https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%96_%D7%91 2026-04-26T22:03:23Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=140851&oldid=prev 2020-09-06T14:38:51Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:38, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l66">שורה 66:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 66:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93163:rev-140851:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%96_%D7%91&diff=93163&oldid=prev 2015-06-30T13:23:28Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|פסחים טז ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דם&lt;/b&gt; קדשים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;מתקבל בכלי לצורך זריקתו על המזבח, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו נשפך&lt;/b&gt; לאיבוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמים&lt;/b&gt;, לא איתקש למים. הלכך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מכשיר&lt;/b&gt; את האוכלין לקבל טומאה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;1&amp;nbsp;&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;1.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וקשה, אם כן דם חיה ועוף לא יכשירו. דכיון שהם טעונים כיסוי, לא קרינן בהו &quot;נשפך כמים&quot;. שהרי מהא דכתיב גבי בהמה &quot;תשפכנו כמים&quot;, ילפינן בחולין (פד א) דבהמה אינה טעונה כיסוי הדם. ולא קשיא. משום דכל דם הנשפך כמים לארץ, ואין צריך לקבלו בכלי, הוקש למים לענין הכשר. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;. ו&lt;b&gt;רבינו דוד&lt;/b&gt; פירש את דברי הגמרא בחולין באופן אחר. דמהא דדם בהמה הוקש למים, שמעינן דאינו צריך כיסוי, כמו שמים אינם צריכים כיסוי. וה&lt;b&gt;ר&quot;ן&lt;/b&gt; כתב מכח קושיה זו, שדם חיה ועוף אינו מכשיר אלא מדרבנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתקיף לה רב שמואל בר אמי: הרי&lt;/b&gt; אין ראוי לזריקה על המזבח, אלא דם הנפש בלבד. כלומר, דם שהנפש יוצאה בו. והוא הדם היוצא בשעת שחיטה. וכדכתיב &quot;כי הדם הוא בנפש יכפר&quot;. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דם התמצית&lt;/b&gt;, שיוצא מן הבהמה לאחר מיתתה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;אינו נזרק על המזבח, הרי הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נשפך כמים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;אף דם זה של קדשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו מכשיר&lt;/b&gt; את האוכלין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכדאמר רבי יוסי בר חנינא דמשקין בית מטבחיא אין מכשירין, ונכלל בכך כל דם קדשים, ואף דם התמצית. וקשיא, אמאי דם התמצית של הקדשים אינו מכשיר, והרי הוא נשפך כמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר ליה רבי זירא: הנח לדם התמצית&lt;/b&gt;, ולא תקשה ממנו מידי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ד&lt;/b&gt;לאו דוקא בקדשים הוא דאינו מכשיר. אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו בחולין נמי לא מכשיר&lt;/b&gt;. ולאו משום שאינו נשפך כמים, אלא משום שאינו קרוי דם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קבלה מיניה רב שמואל בר אמי&lt;/b&gt; מרב זירא את תירוצו זה. משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמר רחמנא&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;רק חזק לבלתי אכול הדם, כי הדם הוא הנפש&lt;/b&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דם שהנפש יוצאה בו, קרוי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;דם&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דם שאין הנפש יוצאה בו, אינו קרוי דם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ודוקא מי שקרוי &quot;דם&quot; יש בו תורת משקה. שהרי המקור לכך שדם קרוי משקה, הוא מדכתיב &quot;דם חללים ישתה&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע: דם שנטמא וזרקו&lt;/b&gt; על המזבח - אם לא ידע הכהן שהוא טמא, וזרקו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשוגג, הורצה&lt;/b&gt; הקרבן לבעלים להתכפר בו. ואף ניתר הבשר לכהנים באכילה. משום שהציץ מרצה על הדם שנזרק בטומאה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואם ידע שהוא טמא, וזרקו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במזיד, לא הורצה&lt;/b&gt; הקרבן, ואין ניתר בשרו לאכילה! שקנס חכמים הוא, שלא ירצה הציץ על דם טמא שנזרק במזיד.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נמצא, שמדרבנן אין כאן זריקה. ובלא זריקה אין הבשר ניתר באכילה. אבל לענין כפרת הבעלים, מהני הזריקה אף במזיד. שהרי מן התורה הציץ מרצה על טומאה בין על שוגג ובין על מזיד. ולא מצו רבנן לגזור עליו להביא קרבן אחר. שהרי כבר נפטר מן התורה, ויחשב הקרבן השני כחולין בעזרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קתני מיהת, שנוהגת טומאה בדם. אלמא יש לו לדם קדשים טומאת עצמו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;2&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ודלא כרב דאמר, אין למשקין טומאת עצמן מן התורה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;2.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והקשה ה&lt;b&gt;אור שמח&lt;/b&gt; בפרק א מטומאות אוכלין הלכה יא, דלמאי דקיימא לן, דדם שקרש וחישב עליו לאוכלין מיטמא טומאת אוכלין, הא איכא לאוקמא להך מתניתין בדם שקרש, דטומאתו דאורייתא כדין אוכלין. ולא נוהג בו הקולא דבית מטבחיא. ותירץ, דכיון דבעינן שיחשב עליו לאוכלין, לא מהני מחשבת אוכלין בקדשים. כיון דממון גבוה הוא, ואין כאן בעלים שיחשב עליו. ויעוין ב&lt;b&gt;כתבי הגרי&quot;ז&lt;/b&gt; (מנחות כא א) בשם ה&lt;b&gt;גר&quot;ח&lt;/b&gt;, שמיאן בתירוץ זה. וכתב לתרץ, דדם שקרש פסול לזריקה כל זמן שהוא בקרישתו. וכשחזר ונימוח, שוב חזר להיות כמשקי בית מטבחיא, ופרחה טומאתו. מאחר דקיימא לן השתא, דאין למשקין טומאה כל עיקר.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: לעולם אין לו טומאה מן התורה, אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרבנן&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;3&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובמזיד לא הורצה, לפי שמדרבנן הדם טמא. ולא מרצה הציץ להכשיר את זריקתו במזיד, משום קנס חכמים. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;3.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומכאן הקשה ה&lt;b&gt;צל&quot;ח&lt;/b&gt; לשיטת ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; (הובאה לעי טז א בהערה), דמשמע מיניה דליכא בדם קדשים טומאה כלל, ואף לא מדרבנן. וכתב ליישב, דמשכחת לה במיעוט דם שנתערב ברוב מים. דאכתי כשר הוא לזריקה. ומכל מקום, לענין טומאה הרי הוא מתבטל ברוב מים ומקבל טומאה. אבל לרב לא מצינו לתרץ כן. דהא אית ליה, דאף מים דבית מטבחיא דכן. מיהו אסיק, דעדיין קשיא, למה שפסק ה&lt;b&gt;רמב&quot;ם&lt;/b&gt; בפרק י מטומאת אוכלין, דאף מים דבית מטבחיא דכן לגמרי. ויעוין עוד לקמן (יז ב הערה 4) במובא מה&lt;b&gt;קהלות יעקב&lt;/b&gt; בישוב הקושיה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף שאמר רבי יוסי בן יועזר, שלא גזרו במשקין בית מטבחייא, והשאירום כדינם מדאורייתא, דאין להם טומאת עצמן - האי תנא סבר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא כרבי יוסי בן יועזר איש צרידה&lt;/b&gt;. אלא גזרו חכמים בכל המשקין, ואף במשקי קדשים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע: על מה הציץ מרצה?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על הדם&lt;/b&gt; שנטמא, וזרקוהו בטומאתו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על הבשר&lt;/b&gt; שנטמא, והרי הוא אסור באכילה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;דקיימא לן (אליבא דרבי יהושע &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;4&amp;nbsp;&lt;/b&gt;), אם אין בשר אין זורקים את הדם! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;4.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. אבל לקמן עח א מבואר, דאף לרבי אליעזר דאמר &quot;דם אף על פי שאין בשר&quot;, משכחת לה ריצוי ציץ בבשר. שתועיל לו זריקת הדם לענין שיוכל לחול בו דין פיגול, או להוציאו מידי מעילה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקאמר, דאין זה אלא כשנפסל הבשר מחמת שיצא חוץ למחיצתו, או כשאבד הבשר. אבל אם נטמא הבשר, הציץ מרצה על טומאתו. ואף שאין הוא מתירו באכילה, מהני ריצוי הציץ לזרוק עליו את הדם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;כן מרצה הציץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;על החלב&lt;/b&gt; (אמורים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנטמא&lt;/b&gt;, ומתירו בהקטרה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומרצה הציץ עליהם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שנטמאו ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שוגג&lt;/b&gt; (שלא ידע הכהן שאסור לטמאותו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;5&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שנטמאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במזיד&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שנטמאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;באונס&lt;/b&gt; ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שנטמאו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ברצון&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין ב&lt;/b&gt;קרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יחיד ובין ב&lt;/b&gt;קרבן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ציבור&lt;/b&gt;. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;5.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן אית ליה לרבינא לקמן (פ ב). אבל רב שילא מפרש איפכא. דאם נטמא הדם במזיד, אין הציץ מרצה. אבל בזריקה, בין אם נזרק בשוגג ובין אם נזרק במזיד, הורצה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;קתני מיהת, שנוהגת טומאה בדם. וקשיא לרב דאמר &quot;משקין בית מטבחיא דכן ממש&quot;, ואף טומאת עצמן אין להם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: אין טומאתו אלא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מדרבנן&lt;/b&gt;. ואף במשקין שבעזרה גזרו טומאה. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודלא כרבי יוסי בן יועזר איש צרידה&lt;/b&gt;, שהעיד דלא גזרו בהם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;: כתיב בציץ &quot;והיה על מצח אהרן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונשא אהרן את עון הקדשים&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי איזה עון הוא נושא&lt;/b&gt; ומכפר עליו, ואיזה פסול הוא מכשיר?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; על קרבן שנפסל ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עון פיגול&lt;/b&gt; שחישב עליו בשעת שחיטה לאכלו חוץ למקומו (רש&quot;י) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי כבר נאמר&lt;/b&gt; בו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא ירצה&quot;&lt;/b&gt;! אלמא, לית ליה לפיגול תקנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם&lt;/b&gt; על קרבן שנפסל ב&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עון&lt;/b&gt; מחשבת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נותר&lt;/b&gt; (שחישב בשעת שחיטה לאכלו חוץ לזמנו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;6&amp;nbsp;&lt;/b&gt;) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי כבר נאמר&lt;/b&gt; בו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;לא יחשב&quot;&lt;/b&gt;! אלמא, לית ליה לנותר תקנה. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;6.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; אבל בנותר ממש ליכא לאוקמיה לקרא. שהרי אם להכשיר את הקרבן, הוא כשר ועומד משעת זריקתו. ופשיטא דאם אכל לבסוף את הנותר באיסור, אין כפרתו נפקעת למפרע. וכן לא מצינו לומר דהציץ מרצה על עון אכילת הנותר. שהרי אינו מרצה אלא על עון הקדשים, ולא על עון האוכלים. וכן איתא ב&lt;b&gt;תורת כהנים&lt;/b&gt;. &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. מיהו, &lt;b&gt;רבינו פרץ&lt;/b&gt; נקט כפירוש זה, וכתב דקושיות &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt; קלות הן לתרץ.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; (הרי) בהכרח דהציץ &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו נושא אלא עון טומאה&lt;/b&gt;, לפי שהיא קלה משאר פסולים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שהרי מצינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הטומאה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הותרה מכללה בציבור&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;7&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שקרבן ציבור מקריבים אף בטומאה. וכשם שהקלת בה בציבור, כן מכשיר הציץ בדיעבד את הטומאה אף ביחיד. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;7.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ולכאורה אין צריך לזה. שהרי בלאו הכי ליכא לאוקמא לקרא, אלא בטומאה. וצריך לומר, דמשמע ליה דלא מישתעי קרא אלא באיסור שהותר מכללו. וכדכתיב בסיפא דקרא, &quot;לרצון להם&quot;. וסליק אדעתין לאוקמא בנותר, משום דאף הוא הותר מכללם, במנחת כהנים ובמנחת נסכים. והפיגול הותר מכללו בבמות. &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והוינן בה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;עון טומאה&quot;?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי לאו, טומאת דם!&lt;/b&gt; וקשיא לרב, דאמר אין למשקין טומאה מן התורה כלל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב פפא: לא&lt;/b&gt; על טומאת דם קאי, אלא על &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טומאת&lt;/b&gt; ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קמצים&lt;/b&gt; של המנחות. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;8&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שהקומץ מתיר את המנחה, כמו שהדם מתיר את הבשר. ועיקר הכפרה תלויה בו. ואם נטמא הקומץ והקטירוהו על גבי המזבח, מרצה הציץ על טומאתו. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;8.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והוה מצי לאוקמא בטומאת בשר או בטומאת חלב, ואליבא דרבי יהושע. אלא רוצה להעמידו ככולי עלמא. ואף לרבי אליעזר דלא משכחת לה ריצוי ציץ אלא בדם. &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. ולמובא בהערה 4, דאף לרבי אליעזר משכחת לה ריצוי ציץ בבשר, צריך לומר דלא משמע ד&quot;נשיאת עון&quot; קאי לענין לקובעו בפיגול, אלא להתירו. &lt;b&gt;מהרש&quot;א&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תא שמע&lt;/b&gt;: בשנה השניה למלך דריוש, לעת בנין בית שני, היה חגי הנביא בודק את הכהנים, לידע אם הם בקיאים עדיין בהלכות טומאה. לפי שנשתכחו מהם כשהיו בגולה, ולא נתעסקו אז בקדשים. כדכתיב &quot;כה אמר ה&#039; צבאות, שאל נא את הכהנים תורה לאמר&quot;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ושאלם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;הן ישא איש בשר קדש&lt;/b&gt; (בשר שרץ) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בכנף בגדו, ונגע בכנפו אל הלחם ואל הנזיד ואל היין ואל שמן ואל כל מאכל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;היקדש&quot;?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שאם יגע האדם בלחם קדשים בכנף &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;9&amp;nbsp;&lt;/b&gt; שנמצא בה השרץ (שהוא אב הטומאה) ועשאו השרץ ללחם ראשון לטומאה, ואותו הלחם יגע בנזיד קדשים ויעשהו שני, ואותו נזיד יגע ביין של נסכים ויעשהו שלישי, ואותו היין יגע בשמן נסכים או בכל מאכל אחר של קדשים, נמצא דהשמן והמאכל הם רביעים לטומאה בקודש. ושאלם: האם יטמא אותו רביעי הקודש? <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;9.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובהכרח דהיינו בשרץ עצמו. דאי נגע בבגד דהוי ראשון, מאי איריא &quot;כנף&quot;? והא נטמא כל הבגד. &lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;. והקשו &lt;b&gt;תוספות&lt;/b&gt; לפירושו, מאי שנא &quot;אל שמן ואל כל מאכל&quot; דפירושו או שמן או מאכל, משאר הדברים האמורים בקרא, שפירושם שנטמאו זה מזה. ו&lt;b&gt;רבינו תם&lt;/b&gt; פירש, דהכנף הוא ראשון, ונגע במאכל או בנזיד. ואחד מאלו נגע או בשמן או ביין. ואחד מהם נגע בכל מאכל. נמצא דהמאכל האחרון הוא רביעי. ונקיט כסדר הזה כדי שלא תהיה הטומאה עושה כיוצא בה. אבל ל&lt;b&gt;רש&quot;י&lt;/b&gt;, איתא בהאי קרא, דטומאה עושה כיוצא בה. והיינו מדרבנן.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכתיב בתריה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ויענו הכהנים ויאמרו, לא&quot;&lt;/b&gt;! אין הרביעי בקודש נטמא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0030_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBיזB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>

Micropedia bot