https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%90_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין קא ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T03:43:21Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%90_%D7%91&diff=140823&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:30:13Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:30, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l105">שורה 105:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 105:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93126:rev-140823:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A7%D7%90_%D7%91&diff=93126&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:22:02Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין קא ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אם כן עשה מחיצה גבוהה עשרה טפחים</b> ברה"ר, והוא עומד בתוכה, שאז יכול לפתוח ברה"י. שהרי הוא עומד ברה"י ופותח ברה"י (וקאי אסיפא), <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(והוא חולק על המשנה לעיל (צח ב) שעומד אדם ברה"י ומטלטל ברה"ר, וכן להיפוך, ולא גזרינן שמא יכניס החפץ לרשותו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה בשוק של פטמים</b> קצבים <b style='font-size:20px; color:black;'>שהיה בירושלים, שהיו נועלין</b> את חנויותיהם בשבת, והמנעול היה למעלה מעשרה טפחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח,</b> ואעפ"י שהם בעצמם עמדו בשוק, שהוא רה"ר,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: שוק של צמרים</b> מוכרי צמר <b style='font-size:20px; color:black;'>היה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(לא בא לחלוק על חכמים אלא כיצד היה המעשה, ולא בהלכה). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;88&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;88.&nbsp;</b> ובתפארת ישראל כתב דרבי יוסי קמשמע לן דאף דלא היה צורך כל כך לפתוח ולנעול בשבת חנות של צמר כמו בחנות של קצבים, שהיו מוכרים ג"כ בשר מבושל, אפ"ה לא גזרו על כך.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן</b>, שהשיבו לרבי מאיר במתניתין משוק שהיה בירושלים - לא כדין השיבו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי מאיר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"רשות הרבים</b>", שאסור לעמוד בה ולפתוח ברה"י, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומהדרו אינהו כרמלית?!</b> שהרי ירושלים אינה רה"ר אלא כרמלית, ומאי ראיה מכרמלית לרה"ר?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והרי שאני כרמלית, שהואיל ואיסור ההעברה מרה"י אליה אינה רק מדרבנן, הלכך לא גזרינן שלא יעמוד בכרמלית ויפתח ברה"י שמא יביא את המפתח אליו, דהוי גזירה לגזירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל ברה"ר - אפשר דגזרינן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: ירושלים, אלמלא דלתותיה ננעלות בלילה</b> היו <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבין עליה משום רשות הרבים,</b> שהרי יש בה ששים רבוא איש ורחובותיה מפולשין משער לשער.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל מאחר שנועלין את שערי העיר בלילה הרי היא כחצר אחת גדולה ואפילו ביום, משום שאינה דומה לדגלי מדבר שהיה שם דרך פתוחה בכל שעה. אלא שאין מטלטלין בה מדרבנן, לפי שלא עשו בה עירובי חצירות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;89&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;89.&nbsp;</b> וכרמלית דנקט לאו דוקא, אלא ירושלים דינה כחצר שאינה מעורבת ומותר לטלטל בכולה כלים ששבתו בה מערב שבת, ואין איסור אלא שלא להכניס ולהוציא מהבתים וחצרות למבואות, כשם שאסור להוציא מן הבתים לחצר שאינה מעורבת. ריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומתרצינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב פפא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן, קודם שנפרצו בה פרצות</b> בחומת ירושלים, אז הוי כרמלית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן</b>, בשוק של פטמים דמתניתין, איירי <b style='font-size:20px; color:black;'>לאחר שנפרצו בה פרצות</b> בחומת העיר, שנעשתה רשות הרבים. ובכל זאת היו נועלין ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח. ושפיר השיבו חכמים לרבי מאיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבא אמר</b>: לעולם ירושלים דינה ככרמלית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>סיפא</b> דמתניתין שאמרו לו חכמים לרבי מאיר משוק של פטמים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אתאן לשערי גינה,</b> שרבי מאיר אוסר אפילו בגינה שדינה ככרמלית, שלא יעמוד אדם בתוכה ויפתח ברה"י כדלקמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל זה השיבו לו חכמים משוק של פטמים, שאף הוא היה כרמלית, והיו נוהגין היתר בדבר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;90&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;90.&nbsp;</b> ומיהו רבנן גופייהו מתירים אפילו מרה"י לרה"ר. דאל"כ מתניתין דלעיל צח ב דעומד אדם בה"י ומטלטל ברה"ר אתיא דלא כמאן. תורת חיים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והכי קאמר</b> רבי מאיר במתניתין: <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;91&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;91.&nbsp;</b> כתב הריטב"א דאין הכונה שרבי מאיר אמר כן להדיא במתניתין דא"כ הו"ל חסורי מחסרא. אלא מדייקינן ממה שאמר שצריך לעשות מחיצה גבוה עשרה, משמע דבפחות מכן אסור אע"ג דהוי כרמלית. ונקט שערי גינה משום דאיירי בה בברייתא לקמן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן לא יעמוד ברשות היחיד ויפתח בכרמלית</b>, כגון שהוא עומד בחצירו ומכניס ידו דרך חור או סדק לתוך הגינה שהיא כרמלית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(כי אינה מקום דירה והיא גדולה יותר מבית סאתיים, וקיי"ל דקרפף יותר מבית סאתיים שלא הוקף לדירה אין מטלטלין בו יותר מארבע אמות) ויטול משם מפתח ויפתח מבפנים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן לא יעמוד <b style='font-size:20px; color:black;'>בכרמלית ויפתח ברשות היחיד</b>, כגון שעומד בתוך הגינה ומושיט ידו למעלה, ונוטל מפתח ממקום שגובה עשרה ורחב ארבעה, שהוא רה"י, ופותח את המנעול, שאף הוא למעלה מעשרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אם כן עשה</b> בתוך הגינה <b style='font-size:20px; color:black;'>מחיצה גבוהה עשרה טפחים</b>, והוא עומד בתוכה, ואז יכול לפתוח את המנעול שגבוה למעלה מעשרה, שהרי גם ידו ברה"י, דרה"י עולה עד לרקיע, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכל משום גזירה, שמא יביא את המפתח לרשות שהוא נמצא בה. דרבי מאיר גוזר אפילו אטו העברה מכרמלית לרה"י, אעפ"י שהאיסור רק מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו</b> חכמים: <b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה בשוק של פטמים שהיה בירושלים, שהיו נועלין, ומניחין את המפתח בחלון שעל גבי הפתח.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר: שוק של צמרים היה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנו רבנן: פתחי שערי גינה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שיש להן בית שער</b> בית קטן העומד בפתח הגינה ופתחו משמש לפתח הגינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם הבית שער עומד <b style='font-size:20px; color:black;'>מבפנים</b> לגינה <b style='font-size:20px; color:black;'>פותח ונועל מבפנים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>מבחוץ</b> לגינה <b style='font-size:20px; color:black;'>פותח ונועל מבחוץ</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר, שהוא פותח את הבית שער בכל מקום שהוא נמצא, שהרי הפותח עומד בתוך הבית שער שהוא רה"י, וגם המפתח והמנעול נמצאים שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם יש להן בית שער <b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן ומכאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פותח ונועל כאן וכאן</b> את שני הפתחים של שני בתי השערים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם <b style='font-size:20px; color:black;'>אין להן</b> בית שער <b style='font-size:20px; color:black;'>לא לכאן ולא לכאן</b>, אלא יש רק שער לגינה, והוא סמוך לרה"ר - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין כאן וכאן</b>, בין לפתוח ולנעול מצד רה"ר ובין מצד הגינה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי שהמנעול הוא רה"י (כי מנעולי גינה הם בדרך כלל גבוהים עשרה טפחים ורחבים ארבעה טפחים), ואילו האדם עומד ברה"ר או בגינה שהיא כרמלית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף אם המפתח מונח על המנעול ואין הוא מוציאו מרשות לרשות, מכל מקום גזרינן שמא יביא את המפתח אליו להיכן שהוא עומד, ונמצא מוציא מרה"י לרה"ר או לכרמלית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן חנויות הפתוחות לרה"ר</b>, והאיסקופה (מפתן) שלהם דינה ככרמלית, (לפי שהיא גבוהה פחות מעשרה טפחים ורחבה ארבעה טפחים), ומנעולי חנויות לפעמים הם גבוהים ולפעמים הם נמוכים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שהמנעול למטה מעשרה</b> טפחים, שאז הוא כרמלית (כיון שהוא בולט מהדלת ברוחב ארבעה טפחים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מביא מפתח מערב שבת, ומניחו באיסקופה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>למחר, פותח ונועל, ומחזירו לאיסקופה</b> שנמצא מטלטל מהאיסקופה למנעול שעל גביו דרך אויר האיסקופה, וחזור. וכל הזמן הוא מטלטל רק בכרמלית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובזמן שהמנעול למעלה מעשרה</b> טפחים, שאז הוא רה"י - <b style='font-size:20px; color:black;'>מביא מפתח מערב שבת, ומניחו במנעול</b>. כלומר, על גבי המנעול, ולא באיסקופה, כי אז לא יוכל לטלטלו למחר משם למנעול, דהוי מכרמלית לרה"י.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>למחר, פותח ונועל, ומחזירו</b> למקומו על גבי המנעול, דהוי מרה"י לרה"י, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;92&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;92.&nbsp;</b> ואף שהאדם עומד על האיסקופה שהיא כרמלית, לא גזר רבי מאיר שמא יביא את המפתח מהמנעול אליו, דהוי מרה"י לכרמלית, כי ר"מ חזר בו מדבריו דלעיל, ולא גזר באופן שהטלטול אסור רק מדרבנן, כמבואר להלן בסוף הסוגיא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים, מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>למחר, פותח ונועל, ומחזירו למקומו</b>. כי לדעת חכמים, הרי המנעול, אף שהוא גבוה עשרה טפחים אינו רה"י אלא הוא מקום פטור, כדמפרש לקמן. ולכן מותר לטלטל מהאיסקופה למנעול דהוי מכרלית למקום פטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>או שמחזיר את המפתח לאחר שנועל, <b style='font-size:20px; color:black;'>בחלון שעל גבי הפתח</b>, שרוחבו פחות מארבעה טפחים, דהוי מקום פטור. ונמצא, כשהוא מטלטל מהמנעול לחלון, הוא מטלטל ממקום פטור למקום פטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>אם יש בחלון ארבעה</b> טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>על ארבעה</b> טפחים, שאז הוא רה"י, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> להחזיר את המפתח לשם, <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהוא כמוציא מרשות לרשות</b>. כאילו העביר את המפתח מהאיסקופה שהיא כרמלית אל החלון שהוא רה"י, ואעפ"י שלא העביר ישירות מכרמלית לרה"י, שהרי עשה הנחה באמצע במנעול שהוא מקום פטור, בכל זאת אסרו חכמים לעשות כן, כדלקמן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מדקאמר</b> הברייתא <b style='font-size:20px; color:black;'>"וכן חנויות</b> הפתוחות לרה"ר" - <b style='font-size:20px; color:black;'>מכלל דבאיסקופת כרמלית עסקינן</b>, שהאיסקופה של החנות היא כרמלית, בדומה לשערי גינה דלעיל מיניה, שהגינה היא כרמלית. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;93&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;93.&nbsp;</b> כתב הריטב"א שמדברי רבי מאיר ורבנן היה יכול להוכיח דאיסקופה כרמלית. דבכל אופן אחר יקשה או מרבנן או מר"מ (עיי"ש) אלא דניחא ליה לדיוקא מרישא דברייתא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>האי מנעול</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אי דלית ביה ארבעה</b> טפחים על ארבעה טפחים ברוחב, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום פטור הוא</b> אפילו כשהוא למעלה מעשרה טפחים. ומדוע אסר רבי מאיר לטלטל את המפתח מהאיסקופה למנעול, בזמן שהמנעול למעלה מעשרה טפחים, והרי מותר לטלטל מכרמלית למקום פטור!?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אית ביה ארבעה</b> על ארבעה - הרי הוא רה"י.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן תיקשי, וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>בהא לימא רבנן "אף בזמן שהמנעול למעלה מעשרה מביא מפתח מערב שבת ומניחו באיסקופה, למחר פותח ונועל בו ומחזירו לאיסקופה או לחלון שעל גבי הפתח"!?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיך מותר לטלטל המפתח מהאיסקופה למנעול, <b style='font-size:20px; color:black;'>והא קא מטלטל מכרמלית לרה"י?</b> ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אביי: לעולם, דאין בעובי</b> במנעול רוחב <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה</b> על ארבעה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל, <b style='font-size:20px; color:black;'>ויש בו</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>לחוק</b>, שיש מספיק מקום בעובי הדלת כדי לחקוק שם במקביל לראש המנעול, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולהשלימו לארבעה</b> טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובהא פליגי</b> רבי מאיר וחכמים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי מאיר סבר: חוקקין להשלים!</b> שרואים את הדלת כאילו היא חקוקה עד השלמת ארבעה טפחים, והרי המנעול הוא רה"י, ולכן אסור לטלטל את המפתח מהאיסקופה למנעול. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;94&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;94.&nbsp;</b> וא"כ יכול להניח את המפתח גם ברה"ר ולטלטלו משם למנעול דהוי מרה"ר למקום פטור. אלא שאין הדרך להניחו ברה"ר שאינו משתמר שם. תוד"ה אין. והרשב"א מבאר דלרבותא נקט אסקופה משום סיפא דחלון שיש בו ארבעה שאפילו ברשויות דרבנן אסור להחליף, דהיינו שנוטל מכרמלית לרה"י דרך מקום פטור. ואי הוי תני רה"ר הו"א שדוקא מרה"ר לרה"י אסור דרך מקום פטור.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבנן סברי: אין חוקקין להשלים!</b> אלא מתייחסים למנעול כמות שהוא, והרי הוא מקום פטור. ולכן מותר לטלטל מהאיסקופה למנעול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב ביבי בר אביי: שמע מינה מהא מתניתא, תלת</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. <b style='font-size:20px; color:black;'>שמע מינה</b> מדרבי מאיר: ש<b style='font-size:20px; color:black;'>חוקקין להשלים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמע מינה: הדר ביה רבי מאיר משערי גינה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ברישא דברייתא, בשערי גינה, מבואר שרבי מאיר אוסר לעמוד ברשות אחת ולפתוח ברשות אחרת, אפילו כשמדובר בין שתי רשויות שהטלטול ביניהם אינו אסור אלא מדרבנן. לפי שגם אז גזרינן שמא יביא את המפתח ממקום שהוא פותח למקום שהוא עומד שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו בסיפא מבואר שהוא אינו גוזר אטו טלטול דרבנן. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;95&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;95.&nbsp;</b> הראשונים הקשו על זה, דהא קתני בברייתא "וכן חנויות" ואיך יתכן לומר דרישא וסיפא פליגי, והגמרא היתה צריכה להקשות מרישא לסיפא כבכל הש"ס. והביאו בשם הר"ח דלא דגרסינן אם אין להם בית שער לא לכאן ולא לכאן וכן חנויות וכו' ", ולא בברייתא זו כלל דרבי מאיר גזר גם אטו איסור טלטול מדרבנן רק במשנה מבואר כן. והריטב"א מוסיף שהכרח הגמ' דר"מ חזר בו מדלא השיב כלום לרבנן במתניתין על ראיתם מירושלים.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי כשהמנעול למעלה מעשרה טפחים הוא מתיר לפתוח אותו על אף שהאדם עומד על האיסקופה שהיא כרמלית. ולא גזר שמא יביא את המפתח מהמנעול שהוא רה"י אליו לכרמלית. שהואיל ואיסור הטלטול מרה"י לכרמלית אינו אלא מדרבנן לא גזרינן גזירה לגזירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ושמעת מינה מדרבנן</b> שאוסרין להחזיר את המפתח לחלון שיש בו ארבעה: <b style='font-size:20px; color:black;'>איתא לדרב דימי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום שאין בו ארבעה על ארבעה</b> טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> בין <b style='font-size:20px; color:black;'>לבני רשות</b> הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בין <b style='font-size:20px; color:black;'>לבני רשות היחיד לכתף עליו</b>. להוריד עליו את משאם, לפי שמותר להעביר מרה"ר או מרה"י למקום פטור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא יחליפו</b> ויעבירו מרשות אחת לשניה דרך מקום פטור, אפילו כשעשו הנחה באמצע במקום פטור, גזירה שמא יבאו להעביר מרשות לרשות ישירות בלא הנחה באמצע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן אוסרין רבנן ליטול מפתח מאיסקופה, שהיא כרמלית, ולפתוח ולנעול בו ולהחזירו אח"כ לחלון של ארבעה שהוא רה"י. אעפ"י שהיתה הנחה של המפתח באמצע הדרך, בתוך המנעול, שהוא מקום פטור. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;96&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;96.&nbsp;</b> לעיל פז ב מבואר דרב דימי עצמו לא אסר להחליף אלא בין רשויות שאסור לטלטל ביניהם מדאורייתא. והכא מבואר דאסור אף ברשויות דרבנן. וצריך לומר דהגמ' קאמרה דמכאן ראיה לרב דימי ועדיפא מדרב דימי שמחמירה הברייתא יותר ממנו, ורב דימי מודה בכך אלא שהוא מוכיח מהסוגיא דלעיל דלא כברייתא זו. לעיל פז ב בתוד"ה הכא.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>נגר</b>, שבהוא בריח שתוחבים בחור שבמפתן לנעול בו הדלת, <b style='font-size:20px; color:black;'>שיש בראשו גלוסטרא</b>, שהוא עבה וגדול בראשו כמו רימון, ועל ידי כן יש עליו תורת כלי, שראוי לדוך בו פלפלין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>בכל זאת <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר אוסר</b> לנעול בו את הדלת בשבת, אלא אם כן הוא קשור ותלוי בדלת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שאם אינו קשור ותלוי בדלת, הוא נראה כבונה, בנעילתו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוסי מתיר</b>. שהואיל ותורת כלי עליו אינו נראה כבונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אליעזר: מעשה ב</b>בית <b style='font-size:20px; color:black;'>כנסת שבטבריא, שהיו נוהגין בו היתר</b> בנגר שיש בו גלוסטרא לנעול בו בשבת. <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שבא רבן גמליאל והזקנים ואסרו להן!</b> והרי זה ראיה לדברי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוסי אומר</b>: המעשה היה להיפך: <b style='font-size:20px; color:black;'>איסור נהגו בו, ובא רבן גמליאל והזקנים והתירו להן!</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;97&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;97.&nbsp;</b> והא דאמרינן בעלמא שדברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם, זה דוקא כשיודעים שהוא מותר ומחמירין על עצמם כדי שלא ירגילו בני אדם להקל ויבאו להתיר איסור. אבל אם מחמירין בטעות מותר להתיר להם. תוד"ה רבי יוסי.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומבארינן פלוגתייהו דרבי אליעזר ורבי יוסי:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בניטל</b> הנגר <b style='font-size:20px; color:black;'>באגדו</b>, כשהנגר קשור ותלוי בדלת בחבל חזק, שאפשר לטלטלו על ידי אותו חבל ואינו נפסק - <b style='font-size:20px; color:black;'>כולי עלמא לא פליגי</b> דמותר לנעול בו, שהואיל והוא קשור ותלוי היטב, ניכר הדבר שעומד לנעילת הדלת, ואינו נראה כבונה.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0206_L2"></nowiki><nowiki name="דףBקבB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot