https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%92_%D7%91 2026-04-19T06:00:58Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%92_%D7%91&diff=145358&oldid=prev 2020-09-18T08:12:43Z

<p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:12, 18 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l64">שורה 64:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 64:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת ערכין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ערכין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי ערכין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-97544:rev-145358:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9F_%D7%9C%D7%92_%D7%91&diff=97544&oldid=prev 2015-07-01T09:17:16Z

<p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|ערכין לג ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלו הן בתי החצרים&lt;/b&gt; שנוהג בהם דין &quot;בתי חצרים&quot; - מלבד הכפרים שאינם מוקפים חומה: עיר שיש בה רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני חצרים של שני בתים&lt;/b&gt; בכל חצר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף על פי שמוקפת חומה מימות יהושע בן נון, הרי הן כבתי חצרים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן&lt;/b&gt;: כתוב &quot;ובתי החצרים אשר אין להם חומה סביב&quot;, ודורשים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ממשמע שנאמר &quot;בתי החצרים&quot;&lt;/b&gt; שמשמע שאין הבתים בעיר, ואינם אלא ישוב של חצרות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;איני יודע שאין להם חומה&lt;/b&gt;, ואם כן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה תלמוד לומר &quot;אשר אין להם חומה&quot;?&lt;/b&gt; ללמד: שיש &quot;בתי חצרים&quot; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאף על פי שיש להם חומה,&lt;/b&gt; הרי הם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כמי שאין להם חומה&lt;/b&gt;, הואיל ואין בהם שיעור עיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכמה הן&lt;/b&gt; אותם &quot;בתי חצרים&quot; שאין בהם שיעור עיר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתים: שנים&lt;/b&gt; שכתוב &quot;בתי&quot; בלשון רבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצירות: שנים&lt;/b&gt; שכתוב &quot;חצרים&quot; בלשון רבים, ומיעוט רבים שתים, דהיינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שתי חצירות של שני&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שני בתים!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואימא בית&lt;/b&gt; אחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחצר&lt;/b&gt; שלו, ועוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית&lt;/b&gt; אחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחצר&lt;/b&gt; שלו (שיש כאן שני בתים ושני חצירות) הם שלא נחשבים עיר, אבל אם יש שני בתים בכל חצר הרי הם כעיר חומה ולא כבתי החצרים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אם כן&lt;/b&gt; שהכתוב מדבר בבית אחד בחצר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכתוב רחמנא &quot;חצרים&quot;&lt;/b&gt; ולא לכתוב כלל &quot;ובתי&quot;, וממילא משמע שיש בכל חצר בית, שרק באופן כזה זוהי חצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי תימא אי כתב רחמנא&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חצרים&quot;, חצר בלא בית משמע&lt;/b&gt;, אין זה כך, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ההוא&lt;/b&gt; חצר שאין בה בית כלל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קרפף מיקרי!&lt;/b&gt; ולא חצר, ומזה שכתוב &quot;חצרים&quot; משמע שיש בהן בית. ובעל כרחך &quot;ובתי&quot;, ללמד בא, שאף שיש בכל חצר שני בתים אין זה עיר חומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כתוב: (בהר כ&quot;ה לב - לג) &quot;וערי הלויים בתי ערי אחוזתם גאולת עולם תהיה ללויים&quot; (גואל מיד אפילו לפני שתי שנים את שדה אחוזתו, או אם מכרו בית בעיר חומה גואלים לעולם, ואינו חלוט לסוף שנה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&quot;ואשר יגאל מן הלויים ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו (של לוי) ביובל, כי בתי ערי הלויים היא אחוזתם בתוך בני ישראל (ועל כן יש להם גאולה כשדות) &quot;. והנכללים בדין גאולת עולם של לויים בבתי ערי חומה הם:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל שירש&lt;/b&gt; מ&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבי אמו לוי&lt;/b&gt; בתי ערי חומה שבערי הלויים שקיבלו בארץ, ומכרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו גואל כסדר הזה&lt;/b&gt; האמור בישראל שנחלט לאחר שנה, אלא גואל לעולם כלוי שכתוב בהם &quot;גאולת עולם תהיה ללויים&quot;, כיון שהעיר היא מערי הלויים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכן לוי שירש את אבי אמו ישראל&lt;/b&gt; בית בעיר המוקפת חומה שבשאר ערי ישראל, ומכרו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו גואל כסדר הזה&lt;/b&gt; האמור בישראל שנחלט לאחר שנה, אלא גואל לעולם, כיון שהמוכר הוא לוי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר: &quot;כי בתי ערי הלויים היא אחוזתם&lt;/b&gt; בתוך בני ישראל&quot; ומשמע: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיהא&lt;/b&gt; הוא עצמו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוי, וערי הלויים&lt;/b&gt; הוא שמכר, אז דוקא תהיה לו גאולת עולם. (וסותרים הרישא והסיפא, שברישא כתוב שבאחד מהם מספיק שתהיה לו גאולת עולם, ובסיפא דייק מהפסוק, שרק כשיש את שניהם יש גאולת עולם, ובגמרא מתבאר), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דברי רבי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: אין דברים הללו&lt;/b&gt; גאולת עולם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמורים אלא בערי הלויים&lt;/b&gt;, ולא תלוי במוכר כלל, וכל שהוא מערי הלויים, גאולת עולם יש לו, בין מכרו לוי בין מכרו ישראל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן סתירת רישא וסיפא למציעתא: שכתוב &quot;אינו גואל כסדר הזה (של ישראל) &quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא כמאן&lt;/b&gt; כסדר של מי הוא גואל? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כבן לוי!&lt;/b&gt; ויש לו גאולת עולם, ואם כן משמע שדי באחד: או שיהיה הבית מירושת ערי הלויים, או שיהיה המוכר לוי. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והדר תני&lt;/b&gt; הפוך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיהא לוי וערי הלויים&lt;/b&gt; כאחד - אז יש גאולת עולם - ולא די באחד מהם?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימא&lt;/b&gt; ברישא ומציעתא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו גואל &quot;אלא&quot; כסדר הזה&lt;/b&gt; של ישראל, כיון שברישא זה ערי הלויים אך המוכר אינו לוי, ובסיפא המוכר לוי, אך הבית אינו מערי הלויים, ועל כן אין להם גאולת עולם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיהא&lt;/b&gt; המוכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוי וערי הלויים, דברי רבי.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן לרבי שמצריך את שניהם: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא ערי הלויים&lt;/b&gt; צריך, משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב &quot;כי בתי ערי הלויים&quot;, אלא&lt;/b&gt; שצריך גם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוי מנלן?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכתיב&lt;/b&gt; &quot;וערי הלויים בתי ערי אחוזתם גאולת עולם תהיה ללויים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואשר יגאל מן הלויים&lt;/b&gt; ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל&quot; ופירושו: שאותם הלויים שהם גואלים לעולם, יש להם עוד כח שיחזור להם ביתם ביובל אם לא יגאלו (על פי זבח תודה) ומזה שכתוב &quot;מן&quot; הלויים, משמע שרק למקצת לויים נתתי רשות לגאול ולא לכולם, למעט: לוי הבא מן הממזרת &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;57&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומן הנתינה, וכיון שאפילו אלו נתמעטו &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;58&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מגאולת עולם, כל שכן ישראל שירש את אבי אמו לוי שאינו גואל, שהרי ישראל גמור הוא. (לקוטי הלכות בביאור דברי רש&quot;י, ועיין שפת אמת). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;57.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; העיר &lt;b&gt;הגרי&quot;ז&lt;/b&gt;, שיש לומר בעוד אופן, שבא לוי על הערוה והוליד ממנה בן, והרי הוא ממזר.&amp;nbsp; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;58.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; מבואר כאן שלוי ממזר אין לו דין לוי. והביא &lt;b&gt;הגרי&quot;ז&lt;/b&gt;, שכך מבואר בתוספתא, שלוי ממזר לא נותנים לו מעשר ראשון והיינו, שאין לו דין לוי. והקשה &lt;b&gt;הגרי&quot;ז&lt;/b&gt; מהגמרא בבכורות, האומרת שלויה שהתעברה מגוי הולד פטור מפדיון הבן כדין לוי. ומוכח שאף על פי שהולד הזה ממזר מכל מקום יש לו דין לוי ופטור מפדיון הבן. ותירץ &lt;b&gt;הגרי&quot;ז&lt;/b&gt;, על פי מה שכתב &lt;b&gt;הגר&quot;ח&lt;/b&gt; ששם ודאי אין לו דין לוי גמור, שהרי אביו אינו לוי, אלא כיון שאמו לויה והוא בא מהלויים הוא פטור מפדיון הבן. וזה מה שמבואר כאן בגמרא שהוא נחשב &quot;מן הלויים&quot; מכיון שהוא בא מלוי.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסייעינן הך דרשה: ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא&lt;/b&gt; שדורשים כך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואשר יגאל מן הלויים&quot; מה תלמוד לומר?&lt;/b&gt; ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול&lt;/b&gt; לולא הפסוק הזה, אלא הפסוק &quot;גאולת עולם תהיה ללויים&quot; בלבד, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוי&lt;/b&gt; רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מישראל&lt;/b&gt; שמכר לו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יגאל! שזה&lt;/b&gt; הלוי המוכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפה כחו&lt;/b&gt;, ככתוב &quot;גאולת עולם תהיה ללויים&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזה&lt;/b&gt; ישראל הלוקח &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הורע כחו&lt;/b&gt; בממכרו שנחלט לסוף שנה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל לוי מלוי, לא&lt;/b&gt; תהיה לו גאולת עולם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שזה&lt;/b&gt; המוכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפה כחו, וזה&lt;/b&gt; הלוקח, אף הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יפה כחו&lt;/b&gt; לגאול לעולם כשמוכר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;ואשר יגאל מן הלויים&quot;&lt;/b&gt;. שהיה יכול לכתוב &quot;ואם לא יגאל ויצא ממכר בית ועיר אחוזתו ביובל&quot;, וכתב &quot;ואשר יגאל&quot; מן הלויים, ללמד: שגאולת עולם תהיה ללויים המוכרים, אף אם יזדמן שתהיה הגאולה &quot;מן הלויים&quot; הלוקחים, (זבח תודה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;מן&quot; הלויים&lt;/b&gt;, ללמד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא כל הלויים, פרט לבן לוי ממזר ונתין&lt;/b&gt; (שבא מן הממזרת ומן הנתינה, רש&quot;י) שאינו גואל! ומכאן מוכיחים, שדורשים &quot;מן&quot; הלויים כמו שדרשנו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים, אין דברים הללו אמורים אלא בערי הלויים.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל עד שיהא&lt;/b&gt; גם המוכר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לוי, לא אמרינן!&lt;/b&gt; (עפ&quot;י לקוטי הלכות).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;נצטוו ישראל (מסעי ל&quot;ה), לתת ללויים מנחלת אחוזתם ערים שישבו הלויים בהם, ומחוץ לעיר, אלף אמה לכל סביבות העיר, נצטוו לתת להם למגרש שהוא פנוי מכלום ועשוי לנוי. ועוד אלף אמה לכל סביבות המגרש, נצטוו לתת להם לשדות וכרמים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין עושין&lt;/b&gt; בערי הלויים את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגרש&lt;/b&gt; שיהא לנוי ובלי זריעה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא מגרש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה ולא&lt;/b&gt; את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגרש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עיר&lt;/b&gt; בתים לשבת בה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא&lt;/b&gt; את ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עיר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגרש&lt;/b&gt;, והטעם מתבאר בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף בשאר ערים שבארץ ישראל אין עושים שדה - מגרש משום יישוב ארץ ישראל, שכשממעט את הזריעה זהו חורבן ארץ ישראל, וכן לא את המגרש - שדה שמחריב את נוי העיר, וכל שכן שאין עושים את העיר - מגרש שהרי מחריב את יישוב העיר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר&lt;/b&gt; לחלוק על דברי ת&quot;ק: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במה דברים אמורים&lt;/b&gt; שאסור בכל השינויים האלו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בערי הלויים, אבל בערי ישראל עושין שדה&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגרש&lt;/b&gt;, וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגרש&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;59&amp;nbsp;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שדה&lt;/b&gt;, וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגרש&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עיר&lt;/b&gt;. אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא עיר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מגרש&lt;/b&gt; אף בערי ישראל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלא יחריבו את ערי ישראל&lt;/b&gt; (ביאור המשנה נכתב על פי הנראה מרמב&quot;ם, ועיין רש&quot;י ותוספות יום טוב). <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;59.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כתב &lt;b&gt;הש&quot;ך&lt;/b&gt; (חו&quot;מ קנה יב), שיש בזה בילקוט שתי נוסחאות אם לדעת רבי אליעזר מותר לעשות בערי ישראל מגרש שדה או לא. וכתב &lt;b&gt;הש&quot;ך&lt;/b&gt; שהגירסא הנכונה היא שמותר לעשות מגרש שדה, שכך מוכח בפרק לא יחפור.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכהנים והלויים מוכרין לעולם&lt;/b&gt; יש מפרשים: שיכולים למכור אף בשנת היובל עצמה, ורש&quot;י הקשה על פירוש זה, וכתב: ש&quot;כמדומה לי&quot; שלא בא להשמיע כלום, (ואגב שכתוב במשנה כו: לגבי הקדש &quot;הכהנים והלויים מקדישין לעולם&quot; כתוב גם כאן לגבי מכר).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וגואלין לעולם&lt;/b&gt; שאין בתי ערי חומה שלהם נחלטים. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שנאמר: &quot;גאולת עולם תהיה ל לויים&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר במה דברים אמורים בערי הלויים אבל בערי ישראל עושין וכו&#039;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דכולי עלמא&lt;/b&gt; ואף לרבי אלעזר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בדלויים&lt;/b&gt; (בשל הלויים בעריהם) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מיהא לא משנינן&lt;/b&gt; את השינויים האלו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מנא הני מילי? אמר רבי אלעזר: דאמר קרא&lt;/b&gt; בערי הלויים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ושדה מגרש עריהם לא ימכר&quot;, מאי &quot;לא ימכר&quot;? אילימא לא ימכר כלל&lt;/b&gt; כפשוטו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והא מדכתיב &quot;גאולת עולם תהיה ללויים&quot; מכלל דמזבני&lt;/b&gt; (שמוכרים) שאם אין מכירה גאולה מנין. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; על כרחך &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי &quot;לא ימכר&quot;&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא ישנה&lt;/b&gt;, אלא השדה והמגרש והעיר, ישאר כל אחד משלשתם כמות שהוא לעולם (רמב&quot;ם).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכהנים והלויים מוכרין לעולם וגואלין לעולם.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תנו רבנן: &quot;גאולת עולם תהיה ללויים&quot; מה תלמוד לומר?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שנאמר &quot;במספר שני תבואות ימכר לך&quot;&lt;/b&gt; ולמדנו: שאסור לגאול שדה אחוזה בתוך שתי שנים למכירה (לעיל ריש פרקין), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול אף זה&lt;/b&gt; הלוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כן&lt;/b&gt;, שאם מכר משדה שהיה לו סביבות ערי הלויים, לא יהיה אסור לגאול בתוך שתי שנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;גאולת עולם תהיה ללויים&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שנאמר&lt;/b&gt; בהקדש שדה אחוזה, שאם גאלו אחר מיד הקדש &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והיה השדה בצאתו ביובל קודש לד&#039;&lt;/b&gt; כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו&quot;, שיוצאת ממנו ביובל לכהנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול אף זה&lt;/b&gt; הלוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כן&lt;/b&gt;, שאם יקדיש משדותיו שסביבות ערי הלויים ולא יגאלנה יפסידם ביובל, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תלמוד לומר: &quot;גאולת עולם תהיה ל לויים&quot;.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לפי שנאמר&lt;/b&gt; במכר בתי ערי חומה, שאם לא נגאל תוך שנה &quot;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות&lt;/b&gt; לקונה אותו וגו&#039;&quot;, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול אף זה&lt;/b&gt; הלוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כן, תלמוד לומר: &quot;גאולת עולם תהיה ללויים&quot;!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בשלמא הני תרתי&lt;/b&gt; - הלכות הראשונות שלומדים מ&quot;גאולת עולם&quot; - ומדובר בשדות, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לחיי&lt;/b&gt; (ניחא)! שהרי היו להם שדות בערי הלויים וצריך להשמיענו דין גאולה שלהם. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא &quot;בתי ערי חומה&quot; ללווים&lt;/b&gt; בערי הלויים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי אית להו&lt;/b&gt;, שאמרו עליהם שאם מכרום נגאלים לעולם?! &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והתניא&lt;/b&gt; שאין להם כלל ערי &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;60&amp;nbsp;&lt;/b&gt; חומה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ערים הללו&lt;/b&gt; שנותנים ללויים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין עושין אותן לא טירים&lt;/b&gt; (כפרים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קטנים&lt;/b&gt;, לפי שהן ערי מקלט לרוצח בשגגה, וצריך שיהיה שם ישוב, לבית מנוס לרוצחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא כרכים&lt;/b&gt; (מוקפים חומה - כ&quot;מ ברש&quot;י לקמן) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדולים&lt;/b&gt; כיון שבכרכים הגדולים מתקבצים לסחורה, ותהיה רגל גואל הדם מצויה שם, ויארוב לרוצח ויהרגנו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא עיירות בינוניות&lt;/b&gt; בלא חומה?! <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;60.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה &lt;b&gt;השפת אמת&lt;/b&gt;, מנין לגמרא שכך הדין בכל ערי הלויים. ואף על פי שגם הם קולטות אך מכל מקום אינן ערי מקלט. ותירץ &lt;b&gt;השפת אמת&lt;/b&gt;, כיון שכתוב בתורה ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר, משמע שכל הערים הם כמו שש ערי המקלט, ולא עושים אותן מוקפות חומה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב כהנא: לא קשיא, כאן&lt;/b&gt;, זה שלא שייך בלויים עיר חומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בהוקף&lt;/b&gt; בחומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולבסוף ישב&lt;/b&gt; (נתיישב בבתים - רש&quot;י מכות ז:). &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כאן&lt;/b&gt;, זה שמוכח מהברייתא ב&quot;גאולת עולם&quot; ששייך שימצא בלויים עיר חומה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בישב ולבסוף הוקף&lt;/b&gt; שאחרי שניתנו הערים ללויים הקיפוה &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;61&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הם. <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;61.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; הקשה &lt;b&gt;המשנה למלך&lt;/b&gt;, שלכאורה, כיון שהטעם הוא כדי שלא יהיו ערים גדולות, אם כן, האיסור הוא גם להקיף את הערים אחר כך.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ופרכינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכי האי גוונא&lt;/b&gt; שישב תחלה ולבסוף הוקף בחומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי הויא&lt;/b&gt; בכלל בתי ערי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חומה?! והתניא&lt;/b&gt; שאין זו חומה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה&quot;&lt;/b&gt;, משמע, בית שהושב ונבנה בעיר חומה, ללמד: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שהוקף ולבסוף ישב, ולא שישב ולבסוף הוקף!&lt;/b&gt; ואיך העמדנו, שבישב ולבסוף הוקף זהו האופן ששייך ערי חומה בלויים?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומסיימינן לכולה ברייתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יכול אפילו הקיפוה ישראל&lt;/b&gt; לאחר שכבשו את הארץ, ואחר כך ישבו תהיה חומה? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר כאן&lt;/b&gt;: &quot;ואיש כי ימכור בית מושב עיר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חומה&quot; ונאמר להלן&lt;/b&gt; בערים שכבשו ישראל מממלכת עוג &quot;כל אלה (הערים שכבשו) ערים בצורות &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חומה&lt;/b&gt; גבוהה וגו&#039;&quot;, ולומדים &quot;חומה - חומה&quot; בגזירה שוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להלן&lt;/b&gt; בעוג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובדי כוכבים&lt;/b&gt; הם שהקיפוה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; בדין בתי ערי חומה, דוקא הקיפוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובדי כוכבים. יכול&lt;/b&gt; שנאמר שהכל תלוי במקיפים, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו הקיפוה עובדי כוכבים לאחר מכן&lt;/b&gt; לאחר שנכבשה הארץ? &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נאמר כאן&lt;/b&gt; בבתי ערי חומה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חומה&quot;, ונאמר להלן&lt;/b&gt; בכיבוש ממלכת עוג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;חומה&quot;,&lt;/b&gt; ולומדים באותה גזירה שוה - גם, ש&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מה להלן&lt;/b&gt; בממלכת עוג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובדי כוכבים&lt;/b&gt; הקיפוה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קודם לכן&lt;/b&gt; קודם שנכבשה, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אף כאן&lt;/b&gt; דוקא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עובדי כוכבים קודם לכן.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומכיון שאמרנו, שבישב ולבסוף הוקף אין זו עיר חומה, מתרצים תירוץ אחר: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תרגמא&lt;/b&gt; (העמידה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רב יוסף בריה דרב סלא חסידא קמיה דרב פפא&lt;/b&gt; לזה שמוכח בברייתא ב&quot;גאולת עולם&quot; ששייך למצוא בתי ערי חומה בערי הלויים:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0064_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBלדB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי ערכין (פרשני)]]</div>

Micropedia bot