https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין ק א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T05:19:38Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7_%D7%90&diff=140820&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:29:51Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:29, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l102">שורה 102:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 102:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93123:rev-140820:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7_%D7%90&diff=93123&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:21:57Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין ק א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום דהוי דירה שתשמישה ל"אויר</b>", שאינה עשויה לדור בה תמיד, אלא רק כדי להסתופף בה שומרי השדה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל דירה שתשמישה לאויר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מטלטלין בה יתר מבית סאתים</b>, דהוי כאילו לא הוקפה לשם דירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>שרשיו גבוהין מן הארץ</b> שלשה טפחים - לא ישב עליהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: שרשי אילן הבאין מלמעלה, משלשה לתוך שלשה</b>, שלאחר שגבהו השרשים שלשה טפחים מהארץ הם חזרו ונתכופפו עד למטה משלשה טפחים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אמר: מותר להשתמש בהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת אמר: אסור להשתמש בהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן פלוגתייהו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה אמר מותר להשתמש בהן</b>, משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דכל פחות משלשה</b> טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>דארעא</b> הסמוכים לארץ - <b style='font-size:20px; color:black;'>ארעא היא</b>, הרי הוא כקרקע, ולכן מותר להשתמש בהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת אמר אסור להשתמש בהן: דכיון דמכח איסור קאתי</b>, שאותן שרשים בעצמן היו לפני כן גבוהין שלשה, טרם שגדלו יותר ונתכופפו, הילכך <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דדמו כמשוניתא</b>, שרשים שדומים לשן סלע, משופע מכל צדדיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כך יוצאים שרשים קטנים מתוך השרשים הגדולים סביב סביב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הגדולים הולכים באלכסון עד למעלה משלשה טפחים, והקטנים גדלים לאורכם של הגדולים, וכפופים למטה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושלשה אופנים הם -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>דסלקין לעלא</b>, אותם היוצאים בגובה השרשים הגדולים, והם כולם למעלה משלשה טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין</b> לדברי הכל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>דנחתין לתתאי</b>, אותם שיוצאים בשיפולי השרשים הגדולים, והם כולם למטה משלשה טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>שרו</b> לדברי הכל, שהרי מעולם לא היו אסורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>לצדדין</b>, השרשים הקטנים שיוצאים מתוך הגובה של הגדולים, שהוא למעלה משלשה טפחים, ומגיעים עד למטה משלשה טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>פלוגתא דרבה ורב ששת.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לרבה, מותר להשתמש בקצות השרשים שהם למטה משלשה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו לרב ששת אסור, הואיל והיו לפני כן בגובה שלשה טפחים, ומכח איסור קאתי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן אניגרא</b>, אילן היוצא מתוך תעלת מים צרה, ומשני צידיו הוא צמוד לדופן התעלה, ועולה על גדות התעלה פחות משלשה טפחים - גם זה תלוי במחלוקת רבה ורב ששת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לרבה, מודדים את הגובה משפת התעלה ומותר להשתמש באילן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולרב ששת, מודדים מעומק התעלה שיש שם שלשה טפחים. שהרי כשהאילן היה כולו בתוך התעלה, היה אסור, השתא נמי מכח איסור קאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן בקרן זוית</b>, אילן הצומח בזוית כותלי החצר, ומוסתר משלשת צדדיו על ידי הכותל, ורק צד אחד נראה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;66&nbsp;</b> והוא צומח מעל הכותל פחות משלשה טפחים - גם זה תלוי בפלוגתת רבה ורב ששת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;67&nbsp;</b> לרבה, מודדים מעל הכותל, ולרב ששת מודדים מהארץ, הואיל ולפני שהגיע מעל הכותל היה גובהו שלשה, ומכח איסור קאתי. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;66.&nbsp;</b> דחק רש"י לפרש כן אע"ג דלכאורה בקרן זוית הוא מוסתר רק משני צדדין דא"כ היינו אניגרא. אמנם אפשר לפרש כפשוטו שרק בשני צדדין הוא מוסתר, ומכל מקום לא דמי לאניגרא שמפולש משני צדדין וניכר יותר שהעלים הם למעלה משלשה בשני הצדדין האחרים. משא"כ בקרן זוית שסתום משני צדדין הסמוכים זה לזה. תוס' הרא"ש.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;67.&nbsp;</b> נקט שתי דוגמאות א. קרן זוית להודיעך כחו דרב ששת שאפילו אם רק מצד אחד הוא גבוה מהארץ אסור. ב. אניגרא להודיעך כחו דרבה שאפילו גבוה מהארץ משני צדדין מותר. ודוקא כשלפחות משני צדדין הוא שוה לארץ אבל אם רק מצד אחד הוא שוה לארץ מודה רבה דאסור כדלקמן. תוד"ה וכן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא דיקלא</b> עץ דקל <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה לאביי, והוה סליק באיפומא</b>, גדל בתוך הבית, ועלה דרך הארובה למעלה מהגג פחות משלשה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא לקמיה דרב יוסף ושרא ליה</b>, כיון שלמעלה מהגג אינו גבוה שלשה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> ליה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אחא בר תחליפא</b> לאביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>דשרא לך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבה שרא לך!</b> דאילו לרב ששת אסור, שהרי בתוך הבית גובהו שלשה טפחים ומכח איסור קאתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> שרק לרבה מותר, ומאי קמשמע לן רב אחא בר תחליפא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: צריכא להשמיענו: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא אפילו לרב ששת</b> מותר, דאמרינן <b style='font-size:20px; color:black;'>ביתא כמאן דמלי דמי!</b> כל הבית כאילו הוא סתום ונחשב כעובי הקרקע, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולישתמש בפחות משלשה</b> טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך לגג.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קמשמע לן</b> דלא אמרינן הכי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא אנו מתייחסים גם למה שבתוך הבית, ולכן לרב ששת אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן לרבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ישב עליהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי דלא הדרי כיפי</b> שלא נתכופפו השרשים למטה משלשה טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> דאסור. שהרי זה אילן גמור, וכבר שנינו במסכת ביצה שאסור להשתמש באילן!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לאו</b>, אתא לאשמעינן ד<b style='font-size:20px; color:black;'>אע"ג דהדרי כיפי</b>, שחזרו ונתכופפו למטה משלשה טפחים, אפילו הכי אסור. וקשיא לרבה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא! לעולם דלא הדרי כיפי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא קמשמע לן: אע"ג דצידו אחד</b> של השרשים <b style='font-size:20px; color:black;'>שוה לארץ</b>, ששם הקרקע גבוהה יותר, בכל זאת אסור להשתמש אפילו באותו צד. דמודה רבה היכא דבשלש צדדים הוא גבוה מהארץ דאסור אפילו בצד הרביעי. ולא נחלק אלא כשלכל הפחות משני צדדין הוא שוה לארץ (כגון באניגרא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: שרשי אילן שגבוהין מן הארץ שלשה טפחים או שיש חלל תחתיהן שלשה טפחים</b>, שנוצר חלל באדמה מתחת השרשים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אע"פ שצידו אחד שוה לארץ,</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;68&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי לא ישב עליהן</b>, אפילו על הצד הנמוך. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;68.&nbsp;</b> לרב ששת לאו דוקא דאפילו משלשה צדדין שוה לארץ אסור. תוד"ה וכן (עפ"י מהרש"א).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין עולין באילן, ואין נתלין באילן, ואין נשענין באילן</b> בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא יעלה באילן מבעוד יום</b> בערב שבת <b style='font-size:20px; color:black;'>וישב שם כל היום כולו</b>, אעפ"י שאינו עושה מעשה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד אילן ואחד כל הבהמה</b>, שאף בה אסור להשתמש בשבת. גזירה שמא יתלוש ענף כדי להכותה ולהנהיגה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בור שיח ומערה וגדר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מטפס ועולה, מטפס ויורד, ואפילו הן מאה אמה</b>, שהרי אין הטעם באילן ובבהמה משום טירחא אלא משום גזירה שמא יתלוש ענף, וזה לא שייך בבור וכדומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תני חדא: אם עלה</b> על האילן - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר לירד</b> ממנו בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותני חדא: אסור לירד</b>, שהרי בדרך ירידתו הוא משתמש באילן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לא קשיא</b> סתירת הברייתות:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b>, כשעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>מבעוד יום</b>, וקידש עליו היום שם, שאז לא קנסינן ליה, שהרי לא עשה איסור בעלייתו, ומותר לירד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> כשעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>מחשיכה</b>, דקנסינן ליה הואיל ועלה באיסור, ואסור לירד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: הא והא</b> כשעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>משחשיכה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> כשעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשוגג.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> כשעלה <b style='font-size:20px; color:black;'>במזיד,</b> כי רק במזיד קנסינן ליה ולא בשוגג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: הא והא בשוגג.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכא, בקנסו שוגג אטו מזיד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קמיפלגי</b> הנך ברייתות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר סבר: קנסינן</b> אף בשוגג, אטו מזיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר סבר: לא קנסינן</b> שוגג אטו מזיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא בריה דרב יהושע: כתנאי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מצינו מחלוקת תנאים שממנה אפשר ללמוד שהם חולקים גם בעניננו, האם מותר לירד מהאילן בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן במסכת זבחים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. דמן של הקרבנות <b style='font-size:20px; color:black;'>הניתנין במתנה אחת</b> על גבי המזבח, כגון בכור שזורקין את דמו רק פעם אחת על קיר המזבח, <b style='font-size:20px; color:black;'>שנתערבו</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>דמן של ה<b style='font-size:20px; color:black;'>ניתנין</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>מתנה אחת</b>, כגון, בדם בכור אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בין שנתערבו הדמים יחד בכוס אחד, ובין שנתערבו שתי כוסות של דמים שונים, ולא ידוע לאיזה קרבן שייכת כל כוס - <b style='font-size:20px; color:black;'>ינתנו במתנה אחת</b> מהדם המעורב, ויש בנתינה זו מדמן של שתי הקרבנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם נתערבו שתי כוסות, יתן מתנה אחת מכל כוס בנפרד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אם נתערבו דמן של הניתנין <b style='font-size:20px; color:black;'>מתן ארבע</b>, כגון חטאת שנותנין באצבע מדמה על ארבע קרנות המזבח, <b style='font-size:20px; color:black;'>במתן ארבע</b>, בדם חטאת אחרת - <b style='font-size:20px; color:black;'>ינתנו במתן ארבע.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. ואם נתערבו דמים שיש בהן <b style='font-size:20px; color:black;'>מתן ארבע</b> בדם הניתן <b style='font-size:20px; color:black;'>במתן אחת</b>, כגון דם בכור שנתערב בדם חטאת <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;69&nbsp;</b> - <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;69.&nbsp;</b> כן משמע מרש"י ד"ה ינתנו במתן ארבע, והתוס' בד"ה מתן, כתבו שא"א לומר כן. דהא חטאת ניתנת למעלה מחוט הסיקרא ובכור למטה מחוט הסיקרא, ואם נתערבו אין להם תקנה. אלא מיירי בעולה שהוא מתן שתים שהם ארבע, שנתערב בבכור או בפסח, ושניהם למטה מחוט הסיקרא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: ינתנו במתן ארבע</b>, ואעפ"י שהוא עובר ב"בל תוסיף" על זריקת דם הבכור בארבע מתנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום דאתי עשה דזריקת ארבע מתנות של דם חטאת ודוחה את לאו ד"בל תוסיף". <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;70&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;70.&nbsp;</b> רש"י. והתוס' בד"ה מתן חלקו עליו. שהקשו על רבי יהושע למה לא ידחה העשה את הלאו, ותירצו דלא אמרינן עשה דוחה לא תעשה אלא במקום שמעיקרא לא היה אפשר לקיים העשה בלא דחיית הלאו, כגון כלאים בציצית. אבל הכא היה אפשר לקיים העשה בלא דחיית הלאו. אלא שפשע שנתערבו הדמים לכן אין הוא דוחה הלאו. ובגליון הש"ס כאן הביא ממהרי"ק בשם תוס' דכאן לא דחי הואיל ואין עשה דוחה לא תעשה שבמקדש, כמבואר במסכת זבחים צז ב. ועיי"ש שדנו די"ל דלאו דבל תוסיף לא חשיב לאו שבמקדש שהרי נוהג גם חוץ למקדש. ומ"מ מסקי דהואיל והוי במקדש לא דחי. ועיין עוד בזה בקהלות יעקב סי' כ'.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהושע אומר: ינתנו במתנה אחת</b> בלבד! כיון שבדיעבד הוא יוצא ידי חובה אפילו בחטאת במתנה אחת. דקיימא לן "כל הניתנין על מזבח החיצון שנתנן במתנה אחת - כיפר".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, הכא יעשה כן אף לכתחילה, ולא יתן ארבע מתנות, כדי לא לעבור על בל תוסיף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי אליעזר</b> לרבי יהושע: כיצד הוא נותן מתנה אחת בלבד? והרי נהי שיצא ידי חובה, אבל הוא החסיר את המצוה ליתן ארבע מתנות. ואם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא עובר בבל תגרע?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יהושע</b> לרבי אליעזר: כיצד, לדבריך, הוא נותן ארבע מתנות מדם הבכור, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>הרי הוא עובר בבל תוסיף?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> לו <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר: לא אמרו</b> בל תוסיף בנתינת ארבע במקום מתנה אחת אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כשהוא</b> דם <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>פני <b style='font-size:20px; color:black;'>עצמו</b>, ולא כשהוא בתערובת, ומקיים מצוה בדם השני!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לו רבי יהושע</b> לרבי אליעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו</b>, ולא כשהוא בתערובת, ואינו נותן ממנו מחמת האיסור לתת את הדם השני!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ועוד אמר רבי יהושע</b> להסביר מדוע עדיף להמנע מליתן ארבע:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כשנתת</b> ארבע - <b style='font-size:20px; color:black;'>עברת על בל תוסיף</b> בנתינת דם הבכור, <b style='font-size:20px; color:black;'>ועשית מעשה בידך.</b> ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>כשלא נתת</b> ונמנעת מקיום מצות מתן ארבע בדם החטאת - <b style='font-size:20px; color:black;'>עברת על בל תגרע, ולא עשית מעשה בידך!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך, שב ואל תעשה עדיף.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסיק רב הונא בריה דרב יהושע שיש ללמוד לעניננו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי אליעזר, דאמר התם: קום עשה</b> מצוה <b style='font-size:20px; color:black;'>עדיף</b> מאשר להימנע, על אף שיש בעשיית המצוה צד עבירה של בל תוסיף - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי, ירד</b> מהאילן בשבת. כי בירידה זו יש מצוה, שהרי בישיבתו הוא משתמש כל רגע באילן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואעפ"י שגם הירידה היא שימוש, מכל מקום עדיף לרדת ולקיים מצוה בקום ועשה, מלעבור עבירה בשב ואל תעשה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;71&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;71.&nbsp;</b> לכאורה א"כ היה לברייתא לומר חייב לירד ולא מותר לירד. אלא שגם ר"ה בריה דרב יהושע מודה לדחית הגמ' לקמן, דהתם קעביד מצוה והכא לא עביד מצוה. אלא שהוא סובר דלמאן דסבר דהיכא דעבד מצוה חייב לעשות כן ה"ה בלא עביד מצוה לכל הפחות מותר לעשות כן. גאון יעקב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לרבי יהושע דאמר התם: שב ואל תעשה עדיף</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי לא ירד</b>, כדי שלא לעבור על איסור שימוש תוך כדי ירידתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא לא היא!</b> שאין הדברים דומים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמר רבי אליעזר התם</b> ש<b style='font-size:20px; color:black;'>קום עשה עדיף, אלא דקא עביד מצוה</b> של נתינת ארבע מתנות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל הכא דלא עביד מצוה</b> בירידתו מהאילן, אלא שהוא פורש בכך מהעבירה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי נמי לא ירד</b>. שאין לפרוש מעבירה על ידי עשיית עבירה אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי נמי</b> יש לדחות: <b style='font-size:20px; color:black;'>עד כאן לא קאמר רבי יהושע התם</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שב ואל תעשה עדיף</b>,</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0203_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot