פרשני:בבלי:ערכין ט א - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: Try fix category tree

2020-09-18T08:06:47Z

Try fix category tree

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:06, 18 בספטמבר 2020
שורה 25:		שורה 25:
	==דרשני המקוצר==		==דרשני המקוצר==

			{{תבנית:ניווט מסכת ערכין (פרשני)}}

	[[קטגוריה:בבלי ערכין (פרשני)]]		[[קטגוריה:בבלי ערכין (פרשני)]]

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T11:40:11Z

Automatic page editing

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:40, 1 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	==חברותא==		==חברותא==

	<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאם כן ~~<img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>~~  קדים ואתי סיהרא</b> של מולד תשרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תלתא יומי</b> לפני ראש השנה, ויראה תמוה לאנשים וירננו על החכמים שעושים מה שרוצים, <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא נמי</b> כשעושים שמונה מלאים, גם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>קא קדים ואתי</b> מולד תשרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי יומי</b> לפני ראש השנה.</span>		<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דאם כן  קדים ואתי סיהרא</b> של מולד תשרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תלתא יומי</b> לפני ראש השנה, ויראה תמוה לאנשים וירננו על החכמים שעושים מה שרוצים, <b style='font-size:20px; color:black;'>השתא נמי</b> כשעושים שמונה מלאים, גם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>קא קדים ואתי</b> מולד תשרי <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי יומי</b> לפני ראש השנה.</span>
	<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר רב משרשיא</b> לקמן, לתרץ בענין אחר, והעמידו <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שהיתה שנה מעוברת, הכא נמי</b> נעמיד שזה שעושים שמונה חדשים מעוברים מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת. ועיבור השנה</b> יש בידינו לעשותו <b style='font-size:20px; color:black;'>חדש</b> בין מלא ובין חסר. ועשינו לחדש העיבור בשנה שעברה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 20 </b> חסר. נמצא שהקדמנו את ראש השנה שעבר בחצי יום לפני המולד, שהרי את החודש הנוסף עשינו כ"ט יום ואילו הזמן שבין מולד למולד כ"ט יום ומחצה הוא. <b style='font-size:20px; color:black;'>דל</b> משיעור האיחור של ראש השנה לאחר המולד שנגרם מחמת <b style='font-size:20px; color:black;'>ירחא מליא</b> השמיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדי</b> שיעור ההקדמה של ראש השנה שעבר שנגרם מחמת <b style='font-size:20px; color:black;'>ירחא חסירא</b> (חדש העיבור) של שנה שעברה, ויצאו זה בזה. ונמצא שיאוחר ראש השנה בשנה זו אחרי המולד רק ביום אחד ולא בשני ימים. (בדקדוק החשבון ימצא שמתאחר ביום ומחצה, אך לעניינינו זה נחשב כיום אחד. רש"י).		<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כדאמר רב משרשיא</b> לקמן, לתרץ בענין אחר, והעמידו <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שהיתה שנה מעוברת, הכא נמי</b> נעמיד שזה שעושים שמונה חדשים מעוברים מדובר <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת. ועיבור השנה</b> יש בידינו לעשותו <b style='font-size:20px; color:black;'>חדש</b> בין מלא ובין חסר. ועשינו לחדש העיבור בשנה שעברה <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'> 20 </b> חסר. נמצא שהקדמנו את ראש השנה שעבר בחצי יום לפני המולד, שהרי את החודש הנוסף עשינו כ"ט יום ואילו הזמן שבין מולד למולד כ"ט יום ומחצה הוא. <b style='font-size:20px; color:black;'>דל</b> משיעור האיחור של ראש השנה לאחר המולד שנגרם מחמת <b style='font-size:20px; color:black;'>ירחא מליא</b> השמיני, <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדי</b> שיעור ההקדמה של ראש השנה שעבר שנגרם מחמת <b style='font-size:20px; color:black;'>ירחא חסירא</b> (חדש העיבור) של שנה שעברה, ויצאו זה בזה. ונמצא שיאוחר ראש השנה בשנה זו אחרי המולד רק ביום אחד ולא בשני ימים. (בדקדוק החשבון ימצא שמתאחר ביום ומחצה, אך לעניינינו זה נחשב כיום אחד. רש"י).

Micropedia bot: Automatic page editing

2015-07-01T09:15:34Z

Automatic page editing

דף חדש

{{פרשני}}

{{מקור|ערכין ט א}}

==חברותא==

משום דאם כן <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'>  קדים ואתי סיהרא של מולד תשרי תלתא יומי לפני ראש השנה, ויראה תמוה לאנשים וירננו על החכמים שעושים מה שרוצים, השתא נמי כשעושים שמונה מלאים, גם כן קא קדים ואתי מולד תשרי תרי יומי לפני ראש השנה.
 ומשנינן: כדאמר רב משרשיא לקמן, לתרץ בענין אחר, והעמידו כגון שהיתה שנה מעוברת, הכא נמי נעמיד שזה שעושים שמונה חדשים מעוברים מדובר כגון שהיתה שנה שלפניה מעוברת. ועיבור השנה יש בידינו לעשותו חדש בין מלא ובין חסר. ועשינו לחדש העיבור בשנה שעברה  20  חסר. נמצא שהקדמנו את ראש השנה שעבר בחצי יום לפני המולד, שהרי את החודש הנוסף עשינו כ"ט יום ואילו הזמן שבין מולד למולד כ"ט יום ומחצה הוא. דל משיעור האיחור של ראש השנה לאחר המולד שנגרם מחמת ירחא מליא השמיני, בהדי שיעור ההקדמה של ראש השנה שעבר שנגרם מחמת ירחא חסירא (חדש העיבור) של שנה שעברה, ויצאו זה בזה. ונמצא שיאוחר ראש השנה בשנה זו אחרי המולד רק ביום אחד ולא בשני ימים. (בדקדוק החשבון ימצא שמתאחר ביום ומחצה, אך לעניינינו זה נחשב כיום אחד. רש"י).

  20.  זה פירוש רש"י לפנינו. אך במהדורא קמא של רש"י המובאת בשטמ"ק וכן התוספות פירשו באופן אחר (כפי שסידר בספר ברכת כהן), שכוונת הגמרא שנה שלפניה מעוברת היינו ששנה זו שאנו דנים עליה היתה מעוברת, ונקרא שנה שלפניה כיון שחודש העיבור הוא לפני ניסן, וניסן הוא ראש חדשי השנה ולכן אחרי ניסן נקרא העיבור שהוא בשנה שלפניה והיינו בשנת החודשים. והקשה רש"י שאפילו בשנה מעוברת הרי אם מעברים שמונה חדשים עדיין יוצא ראש השנה יום ועוד שלש שעות אחרי המולד, וחידש רש"י מכח זה שלא קובע שעת המולד האמיתי אלא קובעת השעה שנראית כבר הלבנה לאנשים ובארץ ישראל זה שש שעות אחרי המולד, ואם כן, ראש השנה הוא פחות מיום אחרי שנראתה הלבנה. וחזר רש"י והקשה שבאופן שהיה מולד ראש השנה שעבר מולד זקן הרי אם ראש השנה הזה בשבת יוצא המולד ביום ה' וט"ו שעות ובזה אפילו כשנוסיף שש שעות עד שנראית הלבנה לבני א"י יצא יום ה' וכ"א שעות וזה עדיין יותר מיום לפני ר"ה שנקבע לשבת? ותירץ רש"י שבאופן כזה באמת לא יעברו שמונה חדשים כדי שלא יתאחר ר"ה יותר מיום אחרי המולד. אך הוכיחו רש"י ותוספות, שישנם אופנים שנקבע ר"ה יותר מיום ושש שעות אחרי המולד? ותירץ רש"י שבזמן הבית היתה קובעת ראיית בני א"י שלהם נראית הלבנה כבר שש שעות אחרי המולד. אך בזמן הזה הולכים אחרי ראייתם של בני בבל ולהם נראית הלבנה רק ח"י שעות אחרי המולד, והתוספות חולקים בזה וסוברים שאין חילוק בין זמן הבית לזמן הזה ותמיד הולכים אחרי ראיית בני בבל. 
 ותו מקשינן: ואכתי חד יומא מוקדם המולד לראש השנה.
 ומשנינן: חד יומא לאו אדעתיה דאינשי, ולא ירננו מחמת שיעור מועט כזה.
 עולא אמר לפרש את המשנה באופן אחר: לא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה חדשים, וזהו הרישא שאין פוחתין מארבעה חדשים מעוברים. ולא בא התנא להוסיף בזה אלא לבאר, ומאי טעמא קאמר. מה טעם אין פוחתין מארבעה חדשים המעוברים בשנה, משום דלא נראה לחכמים לחסר יתר על שמונה.
 ומקשינן: מאי שנא תשעה דלא עושים חסרים? וצריך לומר שהטעם הוא, משום דאם כן מייתרא (ממשיך) סיהרא הישן ממולד אלול, תלתא יומי לאחר ראש השנה. (שהרי אם עושים ששה מלאים וששה חסרים חל ראש השנה ביום המולד כאמור, וכשעושים תשעה חסרים הקדמנו את ראש השנה בשלשה ימים למולד תשרי) ומרננים על החכמים, השתא נמי כשעושים שמונה חסרים קא מייתרי הירח של אלול תרי יומי לאחר ראש השנה.
 ומשנינן: כדאמר רב משרשיא לקמן והעמיד, כגון שהיתה שנה מעוברת, הכא נמי נאמר שזה שעושים שמונה חסרים מדובר כגון שהיתה שנה שלפניה  21  מעוברת. ואת חדש העיבור עשו מלא. נמצא שאחרנו את ראש השנה שעבר בחצי יום לאחר המולד. שהרי נתאחר בשלשים יום ואילו המולד נתאחר רק בכ"ט יום ומחצה. דל שיעור ההקדמה של ראש השנה בשנה זו שנגרם מחמת ירחא חסירא השמיני, בהדי שיעור האיחור של ראש השנה שעבר שנגרם מחמת ירחא מליא (של חדש העבור) של שנה שעברה, ויצאו זה בזה. ונמצא שיוקדם ראש השנה בשנה זו לפני מולד תשרי רק ביום אחד ולא בשני ימים.

  21.  גם כאן יש את שני הפירושים, שלדעת רש"י הכוונה ששנה שעברה היתה מעוברת, ולדעת רש"י במהדו"ק הכוונה ששנה זו היא מעוברת. 
 ותו מקשינן: ואכתי איכא חד יומא שנשאר הירח הישן לאחר ראש השנה.
 ומשנינן: סברי אינשי איתחזויי אתחזי הירח החדש לבית דין ואנן לאו אדעתין לראותו, וכיון שאיחור המולד הוא רק ביום אחד יתלו בטעותם. העולה מהסוגיא, שלר' הונא אין יתר על שמונה מעוברים, אבל שמונה עושים. ולעולא, השמונה במשנה אלו חסרים, אבל מעוברים אפילו שמונה לא עושים.
 

 <nowiki name="HtmpReportNum0015_L2"></nowiki><nowiki name="דףBטB-Bב"></nowiki> 


==דרשני המקוצר==

[[קטגוריה:בבלי ערכין (פרשני)]]