https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%90_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין צא א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T05:22:45Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%90_%D7%90&diff=140803&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:27:37Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:27, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l71">שורה 71:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 71:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93106:rev-140803:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A6%D7%90_%D7%90&diff=93106&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:21:22Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין צא א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>קרפיפות רשות לעצמן</b>, שהרי אינן עשויות לדירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמנם רק מגג לגג, מחצר לחצר ומקרפף לקרפף מותר לטלטל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל מזה לזה - לא. ואפילו הן של איש אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם: מגג לחצר אסור לדעת רבי מאיר, גזירה משום תל ברשות הרבים, וכדחזינן דאסר במתניתין אף מגג גבוה לנמוך, וכל שכן שאסור כשהגג של בעלים אחד והחצר של בעלים אחר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומחצר לקרפף נמי אסור לרבי מאיר, כי היכי דאסרי רבנן (כמבואר בברייתא לקמן) משום דהוי שני מיני רשויות, שאין שמן שוה ואין תשמישן שוה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> שלא מצאנו לרבי מאיר שיחלוק עליהם להקל, אלא בחילוק רשויות דגגין, הואיל ושמן שוה. אבל ברשויות החלוקות בשמן וגם בתשמישתן לא שמעינן ליה לרבי מאיר דמיקל. דדוקא קאמר רבי מאיר במשנה כל "גגות" העיר רשות אחת, כיון דשמם ותשמישתן שוה - רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומגג לקרפף, אסור לרבי מאיר משני טעמים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האחד, כמו מגג לחצר, גזירה משום תל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשני, כמו מחצר לקרפף, דהוו שני מיני רשויות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. <b style='font-size:20px; color:black;'>לדברי חכמים</b> שבמשנה שאסרו הטלטול מגג לגג, הני מילי גגות, שהדיורין חלוקין למטה, וכאילו חלוקין הן גם למעלה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>גגין וחצירות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות אחת</b> הן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: מותר לטלטל מגג לחצר או מחצר לחצר ואפילו בשינוי בעלים, כיון שאין תדירות לדירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קרפיפות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות אחרת הן</b>, ומותר לטלטל רק מקרפף לקרפף ואפילו בשינוי בעלים כיון שאינן תדירין לדירה. אך אסור לטלטל מגגין וחצירות לקרפיפות ואפילו של בעלים אחד (ואפילו הקרפיפות פחותין מבית סאתים). שמתוך שהגגין והחצרות תשמיש דירה הן, והקרפף תשמיש אחר לו, וחלוקין הן בשמן, אסור לטלטל מזה לזה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואיסור טלטול בשני מיני רשויות שמיע ליה לרב יהודה מרבותיו, ומדויק הוא במשנה. דמהא דפליג רבי שמעון במשנה, ואמר "כולן רשות אחת הן", ומתיר בכל אלו השלש לטלטל מז לזו, שמעינן דלחכמים אסור (וכן מסתייע דבר זה מברייתא לקמן, כמו שביאר רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>לדברי רבי שמעון</b>, דאמר במשנתנו "אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן", לא תימא דלא בא לומר אלא שמותר לטלטל מגג לגג או מחצר לחצר ומקרפף לקרפף. אלא, <b style='font-size:20px; color:black;'>כולן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות אחת הן</b>. ומותר לטלטל אף מזו לזו ואף שאין תשמיש קרפף דומה לתשמיש גג וחצר, ואף שונה ממנו בשמו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב</b> דאמר - לעיל דף פט א - דלדעת חכמים שאסור לטלטל מגג לגג, אסור לטלטל אף בגג עצמו, כיון דנפרץ במילואו לגג האסור לו, ולא אמרינן גוד אסיק מחיצות הבית למטה להפריד ביניהם, כיון דאינן ניכרות לעומדין על הגג! <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> ושיטת רש"י לעיל דף כג ב ד"ה כדתנן, דאף לרבי שמעון, אם הוציא כלים ששבתו בבית לחצר "אסור להוציאן מחצר לקרפף או לגג, דבית וקרפף שתי רשויות הן, ואפילו דחד גברא", ולא התיר רבי שמעון, אלא מחצר וגג, לקרפף. וראה שם בראשונים שיש שחלקו עליו, ולרבי שמעון ליכא איסורא כלל בחד גברא. ודבר זה בדעת רבי שמעון שמיע ליה לרב יהודה, וברייתא דלקמן מסייע ליה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב יהודה</b>, דלרבי שמעון כולן רשות אחת הן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב: כל גגות העיר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות אחת הן</b> לטלטל מז לזה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואסור להעלות ולהוריד מן הגגין לחצר ומן החצר לגגין</b>, גזירה משום תל ברשות הרבים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ו<b style='font-size:20px; color:black;'>כלים ששבתו בחצר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר לטלטלן ב</b>אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>חצר</b>, ואף על פי שלא עירבו דיירי הבתים שבחצר, והוא הדין שמותר לטלטלן לחצרות אחרות. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> נתבאר על פי רש"י. אבל תוספות בעמוד ב פירשו דקאי רק על חצירות אחרות, ומשום דבאותה חצר אפילו שבתו בבית מותר. וראה שיטות בזה, בביאור הלכה סימן שע"ב ד"ה שמא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכלים ששבתו <b style='font-size:20px; color:black;'>בגגין</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר לטלטלן בגגין</b> מגג לגג.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה</b> טפחים מחבירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>או נמוך עשרה</b> טפחים מחבירו, <b style='font-size:20px; color:black;'>דברי רבי מאיר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: כל אחד ואחד</b> מהגגין <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות לעצמו</b> היא, ואין מטלטלין מגג לגג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מטלטלין בו</b> - אפילו בגג עצמו - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא בארבע</b> אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיינו בהדיא כרב!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא כוותיה דרב יהודה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי: כשהיינו לומדים תורה אצל רבי שמעון בתקוע, היינו מעלין שמן</b> כדי לסוך בו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואלונטית</b> (מגבת) כדי להסתפג בה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מגג לגג, ומגג לחצר, ומחצר לחצר, ומחצר לקרפף, ומקרפף לקרפף אחר</b>, ואף שהיו בכל אלו שינוי בעלים, <b style='font-size:20px; color:black;'>עד שהיינו מגיעים אצל המעיין שהיינו רוחצים בו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי בהדיא שכולן רשות אחת לטלטל מזה לזה, ואפילו בשינוי בעלים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומסיימינן לכולה ברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי יהודה</b>, להוכיח שכולן רשות אחת הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מעשה בשעת הסכנה, והיינו מעלין ספר תורה מחצר לגג, ומגג לחצר, ומחצר לקרפף לקרות בו!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרו לו: אין שעת הסכנה ראיה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אחד גגין</b> ואחד חצירות רשות אחת הן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: הלכה כרבי שמעון</b> שמותר להוציא מחצר לחצר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא שלא עירבו</b> דיירי הבתים שבחצר. ואינם רשאים להוציא מביתם לחצר, ולא שכיחי בחצר כלים ששבתו בבית. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> כן פירש רש"י לעיל דף עד א, וצריך ביאור מאן פליג עליה בהא, דאמר "הלכה".&nbsp; <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> כלומר: אפילו רבי שמעון לא מיירי אלא בשלא עירבו - תוספות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל עירבו</b> דיירי הבתים שבחצר, ושכיחי בחצר כלים ששבתו בבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> שרי רבי שמעון לטלטל מחצר לחצר אפילו כלים ששבתו בחצר. <b style='font-size:20px; color:black;'>דגזרינן: דילמא אתי לאפוקי</b> אף <b style='font-size:20px; color:black;'>מאני</b> (כלים) <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>שבתו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בתים לחצר</b> אחרת. וזה אסור, וכמו ששנינו, שכל החצרות רשות אחת הן ביחס לטלטול כלים ששבתו בתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר</b>: הלכה כרבי שמעון <b style='font-size:20px; color:black;'>בין עירבו, בין שלא עירבו</b>, דלא גזרינן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכן אמר רבי יוחנן: (מי לחשך</b>)</small> הלכה כרבי שמעון - <b style='font-size:20px; color:black;'>בין עירבו, ובין שלא עירבו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב חסדא לשמואל ולרבי יוחנן</b> שהתירו לטלטל לפי רבי שמעון אף היכא דשכיחי בחצר כלי הבתים:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>יאמרו</b> אנשים: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>שני כלים בחצר אחת</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>זה</b> ששבת בחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> להוציאו לחצר אחרת, <b style='font-size:20px; color:black;'>וזה</b> ששבת בבית <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b> להוציאו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אם נתיר כלים ששבתו בחצר, לא יקבלו האנשים את החילוק בין כלים אלו לכלים ששבתו בבית, ויבואו להוציא כלים ששבתו בבתים, כיון דשכיחי בחצר (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון לטעמיה, דלא גזר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתנן</b> לעיל בדף מה ב בענין תחומין, שאם עמד אדם מחוץ לתחום ולא קנה לו מקום שביתה, אין לו אלא ארבע אמות מסביבו. ואם משני צידיו היו שני אנשים אשר כל אחד מהם רחוק ממנו שתי אמות, יכול האמצעי להעביר חפץ לכל צד, אבל שני העומדים מהצדדים יכולים להביא רק אל האמצעי, אבל אסורים להעביר מצד אחד לצד השני, כי הם רחוקים זה מזה יותר מארבע אמות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי שמעון: למה הדבר דומה</b> -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לשלש חצירות הפתוחות זו לזו, ו</b>הן עצמן גם <b style='font-size:20px; color:black;'>פתוחות</b> כל אחת בפתח אחר <b style='font-size:20px; color:black;'>לרשות הרבים, ועירבו החיצונות עם האמצעית</b>, אבל לא עירבו שתי החיצונות זה עם זה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ש<b style='font-size:20px; color:black;'>היא</b>, האמצעית, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרת עמהן</b>, עם כל אחת מהחיצוניות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והן, מותרות עמה</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושתים החיצוניות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין זו עם זו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו חכמים, אוסרים אף בין אמצעית לחיצוניות, כי גוזרים שמא יבואו להעביר כלי של חיצונית אחת לחיצונית שניה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוכח כי רבי שמעון לא חשש לכך!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא גזר</b> רבי שמעון שלא לטלטל מהחצירות החיצוניות אל החצר האמצעית מחמת החשש <b style='font-size:20px; color:black;'>דילמא אתי לאפוקי מאני</b>, שמא יבואו להוציא כלים <b style='font-size:20px; color:black;'>דהא חצר</b> של החצר החיצונית הזו, <b style='font-size:20px; color:black;'>להא חצר</b> השניה מן החיצוניות! <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>לכן, <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי לא גזרינן, דילמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתיב רב ששת</b> למאן דאסר להוציא היכא דעירבו, ממשנתנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותיקשי, <b style='font-size:20px; color:black;'>אי אמרת בשלמא</b> דמיירי מתניתין <b style='font-size:20px; color:black;'>דעירבו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו דמשכחת לה מאני</b> כלים <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>שבתו ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בתים</b> ב<b style='font-size:20px; color:black;'>חצר</b>. שהוציאום לשם על ידי העירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אי אמרת</b> דמתניתין מיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>בשלא עירבו</b> - דאי בשעירבו אסור להוציא אף כלים ששבתו בחצר - <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי משכחת לה מאני דבתים בחצר</b>, עד שהוצרכנו לאסור להוציא אותם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הוא</b>, רב ששת, <b style='font-size:20px; color:black;'>מותיב לה</b> להך קושיא. <b style='font-size:20px; color:black;'>והוא</b> גם <b style='font-size:20px; color:black;'>מפרק לה</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>המדובר במשנה, שאסור להוציא כלים ששבתו בבית - <b style='font-size:20px; color:black;'>בכומתא</b> (כובע - רש"י לעיל דף פד ב) <b style='font-size:20px; color:black;'>וסודרא</b> בגד, ששבתו בתוך הבית, והוציאן לחצר דרך מלבוש (שמותר אף בלא עירוב חצירות). ואותם אסור להוציא לחצר אחרת, כיון ששבתו בבית.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0185_L2"></nowiki><nowiki name="דףBצאB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot