https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%93_%D7%91
פרשני:בבלי:עירובין קד ב - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T05:21:18Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%93_%D7%91&diff=140829&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:30:57Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:30, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l75">שורה 75:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 75:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98085:rev-140829:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%93_%D7%91&diff=98085&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:10:03Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:10, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דקא חזי דקא</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תרו בה כיתנא</b>, שיש שם בריכות מים ששורין בהם את הפשתן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסר להו!</b> לפי ששוב יש לחשוש שמא ימלא מים וישרה בהם פשתן, שהוא אסור משום לישה (עיין שו"ע או"ח סי' ש"מ סי"ב).</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דקא חזי דקא</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תרו בה כיתנא</b>, שיש שם בריכות מים ששורין בהם את הפשתן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסר להו!</b> לפי ששוב יש לחשוש שמא ימלא מים וישרה בהם פשתן, שהוא אסור משום לישה (עיין שו"ע או"ח סי' ש"מ סי"ב).</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומבאר הקר.</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומבאר הקר.</b></span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי באר הקר?</b></span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי באר הקר?</b></span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93132:rev-98085:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%93_%D7%91&diff=93132&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:22:15Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין קד ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דקא חזי דקא</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>תרו בה כיתנא</b>, שיש שם בריכות מים ששורין בהם את הפשתן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסר להו!</b> לפי ששוב יש לחשוש שמא ימלא מים וישרה בהם פשתן, שהוא אסור משום לישה (עיין שו"ע או"ח סי' ש"מ סי"ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ומבאר הקר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי באר הקר?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר שמואל: בור שהקרו עליה דברים, והתירוה</b>. כשעלו מגולת בבל חנו ליד אותה באר ולא היה להם מים לשתות אלא מהבאר הזו, והתירו להם חכמים למלא ממנה מים בגלגל ביום טוב, ומאז נשארה באר זו בהיתרה לעולם ביום טוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>("הקרו" - לשון קריאה, דהיינו שהביאו אותם חכמים ראיות לדבריהם שיש כח בידם לעקור איסור שבות בשעת הדחק).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b>: תניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא כל הבורות הקרות התירו, אלא זו בלבד!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת</b> ד"באר הקר" היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>שהקרו דברים עליה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"זו בלבד</b>"? והלא שאר הבורות לא נקראו כלל "בור הקר", שהרי לא הקרו עליהם דברים, ופשיטא שרק זו הותרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אמר רב נחמן בר יצחק</b>: "באר הקר" היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>באר מים חיים</b>, מלשון מקור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שנאמר</b> בירמיה <b style='font-size:20px; color:black;'>"כהקר בור מימיה</b> - כן הקרה רעתה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וביאורו: כמו שמעיין, שהוא מקור הנובע, מתחדש והולך ומוסיף תמיד, כך רעתם נובעת ואינה פוסקת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקאמרה הברייתא, שלא כל הבארות הנובעים התירו אלא זו בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא: לא כל הבורות הקרות התירו אלא זו בלבד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכשעלו בני הגולה חנו עליה, ונביאים שביניהן</b> חגי זכריה ומלאכי <b style='font-size:20px; color:black;'>התירו להם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא נביאים שביניהן</b> התירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא מנהג אבותם בידיהם!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי הוא כמנהג נביאים, שהרי "אם אינם נביאים - בני נביאים הם" (יעב"ץ).</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שרץ</b> מת <b style='font-size:20px; color:black;'>שנמצא במקדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כהן מוציאו בהמיינו</b>, באמצעות אבנטו בשבת. אף שהוא מוקצה, כי אין שבות במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך לא יגע בו בידו, כדי שלא ייטמא הכהן בעצמו. אבל כשמוציאו באבנטו אינו נטמא הכהן מהשרץ, כי השרץ מטמא רק במגע ולא במשא. וגם האבנט, שנטמא מהשרץ, אינו מטמא את הכהן האוחזו, כי השרץ הוא אב הטומאה ואילו האבנט הוא ראשון לטומאה, ואין האדם והכלים מקבלים טומאה אלא מאב הטומאה בלבד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואע"ג שהוא מטמא את האבנט, שהוא קדוש, בכל זאת עדיף לטמאות את האבנט ולהוציא את השרץ במהירות, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לשהות את הטומאה</b> במקדש, מאשר לחזר אחר צבת של עץ שאינה מקבלת טומאה (לפי שהיא "פשוטי כלי עץ", שאין לה בית קיבול) ולהשהות את הטומאה במקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יוחנן בן ברוקה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: אינו מטמא את אבנטו, אלא מוציאו <b style='font-size:20px; color:black;'>בצבת של עץ</b>, שאינה מקבלת טומאה, כדי שלא <b style='font-size:20px; color:black;'>לרבות את הטומאה</b> על ידי שיוציאנו באבנטו ויטמאנו. ואע"ג שעל ידי חזרתו אחר הצבת הוא משהה את הטומאה במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מהיכן מוציאין אותו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, היכן יימצא השרץ במקדש כדי שיהא מותר לעבור על איסור מוקצה בשבת ולהוציאו משם?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מן ההיכל, ומן האולם, ומבין האולם ולמזבח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם נמצא השרץ בשאר מקומות שבעזרה אין מוציאין אותו בשבת, משום איסור מוקצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי שמעון בן ננס.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי עקיבא אומר: כל מקום שחייבין</b> כל הנכנס לשם כשהוא טמא <b style='font-size:20px; color:black;'>על זדונו</b> אם נכנס במזיד הוא חייב <b style='font-size:20px; color:black;'>כרת, ועל שגגתו</b> אם נכנס בשוגג <b style='font-size:20px; color:black;'>חטאת,</b> דהיינו כל העזרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>משם מוציאין אותו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושאר כל המקומות</b> (לרבי שמעון בן ננס כל העזרה, ולרבי עקיבא הלשכות שבעזרה) - אם נמצא שם השרץ בשבת, אין מוציאין אותו. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>כופין עליו פסכתר</b>, סיר של נחשת, לכסותו עד מוצאי שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: מקום שהתירו לך חכמים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>משלך נתנו לך.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלא התירו לך, אלא משום שבות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בגמרא יבואר שדברי רבי שמעון אינם מוסבים על הנאמר לעיל במשנה אלא על שתי הלכות שונות שאמרם רבי שמעון במסכת עירובין.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב טבי בר קיסנא אמר שמואל: המכניס</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"טמא שרץ</b>", כלי שנטמא משרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>למקדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב</b> כרת במזיד, וחטאת בשוגג, על שטימא את המקדש. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;130&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;130.&nbsp;</b> רש"י. ובהגהות הגר"א כתב שזה טעות סופר, דבהדיא תניא בתורת כהנים שעל הכנסת בגדים טמאים למקדש אינו חייב אלא מלקות. ורש"י בעצמו הביא כן בחומש פ' אחרי (יז - טז). אלא חייב היינו חייב מלקות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם הכניס את ה<b style='font-size:20px; color:black;'>שרץ עצמו, פטור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר קרא</b> בפרשת איסור כניסה בטומאה למקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>"מזכר ועד נקבה תשלחו"</b>. ודרשינן: רק מי שדומה לזכר ונקבה דהיינו לאדם, בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש לו טהרה במקוה</b> לאחר שנטמא, חייבין על הכנסתו בטומאה למקדש, ובכלל זה כלי טמא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצא שרץ, שאין לו טהרה</b> במקוה, שאין חייבין על הכנסתו למקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לימא מסייע ליה</b> מהא דתניא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>"מזכר עד נקבה תשלחו"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פרט לכלי חרש</b> טמא שאם הכניסו למקדש, פטור. <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי יוסי הגלילי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדייקת הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא</b> ממעט כלי חרש?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לאו, משום דלית ליה טהרה במקוה</b>. שנאמר בתורה על כלי חרש טמא "ואותו תשבורו, " ומשמע שאין לו טהרה אלא שבירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי זו ראיה לשמואל, שדוקא מי שיש לו טהרה במקוה חייבין על הכנסתו במקדש בטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b> אין הטעם בכלי חרש משום שאין לו טהרה במקוה אלא משום שאינו נעשה לעולם אב הטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולעולם המכניס שרץ למקדש חייב, שהרי השרץ הוא אב הטומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכך דרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי</b> שדומה לזכר ונקבה בכך <b style='font-size:20px; color:black;'>שנעשה אב הטומאה</b>. כמו זכר ונקבה, שלפעמים הם אב הטומאה. כגון זב וזבה וטמא מת - חייבין עליו על טומאת מקדש. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;131&nbsp;</b> ובכלל זה כל הכלים, מלבד כלי חרש שנעשין אב הטומאה ע"י מדרס ומושב הזב וע"י נגיעה במת. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;131.&nbsp;</b> ולכן אפילו כשהן רק ראשון לטומאה חייבין על הכנסתו למקדש. רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יצא כלי חרס, שאינו נעשה אב הטומאה</b> שהרי לא יתכן שכלי יהא אב הטומאה אלא או ע"י מדרס הזב או ע"י מגע במת. וכלי חרס אינו מטמא כלל במדרס משום שאינו ראוי למדרס הזב שהרי הוא נשבר. וגם על ידי מגע במת אינו נעשה אב הטומאה, כי כך מוכח בפרשת חקת דרק מי שיש לו טהרה במקוה נעשה אב הטומאה ע"י נגיעתו במת, וכלי חרס הרי אין לו טהרה במקוה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לימא</b> הא דשמואל דאין חייבין על שרץ טמא במקדש - <b style='font-size:20px; color:black;'>כתנאי</b> היא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>שרץ שנמצא במקדש</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כהן מוציאו בהמיינו</b>, כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא לשהות את הטומאה, דברי רבי יוחנן בן ברוקה. רבי יהודה אומר: בצבת של עץ מוציאו שלא לרבות את הטומאה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו, בהא קא מיפלגי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דמאן דאמר "שלא לשהות" קסבר: המכניס שרץ למקדש חייב</b>. ומאחר שטומאת השרץ במקדש אסורה מדאורייתא לכן לא נדחית שהיית טומאתו מפני ריבוי הטומאה של האבנט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר "שלא לרבות" קסבר: המכניס שרץ למקדש פטור</b>. ולכן עדיף שלא לרבות טומאה באבנט על אף שהוא משהה ע"י כך את השרץ. כי טומאת האבנט היא מדאורייתא ואילו טומאת השרץ אינה מדאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודחינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא!</b> אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דכולי עלמא</b> סברי דמכניס שרץ למקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב. והכא בהא קא מיפלגי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> רבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: שהויי טומאה עדיף</b> מלרבות את הטומאה באבנט שהרי גם הוא קדוש. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;132&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;132.&nbsp;</b> כ"כ רש"י. וקשה דהא אין איסור לטמאות קדש, וכי בשביל זה יעבור על עשה דשילוח טמאים. ויותר נכון כדכתבו התוס' שהוא מרבה את הטומאה ע"י שמוסיף עוד דבר שהוא טמא במקדש, וכשהוא מטמא את האבנט הוא כאלו מכניס טומאה במקדש. רש"ש וגאון יעקב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר</b> רבי יוחנן בן ברוקה <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: אפושי</b> רבוי <b style='font-size:20px; color:black;'>טומאה עדיף</b> משהויי טומאה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b>, לימא הא דשמואל - <b style='font-size:20px; color:black;'>כהני תנאי</b> היא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> במתניתין: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהיכן מוציאין אותו וכו'.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי לאו, בהא קא מיפלגי</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דמאן דאמר מעזרה לא</b> מוציאין אותו בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר: המכניס שרץ למקדש פטור</b>. ולכן לא התירו איסור מוקצה, שהרי מדאורייתא אין חייבים להוציא את השרץ. ורק מהיכל ואולם, ומבין האולם ולמזבח מוציאין אותו, שמשום כבוד השכינה לא העמידו חכמים דבריהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומאן דאמר מכולה עזרה</b> מוציאין, <b style='font-size:20px; color:black;'>קסבר: חייב.</b> הלכך התירו איסור מוקצה מפני החיוב להוציא את השרץ שהוא מדאורייתא.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0212_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקהB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>
Micropedia bot