https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%96_%D7%90 2026-04-26T20:23:29Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%96_%D7%90&diff=140862&oldid=prev 2020-09-06T14:40:15Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:40, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l79">שורה 79:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 79:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93164:rev-140862:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%96_%D7%90&diff=93164&oldid=prev 2015-06-30T13:23:30Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים יז א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואמר רב: אישתבש כהני!&lt;/b&gt; שטעו בדבר זה. שהרי הרביעי בקודש פסול מקל וחומר, כדאיתא לקמן (יח ב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקשיא, הא משקין אין להם טומאה מן התורה. ואם כן, בדין טיהרו הכהנים את היין ואת השמן. שהרי משקין הם. ואמאי קאמר רב שטעו הכהנים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף אם נאמר, שבימי חגי הנביא כבר גזרו חכמים על טומאת המשקין, ובדק חגי את הכהנים אף בטומאות דרבנן, נמי קשיא. שהרי במשקין שבעזרה לא גזרו, משום הפסד קדשים. וכדאמר יוסי בן יועזר איש צרידה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מידי הוא טעמא&lt;/b&gt; (הרי כל הקושיא אינה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא ל&lt;/b&gt;פי דברי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב&lt;/b&gt;, דאמר &quot;דכן ממש&quot; ואמר נמי &quot;אישתבש כהני&quot;. ולשיטתו של רב לא קשיא מידי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;משקי בית מטבחייא&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תני&lt;/b&gt; בדברי יוסי בן יועזר. שרק במים ובדם שבבית המטבחיים לא גזרו טומאה. אבל על משקי בי מדבחייא (משקי המזבח), כגון יין ושמן הנסכים, גזרו חכמים טומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקרא דחגי, בהכרח איירי בטומאות דרבנן. שהרי כתיב שם שהלחם מטמא את הנזיד, והיין מטמא את השמן. והלא אין אוכל מטמא אוכל, ולא משקה מטמא משקה מן התורה, אלא מדרבנן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;הלכך, שפיר קאמר רב &quot;אישתבש כהני&quot;. שהרי מדרבנן מיהא היה להם לטמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא: רב אמר: אישתבש כהני&lt;/b&gt;. כי מה שאמרו על הרביעי בקודש שאינו טמא, טעות היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר: לא אישתבש כהני&lt;/b&gt;. וכדין השיבו דאינו טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב אמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;אישתבש כהני&quot;&lt;/b&gt;, משום דעל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביעי בקדש בעא&lt;/b&gt; חגי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מינייהו&lt;/b&gt;, אם הוא טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהשרץ הוא אב הטומאה. והלחם הוא ראשון. והנזיד הוא שני. והיין הוא שלישי. והשמן והמאכל הם רביעיים. והא דקתני &quot;ואל השמן ואל כל מאכל&quot;, לצדדים קאמר. שהיין נגע בשמן או במאכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;שגו בכך ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה&lt;/b&gt; שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל אמר: &quot;לא אישתבש כהני&quot;&lt;/b&gt;, משום שאין השמן והמאכל אלא חמישי בקודש, כדמפרש בסמוך. ועל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמישי בקדש בעא&lt;/b&gt; חגי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מינייהו&lt;/b&gt; אם הוא טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אם כן, שפיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמרו ליה&lt;/b&gt; שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהור.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא לרב&lt;/b&gt; דאמר &quot;רביעי בקודש בעא מינייהו&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו דכתיב&lt;/b&gt; בקרא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעה&lt;/b&gt; דברים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחם, ונזיד, ויין, ושמן&lt;/b&gt; או מאכל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לשמואל&lt;/b&gt; דאמר &quot;חמישי בקודש בעא מינייהו&quot; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמישה&lt;/b&gt; דברים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא ליה?&lt;/b&gt; והא לא כתיב אלא ארבעה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומכאן הקשו &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; לפירוש &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; (דמפרש ד&quot;שמן או כל מאכל&quot; קאמר), נימא לשמואל דהמאכל קבל טומאה מהשמן והרי הוא חמישי. ויש ליישב, דאם כן ישתבש מה שענו בטמא נפש דמטמא. דמשמע דקאי על כל מה דכתוב לעיל. &lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אמר לך שמואל, וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי כתיב&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ונגע כנפו&lt;/b&gt; אל הלחם&quot;, דתשמע מיניה שהשרץ שבכנף בגדו נגע בלחם ונעשה הלחם ראשון?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ונגע בכנפו&lt;/b&gt; אל הלחם&quot; כתיב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשמע, שהכנף עצמה לא נגעה בלחם. אלא נגעה בדבר אחר, ועשאתו ראשון. ונגע הלחם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה שנגע בכנפו&lt;/b&gt;, ונעשה שני. נמצא הנזיד שלישי, והיין רביעי, והשמן או המאכל חמישיים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;: כתיב בתריה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויאמר חגי: אם יגע טמא נפש בכל אלה, היטמא?&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ויענו הכהנים ויאמרו: יטמא&quot;&lt;/b&gt;!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקא סליק אדעתין, ששאלם על טמא מת שטימא קדשים באותו סדר האמור בשרץ. שנגע טמא מת בלחם, והלחם בנזיד, והנזיד ביין, והיין בשמן - האם נטמא השמן או לא. דבכהאי גוונא השמן הוא רביעי. ושפיר השיבוהו דהוא טמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואסקינן לקושיין: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא לשמואל&lt;/b&gt;, הכא ודאי לא אישתבש כהני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדהכא לא אישתבש, התם&lt;/b&gt; (בשאלת חגי הראשונה לגבי שרץ) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נמי לא אישתבש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לרב&lt;/b&gt;, הרי בשתי השאלות שאלם על רביעי בקודש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם כן תיקשי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא הכא&lt;/b&gt; גבי שרץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאישתבש&lt;/b&gt; כהני, והשיבו שהשמן טהור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאי שנא התם גבי&lt;/b&gt; טמא מת, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא אישתבש&lt;/b&gt;, והשיבו כדין שהשמן טמא? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: בקיאין הן&lt;/b&gt; הכהנים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בטומאת מת&lt;/b&gt;, ולכך לא נשתבשו בה. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין בקיאין הן בטומאת שרץ,&lt;/b&gt; ולכך טעו בה לומר, שאין השלישי עושה בה רביעי בקדש.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבינא אמר: התם&lt;/b&gt; בטומאת שרץ, היה השמן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביעי&lt;/b&gt; לטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא&lt;/b&gt; בטומאת מת, היה השמן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלישי&lt;/b&gt; בקדש. דהא דכתיב &quot;אם יגע טמא נפש&quot;, לא בטמא מת איירי, אלא במת עצמו. והוא אבי אבות הטומאה. והלחם שנגע בו נעשה אב הטומאה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נמצא הנזיד ראשון, והיין שני, והשמן שלישי. וסברו הכהנים דשלישי בקדש טמא, אבל לא רביעי. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. והקשו &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;, הא קיימא לן, דכל דבר שאין לו טהרה במקוה אינו נעשה אב הטומאה. ותירצו, דלא חשיב אב לענין שיטמא אדם וכלים. אבל לענין שיעשה את הנוגע בו לראשון, שפיר חשיב אב. אבל לפירוש &lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt; אין צורך בזה. אלא סגי דהלחם נעשה ראשון. והיין או השמן שניים, והמאכל הוא שלישי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;: כתיב בתריה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויען חגי ויאמר, כן העם הזה. וכן הגוי הזה לפני נאם ה&#039;&lt;/b&gt;, וכן כל מעשה ידיהם, ואשר יקריבו שם טמא הוא&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא לרב&lt;/b&gt; דאמר &quot;אישתבש כהני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היינו דכתיב&lt;/b&gt; שקרא חגי למעשה ידיהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;טמא&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא לשמואל, אמאי&lt;/b&gt; קרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;טמא&quot;&lt;/b&gt; למעשה ידיהם? והרי השיבו לו כהלכה בדיני הטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איתמוהי קא מתמה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שבלשון תמיה אמרה חגי. והכי קאמר: מאחר שבקיאין הם בהלכות טומאה ואינם טועים, וכי מעשה ידיהם טמא?! הא ודאי טהור הוא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודחינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;וכן כל מעשה ידיהם&lt;/b&gt; ואשר יקריבו שם טמא הוא&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כתיב&lt;/b&gt;. ולא משמע הוא בלשון תמיה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר מר זוטרא, ואיתימא רב אשי&lt;/b&gt;: לא אמר חגי על מעשה ידיהם של עכשיו שהוא טמא. אלא נתנבא על העתיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתוך שקלקלו&lt;/b&gt; בזמן בית שני &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;את מעשיהם&lt;/b&gt; בשאר עבירות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מעלה עליהם הכתוב כאילו הקריבו בטומאה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גופא: רב תני&lt;/b&gt; בדברי יוסי בן יועזר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משקי בית מטבחיא&lt;/b&gt; דכן! שהדם והמים שבבית השחיטה שבעזרה טהורים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולוי תנא: משקי בי מדבחיא&lt;/b&gt; דכן! שאף משקי המזבח, כיין ושמן לנסכים, טהורים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; לרב, דוקא משקי בית מטבחיא טהורין. משום דשכיחי טפי, ויותר מצוי בהם קלקולי. הלכך לא גזרו בהם. וללוי, דוקא משקי בית מדבחיא טהורים. משום דטפי איכא למיחש בהם לקלקולי. &lt;b&gt;מהר&quot;ם חלאווה&lt;/b&gt;. וה&lt;b&gt;פני יהושע&lt;/b&gt; כתב בטעמא דרב, דמשקי בית מדבחיא טמאים משום חיבת הקודש. אכן כבר כתבו ה&lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; בחולין לו ב, דלא שייכא חיבת הקודש אלא בדבר גוש כעצים ולבונה, ולא במשקים. ויעוין ב&lt;b&gt;עמודי אור&lt;/b&gt; סימן קיט, שכתב לבאר בטעמא דרב, על פי שיטת ה&lt;b&gt;ראב&quot;ד&lt;/b&gt; בפרק ב מטומאת אוכלין, דמי פירות מיטמאין. ונסתפקו ה&lt;b&gt;אחרונים&lt;/b&gt; בדעתו, אם משום טומאת משקין היא. או דדין טומאת אוכלים להם, משום שחשובים כעיקר הפרי (יעוין ב&lt;b&gt;צל&quot;ח&lt;/b&gt; כאן). ולהצד הב&#039;, יין ושמן מטמאין אף מדין אוכלין, וטומאתם ודאי מדאורייתא. הלכך אינם בכלל קולת משקי בית מטבחיא. (ואין טעם זה מספיק אלא ליין ושמן. אבל לא למים ודם של המזבח).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ללוי, הניחא אי סבירא ליה&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשמואל דאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דכן&lt;/b&gt; (טהורים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן&quot;&lt;/b&gt;, אתי שפיר קראי דחגי. שקודם שאלם על השרץ שנגע בלחם ועשאו ראשון, והלחם נגע בנזיד, והנזיד ביין, והיין בשמן. שהיין עצמו טמא, לפי שטומאת עצמו יש לו מן התורה. אבל אינו מטמא את השמן, לפי שמשקי המזבח אינם מטמאים אחרים כלל. ושפיר השיבוהו אין השמן טמא, ולא אישתבש כהני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכשהוסיף לשואלם מטמא מת, לא על הסדר הזה שאלם. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משכחת לה&lt;/b&gt;, ששאלם היכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דנגעי כולהו&lt;/b&gt; הלחם והנזיד (היין והשמן והמאכל), כל אחד מהם בפני עצמו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&lt;/b&gt;מטמא ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ראשון&lt;/b&gt;, דהיינו טמא הנפש. ושפיר השיבוהו שטמאים כולם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא, אי סבר ליה&lt;/b&gt; לוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרב, דאמר&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דכן ממש&quot;&lt;/b&gt;, ויסבור שאף יין הנסכים ושמן המנחות אין להם טומאת עצמן - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היכי משכחת לה&lt;/b&gt; דענו הכהנים על יין ושמן שנטמאו בטומאת מת, שהם טמאים. והרי אין להם טומאה מן התורה כלל. ואף חכמים לא גזרו במשקי קדשים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כרחיך&lt;/b&gt;, לוי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כשמואל סבירא ליה&lt;/b&gt;, ויש להם טומאת עצמם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותו אמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולשמואל&lt;/b&gt;, דאמר &quot;לא אשתבש כהני&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הניחא אי סבר לה כרב, דתני: משקי בית מטבחא&lt;/b&gt; דכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל משקי בי מדבחיא&lt;/b&gt; (שמן ויין לנסכים), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחריני נמי מיטמאו&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהם אף מטמאים אחרים מדרבנן. אתי שפיר הא דפירש שמואל שהשמן טהור מפני שהוא חמישי. ומשמע דאילו היה השמן רביעי היה טמא, משום שדוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביעי הוא דלא עביד&lt;/b&gt; את השמן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חמישי&lt;/b&gt;, ואף שהשמן קיבל טומאתו מן היין, דהוי משקי בי מדבחיא, שפיר נטמא. כי רק משקי בי מטבחיא אינם דכן לטמא אחרים, אבל משקי בי מדבחיא מטמאין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא שלישי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עביד רביעי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אי סבר ליה&lt;/b&gt; שמואל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כלוי, דתני, &quot;משקי בי מדבחיא&lt;/b&gt; דכן&quot;, קשיא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי איריא&lt;/b&gt; דאין היין מטמא את השמן משום ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רביעי לא עביד חמישי?&lt;/b&gt; הלא אין היין מטמא את השמן בשום אופן. ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו&lt;/b&gt; אם יהיה היין ראשון, אינו מטמאו. שהרי משקה בי מדבחיא טהור מלטמא אחרים. ואפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני ושלישי נמי לא עבדי!&lt;/b&gt; ולמה הוצרך שמואל לומר בטעם הדבר שהשמן הוא חמישי בקודש?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסקינן: אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על כרחך&lt;/b&gt;, שמואל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרב סבירא ליה&lt;/b&gt; בהכי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה דרב. ותניא כוותיה דלוי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה דלוי: הדם והיין והשמן והמים&lt;/b&gt;, שכל אלו הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משקי בי מדבחיא&lt;/b&gt; (ונקראים על שם המזבח, משום שהדם נזרק על גביו, והיין והמים מתנסכים עליו, והשמן קרב עם המנחות) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנטמאו בפנים&lt;/b&gt; העזרה, אף אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוציאן לחוץ&lt;/b&gt; וכבר נפסלו בפסול יוצא, הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורין&lt;/b&gt; מלטמא אחרים. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהרי כשנטמא בפנים לא ירדה להם תורת טומאה לטמא אחרים. לפי שאין הם בכלל גזירת משקין לטמא אחרים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ויש לדון במשקין שכבר נתקדשו, וחל בהם שם משקי בי מדבחיא, ויצאו, אי מקבלים טומאה. דמלשון &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; נראה קצת דאין נטמאים. אבל מפשטות לשון הגמרא משמע, דאף אם כבר נעשו למשקי בי מדבחיא, אם יצאו ממקומן הרי הם נטמאים. ובהכי אתי שפיר קושית ה&lt;b&gt;לחם משנה&lt;/b&gt; (הובאה לעיל טז א), למה הוצרך ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; למעט דם קדשים מטומאה מדרשה ד&quot;אינו נשפך כמים&quot;. והרי בלאו הכי פסק דמשקי בי מטבחיא דכן ממש. ולהנ&quot;ל, איכא נפקא מינה לדם שנתקדש בכלי ויצא. &lt;b&gt;שפת אמת&lt;/b&gt;. (וצריך עיון, דהרי נפסל ביוצא. ולקמן יז ב מבואר בתוספות, דדם שנפסל, שוב איתקש למים ומקבל טומאה).&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטמאו בחוץ&lt;/b&gt;, אף אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכניסן לפנים&lt;/b&gt;, הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טמאין&lt;/b&gt; לטמא אחרים. שכל זמן שהם מחוץ לעזרה, אין הם בכלל משקי בי מדבחייא. וכיון שכבר ירדה להם תורת טומאה לטמא אחרים, תו לא פקעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איני, והאמר רבי יהושע בן לוי: משקי בי מדבחיא&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא אמרו&lt;/b&gt; בהם שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכן, אלא במקומן&lt;/b&gt; בפנים העזרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו&lt;/b&gt;, אתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי&lt;/b&gt; משקי בי מדבחיא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטמאו בפנים ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הוציאן לחוץ!&lt;/b&gt; שלאחר שיצאו, חלה עליהם למפרע טומאה לטמא אחרים. ותיקשי, הא להדיא קתני בברייתא לא כן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא&lt;/b&gt; כך אמר רבי יהושע בן לוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא אתא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעוטי&lt;/b&gt; משקי בי מדבחיא ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטמאו בחוץ, ו&lt;/b&gt;אחר כך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכניסן בפנים&lt;/b&gt;. שבעודם בחוץ, כבר ירדה להם טומאה גמורה, ותו לא פקעה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושוב מקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא&lt;/b&gt; &quot;לא אמרו אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במקומן&quot;&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קאמר&lt;/b&gt;. משמע, כל זמן שהם במקומן הם טהורים, ותו לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכי קאמר: לא אמרו&lt;/b&gt; שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכן, אלא&lt;/b&gt; כ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נטמאו במקומן&lt;/b&gt;. דבכהאי גוונא הם טהורים, אף לאחר שיצאו חוץ למקומן. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; השמיט לכל דין זה. ולא חילק בין נטמאו במקומן לחוץ למקומן. וכתב ה&lt;b&gt;צל&quot;ח&lt;/b&gt; בטעמא דמילתא, דהרי הך ברייתא תני &quot;משקי בי מדבחייא&quot; כלוי. וכבר אמרינן לעיל דלוי בהכרח כשמואל סבירא ליה, דטומאת משקין לעצמם היא דאורייתא. ומשקי בי מדבחיא דכן מלטמא אחרים בלבד. ולפי זה היה מקום לומר, שאם נטמאו בפנים ויצאו לחוץ, אף מטמאים אחרים. מאחר והם עצמם נטמאו אף בפנים. קא משמע לן, שמתחלה לא ירדה להם טומאה לטמא אחרים. אבל ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; פסק, דמשקי בי מטבחיא דכן ממש. ולפי זה, אם נגעו בטומאה כשהם בפנים, שלא חלה עליהם שום טומאה מתחלה, פשיטא דאף כשיצאו לחוץ הם טהורים. וכן להיפך. אם נטמאו בחוץ, פשיטא דקיימי בטומאתן, אף לאחר שנכנסו לפנים. דמי יפקיע טומאתן? הלכך לא הוצרך ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; להביא דין זה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קתני מיהת, &quot;משקי בי מדבחיא דכן&quot;, כלוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא כוותיה דרב: הדם והמים&lt;/b&gt;, שהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;משקי בית מטבחיא&lt;/b&gt; שבעזרה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנטמאו, בין&lt;/b&gt; כשהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכלים&lt;/b&gt;, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; כשהן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בקרקע,&lt;/b&gt; הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טהורין&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0031_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיזB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot