https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90_%D7%90
פרשני:בבלי:פסחים כא א - היסטוריית גרסאות
2026-05-11T16:48:31Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=140870&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:41:15Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:41, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l72">שורה 72:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 72:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=98095&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:10:24Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:10, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשאמר דבר זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמי דורו: אין הלכה כמותך. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין הכרעת</b> דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>שלישית מכרעת</b>.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשאמר דבר זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמי דורו: אין הלכה כמותך. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין הכרעת</b> דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>שלישית מכרעת</b>.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי ממה שלא אמרו בית שמאי "בין בבית בין בשדה תשפך חבל", ומדלא אמרו בית הלל "בין בבית ובין בשדה תעשה זילוף", משמע, דכלל לא עלה על דעתם לחלק בזה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי ממה שלא אמרו בית שמאי "בין בבית בין בשדה תשפך חבל", ומדלא אמרו בית הלל "בין בבית ובין בשדה תעשה זילוף", משמע, דכלל לא עלה על דעתם לחלק בזה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, לאו בתקלה פליגי. אלא מטעמא אחרינא אסרו בית שמאי. והא דחיישת לתקלה, שיטה שלישית היא. ואינה ענין למחלוקת בית שמאי ובית הלל כלל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, לאו בתקלה פליגי. אלא מטעמא אחרינא אסרו בית שמאי. והא דחיישת לתקלה, שיטה שלישית היא. ואינה ענין למחלוקת בית שמאי ובית הלל כלל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> </div></td></tr>
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%9B%D7%90_%D7%90&diff=93172&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:23:45Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים כא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכשאמר דבר זה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמי דורו: אין הלכה כמותך. <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>אין הכרעת</b> דעת <b style='font-size:20px; color:black;'>שלישית מכרעת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי ממה שלא אמרו בית שמאי "בין בבית בין בשדה תשפך חבל", ומדלא אמרו בית הלל "בין בבית ובין בשדה תעשה זילוף", משמע, דכלל לא עלה על דעתם לחלק בזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, לאו בתקלה פליגי. אלא מטעמא אחרינא אסרו בית שמאי. והא דחיישת לתקלה, שיטה שלישית היא. ואינה ענין למחלוקת בית שמאי ובית הלל כלל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. ותוספות כתבו דאף אי טעמייהו משום תקלה, כיון שלא גילו הראשונים דעתם שיש לחלק בכך, אין הלכה כמכריע. ו<b>רבינו חננאל</b> פירש ד"הכרעת שלישית" היינו דור שלישי. ששלשה דורות היו מזמן בית שמאי עד לרבי ישמעאל ברבי יוסי, כלומר, הכרעת תלמיד לאו הכרעה היא. עוד כתב בשם <b>רב האי</b>, דלא חשיב הכרעה אלא כשהשלישי מכריע לגמרי כדעת האחד, ונמצאת דעת המכריע דעת רבים נגד יחיד. אבל אם הכריע כמחצה מדברי זה ומחצה מדברי זה, אין זה מכריע.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו דאמרינן "תקלה עצמה - תנאי היא". דפליגי בה רבי ישמעאל ברבי יוסי ורבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל: חבית של תרומה שנשברה וכו', ואם לאו - רבי אליעזר אומר: תרד ותטמא, ואל יטמאנה ביד. ורבי יהושע אומר: יטמאנה ביד!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוסי בר חנינא: מחלוקת,</b> כשיש בתרומה שיעור סאה, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>נפלה לפחות ממאה סאה חולין טמאין</b>. לפי שאין התרומה בטלה ברוב חולין, עד שיהיו בחולין מאה שיעורים כמותה כנגדה. אבל בפחות מכך, הרי היא אוסרת את כל התערובת. ובכי האי גוונא איכא הפסד מרובה דחולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>נפלה</b> תרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>למאה</b> סאין <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין טמאין, לדברי הכל תרד</b> לתוכם <b style='font-size:20px; color:black;'>ותטמא, ואל יטמאנה ביד</b>. שהרי התרומה בטילה באחד ממאה. ואף אם תיפול לתוך החולין, יהיה מותר לזר לאוכלם. וכיון דליכא בזה הפסד, אסור לטמאותה בחנם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי: חבית שנשברה בגת העליונה, ותחתיה</b> שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>מאה</b> חביות <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין טמאין, מודה רבי אליעזר לרבי יהושע, שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה, יציל. ואם לאו, תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: מאי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> דקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"מודה רבי אליעזר לרבי יהושע"?</b> והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>"מודה רבי יהושע לרבי אליעזר", מיבעי ליה למיתני!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שכיון דלית בזה הפסד חולין, לכולי עלמא לא יטמאנה, כאמור לעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: איפוך</b>. והכי קתני "מודה רבי יהושע לרבי אליעזר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב הונא בריה דרב יהושע אמר: לעולם לא תיפוך</b>. ולא אסיפא קאי אלא ארישא. דהא דקתני "אם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל" - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא במאי עסקינן, בכלי שתוכו טהור וגבו טמא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא ניגזור</b> שלא יציל בתוכו את התרומה הטהורה, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא נגע גבו</b> הטמא של הכלי <b style='font-size:20px; color:black;'>בתרומה</b> ויטמאנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שמודה רבי אליעזר דלא חיישינן להכי, ומותר להציל בתוכו של הכלי, שהוא טהור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשכחת לה בכלי שנטמא במשקין. שכיון שאין טומאתו אלא מדרבנן, אם נטמא גבו לא נטמא תוכו. שהקלו חכמים בטומאתו, בשביל שיהיה בו היכר שאינו טמא אלא מדרבנן, כדי שלא יבואו לשרוף תרומה וקדשים שנטמאו על ידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק אור לארבעה עשר</B></center></span><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0001_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשניB-BכלBשעה"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שני - כל שעה</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שעה שמותר</b> לו לאדם <b style='font-size:20px; color:black;'>לאכול</b> מן החמץ בערב הפסח, הרי האדם <b style='font-size:20px; color:black;'>מאכיל</b> ממנו <b style='font-size:20px; color:black;'>לבהמה ולחיה ולעופות</b>. אבל בשעה שאסור לאכול מן החמץ, אף אסור להאכילו לבהמתו. משום שבכך הוא נהנה מן החמץ, וכבר אסור אז החמץ בהנאה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ויעוין ב<b>שפת אמת</b>, שהכריח בכונת רש"י, דאסור להאכיל אף בהמת הפקר משעה ששית. והוא על פי מה דיליף בירושלמי מקרא ד"לא יאכל חמץ", דאסור להאכיל לבהמת הפקר חמץ בפסח. וכן איתא ב<b>פרי חדש</b> סימן תמח, דגם בערב פסח משעה ששית איכא להאי איסור. ויעוין ב<b>לבוש</b> סימן תמח שכתב. דבבהמות הפקר אין האיסור מן התורה, אלא מדרבנן, משום דיש לו הנאה בכך שממלא את רצונו להשביע את הבהמה. ואסמכוה רבנן אקרא. וכן הוכיח ב<b>שו"ת פני יהושע</b> מרש"י לעיל (ה ב ד"ה שמע מינה). ויעוין עוד בשער הציון שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מוכר לנכרי</b> חמץ, בזמן שהוא מותר באכילה, ולא לאחר מכן. לפי שאף המכירה לנכרי היא בכלל הנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר בהנאתו</b>. ובגמרא מפרש למאי צריכא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כש<b style='font-size:20px; color:black;'>עבר זמנו</b> של היתר אכילת החמץ, דהיינו משש שעות ולמעלה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>בהנאת ו.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יסיק בו</b> אז את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תנור ו</b>את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>כירים!</b> ובגמרא יבואר מאי קא משמע לן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אין ביעור חמץ אלא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>שריפה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים</b>: יוצא אדם ידי חובת ביעור החמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>א</b>ף כשהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מפררו וזורה</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>לרוח, או</b> על ידי שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מטיל</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>לים</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ומבואר בחידושי <b>רבינו חיים הלוי</b>, דפליגי רבי יהודה וחכמים במהות חיוב "תשביתו". לרבי יהודה ודאי חל חיוב זה בחפצא דחמץ, שהוא טעון שריפה. אבל לחכמים, עיקרו הוא איסור עשה, שלא יהיה לבעלים חמץ ברשותם, וחובת גברא היא. אבל החזון איש (סימן קיז) כתב, דבין לחכמים ובין לרבי יהודה, שני ענינים אלו נכללים בעשה ד"תשביתו".</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>כל שעה שמותר לאכול, מאכיל</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודייקינן מינה: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא כל שעה שאינו מותר לאכול,</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו מאכיל!</b> שמזמן שנאסר החמץ באכילה, הרי הוא נאסר אף בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא מתניתין דלא כרבי יהודה</b>, אלא כרבי מאיר. <b style='font-size:20px; color:black;'>דאי</b> ל<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה, הא איכא</b> שעה <b style='font-size:20px; color:black;'>חמש,</b> דאף <b style='font-size:20px; color:black;'>דאינו אוכל</b> בה חמץ, הרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מאכיל!</b> שעדיין מותר אז החמץ בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכ<b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: רבי מאיר אומר: אוכלין</b> את החמץ בערב פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>כל חמש</b> שעות ראשונות של היום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושורפין</b> אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>בתחלת שש</b> שעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמן התורה אין נאסר החמץ אלא מתחלת שעה שביעית. וגזרו חכמים לאסור את אכילתו והנאתו מתחלת השעה הששית. לפי שאדם טועה בשעה אחת. וחיישינן שמא יטעה בשעה השביעית ויסבור שהיא הששית, ויעבור על איסור דאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אוכלין</b> חמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>כל ארבע</b> בלבד. גזירה משום יום המעונן, שיש לחוש בו לטעות של שתי שעות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותולין</b> את החמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>כל חמש</b>. שאין אוכלין ממנו, אבל עדיין אין צריך לשורפו. לפי שהוא עדיין מותר בהנאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושורפין בתחלת שש</b>. שאף על ההנאה גזרו בשעה ששית. מיהו לא החמירו בהנאה כבאכילה, ולא חששו בה כי אם לטעות של שעה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלכך, לא אתיא מתניתין כרבי יהודה. שהרי לדידיה, בשעה חמש אינו אוכל, אבל עדיין הוא מאכיל בה לבהמתו מן החמץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלא מאי</b>, מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר היא?</b> הא לדידיה זמן איסור האכילה וזמן איסור ההנאה שוים. ואכתי קשיא לישנא דמתניתין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דמאי <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> דקתני <b style='font-size:20px; color:black;'>"כל שעה שמותר לאכול מאכיל"?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"כל שעה שאוכל מאכיל"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מיבעי ליה</b> למיתני. שלשון "מותר לאכול, מאכיל", משמע שבשני בני אדם מיירי. וכל שעה שמותר לזה לאכול, מותר לחבירו להאכיל. ואילו לרבי מאיר, אף באותו אדם הוא כן. שכל זמן שהוא עצמו אוכל, הרי הוא מאכיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר עולא: מתניתין רבן גמליאל היא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: רבן גמליאל אומר</b>: חמצי <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין נאכלין כל ארבע</b> שעות בלבד! שחששו בהם חכמים לטעות של שתי שעות. אבל חמץ <b style='font-size:20px; color:black;'>תרומה</b> נאכל <b style='font-size:20px; color:black;'>כל חמש</b> שעות! שלפי שאסור להפסיד תרומה וקדשים, לא גזרו בהם חכמים אלא שעה אחת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובין תרומה ובין חולין, מותרים בהנאה כל חמש, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושורפין</b> אותם <b style='font-size:20px; color:black;'>בתחלת שש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן אית ליה לתנא דמתניתין. <b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר: כל שעה</b> חמש <b style='font-size:20px; color:black;'>שמותר</b> בה <b style='font-size:20px; color:black;'>לאכול לכהן בתרומה</b>, אף <b style='font-size:20px; color:black;'>הישראל מאכיל</b> בה <b style='font-size:20px; color:black;'>חולין לבהמה חיה ולעופות</b>. אבל לאחר מכן, כשכבר נאסר הכהן באכילת תרומה, אף נאסר הישראל בהנאת החולין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במתניתין: מאכיל לבהמה לחיה ולעופות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי למיתנא בהמה, ולמה לי למיתנא</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>חיה?</b> והא די אם ישמיענו התנא באחד מהם, שמותר להאכילם חמץ כל חמש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכא</b> לתרוייהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי תנא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בהמה"</b> בלבד, הוה אמינא דדוקא לבהמה מאכיל. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אי משיירא</b> מן החמץ אין דרכה להצניעו. ומאחר ד<b style='font-size:20px; color:black;'>חזי לה</b> הבעלים לחמץ ששיירה, יבערנו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חיה</b>, חיישינן דתשייר מן החמץ. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואי משיירא, קמצנעא לה</b> לחמץ ששיירה, ולא ימצאנו הבעלים ולא יבערנו, ויעבור עליו ב"בל ימצא". הלכך, <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא לא</b> יאכילנה אף קודם זמן האיסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי תנא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"חיה"</b>, הוה אמינא דדוקא לחיה מאכיל. <b style='font-size:20px; color:black;'>משום ד</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אי משיירא</b> מהחמץ, לא יעבור עליו הבעלים ב"בל יראה", דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהת מצנעא</b> לחמץ, ואין הוא נראה לעין (ואין הוא עובר אלא ב"בל ימצא" בלבד <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b>). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> <b>רש"י</b> (על פי הגירסא המובאת בגיליון). אבל <b>תוספות</b> כתבו, דאינו עובר כלל. כיון דאין ידוע היכן הוא החמץ, ואינו מצוי בידו. ולא קרינן ביה "לא ימצא". ויעוין ב<b>פרי חדש</b> סימן תלא שכתב בשיטתם, דכן הוא אף אליבא דאמת. דאף אם יודע שיש לו חמץ, אלא שמקומו אינו ידוע, אין עוברים עליו מן התורה. אבל ה<b>פני יהושע</b> פירש בדבריהם, דדוקא משום שכבר בדק בכל המקומות, ואף את החתיכה שמשיירת היא מצניעה עד שאין ידוע היכן היא, הוי ליה כמקום שספק אם מכניסים בו חמץ או לא. שבזה לכולי עלמא אין עובר. אבל אם לא בדק כלל, הוה ליה כודאי יש בו חמץ. (ומעין זה כתב ה<b>ר"ן</b>. וכן פירש ה<b>מהרש"ל</b> בדברי <b>תוספות</b>). והוכיח כדבריו, מהא דמייתו ראיה לדבריהם מהא דפריך לעיל (ו ב) "וכי משכחת לה ליבטלה". דמשמע דכל שלא מצא אינו עובר.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><span style='color:red;'>חסר טקסט</span>&nbsp; <small>(חברותא)</small></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בהמה זימנין דמשיירא ולא מסיק אדעתיה וקאי עליה בבל יראה ובבל ימצא אימא לא צריכא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>עופות למה לי איידי דתנא בהמה וחיה תנא נמי עופות: </b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומוכרו לנכרי: פשיטא לאפוקי מהאי תנא דתניא בית שמאי אומרים לא ימכור אדם חמצו לנכרי אלא אם כן יודע בו שיכלה קודם פסח ובית הלל אומרים כל שעה שמותר לאכול מותר למכור</b></span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0039_L2"></nowiki><nowiki name="דףBכאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot