכתיב &quot;תשפכנו כמים&quot;, משמע דהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמים הנשפכים&lt;/b&gt;. דהיינו מי חולין המותרים בהנאה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא כמים הניסכין&lt;/b&gt; על המזבח.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא&lt;/b&gt; שדם הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמים הנשפכין לפני עבודה זרה&lt;/b&gt;, שהם אסורים בהנאה, משום תקרובת עבודה זרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;התם&lt;/b&gt; (במים הנשפכין לפני עבודה זרה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי ניסוך איקרי&lt;/b&gt;, ולא שפיכה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדכתיב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ישתו יין נסיכם&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0041_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכבB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot