https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:פסחים טו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-26T20:24:40Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=140849&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:38:37Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:38, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l84">שורה 84:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 84:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת פסחים (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93161:rev-140849:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A4%D7%A1%D7%97%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%95_%D7%91&diff=93161&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:23:25Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|פסחים טו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומביאה הגמרא את סיום דברי התוספתא: עוד השיב רבי יוסי לרבי מאיר: בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>ה</b>קדשים שהוא <b style='font-size:20px; color:black;'>פיגול</b> (כגון שחישב עליו בעת שחיטתו, לאוכלו חוץ לזמנו או חוץ למקומו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בשר קדשים <b style='font-size:20px; color:black;'>הנותר</b> לאחר זמנו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בשר קדשים <b style='font-size:20px; color:black;'>הטמא</b>, שדינם בשריפה: <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: אין</b> בשר הפיגול והנותר והבשר הטמא <b style='font-size:20px; color:black;'>נשרפין כאחת</b> (יחד), לפי שהם נטמאים בכך. ואף על פי שדינם להשרף, אסור לטמאותם. ואע"פ שבין כך גזרו חכמים עליהם שיטמאו את הידים, אסור לטמאותם בטומאה דאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים</b>: כולם <b style='font-size:20px; color:black;'>נשרפין כאחת</b>. ולא חיישינן לכך שהבשר הטמא יטמא את הפיגול והנותר. כיון שבין כך גזרו עליהם חכמים טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוכיח מזה רבי יוסי: עד כאן לא פליגי בית הלל, אלא משום שיש להם טומאה דרבנן. אבל בלאו הכי, לכולי עלמא היה אסור לטמאותם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, אסור לטמאות קדשים טהורים, אף שהולכים לאיבוד. והוא הדין לתרומת חמץ טהורה בערב פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואסיק רבא לקושייתו: קתני להדיא בתשובת רבי יוסי, שאין הנידון של שריפת תרומה טהורה עם הטמאה בפסח דומה להא דרבי חנינא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי סלקא דעתך, דרבי מאיר מדברי רבי יהושע קאמר</b> את דינו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי מהדר ליה רבי יוסי</b> לחלק <b style='font-size:20px; color:black;'>מדרבי חנינא סגן הכהנים?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי לא משם הוכיח רבי מאיר את דינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב נחמן: רבי יוסי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו אדעתיה!</b> לא היה יודע מהיכן למד רבי מאיר כן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהוא</b> (רבי יוסי) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר</b>, ש<b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר מ</b>תוך דבריו <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי חנינא סגן הכהנים קאמר ליה</b> הכי. ולכך השיבו מה שהשיבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי מאיר: לא משם למדתי. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אנא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מ</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>התיר <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע</b> לטמא תרומה דאזלא לאיבוד <b style='font-size:20px; color:black;'>קאמינא</b> דשורפין את הטהורה עם הטמאה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>שוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו</b> רבי יוסי: ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לרבי יהושע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי אינה היא המדה</b>, ללמוד מדבריו לתרומה טהורה בערב פסח. <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא מודים רבי אליעזר ורבי יהושע, ששורף</b> את <b style='font-size:20px; color:black;'>זו בפני עצמה ו</b>את <b style='font-size:20px; color:black;'>זו בפני עצמה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמאי אינה היא המדה?</b> הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מדה ומדה היא!</b> כי כשם שבחבית שנשברה התיר רבי יהושע לטמאות את יין התרומה משום שסופו להטמא, הכי נמי יתיר לטמא את תרומת החמץ הטהורה. שהרי בין כך לאיבוד אזלא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם</b>, בחבית שנשברה בגת, שהתיר לטמא בידים, משום שאם לא יקבל את היין בכלי הטמא, יפול היין לבור ויתערב עם יין החולין שבו, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>איכא הפסד חולין</b>. שהרי מעתה יאסרו באכילה, משום תערובת התרומה הטמאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב ירמיה</b>: והא ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מתניתין נמי איכא הפסד דעצים</b>. שאם נאסור לשרוף את הטמאה עם הטהורה, יצטרך להבעיר שתי מדורות ולהרבות בעצים. ומשום הפסד זה נתיר לו לשורפן יחד, ולטמאות את הטהורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה ההוא סבא</b> לרב ירמיה: <b style='font-size:20px; color:black;'>להפסד מרובה</b> של יין החולין שבבור <b style='font-size:20px; color:black;'>חששו</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>להפסד מועט</b> של תוספת העצים <b style='font-size:20px; color:black;'>לא חששו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן</b>: ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מחלוקת</b> שבין רבי מאיר לרבי יוסי היא בערב פסח <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>שעה <b style='font-size:20px; color:black;'>שש</b>. שאין תרומת החמץ אסורה בה אלא מדרבנן. אבל מן התורה עדיין היא מותרת באכילה. ומשום כן אסר רבי יוסי לטמאותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל ב</b>שעה <b style='font-size:20px; color:black;'>שבע</b>, שאסור בה החמץ מן התורה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל שורפין</b> את התרומה הטהורה עם הטמאה. כי היות שהיא אסורה באכילה מדאורייתא, הרי היא כטמאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי זירא לרבי אסי</b>: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>נימא</b>, מתוך כך, <b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר רבי יוחנן, מתניתין באב הטומאה דאורייתא וולד הטומאה דרבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו, שהתיר רבי חנינא לשרוף בשר שנטמא באב הטומאה דאורייתא עם בשר שנטמא בוולד הטומאה מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מדבריהם</b> למדנו" דקאמר רבי מאיר - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי רבי חנינא סגן הכהנים</b> קאמר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שהתיר רבי מאיר לטמאות את הטהורה בערב פסח, אינו משום דאזלא לשריפה, כדברי רבי יהושע. אלא משום שהיא אסורה באכילה מדרבנן. ומדמה רבי מאיר איסור אכילה דרבנן, לבשר הטמא בטומאה דרבנן, שהתיר רבי חנינא סגן הכהנים לטמאותו על ידי בשר הטמא מדאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפי זה, מותר לטמא את התרומה דוקא בשעה ששית, שאסורה באכילה מדרבנן. אבל בשעה רביעית וחמישית, יודה רבי מאיר שאסור לטמאותה. שהרי אף מדרבנן אינה אסורה באכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או דלמא, טעמא דרבי מאיר לאו משום איסורא דרבנן. אלא משום דאזלא לשריפה, כדרבי יהושע. ואם כן, אף בארבע וחמש שעות מותר לטמאותה. והא דקאמר רבי יוחנן "מחלוקת בשש", לאו דוקא קאמר. אלא אף קודם לכן חלקו רבי מאיר ורבי יוסי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רבי אסי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין!</b> דוקא בשש קאמר רבי יוחנן דנחלקו <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b>, ולא קודם לכן. ומדברי רבי חנינא סגן הכהנים למד רבי מאיר את דינו. ולא מדברי רבי יהושע. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> <b>רש"י</b>. והקשו <b>תוספות</b>, דלמא נקט שעה ששית למעוטי שעה שביעית. ועוד קשה, הא בשעה ארבע וחמש אכתי לא אזיל החמץ לאיבוד. שהרי יוכל למצוא לו אוכלים. ופירשו, דדייק כן מדקאמר רבי יוחנן "בשבע דברי הכל שורפין". ואי למד רבי מאיר את דינו מרבי יהושע, מנלן דכן הוא אף לרבי יוסי בשבע. הא רבי יוסי לא יליף מהתם, משום דשאני התם דאיכא הפסד חולין. ואף דמדברי רבי עקיבא שפיר שמעינן לה, דהא אין לחלק בין פסול לאיסור, מכל מקום אי לאו דיליף רבי מאיר כן מדבריו, לא הוי מדמינן לה מסברה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר נמי</b> כן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יוחנן: מתניתין באב הטומאה דאורייתא, וולד הטומאה דרבנן. ומאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מדבריהם</b> למדנו" דקאמר רבי מאיר - <b style='font-size:20px; color:black;'>מדברי רבי חנינא סגן הכהנים</b> שהתיר לטמא שלישי דרבנן בטומאת שני. וטעמיה דרבי מאיר הוא, משום שאסורה התרומה בשעה ששית מדרבנן. ויליף איסור דרבנן מטומאה דרבנן, שמותר לטמאותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומחלוקת בשש. אבל בשבע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי הכל שורפין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקודם שש, לדברי הכל אין שורפין את הטהורה עם הטמאה. משום שאף איסור דרבנן אין בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא מסייע ליה</b> ברייתא לרבי יוחנן, דאמר "בשבע דברי הכל שורפין".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא שנינו לעיל: השיב רבי יוסי לרבי מאיר: בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>הפיגול ו</b>בשר <b style='font-size:20px; color:black;'>הנותר ו</b>הבשר <b style='font-size:20px; color:black;'>הטמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שמאי אומרים: אין נשרפין כאחת</b>, כדי שלא יטמא הבשר הטמא את הפיגול והנותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובית הלל אומרים: נשרפין</b> כולם <b style='font-size:20px; color:black;'>כאחת</b>, כיון שבלאו הכי אסורים הפיגול והנותר באכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקסבר רבי יוסי, שהתירו בית הלל לטמא דוקא פיגול ונותר, שאסורים מדאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל דבר שאיסורו הוא רק מדרבנן לא התירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלמא, לא פליגי רבי מאיר ורבי יוסי אלא באיסור דרבנן בלבד, דהיינו בשעה ששית. אבל בשעה שביעית שאיסורה מן התורה, כולי עלמא מודו ששורפין טמאה עם הטהורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: מהתם ליכא ראיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי דילמא לעולם פליג רבי יוסי אף בתחלת שבע. ואף על גב שהתרומה אסורה אז מן התורה, מכל מקום אין עליה שם טומאה. הלכך אסור לטמאותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאני התם</b>, פגול ונותר, דלא משום איסורם התירו בית הלל לטמאותם. אלא משום <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>בלאו הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אית להו טומאה מדרבנן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכ<b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן: הפיגול והנותר מטמאין את הידים</b>. שכל הנוגע בהם ידיו נטמאות. וגזרו על טומאה זו, כדי למנוע את הכהנים מלפגל את הקרבן, ומלהתעצל באכילתו, ולהותיר ממנו לאחר זמנו. ולא גזרו על כל הגוף, אלא על הידים בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוד מוכחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא מסייע ליה</b> לרבי יוחנן מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הפת שעיפשה ונפסלה מלאכול לאדם,</b> ועדיין <b style='font-size:20px; color:black;'>הכלב יכול לאכלה,</b> הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>מטמאה טומאת אוכלין בכביצה</b>. מאחר וכבר חל בה שם אוכל, וכבר ירדה עליה תורת טומאה, שוב אין היא פוקעת ממנה עד שתפסל מאכילת כלב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם היא של תרומה, אף שעדיין היא טהורה, הרי היא <b style='font-size:20px; color:black;'>נשרפת עם</b> התרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>הטמאה בפסח</b>. שמאחר וכבר אינה ראויה לאכילת אדם, אין חיוב לשומרה מטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והך ברייתא ודאי בשיטת רבי יוסי נשנתה. שהרי לרבי מאיר, אף פת הראויה לאכילת אדם נשרפת עם הטמאה, ולאו דוקא פת שעיפשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכך שמודה רבי יוסי בתרומה שאינה בת אכילה, שמע מינה שמודה בתרומת חמץ בתחלת שבע, שמותר לטמאותה. שהרי כבר אינה בת אכילה מן התורה, וכדרבי יוחנן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;2&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;2.&nbsp;</b> ומדמי תרומה שעיפשה, לתרומת חמץ בשעה שביעית. אבל סבירא ליה, דאין לדמותו לחמץ בשעה ששית, כיון דלא אזלא לאיבוד אלא מחמת גזירת חכמים. <b>תוספות</b>.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>שאני התם</b>, בפת שעיפשה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>מצד המציאות אינה ראויה לאכילה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>עפרא בעלמא הוא</b>. ולא דמי לחמץ בתחלת שבע, שעדיין מציאות אוכל הוא, אלא שמחמת האיסור אי אפשר לאוכלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: לרבי יוחנן, דאמר מדברי רבי חנינא סגן הכהנים למד רבי מאיר - <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי, מאי</b> השיבו רבי יוסי: "ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מודים</b> רבי אליעזר ורבי יהושע, ששורפין זו לעצמה וזו לעצמה"? והרי לא מדבריהם הוכיח רבי מאיר את דינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר ליה רבי יוסי לרבי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מאיר</b>: לא מיבעיא לרבי אליעזר שמחמיר ואוסר לעיל (בחבית שנשברה בגת) לטמאות את היין ביד על אף שסופו ליטמא מעצמו. דלדידיה, ודאי אסור לטמא את תרומת החמץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לרבי יהושע דמיקל</b> התם, לא הקיל אלא משום הפסד החולין. אבל בתרומת חמץ לא הקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף אם הקל רבי יהושע אף בתרומת חמץ בפסח לטמאותה, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כי מקיל</b>, דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>תרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>תלויה</b> הקל, לשורפה עם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טמאה</b>. וכמו שמצינו שהקל בתרומה תלויה לגרום לה טומאה מאליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> בשריפת תרומה <b style='font-size:20px; color:black;'>טהורה</b> עם ה<b style='font-size:20px; color:black;'>טמאה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> הקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותו הוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b> - דמתניתין בבשר שנטמא בולד הטומאה דרבנן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי</b> השיב רבי יוסי <b style='font-size:20px; color:black;'>"אינה היא המדה"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מדה ומדה היא</b>. ושפיר הוכיח רבי מאיר, שכשם שמותר להוסיף טומאה על בשר טמא מדרבנן, כן מותר לטמא תרומת חמץ בשעה ששית האסורה מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי ירמיה: הכא</b> במתניתין, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בבשר</b> קדשים <b style='font-size:20px; color:black;'>שנטמא במשקין שנטמאו מחמת שרץ</b>. ועליו אמר רבי חנינא שמותר לשורפו עם בשר שנטמא באב הטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ולאו דוקא הוא. אלא נטמאו המשקין בכלי שנגע בשרץ, ואינם אלא שניים לטומאה, והבשר שלישי. שאם לא כן, הרי הבשר שני, ומאי תוספת טומאה איכא? הא מעיקרא הוא שני והשתא נמי שני. רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופליגי רבי מאיר ורבי יוסי בטומאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי מאיר סבר, אינו טמא אלא מדרבנן. לפיכך שפיר הוכיח שהוא הדין לתרומת חמץ בשעה ששית האסורה מדרבנן, שמותר לטמאותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבי יוסי סבר שהבשר טמא מדאורייתא. ודוקא משום זה התיר רבי חנינא להוסיף לו טומאה. אבל אם אינו טמא אלא מדרבנן, אסור להוסיף לו טומאה. והוא הדין לאיסור דרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אזדא רבי מאיר לטעמיה, ורבי יוסי לטעמיה</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי מאיר לטעמיה, דאמר: טומאת משקין לטמא אחרים</b> אינה אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן!</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> וקשה, הא בלאו הכי לא אמרה רבי יוסי אלא בשיטת רבי עקיבא רבו, וליה לא סבירא ליה הכי. ואף רבי מאיר בהכרח יודה, דכך היא שיטת רבי עקיבא. דהא אמר כן להדיא לקמן, ודריש "יטמא" "וטמא". ואם כן במאי פליגי? ותירץ <b>רבי יוסף איש ירושלים</b>, דיסבור רבי מאיר בשיטת רבי עקיבא, ד"יטמא" דכתיב במשקין, היינו הכשר. ודוקא ב"יטמא" דכתיב באוכלין דרש רבי עקיבא כן. והא דיש למשקין טומאת עצמן, נפקא לן מהא דאוכל שני עושה שלישי בחולין לרבי עקיבא. ובהכרח דמטמא את המשקין. שהרי אוכל אחר אינו מטמא. דלכולי עלמא אין אוכל מטמא אוכל בחולין. <b>תוספות</b>. ויעוין ב<b>צל"ח</b> שכתב בשיטת ה<b>רמב"ם</b>, דרבי יוסי אף בשיטת עצמו אמר כן. ואף דבחולין לית ליה טומאת משקין לטמא אחרים, אבל בקדשים הם מטמאים מן התורה. ורבי מאיר פליג, וסבר דאף קדשים אינם מטמאים מן התורה. ויעוין ב<b>שפת אמת</b> שהאריך בשורש מחלוקתם. ויעוין עוד לקמן יז ב בהערה 1.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמן התורה אין משקין מטמאין כלל, לא אוכלין ולא משקין. לפיכך, המשקין שנטמאו בשרץ אינם מטמאים את הבשר אלא מדרבנן בלבד. והתיר רבי חנינא סגן הכהנים לטמאותו טומאה דאורייתא, על ידי הבשר שנטמא באב הטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(וקסבר רבי ירמיה כאביי או כרב אדא בר אהבה, דאמרי לעיל, שאוכל מטמא אוכל בקדשים מדאורייתא. ודלא כרבינא משמיה דרבא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי לטעמיה, דאמר: טומאת משקין לטמא אחרים</b> היא מ<b style='font-size:20px; color:black;'>דאורייתא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיירי מתניתין במשקין שנגעו בכלי שנטמא בשרץ. שהכלי הוא ראשון, והמשקין הם שניים. והם עושים את הבשר לשלישי מן התורה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> וליכא למימר דמטמא אותו רק מדרבנן, משום דבהכרח איירי מטומאה דאורייתא. דאי מדרבנן, אין כאן שום תוספת טומאה. שהרי הכלי עשה את המשקין לראשונים. וכדקיימא לן "כל הפוסל את התרומה, מטמא את המשקין להיות תחלה". ועשו המשקין את הבשר לשני. ואף עתה אינו נעשה על ידי הבשר הראשון אלא שני בלבד. ולפי זה, רבינא דאמר "אין אוכל מטמא אוכל" אף בקדשים, בהכרח פליג אהאי שינויא. ויעמיד את דברי רבי חנינא סגן הכהנים בתוספת טומאה דרבנן, ובלא משקין. ורבי מאיר מדבריהם דרבי יהושע קאמר, וכשינויא דריש לקיש. <b>רש"י</b>. מיהו, למבואר ב<b>תוספות</b> לעיל, דעדותו של רבי חנינא נשנתה קודם גזירת "משקין תחלה", אין הכרח לזה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוקא משום כך התיר רבי חנינא סגן הכהנים לטמאותו על ידי הבשר שנטמא באב הטומאה, ולעשותו שני. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> וה<b>רמב"ם בפירוש המשניות</b> פירש כרבי ירמיה. ופסק כרבי מאיר, דטומאת שמקין לטמא אחרים דרבנן. אבל בדין משנתנו פסק כרבי יוסי, דאין שורפין תרומה טמאה עם הטהורה. ולהמבואר בסוגיין תרתי דסתרי נינהו. מיהו למובא לקמן (יז ב הערה 1) בדעת הרמב"ם דטומאת משקין לטמא קדשים דאורייתא היא, אתי שפיר. <b>צל"ח</b>.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0028_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי פסחים (פרשני)]]</div>Micropedia bot