https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין צג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T05:22:43Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%92_%D7%91&diff=140808&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:28:14Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:28, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l93">שורה 93:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 93:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93111:rev-140808:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%92_%D7%91&diff=93111&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:21:32Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין צג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. כשם ששתי חצירות שיש מחיצה בגובה עשרה טפחים ביניהן, מערבין בני שתי החצירות שני עירובין נפרדים כדי להתיר כל חצר לעצמה, ואין מערבין עירוב אחד להתיר לטלטל מבית שבחצר זו לחצר אחרת. כך, אם היתה קרקעית חצר אחת גבוהה משל חברתה עשרה טפחים מערבין שני עירובין נפרדים, ואין מערבין אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(המקום המוגבה נקרא "גידוד", שהוא לשון "שפה". וכמו שכתב רש"י לעיל דף ו א, כלומר: שפתה גבוהה משל חברתה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אבל, אם היו החצירות מובדלות זו מזו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>גידוד</b> הגבוה <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה</b> טפחים (שהיתה קרקעית אחת החצירות גבוהה חמשה טפחים מזו של חברתה), <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>נוסף על גבי הגידוד עוד <b style='font-size:20px; color:black;'>מחיצה</b> של <b style='font-size:20px; color:black;'>חמשה</b> טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מצטרפין</b> גובה הגידוד והמחיצה להשלים לשיעור מחיצה שהוא עשרה טפחים (ויתבאר דין החצירות בסמוך), <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שיהא</b> גובה המחיצה - <b style='font-size:20px; color:black;'>או כולו בגידוד, או כולו במחיצה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי</b> לרב חסדא: <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי חצירות</b>, שהיתה קרקעיתה של חצר <b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b> גבוהה <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה מ</b>קרקעיתה של חצר <b style='font-size:20px; color:black;'>זו</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>היתה החצר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>עליונה גבוהה מן התחתונה עשרה טפחים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או שיש בה</b> בעליונה <b style='font-size:20px; color:black;'>גידוד חמשה</b> טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>ומחיצה חמשה</b> טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מערבין שנים ואין מערבין אחד</b>. שהרי קיימת מחיצה בלא פתח, המצטרפת מגידוד חמשה ומחיצה חמישה, ביניהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היתה המחיצה בשיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מערבין אחד!</b> שהרי פרוצות הן זו לזו, כיון שאין ביניהן מחיצה עשרה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מערבין שנים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותיקשי מהך ברייתא לרב חסדא, דהא איתא בה בהדיא שגידוד חמישה ומחיצה חמישה מצטרפין?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> מתרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבא: מודה רב חסדא</b> שמצטרפים גידוד ומחיצה <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>יחס לחצר ה<b style='font-size:20px; color:black;'>תחתונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: לגבי החצר התחתונה אנו דנין את שתי החצירות כמובדלות זו מזו במחיצה, <b style='font-size:20px; color:black;'>הואיל ו</b>היא <b style='font-size:20px; color:black;'>רואה</b> משטח קרקעיתה <b style='font-size:20px; color:black;'>פני</b> גובה מחיצה של <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה</b> טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהיינו, הואיל ולאדם העומד בתחתונה איכא מחיצה ניכרת של עשרה טפחים, ואין הוא רואה אותה כמחיצה של חמישה הנתונה על גידוד חמישה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן נמי, כשכולו בגידוד, חשיב מחיצה ניכרת לגבי שניהם, הואיל והעליונה משתמשת בחצר שלה עד שפתה, ורואה עצמה גבוהה מחברתה עשרה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כלפי החצר העליונה, כאשר חצי המחיצה היא בגידוד וחציה במחיצה, הרי אינה ניכרת מחיצה של עשרה לעליונה. ולפיכך, לגבי עליונה לא חשיב כמחיצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ודין שתי חצירות אלו הוא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>התחתונה - מערבת לעצמה, ואין העליונה אוסרת עליה, כיון שמובדלת התחתונה מן העליונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו העליונה, שאין לגבה מחיצה, חשיבא כפרוצה לתחתונה, ואוסרין עליה בני התחתונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהה הגמרא על תירוצו של רבא: הרי בברייתא מוכח, שאף לגבי העליונה מצטרפין הגידוד והמחיצה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b> - כדאמר רב חסדא, שרק לגבי תחתונה הוא דהוי מחיצה, ולא לגבי עליונה - הכי הוה ליה לתנא דברייתא למימר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תחתונה</b> שיש לגבה מחיצה מפרדת - <b style='font-size:20px; color:black;'>תערב שנים!</b> כלומר: תערב לעצמה, כיון שאין חברתה אוסרת עליה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא תערב אחד</b>, כיון שאין פתח ביניהן שיוכלו לערב כאחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו <b style='font-size:20px; color:black;'>עליונה</b>, שאין לגבה מחיצה מפרדת, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תערב</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא אחד</b>, שאינה יכולה לערב עם בני התחתונה משום שלענין זה די בכך שלגבי התחתונה איכא מחיצה בלא פתח, המפרדת בינהם ומונעת את עירובם כאחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא</b> תערב העליונה אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: לא תערב לעצמה, כיון שהתחתונה אוסרת עליה, שהרי לגבי עליונה אין מחיצה מפרדת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שברייתא לא קתני הכי, אלא קתני: מערבין שנים. משמע, שאפילו עליונה מערבת לעצמה?! <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> מתרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר רב עולא</b>: תנא דברייתא הכי קאמר: או שיש בה ב"פתח העליונה" גידוד חמשה ומחיצה חמשה, מערבין שנים ואין מערבין אחד (גאון יעקב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: לא היתה המחיצה גבוהה חמשה טפחים (בלבד) על פני כל הגידוד, אלא היתה רק לאורך עשר אמות בלבד, כשיעור "פתח".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומיירי, <b style='font-size:20px; color:black;'>כגון ש</b>משני צדי הפתח <b style='font-size:20px; color:black;'>היתה מגופפת</b> (מלשון "גיפופים" שהן מזוזות הפתח) במחיצה רגילה, הגבוהה עשרה טפחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד</b> אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>עשר אמות</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא לא תיקשי, אמאי אין התחתונה אוסרת על העליונה. שהרי גם אם נסלק את אותן עשר אמות שהן בגידוד חמשה ומחיצה חמשה, הא איכא מהצדדים מחיצה רגילה בגובה של עשרה. ואף על פי אף שיש בה פתח, הרי היא מבדילה בין העליונה לתחתונה, ואין נאסרת העליונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך קתני בברייתא: אם רצו "מערבין שנים", דהיינו כל אחת לעצמה, כיון דלגבי תרווייהו איכא מחיצה: לגבי עליונה, מחיצה עם "פתח", ולגבי תחתונה מחיצה סתומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והועילו אותם חמשה טפחים שעל הגידוד לכך ש"אין מערבין אחד", שאותן חמשה טפחים משלימין כלפי התחתונה מחיצה בגובה עשרה, והיא "סותמת" את הפתח שביניהן, ולכן אין יכולות לערב כאחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b> - כדמוקמת לה לברייתא, שלא היה לה מחיצה חמשה אלא במקום פתח - <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא סיפא</b> דברייתא: דקתני: או שיש בה - בפתח העליונה - גידוד חמשה ומחיצה חמשה מערבין שנים ואין מערבין אחד. <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכאן</b> - מגובה עשרה טפחים במקום צירוף הגידוד והמחיצה לעשרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מערבין אחד ואין מערבין שנים</b>. כיון שאין ביניהן מחיצה עשרה, וכפרוצות זו לזו חשיבי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדבריך תיקשי: אמאי אין מערבין שנים, כשאין בפתח העליונה צירוף של עשרה טפחים?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעיא</b> (כל אחת מהחצירות) לערב <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>תערב!</b> כיון שיש "פתח" לגבי שתיהן, מאחר שאין המחיצה גבוהה עשרה במקום הצירוף, וכמאן דליתא דמי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעיא</b> לערב <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> - נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>תערב!</b> שהרי אין פרוצות זו לזו, כיון שגיפופי מחיצה בגובה עשרה מפרדת ביניהן. ואף ש"פתוחה" היא באמצעה, עדיין יכולות לערב שנים!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> מתרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בריה דרבא</b>: הברייתא מיירי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כגון שנפרצה התחתונה במלואה לעליונה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: שהיתה התחתונה חצר קטנה (צרה) הסמוכה לגדולה (רחבה), ואותה מחיצה שנצטרפה לגידוד היתה על פני כל רוחב הקטנה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונמצא, כאשר אין במחיצה ובגידוד כדי להשלים שיעור מחיצה, חשיבא התחתונה כפרוצה במילואה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואנו דנין את התחתונה כחצר שנפרצה במלואה לעליונה, ואת העליונה - שיש לה גיפופים עשרה - כמובדלת מן התחתונה במחיצה שיש בה פתח, וכדאמרן במשנתנו (לעיל דף צב א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: אם נצטרפו הגידוד והמחיצה לכדי שיעור מחיצה, מערבין שנים, כיון שכלפי התחתונה מצטרפין הגידוד והמחיצה שבינה ובין העליונה לעשותה כחצר נפרדת. וכלפי העליונה, מועילין הגיפופין לעשותה כחצר נפרדת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואין מערבין אחד, משום שכלפי תחתונה הוי מחיצה סתומה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם צירוף הגידוד והמחיצה הוא פחות משיעור עשרה של מחיצה - שהתחתונה כמי שנפרצה במילואה לעליונה היא - אין יכולה התחתונה לערב בפני עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: מערבין אחד, ממה נפשך: לגבי התחתונה שתיהן כחצר אחת דמיא, ולגבי עליונה הרי יש כאן שתי חצירות שמחיצה עם פתח ביניהן, שמערבות אחד, אם ירצו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אין מערבין שנים, כלומר: שאין התחתונה יכולה לערב לעצמה, משום שפרוצה היא לעליונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן על תירוץ זה: הרי בכך לא די לתרץ את הקושיה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא מהברייתא משמע, מדקתני "ואין מערבין שנים", דבפחות מכאן, אף העליונה אין יכולה לערב לעצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועדיין תיקשי: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b> - שלא היתה מחיצה חמשה אלא במקום הפתח - הכי הוה ליה לתנא דברייתא למימר: <b style='font-size:20px; color:black;'>תחתונה</b> שהיא פרוצה במילואה, <b style='font-size:20px; color:black;'>חד, תערב</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי</b> - כלומר, לעצמה - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תערב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>עליונה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעיא</b> לערב <b style='font-size:20px; color:black;'>תרי, תערב</b>. שהרי מובדלת היא מן התחתונה במחיצה. ו<b style='font-size:20px; color:black;'>אי בעיא</b> לערב <b style='font-size:20px; color:black;'>חד, תערב</b>. כיון דלגבי תחתונה חד חצר הויא, ולגבי עליונה שתי חצירות ופתח ביניהן, ובין כך ובין כך מערבות אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמאי קתני בברייתא, שאפילו עליונה אינה מערבת לעצמה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין הכי נמי</b>, שאם רצתה עליונה לערב לעצמה, מערבת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כי קתני: פחות מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אתחתונה</b>. שהיא אינה יכולה לערב אלא עם העליונה שלא תאסור עליה, אבל העליונה אם רצתה מערבת לעצמה, והתחתונה אסורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דרש מרימר: גידוד חמשה ומחיצה חמשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפין</b> בין לגבי תחתונה, ובין לגבי עליונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אשכחיה רבינא לרב אחא בריה דרבא</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> שאל <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רבינא: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר אמימר מידי בגידוד חמשה ומחיצה חמשה</b> (ב"ח)?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב אחא לרבינא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> אמר בה אמימר, ולא כלום!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסקינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והלכתא: גידוד חמשה ומחיצה חמשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעי רב הושעיא: דיורין הבאין</b> לחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>בשבת</b>. וכגון: שתי חצירות שעירבו כל אחת לעצמה ונפל הכותל שביניהן, דהשתא חשיב כאילו נתוספו דיורין לחצר, כיון שהכל נעשה כחצר אחת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו שיאסרו</b> אלו על אלו כשאר שתי חצירות הפרוצות זו לזו, אף שבמקצת השבת היתה כל חצר נפרדת? (וכבר נזכר מענין זה לעיל דף עט ב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב חיננא</b> (ב"ח): <b style='font-size:20px; color:black;'>תא שמע</b> ממשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>חצר גדולה שנפרצה לקטנה, הגדולה מותרת והקטנה אסורה, מפני שהיא כפתחה של גדולה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא סלקא דעתין שנפרצה בשבת (דהא סתמא קתני, דמשמע אפילו בשבת - ריטב"א), ואפילו הכי קטנה אסורה מפני דיורי הגדולה שנתוספו לה. הרי חזינן, דאף בשבת אוסרין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> דחי לה <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה: אימר,</b> דמתניתין מיירי ש<b style='font-size:20px; color:black;'>מבעוד יום נפרצה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי</b> לרבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תימא מר</b> (רבה): <b style='font-size:20px; color:black;'>אימר</b> שנפרצה מבעוד יום, דמשמע, דהכי קאמרת: אי מהאי מתניתין - לא תפשוט. ד"אפשר" מיירי שנפרצה מבעוד יום, ומיהו מידי ספק לא יצא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> הכי איבעיא לך למימר: <b style='font-size:20px; color:black;'>ודאי</b>, ועל כרחך, היכא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>מבעוד יום נפרצה</b> מיירי מתניתין!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דהא מר הוא דאמר</b> מילתא דאיכא לאוכוחי מיניה דדיורין הבאין בשבת אוסרין, וליכא ספק כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא אמרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>בעאי</b> - (כדלעיל דף יז א - שאלתי) <b style='font-size:20px; color:black;'>מיניה מרב הונא, ו</b>הוא, רב הונא, <b style='font-size:20px; color:black;'>בעאי מיניה מרב יהודה: עירב</b> - בן חצר אחת עם חצר הסמוכה לו - <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך</b> (על סמך) <b style='font-size:20px; color:black;'>הפתח</b> שהיה במחיצה שביניהן, <b style='font-size:20px; color:black;'>ונסתם הפתח</b> בשבת, או <b style='font-size:20px; color:black;'>עירב דרך</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>חלון</b> - שאף הוא כפתח שבין שתי חצירות להתיר לערב כאחד - <b style='font-size:20px; color:black;'>ונסתם החלון</b> בשבת - <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו</b> שיותרו לטלטל מזו לזו דרך חורים (שאין בהם כשיעור חלון שהוא ארבעה על ארבעה טפחים) כל השבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי אמרינן: הואיל והותר למקצת שבת הותר לכולה, או לא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמר לי: שבת, כיון שהותרה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הותרה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכא נמי בדיורין הבאין בשבת, אין אוסרין זה על זה לטלטל כל אחת בחצר שלה, כיון שהותרו בכך במקצת שבת, והואיל והותרה - הותרה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. שתי חצירות שלא עירבו כל אחת לעצמה, ולא עירבו ביניהן. מותר לטלטל מזו לזו כלים ששבתו בחצר, מפני שהחצירות רשות אחת הן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואסור לטלטל מבית שבחצר זו לחצר אחרת. ואפילו כלים ששבתו בבית ויצאו לחצר, אסור לטלטלן מזו לזו (וכמו שנתבאר במשנה ריש פירקין).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. עירבה כל חצר לעצמה, נחלקו בדבר רב ושמואל (לעיל דף צא א) אם מותר לטלטל מחצר לחצר כלים ששבתו בתוך החצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רב, אסור (כיון דשכיח שיהיו בחצר כלים ששבתו בבית - שהרי עירבו להוציא מביתם לחצר - וגזרינן שמא יוציא אף אותן כלים, לחצר חבירו).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולדעת שמואל, מותר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. כותל שבין שתי חצירות - שעירבה כל אחת לעצמה, ולא עירבו ביניהן - ונפל הכותל מבעוד יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לדעת רב, אסור לטלטל מחצר לחצר כלים ששבתו בחצר. ונמצא, שכל חצר הוי רשות שנפרצה במלואה למקום האסור לה, כיון שאסור לטלטל מזו לזו, וככרמלית דמיא, ואין מטלטלין בה אפילו כלים ששבתו בחצר, אלא בארבע אמות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;47&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;47.&nbsp;</b> ועל דרך דאמרינן לעיל דף פט א בגג הפרוץ במלואו לחבירו, שלדעת חכמים שאסור לטלטל מגג לגג כלים ששבתו בגג, אסור לטלטל בכל גג אלא בארבע אמות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לדעת שמואל, שהכלים ששבתו בחצר מותר לטלטלן מזו לזו, אין החצר נאסרת לטלטל כלים ששבתו בחצר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;48&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;48.&nbsp;</b> ולענין כלים ששבתו בבית, לדעת שמואל, יתבאר בהגה"ה בסמוך.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד. <b style='font-size:20px; color:black;'>כותל שבין שתי חצירות</b> - שעירבה כל אחת לעצמה ולא עירבו ביניהן - <b style='font-size:20px; color:black;'>שנפל</b> בשבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רב אמר</b>: אף שבתחלת השבת היה מותר לטלטל בכל חצר בפני עצמה את כל הכלים, השתא שנפל הכותל שביניהן - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין מטלטלין בה אלא בארבע אמות</b>, אפילו כלים ששבתו בחצר, (וכדינה, אם נפל הכותל מבעוד יום).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שסובר רב, אין אומרים: שבת הואיל והותרה, הותרה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0190_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot