https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%96_%D7%90
פרשני:בבלי:פסחים טז א - היסטוריית גרסאות
2026-05-11T17:34:19Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=140850&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:38:44Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:38, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98090:rev-140850:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=98090&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:10:15Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:10, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ספק משקין</b> טמאין (כגון שפשט אדם טמא את רגליו למשקין טהורין, וספק נגע בהם ספק לא נגע) - לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>ליטמא</b> טומאת עצמם, ספיקם להחמיר. והרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>ים מספק.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ספק משקין</b> טמאין (כגון שפשט אדם טמא את רגליו למשקין טהורין, וספק נגע בהם ספק לא נגע) - לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>ליטמא</b> טומאת עצמם, ספיקם להחמיר. והרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>ים מספק.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היה מקל בידו, ובראש המקל ישנם משקים טמאים, וזרקו לבין ככרות טהורים, וספק אם נגעו המשקין בככרות או לא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> - כיון שהנידון הוא לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא אחרים</b>, ספיקם להקל. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היה מקל בידו, ובראש המקל ישנם משקים טמאים, וזרקו לבין ככרות טהורים, וספק אם נגעו המשקין בככרות או לא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> - כיון שהנידון הוא לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא אחרים</b>, ספיקם להקל. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%96_%D7%90&diff=93162&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:23:26Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים טז א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>ספק משקין</b> טמאין (כגון שפשט אדם טמא את רגליו למשקין טהורין, וספק נגע בהם ספק לא נגע) - לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>ליטמא</b> טומאת עצמם, ספיקם להחמיר. והרי הם <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא</b>ים מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היה מקל בידו, ובראש המקל ישנם משקים טמאים, וזרקו לבין ככרות טהורים, וספק אם נגעו המשקין בככרות או לא <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> - כיון שהנידון הוא לענין <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא אחרים</b>, ספיקם להקל. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> והכי תנן בטהרות. ובדוקא נקיט כהאי גוונא, ולא בגוונא דרישא (דטמא פשט רגליו במשקין וספק נגע בהם, ואחר כך נגעו משקין אלו באוכלין). משום דבכהאי גוונא, פשיטא דאף האוכלין נטמאים. שהרי כבר נפסקה על המשקין לגבי עצמם טומאה ודאית, כדין ספק טומאה ברשות היחיד. <b>פני יהושע</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפיכך, הככרות <b style='font-size:20px; color:black;'>טהור</b>ים - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקסבר, טומאת המשקין עצמם היא דאורייתא. כדכתיב "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי, יטמא". וספק טומאה ברשות היחיד לחומרא. אבל אין המשקין מטמאים אחרים אלא מדרבנן. וספיקא דרבנן לקולא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: אף כשהתעורר ספק באם טימאו המשקין דבר אחר, <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל</b> דבר ספיקו <b style='font-size:20px; color:black;'>טמא!</b> בין אם ספק טמאו אוכלין, ובין אם ספק טמאו כלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקסבר, טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא, ומטמאין בין כלים ובין אוכלין. דכתיב "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף דכתיב "יִטְמָא", חשבינן ליה כאילו כתיב "יְטַמֵא".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדסמיך ל"כל כלי", משמע שמטמא אף כלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי ורבי שמעון אומרים</b>: אם הספק הוא באם טמאו המשקין <b style='font-size:20px; color:black;'>לאוכלין</b>, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>טמאין</b> האוכלין מספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם הספק הוא באם טמאו המשקין <b style='font-size:20px; color:black;'>לכלים</b>, טהורין הכלים מספק. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. ובפרק ד דטהרות משנה י, מבואר בדברי רבי יוסי, דאיירי בשתי חביות, אחת טהורה ואחת טמאה, ועשה עיסה מאחת מהן ואינו יודע מאיזו. ומשמע, דבגוונא דאיירי רבי מאיר (בזרק משקין לבין האוכלין, וספק נגעו או לא נגעו), מודה רבי יוסי. וכך איתא בתוספתא התם להדיא. ולפי זה לכולי עלמא טומאת משקין לטמא אחרים דרבנן. ולא פליגי אלא בבאו המים הספק טמאים בעיסה. דלרבי יוסי, חשיב כטומאת עצמן. ולרבי מאיר, אין לטמאות את העיסה משום טומאת עצמם של המים. לפי שהם בטלים בעיסה. וההיא תוספתא קאי על שיטת רבי יוסי עצמו. אבל הכא איירי משיטת רבי יוסי אליבא דרבי עקיבא, דאית ליה "טומאת משקין לטמא אחרים דאורייתא", ופליגי בכל גוונא. <b>ר"ש</b> שם. ויעוין עוד ב<b>אליהו רבא</b> שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דקסברי, משקין מטמאין אוכלין מן התורה. הלכך האוכלין טמאים מספק, כדין ספק טומאה ברשות היחיד, שספיקו טמא. אבל אין המשקין מטמאים כלים מן התורה אלא מדרבנן. וספיקא דרבנן לקולא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: מדקתני "וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו", אלמא קסבר, טומאת משקין ליטמא בעצמן היא דאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשיא, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר רבי אלעזר</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>משקין אית להו טומאה בעולם</b> כלל מדאורייתא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתניא: רבי אלעזר אומר</b>: מן התורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין טומאה למשקין כל עיקר!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תדע, שהרי העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על "איל קמצא"</b> (מין חגב) שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכן</b> (טהור) וכשר לאכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן העיד <b style='font-size:20px; color:black;'>על משקין בית מטבחיא</b> שהן <b style='font-size:20px; color:black;'>דכן</b> (טהורים). שהדם והמים הנמצאים בבית המטבחיים שבעזרה, אינם מקבלים טומאה. לפי שאין טומאת משקין אלא מדרבנן. ולא גזרו חכמים טומאה במשקין שבעזרה. כדי שלא יבואו קדשים לידי הפסד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, אף טומאת עצמן אינה מן התורה. ואיך קתני "וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו"?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הניחא לשמואל, דאמר</b>: משקין בית מטבחיא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכן</b> (טהורים) רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מלטמא טומאת אחרים</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל טומאת עצמן יש להן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדידיה, אתיא <b style='font-size:20px; color:black;'>שפיר</b> שיטת רבי אלעזר בברייתא דלעיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לרב, דאמר</b>: "משקין בית מטבחייא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכן</b> (טהורים הם עצמם) <b style='font-size:20px; color:black;'>ממש"</b>, ואף טומאת עצמן אין להם - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי איכא למימר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן בר יצחק</b>: הא דקתני "וכן היה רבי אלעזר אומר כדבריו" של רבי מאיר, לא לכל דבריו הסכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אחדא</b> מילתא בלבד קאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהסכים למה שאמר רבי מאיר "ספק משקין לטמא אחרים טהור". כיון שאינם מטמאים מדאורייתא. אבל לא הודה למה שאמר רבי מאיר "ספק משקין ליטמא (טומאת עצמן) טמא". אלא אף בזה יסבור דספיקן טהור. לפי שאף טומאת עצמן אינה מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופרכינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> "וכן היה רבי אלעזר אומר <b style='font-size:20px; color:black;'>כדבריו"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמר</b>. משמע "דברים" <b style='font-size:20px; color:black;'>נפישי</b> (לשון רבים), והיינו כשני הדינים האמורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד</b> קשיא: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכן</b> היה רבי אלעזר" <b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b>, ומשמע דקאי על כל דברי רבי מאיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא: רב אמר</b>: משקין בית מטבחיא שבעזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>דכן</b> (טהורים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ממש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: דכן</b> טהורים הם רק <b style='font-size:20px; color:black;'>מלטמא טומאת אחרים. אבל טומאת עצמן יש להן</b> אף בעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"דכן ממש"</b>, משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר</b>: כל <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאת משקין</b> אינה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי גזרו רבנן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>במשקין דעלמא</b> בלבד גזרו. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>במשקין בית מטבחיא</b> שבעזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גזור</b>, כדי שלא יבואו הקדשים לידי הפסד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן", קסבר: טומאת משקין עצמן</b> היא מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא</b>. ורק טומאת משקין <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמא אחרים</b> היא מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי גזור רבנן, במשקין דעלמא</b> גזור. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>במשקין בית מטבחיא לא גזור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי לא גזור רבנן</b> בעזרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לטמויי אחרים</b> לא גזרו. <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל טומאת עצמן יש להן</b> מן התורה, הלכך נוהגת היא אף בעזרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב הונא בר חיננא לבריה: כי עיילת לקמיה דרב פפא, רמי ליה</b> (תקשה לו): וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>מי אמר שמואל</b> דמשקין שבעזרה <b style='font-size:20px; color:black;'>"דכן מלטמא טומאת אחרים, אבל טומאת עצמן יש להן"</b> מן התורה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי אם יש להן טומאת עצמם, הם מטמאים אף קדשים אחרים. ואף אם אינם מטמאים חולין, ודאי מטמאים הם קדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>קרי כאן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"והבשר אשר יגע בכל טמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יאכל"</b>, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> שבזאת כלל הכתוב כל מה שהוא טמא בעצמו, שיהא מטמא קדשים אחרים במגעו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב שישא</b>: לאו כללא הוא. אלא שפיר מצינו לומר שעל אף שהמשקין טמאים בעצמם, אין הם מטמאים קדשים. והראיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מידי</b> כמו <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוי ארביעי</b> לטומאה <b style='font-size:20px; color:black;'>בקדש</b>. שאף שהוא עצמו טמא, בכל זאת הוא אינו מטמא אחרים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> והקשה ה<b>צל"ח</b>, אמאי לא מקשינן מזה אף למאן דאמר "אין אוכל מטמא אוכל". והא אף בזה קרינן "יגע בכל טמא". ויש ליישב, דקושיית הגמרא היתה, דהרי הא דמשקים טמאין בעצמם ואין מטמאין אחרים, הוא משום שאין בהם דין "מטמא". ועל זה פריך, הא כיון דכתיב בקדשים "והבשר אשר יגע בכל טמא", אין צריך שיהיה בטמא דין "מטמא". אלא כל שהוא טמא בעצמו, שוב הקדשים נטמאים ממנו. אבל הא ד"אין אוכל מטמא אוכל", אין זה משום דאין בו דין "מטמא". אלא דהתורה הפקיעה מגע אוכל באוכל מתורת מגע לקבל טומאה. וזה לא נתרבה מהאי קרא. <b>בד קודש</b>.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> והוי מצי לאקשויי כן על דברי רבי מאיר דלעיל, דלהדיא אית ליה דטומאת משקין לעצמן היא מן התורה, ולטמא אחרים אינה מן התורה. אלא דעל זה היה אפשר לתרץ, דאפשר דדוקא בקדשים היא מן התורה, מהאי קרא ד"והבשר אשר יגע בכל טמא". אבל בחולין אינה דאורייתא. אבל לשמואל ליכא לתרץ כן, דהוא ודאי קאמר דאין מטמאין אחרים אף בקדשים. <b>רבינו פרץ</b>. (ונראה דהכרחו הוא מכך, דלשמואל לא גזרו טומאת משקין לטמא אחרים אף בעזרה, כדי שלא יטמאו בשר קדשים. אלמא, מן התורה ודאי אינם מטמאים קדשים).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב אשי</b> לרב שישא: לעולם כללא הוא. וכל טמא מטמא את הקדשים. ושאני <b style='font-size:20px; color:black;'>רביעי בקדש,</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא אקרי</b> כלל <b style='font-size:20px; color:black;'>"טמא"</b>, אלא מיקרי רק "פסול". שהרי לא כתיב ביה להדיא טומאה. אלא מקל וחומר ילפינן ליה שהוא פסול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>האי</b> משקה, הרי לענין טומאת עצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>איקרי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"טמא"</b>, דהא כתיב "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא". ומוקי לה שמואל בטומאת עצמו. ולמה לא יטמא את הקדשים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>קשיא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: כתיב בכלי חרס שנטמא בשרץ "כל אשר בתוכו יטמא, ואותו תשברו. מכל האוכל אשר יאכל אשר יבא עליו מים יטמא, <b style='font-size:20px; color:black;'>וכל משקה, אשר ישתה בכל כלי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>יטמא"</b>. הרי להדיא, שנטמאו המשקין על ידי הכלי הטמא, ולכל הפחות טומאת עצמן יש להן. וקשיא לרב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: כל הכתוב מדבר בטומאת אוכלין בלבד. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"יטמא"</b> דכתיב במשקה? - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכשיר!</b> שאין האוכל נטמא אם לא "הוכשר" על ידי שבאו עליו מים או שאר משקין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי קאמר קרא: כל אוכל שבא בתוך הכלי יטמא, רק אם "הוכשר" אותו אוכל על ידי מים או על ידי כל משקה אשר ישתה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: והרי מה שהמשקה <b style='font-size:20px; color:black;'>הכשיר</b> את האוכלין לקבל טומאה, כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>מרישא דקרא שמעת ליה</b>. דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"מכל האכל אשר יאכל</b> אשר יבא עליו מים".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדכתיב שוב "וכל משקה אשר ישתה", מוכח שאין הכתוב מתייחס להכשר, אלא הוא בא לומר על טומאת משקין עצמן. וקשיא לרב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לעולם אף סיפא דקרא מדבר לגבי הכשר, ותרוייהו איצטריך לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חד קרא ("וכל משקה אשר ישתה") לאשמועינן במשקין תלושין, שכבר ניתנו בתוך כלי, שהם מכשירים את האוכלין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וחד קרא ("אשר יבא עליו מים") לאשמועינן במשקין מחובריןלקרקע, שעדייןלא ניתנובכלי, שהם מכשירים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וצריכי</b> לתרוייהו קראי, ואין ללמוד אחד מחבירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי אשמועינן</b> הכשר <b style='font-size:20px; color:black;'>בתלושין</b>, הוה אמינא דוקא הם מכשירים. <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דאחשבינהו</b>, בכך שממלאם בכלי, הוא מגלה שהם חשובים לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> משקין <b style='font-size:20px; color:black;'>מחוברין, אימא לא</b> מכשירין, משום שלא החשיבו אותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי תנא</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מחוברין</b> שהם מכשירים, הוה אמינא דדוקא הם מכשירים. ד<b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקיימי בדוכתייהו</b> (שהם עומדים במקומם הטבעי ועדיין לא נעקרו ממנו), חשיבי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> כלומר, שנדבקו המים לאוכל בעודם מחוברים. ונטמאו לאחר שהעלם מהמים. שהרי בתוך המים עדיין אינם מוכשרים, כדתנן במכשירין. <b>תוספות</b>. וצריך עיון, אם כן מאי קאמר בסמוך דאי אשמועינן מחוברים, הוה אמינא, משום דקיימי בדוכתייהו חשיבי. והלא בשעת ההכשר כבר לא קיימי בדוכתייהו. ולכאורה צריך לפרש, דבאמת ההכשר גופו נעשה במים, אלא שאין חלות ההכשר עד שהעלם מהמים. ונפקא מינה, דאם נגבום בתוך המים וכרכום במטפחת והעלום, הרי הם מוכשרים. מיהו מהתוספות בחולין לא ב לא משמע כן. <b>חזון איש</b>. ויעוין ב<b>אבן האזל</b> שהוכיח מה<b>ר"ש</b>, דאף לאחר שנתלשו המים חשיבי מחוברים, כל זמן שלא נשאבו לכלי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> משקין <b style='font-size:20px; color:black;'>תלושין, אימא</b> ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> חשיבי, ולכך לא יכשירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הלכך <b style='font-size:20px; color:black;'>צריכי</b> לתרוייהו, להשמיענו כל המשקין מכשירין, בין תלושין ובין מחוברין. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;6&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;6.&nbsp;</b> וה<b>תוספות</b> לקמן כ א כתבו, דלשמואל דמפרש "יטמא" אטומאה, ולית ליה תרי קראי להכשר, באמת אין מכשירין אלא מחוברים בלבד. אבל ה<b>רמב"ם</b> לא חילק בין תלושין למחוברים, אף דאית ליה כשמואל. ובהכרח סבר דסגי בחד קרא לתרוייהו. <b>ליקוטי הלכות</b>. ומבואר טעמו ב<b>פני יהושע</b>, דהרי אף שהוכשרו במחוברים, אין נגמר ההכשר אלא לאחר שהעלום מהמים. ואז בין כך נעשו המים לתלושים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b>: כתיב, <b style='font-size:20px; color:black;'>"אך מעין ובור מקוה מים יהיה טהור"</b>. שאין המים המחוברים לקרקע מקבלים טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, מים תלושים כן מקבלים טומאה. וקשיא לרב, דאמר, אין למשקין טומאת עצמן מן התורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> דכתיב <b style='font-size:20px; color:black;'>"יהיה טהור"</b>, לא קאי על המים. אלא על הטמא הבא בתוכם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי קאמר קרא: אם יבוא הטמא במעין או בבור מקוה מים, יהיה טהור <b style='font-size:20px; color:black;'>מטומאתו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו מקשינן: איך מוקמינן לרב את הכתוב "וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא" בהכשר משקין תלושין?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי משקין <b style='font-size:20px; color:black;'>תלושין מי מכשירין</b> את האוכלין מן התורה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והאמר רבי יוסי בן רבי חנינא: משקין בית מטבחייא</b> שבעזרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא דיין שהן דכן</b> (טהורים), <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ש</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>אין</b> הם <b style='font-size:20px; color:black;'>מכשירין</b> את האוכלין לקבל טומאה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא סליק אדעתין, דהוא משום דמשקין תלושין נינהו. אלמא, אין הכשרם אלא מדרבנן, ובעזרה לא גזרו חכמים, משום הפסד קדשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תירגמא</b> העמיד להא דקאמר "משקין בית מטבחייא אין מכשירין" - <b style='font-size:20px; color:black;'>על דם</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;7&nbsp;</b> שדם הקדשים אינו מכשיר. אבל מים מכשירים אף כשהם תלושים. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;7.&nbsp;</b> וה<b>רמב"ם</b> בפרק י מטומאת אוכלין הלכה טז פסק, דאף מים של בית המטבחיים שבעזרה אינם מכשירים. ודלא כדמוקי לה הכא דוקא בדם. ויעוין ב<b>לחם משנה</b> (פרק א מפסולי המוקדשין הלכה לו) שכתב, דלא אמרינן כן אלא לרב. אבל ה<b>רמב"ם</b> פסק כרב פפא לקמן (יז ב), דטומאת משקין היא דאורייתא, ואפילו הכי הלכתא גמירי לה דמשקים שבעזרה טהורים. ובכלל ההלכה אף דאינם מכשירים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכ<b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין לדם קדשים שאינו מכשיר</b> את האוכלין לקבל טומאה? - <b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בדם חולין רגיל <b style='font-size:20px; color:black;'>"על הארץ תשפכנו כמים"</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;8&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;8.&nbsp;</b> וה<b>רמב"ם</b> בפרק א מפסולי המוקדשין הלכה לו, פסק מהאי קרא, דדם קדשים אינו מקבל טומאה. ולא מוקי לה אהכשר בדוקא. ותמה ה<b>לחם משנה</b> שם, אמאי איצטריך ליה להאי קרא? והא בפרק י מטומאת אוכלין הלכה טז כתב: משקה בית המטבחיים, והוא דם הקדשים והמים שמשתמשים בהם שם, טהורים לעולם. ואינם מתטמאים ואינם מכשירים. ודבר זה הלכה מפי הקבלה ! ותירץ, דאחר דאיכא קרא לדם שאינו מכשיר ואינו מיטמא, בהכרח דבאה ההלכה למים. ויעוין ב<b>ראש יוסף</b> (חולין לו ב) שנתקשה בתירוצו. וה<b>צל"ח</b> תמה על ה<b>לחם משנה</b>, שנתעלמו ממנו דברי ה<b>רמב"ם</b> בפירוש המשניות לעדויות. שכתב שם, דעיקר דין משקי בית מטבחייא הוא הלכה למשה מסיני. ואסמכוהו אקרא ד"על הארץ תשפכנו כמים".</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ללמדנו: דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>דם</b> חולין שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>נשפך</b> לאיבוד <b style='font-size:20px; color:black;'>כמים</b>, איתקש למים, והרי הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מכשיר</b> אוכלין כמים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> ויש לחקור, מה נאמר בהך מיעוטא. האם כל דם שלא נשפך כמים אין נוהגים בו דיני הכשר או טומאה. או דם קדשים, כיון שאינו נשפך כמים, אין בו דין משקה כלל. וממילא נתמעט מתורת הכשר. ולפי הצד הב' תבואר היטב מחלוקת <b>רש"י</b> וה<b>רמב"ם</b> (הובאה לקמן יז ב), אם רק מהכשר נתמעט, או אף מקבלת טומאה. דשיטת ה<b>רמב"ם</b>, דכל משקה שאינו מז' משקין אינו מקבל טומאה. הלכך אף דם קדשים שנתמעט מתורת משקה אינו מקבל טומאה. אולם בשיטת <b>רש"י</b> כתב להוכיח ה<b>משנה</b> <b>אחרונה</b> (ריש פרק ג דטהרות), דלקבלת טומאת משקין אין צריך בדוקא ז' משקין. ודוקא להכשר בעינן משקה מז' משקין. הלכך, אף בדם קדשים סבר <b>רש"י</b>, דלא נתמעט אלא מהכשר בלבד. <b>חידושי רבי שמואל</b>.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0029_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטזB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>
Micropedia bot