https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%97_%D7%90פרשני:בבלי:פסחים יח א - היסטוריית גרסאות2026-05-14T10:08:13Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%97_%D7%90&diff=140864&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:40:31Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:40, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l68">שורה 68:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 68:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98091:rev-140864:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%97_%D7%90&diff=98091&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:10:17Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:10, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בטלו</b> המים <b style='font-size:20px; color:black;'>במעיה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> מתורת מי חטאת, לפי שאין הם ראויים להזאה, וכבר אין שמם עליהם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> הלכך, אין הם מטמאים. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בטלו</b> המים <b style='font-size:20px; color:black;'>במעיה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> מתורת מי חטאת, לפי שאין הם ראויים להזאה, וכבר אין שמם עליהם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> הלכך, אין הם מטמאים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ודוקא במעיה בטלו. אבל בפיה לא בטלו. והא דתנן כל העופות פוסלים במי חטאת (מחמת שהיו המים בפיהם), אין זה אלא קודם קידוש. דכיון שהיו המים בפיהם תו לא הוו מים חיים. או משום דחשיב כנעשית בהם מלאכה. אבל הכא איירי לאחר קידוש המים באפר, דתו לא פסלי בהם מלאכה. <b>תוספות</b>. ואף למה שפירש רש"י בחולין (סב א) דמשום תערובת הרוק הם נפסלים, מכל מקום בגופיהו דמים ליכא פסול. אלא שאי אפשר להזותם, מחמת הרוק במעורב בהם. הלכך עדיין תורת מי חטאת עליהם לענין טומאה. <b>רבינו</b> <b>פרץ</b>. וה<b>ר"ן</b> ו<b>רבינו דוד</b> כתבו, דלעולם אף בפיה בטלו מטומאת מי חטאת. ויש לומר דפליגי על תירוץ <b>רבינו פרץ</b>, ואית להו, דכיון דנפסלו מהזאה אית בהו היסח הדעת. ושוב הוי פסול בגופם. ה<b>מגיה</b> שם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. <b>ותוספות</b> כתבו דנפסלו משום היסח הדעת. עוד הביאו מתוספתא, דבמי פרה כתיב "למשמרת". יצאו אלו ששתתה מהם הפרה, שכבר אינם "למשמרת".</span> </span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ודוקא במעיה בטלו. אבל בפיה לא בטלו. והא דתנן כל העופות פוסלים במי חטאת (מחמת שהיו המים בפיהם), אין זה אלא קודם קידוש. דכיון שהיו המים בפיהם תו לא הוו מים חיים. או משום דחשיב כנעשית בהם מלאכה. אבל הכא איירי לאחר קידוש המים באפר, דתו לא פסלי בהם מלאכה. <b>תוספות</b>. ואף למה שפירש רש"י בחולין (סב א) דמשום תערובת הרוק הם נפסלים, מכל מקום בגופיהו דמים ליכא פסול. אלא שאי אפשר להזותם, מחמת הרוק במעורב בהם. הלכך עדיין תורת מי חטאת עליהם לענין טומאה. <b>רבינו</b> <b>פרץ</b>. וה<b>ר"ן</b> ו<b>רבינו דוד</b> כתבו, דלעולם אף בפיה בטלו מטומאת מי חטאת. ויש לומר דפליגי על תירוץ <b>רבינו פרץ</b>, ואית להו, דכיון דנפסלו מהזאה אית בהו היסח הדעת. ושוב הוי פסול בגופם. ה<b>מגיה</b> שם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. <b>ותוספות</b> כתבו דנפסלו משום היסח הדעת. עוד הביאו מתוספתא, דבמי פרה כתיב "למשמרת". יצאו אלו ששתתה מהם הפרה, שכבר אינם "למשמרת".</span> </span></div></td></tr>
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%97_%D7%90&diff=93166&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:23:33Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים יח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בטלו</b> המים <b style='font-size:20px; color:black;'>במעיה</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> מתורת מי חטאת, לפי שאין הם ראויים להזאה, וכבר אין שמם עליהם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> הלכך, אין הם מטמאים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> ודוקא במעיה בטלו. אבל בפיה לא בטלו. והא דתנן כל העופות פוסלים במי חטאת (מחמת שהיו המים בפיהם), אין זה אלא קודם קידוש. דכיון שהיו המים בפיהם תו לא הוו מים חיים. או משום דחשיב כנעשית בהם מלאכה. אבל הכא איירי לאחר קידוש המים באפר, דתו לא פסלי בהם מלאכה. <b>תוספות</b>. ואף למה שפירש רש"י בחולין (סב א) דמשום תערובת הרוק הם נפסלים, מכל מקום בגופיהו דמים ליכא פסול. אלא שאי אפשר להזותם, מחמת הרוק במעורב בהם. הלכך עדיין תורת מי חטאת עליהם לענין טומאה. <b>רבינו</b> <b>פרץ</b>. וה<b>ר"ן</b> ו<b>רבינו דוד</b> כתבו, דלעולם אף בפיה בטלו מטומאת מי חטאת. ויש לומר דפליגי על תירוץ <b>רבינו פרץ</b>, ואית להו, דכיון דנפסלו מהזאה אית בהו היסח הדעת. ושוב הוי פסול בגופם. ה<b>מגיה</b> שם.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. <b>ותוספות</b> כתבו דנפסלו משום היסח הדעת. עוד הביאו מתוספתא, דבמי פרה כתיב "למשמרת". יצאו אלו ששתתה מהם הפרה, שכבר אינם "למשמרת".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך</b> דדוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>טומאת משקין לטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>כלים הוא דהדר ביה</b> רבי יהודה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל ב</b>טומאת משקין לטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלין</b> לא הדר ביה, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכרבי יוסי ורבי שמעון סבירא ליה,</b> דמדאורייתא היא, קשיא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי בטלו</b> המים <b style='font-size:20px; color:black;'>במעיה לגמרי</b> מתורת טומאה? <b style='font-size:20px; color:black;'>נהי ד</b>שוב אין להם <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה חמורה</b> כאב הטומאה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא מטמאו</b> אדם וכלים, אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה קלה</b> של ראשון לטומאה עדיין תהיה להם. ואוכלין <b style='font-size:20px; color:black;'>מיהא ניטמאו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אף אם עתה שוב אינם נחשבים "מי חטאת", עדיין שם מים עליהם. והרי קודם לכן היו מי חטאת. ונטמאו המים הרגילים מחמת נגיעתם בעצמם כשהיו "מי חטאת". שאין לך נגיעה גדולה מזו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> וכשנסתלק מהם שם מי חטאת, הרי הם כמשקין שנגעו במי חטאת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> ויש להם לטמאות את הבשר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. ותמה עליו <b>רבינו פרץ</b>, דמעולם לא מצאנו נגיעה בעצמן. ולכאורה תמוהים דבריו. דהא איתא בחולין עג להדיא, דכל דבר טמא חשיב כנוגע בעצמו. ואולי כונתו, משום דהוי מגע בית הסתרים, וכמבואר בחולין שם. ואף דאיכא מאן דפליג התם בהאי סברה, וסבר דחיבורי אוכלין לאו מגע בית הסתרים הוא, משום דכמאן דמיפרתי דמי, אפשר דמשקין שאני. <b>חידושי רבי</b> <b>שמוא ל</b>. עוד יש לומר, דפליג על <b>רש"י</b>, משום דאין מגע מי נדה מטמא, כשהוא לצורך הזאה, וכדכתבו ה<b>תוספות</b> בנדה (ט א). ואם כן, מה שהמים נוגעים בעצמם, לעולם הוא צורך הזאה. <b>דברי יחזקאל</b>, סימן א.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ודנו האחרונים, אימת נטמאים המים מחמת הנגיעה בטומאה קלה. ה"<b>יפה עינים</b>" נקט כדבר פשוט, דרק לאחר הבליעה חלה טומאת המגע. ולא נתבאר טעמו. ויעוין ב<b>דברי יחזקאל</b> שם שצידד כן. משום שכל זמן שעדיין לא נפסלו, אית בהו טומאה חמורה דמי חטאת, "ושבעה לה טומאה". לפיכך אין מקום לטומאה הקלה לחול. אלא דמסיק, דלא יתכן לומר כן אלא בשיטות ה<b>ראשונים</b>, דנפסלו המים כבר בפיה. אבל לשיטת <b>תוספות</b>, דעד שלא נבלעו במעיה אינם נפסלים, לא יתכן דאז הם נטמאים במגע. דהרי טומאה בלועה היא, ואינה מטמאה. כדאיתא בחולין עא. והעלה, דמצד אחר יש לומר דלא חלה הטומאה הקלה אלא בפיה. לפי שעד אז המים ראויים להזאה. ונמצא דמגעם בעצמם הוא צורך מי חטאת. וכבר כתבו ה<b>תוספות</b> בנדה (ט א), דאין מי חטאת מטמאים, אלא בנגיעה שאינה צורך הזאה. אבל משבאו בפיה, אף שעדיין לא נפסלו, מכל מקום כבר אינם עומדים להזאה, ושוב לא חשיב המגע כצורך הזאה. (ויש להוסיף, על פי המבואר ב<b>ראשונים</b>, דבפועל הם פסולים להזאה משום תערובת רוק. אלא שלא בטלה עדיין מהם תורת מי חטאת, לפי שאין פסולם מחמת עצמם).&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. ותוספות כתבו, דיש להם טומאה קלה משום הכלל, ד"כל שסופו לטמא טומאה חמורה לא בעי הכשר שרץ". כלומר, כל דבר שטמא טומאה חמורה ומטמא אדם לטמא בגדים, חלה בו נמי טומאה קלה כטומאת אוכלים שנטמאו בשרץ. ולכך אף שפרחה מהמים הטומאה החמורה ד"מי חטאת", לא פרחה מהן טומאת משקין הקלה. וה<b>ר"ש</b> בפרה מיאן בפירוש זה. משום דאין כאן סופו ליטמא. שהרי השתא כבר נפסלו ממי חטאת. מיהו ה<b>תוספות</b> כתבו, דאף בכהאי גוונא יש להם טומאה קלה. כיון שמתחלה היה סופן לטמא טומאה חמורה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא, שמע מינה, אין משקין מטמאים אוכלים מן התורה. והדר ביה רבי יהודה לגמרי מטומאת משקין לטמא אחרים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שמדרבנן מיהא מטמאים, לא גזרו חכמים אלא במשקין דעלמא. אבל הכא לא גזרו. משום דמילתא דלא שכיחא הוא, שתשתה הפרה מי חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: לעולם לא הדר רבי יהודה בטומאת משקין לטמא אוכלין. אלא סבר דמדאורייתא היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בטלו במעיה"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי?</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בטלו מטומאה חמורה</b>. ששוב אין בהם תורת אב הטומאה דמי חטאת, לטמא אדם וכלים. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל טומאה קלה</b> דראשון לטומאה יש להם, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאו</b> אוכלין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: מדקאמר רבי יהודה כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל דתנא קמא</b> פליג ו<b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, טומאה חמורה נמי</b> יש למים במעיה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאו</b> אף אדם וכלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא ליכא למימר הכי. ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"בשרה טמא"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני.</b> ומשמע שאף לתנא קמא אין הם אלא ראשון לטומאה, ואינם מטמאים אלא בשר. אבל כלים ואדם אינם מטמאים. מכלל, דרבי יהודה סבר שאף טומאה קלה אין להם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כולה</b> מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b> היא. <b style='font-size:20px; color:black;'>וחסורי מיחסרא, והכי קתני</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פרה ששתתה מי חטאת, בשרה טמא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים</b>, ב<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה קלה,</b> שהמים מטמאים דוקא את הבשר. לפי שאין טומאתם אלא כדין משקין שנגעו במי חטאת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה חמורה</b> דאב הטומאה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> מטמאים. משום <b style='font-size:20px; color:black;'>שרבי יהודה אומר: בטלו</b> המים ש<b style='font-size:20px; color:black;'>במעיה</b> מתורת מי חטאת, ואין דינם אלא כראשון לטומאה, שאינו מטמא אלא אוכלין ומשקין, ולא אדם וכלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי אמר: לעולם בטלו</b> המים <b style='font-size:20px; color:black;'>במעיה לגמרי</b> מתורת טומאה. ואף את הבשר אינם מטמאים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> ובשיטת חכמים דפליגי, כתב <b>מהר"ם</b> <b>חלאווה</b>, דאית להו דאכתי טומאת מי חטאת עליהם, ולא בטלו במעיה. ומה דקתני "בשרה טמא", נקיט כן משום רבותא דרבי יהודה, דמטהר אף בבשר. אבל לחכמים, הרי הם מטמאים אף אדם וכלים. <b>רש"ש</b> פרה פרק ט משנה ה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודקשיא לך, ראשון לטומאה מיהא ליהוי על ידי נגיעתם בעצמם. לא קשיא. <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דהוה ליה</b> המים שבמעיה <b style='font-size:20px; color:black;'>משקה סרוח</b>, שאינו מקבל טומאה ואינו מטמא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> כדתניא בתורת כהנים: "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי" - פרט למשקה סרוח. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> ואף דמי חטאת שנפסלו מטמאים מדרבנן טומאה חמורה (<b>רש"י</b> פרק ח דפרה משנה ב), צריך לומר דהכא גרע. משום שבטלו ממי חטאת לגמרי. מיהו מ<b>תוספות</b>, לא נראה כן. שהרי כתבו דאין פסולם אלא משום היסח הדעת. אלא צריך לומר דבמילתא דלא שכיחא לא גזרו. <b>רש"ש</b>.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> ומובאת דרשה זו ב<b>תורת כהנים</b>, בשם רבי אליעזר. אבל חכמים פליגי עליה התם, ואמרו לו: אין משקה יוצא לא לידי עופות ולא לידי בהמה. ודעת ה<b>ראב"ד</b> שם, ובהשגות בפרק ב מטומאת אוכלין הלכה כא, דפליגי במשקה שנפסל לאדם ועדיין ראוי לשתית בהמה, האם הוא מקבל טומאה. מיהו כתב ב<b>פירושו לתורת כהנים</b>, דרבי יהודה הכא אזיל אפילו כחכמים. משום דגרע טפי מסרוח בעלמא. לפי שכבר נתעכל במעיה, והוי כפרש. ולפי זה, צריך לומר בדעת חכמים דרבי יהודה, דכל שלא עבר מעת לעת לא חשיב עיכול. וה<b>רמב"ם</b> שם הלכה יד, פסק מכח האי דרשה, דמשקה שנסרח אינו מקבל טומאה. והיינו כרבי אליעזר. אבל בהלכה כא שם כתב, דאם נטמא המשקה ואחר כך נסרח, הרי זה בטומאתו לעולם. "שאין המשקה יוצא על ידי הכלב לעולם". והיינו כרבנן. וכתב ה<b>כסף משנה</b> שם לבאר שיטתו בכמה אופנים. ולבסוף אסיק, דלא באו חכמים לחלוק על רבי אליעזר, אלא לפרש דרבי אליעזר איירי בנסרח ואחר כך נטמא. אבל בנטמא ואחר כך נסרח לא פקעה טומאתו. ופסק הרמב"ם כתרוייהו. ולפי זה צריך עיון, הא כאן נטמאו המים בטומאה קלה על ידי נגיעתן בעצמן קודם שנסרחו, ולכולי עלמא לא פקעה לה טומאה (אם לא דנפרש דהכא לאו משום דרשה ד"אשר ישתה" הוא, אלא משום שכבר נתעכל, וכמו שפירש ה<b>ראב"ד</b> בתורת כהנים). מיהו, לשיטת <b>תוספות</b> דלאו משום נגיעה בעצמם הוא דמיטמאו, אלא משום דסופו לטמא טומאה חמורה, אתי שפיר. דיש לומר, דדוקא קבלת טומאה שבאה על ידי מגע בדבר טמא, לא נפקעת על ידי שנסרח המשקה. אבל בטומאה הבאה מחמת דין עצמי של המשקה, יודה ה<b>רמב"ם</b> דפקעה כשנסרח המשקה. משום שכל רגע ורגע צריכה הטומאה סיבה מחודשת שתחול. <b>דברי יחזקאל</b>. עוד כתב שם ליישב על פי המבואר בהערה 4, דאין המים מיטמאים בנגיעה אלא לאחר הבליעה ושוב הוה כנסרח ואחר כך נטמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ורבי שמעון אומרים</b>: ספק טומאת משקין, <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>טמא <b style='font-size:20px; color:black;'>אוכלין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טמאין</b> מספק. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>טמא <b style='font-size:20px; color:black;'>כלים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>טהורין</b> מספק. לפי שהמשקין מטמאים אוכלין מן התורה. אבל אינם מטמאים כלים אלא מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר בר חנה אמר ריש לקיש: רבי יוסי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בשיטת רבי עקיבא רבו אמרה. דדריש</b> רבי עקיבא, מאי דכתיב באוכל שנפל לכלי שנטמא בשרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>"י</b>ִ<b style='font-size:20px; color:black;'>ט</b>ְ<b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>ָא"</b>, פירושו <b style='font-size:20px; color:black;'>"י</b>ְ<b style='font-size:20px; color:black;'>ט</b>ַ<b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>ֵא"</b> אחרים. והכי נמי דרש רבי יוסי במשקין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: בו ביום</b> שמינו את רבי אלעזר בן עזריה לנשיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>דרש רבי עקיבא</b>: כתיב בשרצים <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכל כלי חרש אשר יפל מהם אל תוכו</b> כל אשר בתוכו יטמא ואותו תשברו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אומר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"טמא", אלא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"יטמא"</b>. ודרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>יטמא אחרים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף שהכלי אשר נטמא בשרץ הוא ראשון לטומאה, והאוכל שבתוכו אינו אלא שני, <b style='font-size:20px; color:black;'>לימד על ככר שני שעושה</b> משקה אחר במגעו ל<b style='font-size:20px; color:black;'>שלישי</b> לטומאה, ואפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>בחולין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>רבי יוסי שהלך בשיטתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> במשקין <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דריש?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מהא דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא"</b>, ולא כתיב "טמא", דרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>יטמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא</b> אוכלין אחרים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת אוכלין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתה אומר</b> לפרש במשקין, "יטמא"</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא</b> אוכלין אחרים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת אוכלין</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או אינו אלא לטמא</b> משקין אחרים <b style='font-size:20px; color:black;'>בטומאת משקין!?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת: לא כך היה!</b> אין לפרש את הכתוב בדרך זו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"לא כך היה"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>: לא יתכן לפרש את הכתוב הכי, משום ש<b style='font-size:20px; color:black;'>לא מצינו טומאה</b> (דבר טמא) <b style='font-size:20px; color:black;'>שעושה</b> טומאה <b style='font-size:20px; color:black;'>כיוצא בה</b>, כדדרשינן לקמן מ"יטמא", דאין עושה כיוצא בו טמא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> שאין אוכל מטמא אוכל, ואין משקה מטמא משקה. אלא אוכל מטמא רק משקה, ומשקה מטמא רק אוכל. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. ו<b>תוספות</b> כתבו דהכונה היא לדרשא דלעיל (יד א), "הוא טמא, ואין עושה כיוצא בו טמא". אלא שכתבו, דלפירוש זה לא גרסינן להא דאיתא לקמן בעמוד ב, "וכי מהכא נפקא, מהתם נפקא". אבל <b>רבינו דוד</b> כתב לקיים הגירסא אף לפי פירושם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבינא אמר: מגופיה דקרא נמי</b> מוכח כן. ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא מצית אמרת, "יטמא"</b> היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא</b> אחרים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת משקין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי סלקא דעתך</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"יטמא"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כתיב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> דקרא (אצל טומאת משקין), היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא טומאת משקין</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>"יטמא"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כתיב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> דקרא (אצל טומאת אוכלין), <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי</b> פירושו <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא טומאת משקין</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. דהא ליכא לאוקמא באוכלין, לפי שאין אוכל מטמא אוכל. ולתוספות (הובאו בהערה 9) אי אפשר לפרש כן. שהרי השתא קיימינן לולא דרשה ד"הוא טמא". אלא יש לפרש, דאם "יטמא" דסיפא אתא לטומאת משקין נמי, וטומאה עושה כיוצא בה. אף "יטמא" דרישא הוא בין לטמא אוכלין ובין למשקין. ואם כן ניערבנהו. <b>רבינו פרץ</b>. והוסיף להקשות, הא מאחר דהשתא קיימינן לולא דרשה ד"הוא טמא", אף דשמעינן דחלוקים הם, מכל מקום מנלן דאוכל מטמא משקה ומשקה מטמא אוכל? דלמא איפכא. דאוכל מטמא דוקא אוכל, ומשקה דוקא משקה. ותירץ, דמסברה יש לנו טפי לומר דאין טומאה עושה כיוצא בו מאשר לומר איפכא, דעושה דוקא כיוצא בה. שהרי כן מצינו בכלי, שמטמא אחרים ולא מטמא כלי אחר. (וצריך עיון, הלא גם על ידי משקה ראשון אינו נטמא. ובהכרח דלאו משום דאין עושה כיוצא בו. אלא דין הוא בכלים דאינם נטמאים אלא על ידי אב הטומאה). וה<b>ר"ן</b> כתב מכח קושיה זו, דאף רבינא מודה לדרשת "הוא טמא". אלא קאמר לרב פפא, דאין צריך ללמוד מאוכלין למשקין, דאין טומאה עושה כיוצא בה. אלא במשקין עצמם מוכרח כן מגופא דקרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן, למה חילקן הכתוב וכתב פעמיים "יטמא", לטומאת משקין לחוד, ולטומאת אוכלין לחוד?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ניערבינהו וניכתבינהו</b> יחד. וליכתוב הכי: <b style='font-size:20px; color:black;'>"מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים, וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"יטמא"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למה לי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> שמע מינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>"יטמא"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כתיב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רישא</b> באוכלין טמאים, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא</b> אחרים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת משקין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>"יטמא"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>כתיב ב<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> במשקין טמאים, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא</b> אחרים ב<b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת אוכלין</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא</b> יטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>את</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הכלים</b>. ואמאי קאמר רבי יוסי דטומאת משקין לטמא כלים אינה דאורייתא, וספיקה טהור?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: ליכא למימר הכי. שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו קל וחומר הוא</b> שאינם מטמאים כלים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה כלי, שמטמא</b> את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>משקה, אין מטמא כלי</b> אחר (כדדריש לקמן),</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משקין הבאין מחמת כלי</b> (שהרי הכתוב מדבר במשקין שנטמאו על ידי כלי שנטמא בשרץ), <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין שלא יטמאו את הכלים?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא יתכן שיהיה המשקה חמור יותר מהכלי שטימא אותו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;11&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;11.&nbsp;</b> ואם תאמר, אף משקין הבאים מחמת אוכל לא יטמאו אוכלין מהאי קל וחומר. מה אוכלין שמטמאים משקים אינם מטמאים אוכלים, משקים הבאים מחמתם אינו דין שלא יטמאו אוכל?! ויש לומר, דמה שאין אוכל מטמא אוכל, אין זה מחמת שהוא קל. אלא משום שאין טומאה עושה כיוצא בה. אבל מה שכלי אינו מטמא כלי, הרי זה מחמת שהוא קל, ואינו אב הטומאה. שאין כלי נטמא אלא מאב הטומאה. <b>תוספות</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואימא, כי לא מטמאו</b> המשקין את הכלים, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>משקין הבאין מחמת כלי</b>. משום שאינם חמורים יותר מהכלי שנטמאו מחמתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל משקין הבאין מחמת שרץ</b> (שנטמאו בשרץ גופו והרי הם ראשונים לטומאה), <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי ד</b>חמירי טפי מכלים שנטמאו בשרץ, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאו</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>כלים</b>. </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0033_L2"></nowiki><nowiki name="דףBיחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot