https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%92_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין קג א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T05:22:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%92_%D7%90&diff=140826&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:30:35Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:30, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l121">שורה 121:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 121:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93129:rev-140826:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%92_%D7%90&diff=93129&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:22:07Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין קג א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי אליבא דרבי אליעזר קאמר</b>, שהרי כאמור, על כרחך הוא סובר כרבי אליעזר דמכשירי מצוה דוחין שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם כן, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו לכתחילה נמי</b> יהא מותר לעשות נימא בשבת. ומדוע אסר רבי יהודה במתניתין, לכתחילה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, לא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא רבי שמעון, הא רבנן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מצינו שנחלקו בזה רבי שמעון ורבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דלרבי שמעון מותר רק עניבה ולרבנן מותר אף קשירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הילכך מתניתין אתיא כרבנן. והם סוברים אמנם כרבי אליעזר דמכשירי מצוה דוחין שבת. אך הם לא סוברים לגמרי כמותו, כי הוא מתיר אפילו במכשירי מצוה שהיה אפשר להכינם מערב שבת, והם סוברים שרק כשאי אפשר היה לעשותם מערב שבת הם דוחים, כגון שנפסקה נימא בשבת. אבל לעשות לכתחילה נימא בשבת, אסור, שהרי אפשר היה לעשות זאת מערב שבת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;118&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;118.&nbsp;</b> הגמרא היתה יכולה לתרץ כן גם באוקימתא הקודמת דמתניתין רבי יהודה אלא שהוא סובר דרק כשאי אפשר לעשות מערב שבת דוחה אלא שהגמ' ביקשה למצוא תנא שסובר כן להדיא. רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וברייתא אתיא כרבי שמעון, דסבר דמכשירי מצוה אינן דוחין שבת כלל, ואפילו כשלא היה אפשר לעשותם מערב שבת. הילכך, אסור לקשור אלא רק לענוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: בן לוי שנפסקה לו נימא בכינור</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>קושרה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: עונבה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן אלעזר אומר</b>: אם יעשה קשירה או עניבה <b style='font-size:20px; color:black;'>אף היא אינה משמעת את הקול</b>, שהכנור אינו מנגן שוב כראוי. <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> אם כן <b style='font-size:20px; color:black;'>משלשל מלמטה וכורך מלמעלה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שיש לכנור יתדות מלמעלה ומלמטה, וראשי הנימין כרוכין עליהם. וכשנפסקה נימא אחת הוא מגלגל את היתד שלמטה ומשחרר מהנימא הכרוכה עליה עד שקצה הנימא מגיע ליתד שלמעלה, וכורך אותה שם והרי היא כנימא חדשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או משלשל מלמעלה וכורך מלמטה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואעפ"י שגם דבר זה הוא מלאכה דאורייתא, של מתקן כלי, עדיף לחלל שבת בכך ולקיים מצות השיר על הקרבן, מאשר לחלל שבת בקשירה ולא לקיים שום מצוה, שהרי אינה מנגנת כראוי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורבנן סברי, שעדיף להתיר איסור קשירה. כי אם יתירו לשלשל יש חשש שיבאו להתקין לכתחילה נימא בכנור חדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: הא והא</b> בין המשנה שמתרת קשירה ובין הברייתא שמתרת רק עניבה - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבנן</b> הם. דמכשירי מצוה שאי אפשר לעשותם מערב שבת דוחין את השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> מתניתין מיירי שנפסקה הנימא <b style='font-size:20px; color:black;'>באמצע</b> הכנור, שאם יעשה שם רק עניבה לא תישמע הנגינה היטב, ולכן מותר אף לקשור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן,</b> הברייתא מיירי שנפסקה הנימא <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הצד</b> בכנור, שאין צריך שם קשירה חזקה אלא די בעניבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיבעית אימא: הא והא</b> שנפסקה הנימא <b style='font-size:20px; color:black;'>באמצע</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ויישוב הסתירה מהמשנה לברייתא הוא כדאמרינן לעיל, דהא רבי שמעון והא רבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שרבי שמעון גם הוא סובר שמעיקר הדין מותר לקשור נימא שנפסקה באמצע, לפי שמכשירי מצוה שאי אפשר לעשותם מערב שבת דוחין שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא פליגי רבי שמעון ורבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דמר</b> רבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: גזרינן</b> נפסקה באמצע אטו נפסקה מן הצד, ששם אסור לקשור הואיל ואפשר בעניבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר</b> רבנן <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: לא גזרינן</b> אמצע אטו מן הצד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בעלמא, היכן שלא שייך לגזור, מודה רבי שמעון דמכשירי מצוה דוחין שבת.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חותכין יבלת במקדש.</b> אם עלתה יבלת על בהמה של קרבן תמיד, שפוסלת את הקרבן מלהקריבו כך, הרי הואיל והקרבת התמיד דוחה את השבת, מותר לחתוך את היבלת, כדי שיהא ראוי להקרבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודוקא לחתוך בידו מותר, שאין בזה אלא איסור שבות, היות שעושה זאת כלאחר יד (בשינוי), לפי שהדרך היא לחתוך בסכין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לחתוך בכלי אסור אפילו במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא במדינה</b>. שמחוץ למקדש אסור לחתוך יבלת אפילו בשינוי, כי כאמור, יש בזה איסור שבות מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם</b> לחתוך <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן וכאן אסור</b>. שאף במקדש אסור לפי שמלאכה גמורה היא, דהוי תולדה דגוזז. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;119&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;119.&nbsp;</b> כ"כ רש"י. והרש"ש הקשה עליו דא"כ מילה גם כן יתחייב עליה משום גוזז ולא מצינו דשום מקום אלא שמילה יש בה רק משום חובל, וןגם כאן יש לפרש משום חובל ולא משום גוזז, דדדגוזז שייך רק בדבר הדומה לצמר שחוזר לצמוח כגון צפורן, אבל בשר ועור שאינן חוזרין אין בהם משום גוזז.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנתנו שמותר לחתוך יבלת שעל קרבן התמיד בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורמינהו</b> מהא דתנן במסכת פסחים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ערב פסח שחל בשבת, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הרכבתו</b> של הקרבן פסח על כתיפו כדי להביאו לעזרה דרך רשות הרבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הבאתו מחוץ לתחום, ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>חתיכת יבלתו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין דוחין</b> את השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>על אף שעצם ההקרבה של קרבן פסח דוחה שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אומר: דוחין.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שסתם משנה סוברת שחתיכת יבלת בקרבן אינה דוחה שבת, ואילו סתם משנתנו סוברת שדוחה שבת!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אלעזר ורבי יוסי ברבי חנינא</b> מחלקים ומתרצים -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חד אמר: הא והא</b>, שתי המשניות מדברות <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>יבלת <b style='font-size:20px; color:black;'>לחה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> משנתנו שמתירה לחתוך, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>ביד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b> המשנה דפסחים שאוסרת לחתוך, היינו <b style='font-size:20px; color:black;'>בכלי</b> שהוא איסור דאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ורבי אליעזר מתיר אפילו בכלי, כי הוא סובר שמכשירי מצוה דוחין שבת, ואפילו כשהיה אפשר לעשותם מערב שבת. כגון הכא, שחתיכת היבלת היא מכשירי מצוה שהיה אפשר לעשותה מערב שבת).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחד אמר: הא והא ביד.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא קשיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> המשנה דפסחים מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>יבלת <b style='font-size:20px; color:black;'>לחה,</b> שיש בה איסור שבות לחותכה ביד, דאפילו איסור שבות לא הותר לצורך קרבן פסח, הואיל ואפשר היה לחותכה מערב שבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> משנתנו מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>יבלת <b style='font-size:20px; color:black;'>יבישה</b>, שאין בזה משום גוזז אפילו מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאן דאמר "הא ביד הא בכלי"</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא אמר "הא בלחה הא ביבישה"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך: יבישה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו בכלי נמי שרי</b> לחותכה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איפריכי איפרכא.</b> כיון שהיא נפרכת מחמת יבשותה אין זה גזיזה. ואילו משנתנו אוסרת בכלי, ובעל כרחך דמשנתנו לא מיירי ביבישה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ומאן דאמר השני סובר שאפילו ביבישה יש איסור בכלי, הואיל ומתקן בכך את הקרבן, וענין מלאכה הוא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ולמאן דאמר "הא בלחה הא ביבישה"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא אמר "הא ביד הא בכלי"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר לך: בכלי</b> לא צריכה המשנה בפסחים להשמיענו שאסור, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא</b> כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>"אם בכלי כאן וכאן אסור",</b> ולמה ליה להתנא לשנות את אותו הסתם משנה בשתי מקומות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובעל כרחך דהמשנה בפסחים באה לאסור אף ביד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b>, המאן דאמר השני יתרץ על כך: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא דקתני התם</b> בפסחים פעם נוספת <b style='font-size:20px; color:black;'>משום דקא בעי איפלוגי רבי אליעזר ורבנן</b>, כדי להביא את דעת רבי אליעזר שמתיר אפילו בכלי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b> יאמר לך: אמנם זו תשובה נכונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא שמטעם אחר אין לתרץ "הא ביד הא בכלי", שלפי זה הרי המשנה בפסחים מדברת בלחה ובכלי שהוא מלאכה דאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואי אפשר לומר כן, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הא דומיא דהרכבתו והבאתו מחוץ לתחום קתני</b>, שהם רק איסור <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבנן,</b> שהרי בהרכבתו אין איסור של הכנסה מרה"ר לרה"י משום ש"חי נושא את עצמו". וכן איסור תחומין הוא רק מדרבנן. והכא נמי, חתיכת יבלת, מיירי ביד שהוא רק מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואידך</b>, יתרץ על כך, שגם הם אסורים מדאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>"הרכבתו"</b> אתיא <b style='font-size:20px; color:black;'>דלא כרבי נתן, דאמר</b> במסכת שבת (צד א): <b style='font-size:20px; color:black;'>החי נושא את עצמו,</b> אלא כרבנן דפליגי עליו, וסברי דאפילו בחי יש איסור הכנסה והוצאה וטלטול ברה"ר, מדאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכמו כן <b style='font-size:20px; color:black;'>"הבאתו מחוץ לתחום"</b> אתיא <b style='font-size:20px; color:black;'>כרבי עקיבא, דאמר: תחומין דאורייתא</b> נינהו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב יוסף</b> להוכיח שאותה משנה מדברת רק באיסור דרבנן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תנן בהמשך אותה משנה בפסחים: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אליעזר</b>: יש ללמוד מ<b style='font-size:20px; color:black;'>קל וחומר</b> שהרכבתו והבאתו מחוץ לתחום וחתיכת יבלתו דוחין את השבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומה שחיטה, שהיא</b> אסורה בשבת <b style='font-size:20px; color:black;'>משום מלאכה</b> דאורייתא, בכל זאת היא <b style='font-size:20px; color:black;'>דוחה את השבת</b> בקרבן פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלו, ש</b>הם אסורים רק <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שבות</b> - וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו דין שידחו את השבת!</b> הרי להדיא, שבחתיכת יבלתו היא רק באיסור דרבנן, וקשיא למאן דמוקי לה בלחה ובכלי, שהוא איסור דאורייתא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אמר רב יוסף: הא והא ביד</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שתי המשניות מדברות כשחותך ביד, ושתיהם מדברות ביבלת לחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמרות שבשתיהן מדובר באיסור דרבנן, בכל זאת יש הבדל ביניהם. לפי שכאן בעירובין, מדובר בקרבן תמיד ושאר קרבנות ציבור, שבודקים אותם ממום, במקדש, ולכן מותר לחתוך את המום בשבת, ד<b style='font-size:20px; color:black;'>שבות דמקדש</b>, היינו של קרבן, שהוא צורך מקדש <b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש</b> עצמו <b style='font-size:20px; color:black;'>התירו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל בפסחים הרי מדובר בקרבן פסח, שכל אחד בודקו בביתו ואח"כ מביאו למקדש, ובביתו לא התירו לחתוך היבלת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>שבות ד</b>צורך <b style='font-size:20px; color:black;'>מקדש</b>, לעשותו <b style='font-size:20px; color:black;'>במדינה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא התירו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב אביי וקאמר להא שמעתא</b> דרב יוסף, שלא התירו שבות דמקדש במדינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רב ספרא לאביי</b> מהא דתנן לעיל בפרקין (צז ב):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>היה קורא בספר על האיסקופה</b> מפתן הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>ונתגלגל הספר מידו</b> אל תוך רה"ר - <b style='font-size:20px; color:black;'>גוללו</b> ומחזירו <b style='font-size:20px; color:black;'>אצלו,</b> לפי שאין בזה איסור דאורייתא של הכנסה מרה"ר לרה"י, הואיל ולא נפל הספר כולו לרה"ר, אלא ראשו האחד נשאר בידו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין כאן אלא שבות מדרבנן שגזרו שלא להחזירו אליו אטו היכא דנפל כולו מידו. וכדי למנוע בזיון כתבי הקדש, התירו לעבור על שבות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא הכא, דשבות ד"מקדש"</b> הוא, כלומר, כבוד ספרי קדש שהוא כמו מקדש, <b style='font-size:20px; color:black;'>במדינה הוא, ולא גזרינן</b> שבות, שלא יגללנו אליו <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא נפיל</b> כולו מידו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתי לאיתויי</b> מרה"ר לרה"י.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שהתירו שבות במקדש אפילו במדינה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו אוקימנא</b> לעיל דמיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>באיסקופה</b> שהיא <b style='font-size:20px; color:black;'>כרמלית ורה"ר עוברת לפניה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכיון דאיגודו בידו</b> ראשו האחד של הספר נשאר עדיין בידו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו שבות נמי ליכא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי אפילו אם יפול הספר לגמרי מידו לרה"ר ויביאנו אצלו לאיסקופה לא עבר על איסור דאורייתא, שהרי הכניס מרה"ר לכרמלית, הלכך כשאיגודו בידו מותר אף לכתחילה, ואין הטעם משום שהתירו שבות במקום בזיון כתבי הקדש. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;120&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;120.&nbsp;</b> הא דשנינו בריש פרקן דתפילין שמונחין בשדה ואי אפשר להכניסן לעיר בגלל סכנת לסטים מוליכם פחות פחות מארבע אמות אף דהוא אסור משום שבות, צריך לומר דזה הוי כשבות דמקדש במקדש הואיל והתפילין מונחין בבזוי ברה"ר. תוד"ה ולאו, ותוס' הרא"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה</b> רב ספרא לאביי, מהא דתנן במסכת שבת יט ב:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משלשלין את</b> קרבן <b style='font-size:20px; color:black;'>הפסח לתנור</b>, בערב פסח שחל בערב שבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>עם חשיכה</b>, לפני כניסת השבת, והוא הולך נצלה לאחר מכן בתוך השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>זאת, למרות שבבשר רגיל אסור להכניס לתנור בערב שבת אלא אם כן יספיק להיצלות מערב שבת בשיעור הראוי לאכילה ע"י הדחק (כמאכל בן דרוסאי). לפי שגזרו חכמים שמא יבא לחתות בגחלים כדי להחיש את הצלייה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי הכא, לצורך אכילת קרבן פסח, התירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא הכא, ד"שבות דמקדש"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>במדינה הוא</b>, שהרי כל אחד צולה את פסחו בביתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא גזרינן שמא יחתה בגחלים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי שהתירו שבות דמקדש אף במדינה?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אישתיק</b> אביי!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא</b> אביי <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרב יוסף. אמר ליה</b> אביי לרב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי אמר לי רב ספרא</b> שהקשה על דבריך שאמרת שלא התירו שבות דמקדש במדינה, ולא ידעתי מה להשיב לו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב יוסף: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא לא תשני ליה</b>: לכן התירו לשלשל את הפסח עם חשיכה - משום ד<b style='font-size:20px; color:black;'>בני חבורה</b> הנמנין על הפסח <b style='font-size:20px; color:black;'>זריזין הן!</b> שכל העוסקין בקדשים הם זריזים וחכמים, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;121&nbsp;</b> ואין חשש שמא יבאו לחתות גחלים בשבת. ולא משום שהתירו שבות דמקדש במדינה. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;121.&nbsp;</b> לכאורה א"כ גם בחתיכת יבלתו של הפסח נימא דבני חבורה זריזים, ולמה גזרו שלא יחתוך ביד? וצריך לומר, שמסתמא בכל חבורה ממנין לכל הפחות חכם אחד ביניהם, שיורה להם דיני צליית הפסח ואכילתו. משא"כ בחתיכת יבלתו, שנעשת מחיים, שאז עדיין לא נתמנו אחרים עמו, שכל אחד מפריש לעצמו את הפסח, ורק אח"כ, קודם שחיטתו, הוא ממנה אחרים עמו. רש "ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואביי</b> שלא השיב לרב ספרא כן, סבר: רק <b style='font-size:20px; color:black;'>"כהנים זריזין הן"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרינן</b> שבכמה מקומות בש"ס מצינו שאמרו כן, לפי שכיון שנכנס הכהן לעבודה בידוע שלימדוהו הלכות קדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>"בני חבורה זריזין הן"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>לא אמרינן!</b> שאין לך אדם מישראל שאינו עושה פסח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b> ליישב הסתירה בין משנתנו למשנה בפסחים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שתיהן מדברות אמנם באותו אופן, שחותך היבלת ביד והיא לחה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(כי אי אפשר להעמיד משנתנו ביבישה מחמת הקושיא דלעיל דא"כ אפילו בכלי יהא מותר. והמשנה דפסחים אי אפשר להעמיד בכלי שהרי הוכחנו לעיל שמדובר שם באיסור דרבנן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכל מקום לא תקשי אהדדי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דמתניתין - <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר היא</b> שחולק שם במשנה דפסחים על רבנן, <b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר: מכשירי מצוה דוחין את השבת</b> אפילו במלאכה האסורה מדאורייתא, ואפילו כשהיה אפשר לעשותה מערב שבת, וכל שכן באיסור שבות כגון חתיכת יבלת ביד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא תיקשי, אם כן למה קתני במתניתין דאסור לחתוך בכלי, והרי רבי אליעזר מתיר אפילו מלאכה דאורייתא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>משום <b style='font-size:20px; color:black;'>דמודה רבי אליעזר דכמה דאפשר לשנויי משנינן!</b> והרי כאן אפשר לחתוך היבלת ביד שהוא שינוי, ואינו אסור אלא מדרבנן. הילכך לא מחללין שבת לחתוך כדרכו בכלי שהוא אסור מדאורייתא. ורק במקום שאי אפשר לעשות ע"י שינוי עבדינן אפילו כדרכו.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0209_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקגB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot