https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין קב א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T05:22:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%91_%D7%90&diff=140824&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:30:20Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:30, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l94">שורה 94:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 94:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98082:rev-140824:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%91_%D7%90&diff=98082&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-07-01T10:09:58Z<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:09, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b>: <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בשאינו ניטל באיגדו</b>, כשהחבל דק, שאם בא לטלטלו על ידי אותו החבל, מיד הוא נפסק.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b>: <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בשאינו ניטל באיגדו</b>, כשהחבל דק, שאם בא לטלטלו על ידי אותו החבל, מיד הוא נפסק.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דמר</b> רבי יוסי <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: כיון דיש בראשו גלוסטרא, תורת כלי עליו</b>, ונראה לכל שרק לפי שעה הוא מניחו שם, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;98&nbsp;</b> הלכך אינו נראה כבונה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;99&nbsp;</b> </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דמר</b> רבי יוסי <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: כיון דיש בראשו גלוסטרא, תורת כלי עליו</b>, ונראה לכל שרק לפי שעה הוא מניחו שם, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;98&nbsp;</b> הלכך אינו נראה כבונה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;99&nbsp;</b> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93127:rev-98082:php=table -->
</table>Micropedia bothttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%91_%D7%90&diff=93127&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:22:03Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין קב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי פליגי</b>: <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>בשאינו ניטל באיגדו</b>, כשהחבל דק, שאם בא לטלטלו על ידי אותו החבל, מיד הוא נפסק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דמר</b> רבי יוסי <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: כיון דיש בראשו גלוסטרא, תורת כלי עליו</b>, ונראה לכל שרק לפי שעה הוא מניחו שם, <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;98&nbsp;</b> הלכך אינו נראה כבונה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;99&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;98.&nbsp;</b> רבינו יהונתן.&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;99.&nbsp;</b> ואפילו אינו קשור כלל מותר. ומה דנקט אינו ניטל באיגדו, משום רבי אלעזר דאפילו בקשור אסור כיון שהחבל דק. אבל לרבי יוסי מותר בגלוסטרא אפילו בלא קשירה. ביאור הגר"א סי' שי"ג ס"ב בדעת רש"י. ועיי"ש בס"א דהטור והשו"ע חולקים שאפילו לרבי יוסי אינו מותר אלא דוקא כשקשור עכ"פ בחבל דק.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומר</b> רבי אליעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר: כיון דאינו ניטל באיגדו, לא!</b> כיון שהחבל כל כך דק, הרי הוא כאילו אינו קשור כלל, ולא ניכר שעומד לנעילת דלת. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;100&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;100.&nbsp;</b> והוי כנגר המונח דלקמן דאסור לכולי עלמא. רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל אף שיש לו גלוסטרא, הרי הוא נראה כבונה בשבת על ידי נעילתו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;101&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;101.&nbsp;</b> והריטב"א מפרש דניטל באיגדו היינו שעשו לנגר בראשו קשר שעל ידו תולין אותו בכותל, ובזה רבי אליעזר מודה, דכיון דכלי גמור הוא לא מיחזי כבונה ומותר אף בשאינו קשור כלל לדלת. ולא נחלקו אלא כשיש לו רק גלוסטרא דלר"א לא הוי כלי בכך שהגלוסטרא טפלה לנגר ודינה ככל נגר דצריך שיהא קשור ותלוי, ולרבי יוסי הגלוסטרא משוי לה כלי ואי"צ שיהא קשור ותלוי.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נגר הנגרר</b>, בריח הקשור בדלת אבל אינו תלוי באויר, שהחבל ארוך ועל ידי כן נגרר הנגר בארץ, ואינו נראה כקשור <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;102&nbsp;</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נועלין בו במקדש</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;102.&nbsp;</b> רש"י. ומתוך דבריו אלו הוכיח בב"י סי' שי"ג דהיינו ששני ראשיו מונחים לארץ. דאם היה רק ראש אחד מגיע לארץ אין ספק שהוא נראה כקשור. ולפי"ז אין לגרוס בגמ' "וראשו אחד מגיע לארץ" אלא "וראשו מגיע לארץ", דהיינו ששני ראשיו מגיעים לארץ. אולם ברא"ש נראה שגרס כגירסא דידן "וראשו אחד". ע"כ דברי הב"י. (וברש"י שבת קכו א ד"ה שקשור ותלוי, מבואר להדיא כגירסא דידן שכתב "ראשו העליון (תלוי) אבל ראשו התחתון מגיע לארץ". וצ"ע לפרש דברי רש"י כאן).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהאיסור לנעול בו אינו אלא שבות בעלמא מדרבנן, שמאחר שהוא קשור לדלת ועומד לשם כך, אינו כבונה ממש, אלא שנראה כבונה הואיל והוא נגרר בארץ. ולכן מותר לנעול בו במקדש, שאין שבות נוהג במקדש כי לא גזרו חכמים שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לא</b> נועלין בו <b style='font-size:20px; color:black;'>במדינה!</b> שמחוץ למקדש אין נועלין בו, היות וכאמור הדבר אסור משום שבות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;103&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הנגר <b style='font-size:20px; color:black;'>המונח</b> על הארץ, שאינו קשור כלל בדלת - <b style='font-size:20px; color:black;'>כאן וכאן</b>, בין במקדש בין במדינה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לנעול בו, דהוי בנין ממש. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;103.&nbsp;</b> וכשאין בראשו גלוסטרא קמיירי. רש"י. שאם יש בראשו גלוסטרא הרי מתיר רבי יוסי לעיל אפילו באינו קשור כלל (עיין הערה 99), והכא אפילו רבי יהודה בעי לכל הפחות שיהא נגרר במדינה. תוי"ט.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר</b>: הנגר <b style='font-size:20px; color:black;'>המונח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר במקדש</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות שאף אם אינו קשור כלל אין איסורו אלא משום שנראה כבונה, הואיל והוא מתוקן לכך מבעוד יום, ואין זה בנין ממש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך מותר הוא במקדש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והנגרר</b> מותר אף <b style='font-size:20px; color:black;'>במדינה</b>. שהואיל והוא קשור, אף שאינו תלוי, אינו נראה כבונה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: איזהו נגר הנגרר שנועלין</b> בו <b style='font-size:20px; color:black;'>במקדש אבל לא במדינה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שקשור ותלוי</b> אלא שאינו תלוי לגמרי באויר, <b style='font-size:20px; color:black;'>וראשו אחד מגיע לארץ.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: זה</b> שקשור - <b style='font-size:20px; color:black;'>אף במדינה מותר!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;104&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;104.&nbsp;</b> היינו אפילו קשור בלבד ואפילו אינו תלוי כלל אלא מונח כולו לארץ, כדמוכח מהסיפא דדבריו, דלא אסר אלא באינו קשור ולא תלוי. והא דנקט ברישא קשור ותלוי לאשמעינן דת"ק אסר אפילו קשור ותלוי עד שיהא כולו למעלה מהארץ. אבל רבי יהודה מתיר אף באינו תלוי כלל. תוס' הרא"ש. וכן כתבו התוס' בשבת קכו א בד"ה שקשור, על דברי תנא קמא שמתיר נגרר במקדש דהיינו אפילו שני ראשיו על הארץ, ומה דנקט קשור ותלוי כדי להשמיענו דאפ"ה אסור במדינה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא איזהו נגר שנועלין במקדש אבל לא במדינה?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאינו לא קשור ולא תלוי</b> בדלת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושומטו, ו</b>כאשר מוציאו מהחור שבמפתן הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מניחו</b> על גבי הקרקע <b style='font-size:20px; color:black;'>בקרן זוית.</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בנגרר</b>, שהוא מותר אף במדינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל במה שרבי יהודה מתיר אף במונח, במקדש, אין הלכה כמותו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהנגר המונח, שאינו קשור כלל, הוי בונה ממש בנעילתו, מדאורייתא, כשאר נגרים ויתדות שנועצים בכותל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי הבונה כל שהוא חייב מן התורה. ומלאכה דאורייתא לא הותרה במקדש (מלבד הקרבת תמידין ומוספין ושאר קרבנות ציבור שדוחין את השבת מגזירת הכתוב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבא: והוא, ש</b>הנגר <b style='font-size:20px; color:black;'>קשור בדלת</b> עצמה, רק אז הוא נחשב כקשור, לפי שאז ניכר היטב שהוא משמש לנעילת הדלת. אבל אם הוא קשור במזוזה או בבריח הדלת אינו נחשב כקשור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומקשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>איני</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>והא רבי טבלא איקלע למחוזא</b> (שם עיר) <b style='font-size:20px; color:black;'>וחזא</b> ראה <b style='font-size:20px; color:black;'>לההוא</b> נגר <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה תלי בעיברא דדשא</b> בבריח הדלת, והיו נועלין בו בשבת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמר להו ולא מידי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ניטל באיגדו הוה</b>. שהיה קשור בחבל חזק, שאז מועיל אפילו בקשור לבריח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומה שאמר רבא דדוקא בקשור לדלת עצמה, היינו כאשר החבל הוא דק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אויא איקלע לנהרדעא. חזייה לההוא</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>גברא דהוה קא קטיר בגמי</b>, קשר את הנגר בעשב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> לו: <b style='font-size:20px; color:black;'>דין לא נטרוק!</b> זה אסור לנעול, לפי שקשירת גמי אינה נחשבת כקשירה כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רבי זירא: נקמז מהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עד עתה מדובר שהנגר נכנס רק בחור המפתן. ומסתפק רבי זירא מה הדין כאשר גדל אותו חור, והנגר נוקב עד הארץ.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: מאי תיבעי ליה</b> לרבי זירא? וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שמיע ליה הא דתניא: נשמט</b>, שנפסק החבל שהנגר קשור בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לנעול בו. <b style='font-size:20px; color:black;'>נקמז, מותר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יהודה אמר: נקמז, אף על פי שאינו נשמט</b>, אלא הוא קשור, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יהודה בנקמז</b> שאסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>וטעמא מאי</b> מדוע אסור בנקמז?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: משום דמיחזי כבונה</b>. שהואיל והוא נכנס בארץ הוא נראה כבונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רב נחומי בר זכריה מאביי: עשה לו בית יד</b>, שחיבר ידית לנגר, והוא נראה כפטיש - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם יהא מותר לנעול בו אפילו כשאינו קשור כלל, הואיל ומוכח לכל שהוא כלי?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> אביי: <b style='font-size:20px; color:black;'>בוכנא קאמרת?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם הוא נראה כפטיש שכותשין בו חטין ותבלינים, ודאי שמותר לנעול בו, משום שאין הדרך להשאיר כלי בתוך בנין ולבטלו שם, וממילא אינו נראה כבונה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;105&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;105.&nbsp;</b> אביי השיב לו שהרי תנן לעיל דנגר שיש בראשו גלוסטרא דהיינו בוכנא דהכא דרבי יוסי מתיר והלכה כמותו. ביהגר"א סי' שי"ג ס"ב בדעת רש"י. עיי"ש שרש"י לשיטתו בהערה 99 דבגלוסטרא מותר אף בלא קשור כלל.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר: אמר רבי נחומי בר אדא: עשה לו בית יד, מותר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההוא שריתא</b> קורה <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוה בי רב פדת, דהוה מידלו לה בי עשרה</b>, שהיתה כבידה מאוד עד שהיו צריכים עשרה בני אדם להרימה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושדו לה אדשא</b>, היו משעינים אותה על הדלת בלילה, כדי לסוגרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא אמר להו</b> רב פדת <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא מידי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> סבר - <b style='font-size:20px; color:black;'>תורת כלי עליה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שעל אף כובדה לא נתבטל ממנה שם כלי שהרי היא ראויה לישב עליה, ואיננה מוקצה, ומותרת בטלטול. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;106&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;106.&nbsp;</b> דוקא בזה שהיו רגילין לטלטלה תמיד בחול לנעול את הדלת לא נתבטל ממנה שם כלי אבל כלי אחר שמחמת כובדו אין רגילות לטלטלו בחול הוי מוקצה. תוד"ה ההוא. (ולהלכה נפסק בשו"ע סי' ש"ח ס"ב דגם כלים אחרים אינם נעשים מוקצה מחמת כובדם).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא אסיתא</b> מכתשת של אבן גדולה <b style='font-size:20px; color:black;'>דהות</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>בי מר שמואל, דהוה מחזקת אדריבא</b> שהכילה חצי כור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שרא מר שמואל למישדייה אדשא.</b> כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> סבר - <b style='font-size:20px; color:black;'>תורת כלי עליה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח ליה רמי בר יחזקאל לרב עמרם: נימא לן מר מהלין מילי מעלייתא דאמרת לן משמיה דרב אסי בכיפי דארבא</b>, שהן קשתות שעושים על הספינה מדופן לדופן, רחוקים זה מזה כחצי אמה, ופורסים עליהם בגדים ומחצלות להגן מפני הקור והגשמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלח ליה</b> רב עמרם: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי אמר רב אסי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הני כיפי דארבא, בזמן שיש בהן טפח</b> ברוחב כל קשת, שכבר יש עליו שם אהל בכך (ששיעור אהל, הוא לפחות טפח).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי נמי,</b> אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בהן טפח,</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>אין בין</b> קשת <b style='font-size:20px; color:black;'>זה ל</b>קשת <b style='font-size:20px; color:black;'>זה שלשה</b> טפחים, דאמרינן לבוד והוי כאילו כולם מחוברים יחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>למחר</b> בשבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מביא מחצלת ופורס עליהן.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מוסיף על אהל ארעי הוא</b>. שהרי יש כאן אהל כבר מערב שבת, והוא רק מוסיף עליו, וגם הוא ארעי שאינו עשוי להישאר כך לתמיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושפיר דמי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שעשיית שאהל עראי אינה אסורה אלא מדרבנן, ולא אסרו אלא כשעושה אהל מתחילה, אבל כשהאהל כבר קיים והוא רק מוסיף עליו, מותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הנהו דיכרי</b> אילים <b style='font-size:20px; color:black;'>דהוו ליה לרב הונא, דביממא בעו טולא</b> בימות הקיץ, הם היו זקוקים לצל בשעות היום <b style='font-size:20px; color:black;'>ובליליא בעו אוירא</b> ובלילה הם היו זקוקים לאויר קר. והיו נוהגים בימות החול לפרוס עליהם מחצלת ביום ולהסירה בלילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> רב הונא <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרב</b> לשאול כיצד לעשות בשבת עם המחצלת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב: בערב שבת לפנות ערב, כשאתה בא להסיר את המחצלת, אל תסירנה כולה מעל הגג. אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>זיל כרוך בודייא</b> גלול אותה והשאר אותה כרוכה על הגג, <b style='font-size:20px; color:black;'>ושייר בה טפח</b>, השאר טפח אחד פרוס כדי שיהא עליו שם אהל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;107&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;107.&nbsp;</b> אבל בעובי הכריכה בלבד לא סגי אף שיש בו טפח דלא מיחזי כאהל אלא בטפח הפרוס שנראה וניכר שהוא אהל. תו' הרא"ש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>למחר, פשטה</b>, פרוס את המחצלת, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומוסיף על אהל ארעי הוא, ושפיר דמי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב משום רבי חייא: וילון</b> הפרוס כנגד הפתח לצניעות - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר לנטותו</b> לפרוס אותו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומותר לפורקו בשבת,</b> ואין בזה משום בונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהוילון אינו קבוע שם אלא דרכו להיתלות ולהסירו, והרי הוא כדלת בעלמא שמותר לפותחה ולנועלה בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כילת חתנים</b> שעשויה כך, שיוצאים משני ראשי המטה באמציעתה, עמוד מכאן ומכאן, ועליהם מונח קנה, ופורסין עליו יריעה שיורדת בשיפוע לכאן ולכאן. (להבדיל מכילה רגילה שפורסים יריעה על ארבעה עמודים שיוצאים מארבעה קצות המטה) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר לפורקה ולנטותה בשבת</b>. לפי שאינה נקראת אהל, שהרי רוחב הגג שלה הוא פחות מטפח.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ששת בריה דרב אידי: לא אמרן</b> שמותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בגגה טפח</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> אם <b style='font-size:20px; color:black;'>יש בגגה טפח</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכי אין בגגה טפח נמי לא אמרן</b> שמותר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בפחות משלשה</b> טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוך לגג טפח</b>. שהשיפוע תלול מאוד שאפילו עד מרחק שלשה טפחים מתחת לגג עדיין אין רוחב טפח בין שתי דפנות הכילה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> כש<b style='font-size:20px; color:black;'>יש בפחות משלשה סמוך לגג,</b> רוחב <b style='font-size:20px; color:black;'>טפח</b> בין שתי הדפנות, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> לנטותה ולפורקה בשבת, דאמרינן לבוד, והוי כאילו אותם שלשה טפחים סתומים, והרי יש כאן גג ברוחב טפח שהוא שיעור אהל.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0207_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot