https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98_%D7%91 2026-04-26T22:03:12Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98_%D7%91&diff=140867&oldid=prev 2020-09-06T14:40:52Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:40, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93169:rev-140867:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%98_%D7%91&diff=93169&oldid=prev 2015-06-30T13:23:39Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים יט ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: והרי מדרבנן נטמאים אף הכלים שנגעו במשקין טמאים. ועל אף שמן התורה אין המשקין מטמאים כלי, גזרו בהם אטו משקין דזב, כגון רוקו ומי רגליו, שהם אב הטומאה, ומטמאים אף אדם וכלים. מיהו, במקדש לא גזרו על הכלים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, אף לסכין היה ליטמאות מחמת המשקין &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שעל הבשר (שנטמאו מחמת המחט). ואין היא טהורה אלא מחמת שלא גזרו על טומאה זו במקדש. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וקא סלקא אדעתין שנגע המחט בסכין על ידי משקין. ואליבא דרבי עקיבא היא, דאמר טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא, ואף משקי בית מטבחיא מטמאים. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. והוסיף ה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt;, דסליק אדעתין כן, משום דאי בלא משקין, מה הוצרך התנא להשמיענו דהסכין טהור. הא סגי ליה למימר דהאדם טהור. אלא בהכרח, דאתא לאשמועינן, דליכא גזירת כלים במקדש. עוד כתב, דאף למאן דאמר &quot;משקי בית מטבחיא דכן&quot; אתי שפיר. למאי דמוקמינן לה למסקנה בהעבירה בנהר ומשקה טופח עליה. דההוא לא מיקרי משקה בית מטבחיא. ומדברי &lt;b&gt;בעל המאור&lt;/b&gt; נראה, שפירש בדעת המקשן, דמגזירת ספק כלים איירי. דקא סליק אדעתיה, דמטמאים אף כלים. משום דמספקינן לה בטומאת מת. ואהדר ליה רבא, דאין ספק כלים מטמאים אלא אוכלין ומשקין. משום דמספקא לן בהו רק בטומאת שרץ, ולא בטומאת מת. משום דהוי ספק ספיקא. דלמא לא נטמאו. ואף אם נטמאו דלמא לא נטמאו אלא בשרץ.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן, היה צריך רבי עקיבא לומר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;זכינו שאין טומאת ידים וכלים במקדש&quot;&lt;/b&gt;. ולמה אמר כן רק על הידים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא&lt;/b&gt; אמר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי בר חנינא: ידים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודם גזירת כלים נשנו!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כשהעידו עדות זו כבר נגזרה גזירת ידים, אך עדיין לא נגזרה טומאת הכלים שנגעו במשקין. ולכן לא התייחס רבי עקיבא אלא לגזירת ידים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבא&lt;/b&gt;: לא כן הוא. ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא תרוייהו&lt;/b&gt;, גזירת ידים וגזירת כלים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בו ביום&lt;/b&gt; (שגזרו י&quot;ח דבר, בעליית חנניה בן חזקיה בן גרון) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גזרו&lt;/b&gt; עליהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן&lt;/b&gt;: בו ביום גזרו על כל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הספר&lt;/b&gt;ים שבכ&quot;ד כתבי הקדש, שיהיה להם דין שני לטומאה, והרי הם פוסלין את התרומה. וגזרו זאת משום תקנת הספרים. לפי שהיו הכהנים מצניעין את התרומה אצל הספרים, והיו עכברים אוכלים את הספרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן גזרו על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הידים&lt;/b&gt; שאינן נטולות, שיפסלו את התרומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הטבול יום&lt;/b&gt; שפוסל את התרומה. (ופריך התם, הא טבול יום דאורייתא הוא. ומסקינן &quot;סמי מכאן טבול יום&quot;, ואינו מן המשנה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האוכלין והכלים שנטמאו במשקין&lt;/b&gt; טמאים, שהם פוסלים את התרומה. גזירה משום משקי הזב, שעושים את האוכלין והכלים לראשון לטומאה מן התורה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלמא, באותו היום גזרו גם על הידים וגם על הכלים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ואף על גב דגזירת ידים לקדשים קדמה הרבה לגזירת י&quot;ח דבר, ושלמה גזר בה, מכל מקום, גזירת כלים שהיא מי&quot;ח דבר, כבר נגזרה בימי רבי עקיבא. והיה לו לרבי עקיבא להתייחס גם אליה. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והדרא קושיין לדוכתה, דנימא רבי עקיבא &quot;זכינו שאין טומאת ידים וכלים במקדש&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אמר רבא: הנח לטומאת&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סכין, דאפילו בחולין נמי לא מטמא&lt;/b&gt;. ולאו דוקא במקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דהא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי סכין, דנגע&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי&lt;/b&gt; נגע?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אילימא דנגע בבשר&lt;/b&gt; הטמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא אין אוכל מטמא כלי&lt;/b&gt;, ואף לא מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא&lt;/b&gt; נימא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנגע במחט?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא אין כלי מטמא כלי&lt;/b&gt;. שלא גזרו אלא על הכלי שנטמא במשקה, אטו משקי הזב. והתם לא היו עם הבשר משקין כלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו הוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי מחט&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי עבידתיה?&lt;/b&gt; ואמאי חיישינן בה לטומאה?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי נימא ספק מחט&lt;/b&gt; היא, ולא ידעינן בה של מי היא, ואם היא טמאה או טהורה, והרי היא בכלל גזירת &quot;ספק כלים הנמצאים&quot; שהם טמאים מספק.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הא ליכא למימר הכי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא איתמר: רבי אליעזר ורבי יוסי בר חנינא&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חד&lt;/b&gt; מינייהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שגזרו בעלמא על כל רוק הנמצא, ואין ידוע מקורו, וטימאוהו. משום שמא הוא רוק של זב או של נדה, שהוא אב הטומאה. אבל בירושלים לא גזרו כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחד&lt;/b&gt; מינייהו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירושלים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שאף על גב שגזרו טומאה על סתם כלי שאין ידוע מהו, בירושלים לא גזרו עליו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, ליכא לאוקמא למחט שנמצאת בבשר, בסתם מחט. שהרי בירושלים היא טהורה אף מדרבנן. ואין הבשר נטמא כלל מחמתה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יהודה אמר רב&lt;/b&gt;: הכא במאי עסקינן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון שאבדה לו מחט&lt;/b&gt; שנגעה במת, ונעשתה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמא מת, והכירה&lt;/b&gt; עתה שזו היא המחט הנמצאת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בבשר&lt;/b&gt;. ומשום כך הבשר טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי בר אבין אמר&lt;/b&gt;: לעולם בספק מחט איירי. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכגון שהיתה&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פרה חסומה&lt;/b&gt; בפיה, וכך היא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באה מחוץ לירושלים&lt;/b&gt;. שודאי באה המחט מחוץ לירושלים. ודינה כדין ספק כלי שמחוץ לירושלים, שהוא טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא: רבי אלעזר ורבי יוסי בר חנינא, חד אמר לא גזרו על ספק הרוקין שבירושלים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחד אמר: לא גזרו על ספק הכלים שבירוש לים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רוקין&lt;/b&gt; - הא כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנינא&lt;/b&gt; להו במתניתין. וגם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלים&lt;/b&gt; הא כבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנינא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומבארת הגמרא תחילה את השאלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רוקין&lt;/b&gt; הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנינא&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: כל הרוקין שנמצאין בירושלים טהורין, חוץ משל&lt;/b&gt; הרוקין הנמצאים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוק העליון&lt;/b&gt;. לפי ששם היו מתקבצים הטמאים, כדי שלא לטמא את חבריהם. ותלינן שמהם באו הרוקין הנמצאים שם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא צריכא&lt;/b&gt; לאשמועינן, אלא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על גב דאיתחזק&lt;/b&gt; אותו המקום בירושלים, שעבר שם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זב&lt;/b&gt;, בכל זאת הרוק הנמצא שם טהור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ועתה מבארת הגמרא את השאלה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כלים&lt;/b&gt; הנמצאים בירושלים הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנינא&lt;/b&gt; שהם טהורים&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דתנן: כל הכלים הנמצאים בירושלים&lt;/b&gt;, אם נמצאו ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ירידה לבית הטבילה&lt;/b&gt;, הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ששתי דרכים היו מוליכות לבית הטבילה. באחת היו יורדים אליו, ובשניה היו עולים ממנו. וכלי הנמצא בדרך הירידה, ודאי טמא הוא. שמסתמא הוליכוהו לשם כדי להטבילו. ונפל קודם שהטבילוהו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שמע מינה, דוקא שם הם טמאין. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; כלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בעלמא&lt;/b&gt;, שנמצאו בשאר מקומות שבירושלים, הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורין.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וליטעמיך, אימא סיפא&lt;/b&gt; דמתניתין: אם נמצאו הכלים ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרך&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עליה&lt;/b&gt; מבית הטבילה, הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורין&lt;/b&gt;, דודאי נפלו שם לאחר שהטבילן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שמע מינה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; כלים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דעלמא,&lt;/b&gt; שנמצאו בשאר מקומות שבירושלים, הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאין.&lt;/b&gt; וקשיא מדיוקא דרישא אדיוקא דסיפא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; בהכרח, או רישא או סיפא, לאו בדוקא היא. ולכן הוצרכו להשמיענו, דדיוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דרישא&lt;/b&gt; ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוקא&lt;/b&gt; הוא. ורק הנמצאים בדרך ירידה טמאין. אבל בשאר ירושלים טהורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;דיוקא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סיפא לאו דוקא&lt;/b&gt; הוא. אלא נקט &quot;דרך עליה&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לאפוקי גזייתא&lt;/b&gt; (מבואות קטנים), שמלבד דרך העליה והירידה העיקריות, היו סמוכין לבית הטבילה עוד מבואות קטנים. שלפעמים היו יורדים בהם לבית הטבילה, ולפעמים היו חוזרים דרכם. וכלים שנמצאו שם טמאים. שהרי ספק הוא אם נפלו בדרכם לבית הטבילה, או בדרכם חזרה ממנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולרב, דאמר&lt;/b&gt; דאיירי מתניתין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;כגון שאבדה לו מחט טמא מת והכירה בבשר&quot;&lt;/b&gt;, אמאי אין הסכין והידים הנוגעות בה טמאות?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כיון דאמר מר: &quot;בחלל חרב&quot;&lt;/b&gt; כתיב, ודרשינן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חרב&lt;/b&gt; הנוגעת במת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא כחלל&lt;/b&gt;, ונעשית החרב אבי אבות הטומאה כמותו (והוא הדין לכל כלי מתכת) - אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדם וכלים נמי ליטמאו&lt;/b&gt; על ידי מחט זו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב אשי&lt;/b&gt;: הכא במאי עסקינן, בספק אם נגעו הסכין והידים במחט, ספק לא נגעו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומספק הן טהורות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זאת אומרת&lt;/b&gt;: כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עזרה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רשות הרבים היא&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והוי ליה&lt;/b&gt; ספק זה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספק טומאה ברשות הרבים. וכל ספק טומאה ברשות הרבים, ספיקו טהור&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל בבשר ודאי נגעו. ועל זה קאמר רבי עקיבא &quot;זכינו שאין טומאת ידים במקדש. דאילו הוה, היו הידים נטמאת מחמת הבשר שהוא ראשון. &lt;b&gt;רבינו פרץ&lt;/b&gt;.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ו&lt;b&gt;בעל המאור&lt;/b&gt; פירש, דודאי נגעה הסכין במחט. אלא שהמחט היא ספק טמאה. ולא הכיר בה בודאות שהיא המחט שנטמאה במת, אלא הדבר מסופק לו. וצריך עיון, אם כן למה הבשר טמא? הא ספק טומאה ברשות הרבים הוא. ויעוין ב&lt;b&gt;אור שמח&lt;/b&gt; שכתב לפרש כן מסברה דנפשיה. והוסיף, דהבשר טמא על פי מה שכתב ה&lt;b&gt;רמב&quot;ן&lt;/b&gt; בחולין, דאם נולד ספק הטומאה בקדשים, לא אמרינן דספיקו טהור. משום ד&quot;משמרת&quot; ודאי ליכא בהו, שהרי לא שמרן מספק טומאה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דקיימא לן: ספק טומאה ברשות היחיד ספיקו טמא. וגמרינן לה מסוטה, שאם קינא הבעל לאשתו ואחר כך הלכה ונסתרה עם פלוני, הרי היא אסורה לבעלה. ואף שספק הוא אם נטמאה או לא, עשתה התורה את ספיקה לודאי. כדכתיב, &quot;והיא נטמאה&quot;. והתם רשות היחיד הוי. שהרי לא היו שם כי אם האיש והאשה. שאם היה שם עוד אדם, שוב אין זו סתירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכאן למדנו שכל ספק טומאה ברשות היחיד, עשאו הכתוב כודאי טומאה. אבל ספק טומאה ברשות הרבים, הרי הוא כודאי טהור. משום דלא דמיא לספק סוטה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף העזרה היא רשות הרבים. לפי שכל מקום שיש בו יותר משני אנשים, הרי הוא חשוב רשות הרבים לענין טומאה. משום ששוב לא דמי לספק סוטה. ומשום כן, בספק אם נגעו הסכין והידים במחט הטמאה שבעזרה, הרי הן טהורות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: מזה שטיהר רב אשי משום שהעזרה היא רשות הרבים, משמע, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; אי הוה ספק זה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברשות היחיד, ספיקו טמא הוא.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשיא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכדי&lt;/b&gt;, הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;האי&lt;/b&gt; סכין שספק נגע ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחט&lt;/b&gt;, דבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין בו דעת לישאל הוא&lt;/b&gt;. שהרי אין בסכין דעת לבא ולשאול על עצמה, אם טהורה היא או לא. ולא ילפינן מסוטה אלא על ספק אם נגע האדם בשרץ או לא. שהאדם יש בו דעת לישאל על עצמו אם הוא טהור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל דבר שאין בו דעת לישאל, בין ברשות הרבים ובין ברשות היחיד&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ספיקו טהור&lt;/b&gt;, דלא דמיא לספק סוטה שהוא על האשה, שיש בה דעת לישאל. וכל מה דלא דמי לסוטה, ספיקו טהור. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; תימא, הא איצטריך לאוקמא ברשות הרבים משום ידים, שהרי יש בו דעת לישאל, וספיקו ברשות היחיד טמא. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: ספק זה שבסכין, חשיב כספק בדבר שיש בו דעת לישאל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משום דהוי ספק טומאה הבאה בידי אדם&lt;/b&gt;. שהרי לא מעצמה נגעה הסכין בבשר, אלא האדם האוחז בה הגיעה במחט הטמאה. הלכך אי הוי ספק זה ברשות היחיד, היה ספיקו טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0036_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBכB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot