https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%90
פרשני:בבלי:עירובין פח א - היסטוריית גרסאות
2026-04-07T05:21:04Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=140797&oldid=prev
Wikiboss: Try fix category tree
2020-09-06T14:26:53Z
<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:26, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l112">שורה 112:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 112:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-98077:rev-140797:php=table -->
</table>
Wikiboss
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=98077&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-07-01T10:09:49Z
<p>Automatic page editing</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:09, 1 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חברותא==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך התיר להם רבי חנניא בן עקביא, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם</b> <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> </del>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אנשי טבריא</b> - שהיו בעלי מלאכה - כשמשכימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כמי</b> שמשכימים כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יבטל ממלאכתו דמי</b>, ואין הטל שבעצה מכשיר הפירות.</span></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך התיר להם רבי חנניא בן עקביא, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם</b> <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </ins>&nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אנשי טבריא</b> - שהיו בעלי מלאכה - כשמשכימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כמי</b> שמשכימים כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יבטל ממלאכתו דמי</b>, ואין הטל שבעצה מכשיר הפירות.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומסתפגין באלונטית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מסתפג אדם באלונטית</b>, אחר שרחץ גופו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומניחה בחלון</b> הסמוך לכותל המרחץ (רש"י שבת קמז ב), ואין חוששין שמא יסחוט אותה.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומסתפגין באלונטית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מסתפג אדם באלונטית</b>, אחר שרחץ גופו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומניחה בחלון</b> הסמוך לכותל המרחץ (רש"י שבת קמז ב), ואין חוששין שמא יסחוט אותה.</span></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא יביאנה בידו לביתו, שמא ישכח ויסחוט.</span></div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא יביאנה בידו לביתו, שמא ישכח ויסחוט.</span></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93100:rev-98077:php=table -->
</table>
Micropedia bot
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%97_%D7%90&diff=93100&oldid=prev
Micropedia bot: Automatic page editing
2015-06-30T13:21:13Z
<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין פח א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך התיר להם רבי חנניא בן עקביא, כי <b style='font-size:20px; color:black;'>סתם</b> <img alt='''' src='p_amud.bmp'' title='מיקום עמוד מדויק'> &nbsp;<b style='font-size:20px; color:black;'>אנשי טבריא</b> - שהיו בעלי מלאכה - כשמשכימים, <b style='font-size:20px; color:black;'>כמי</b> שמשכימים כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>שלא יבטל ממלאכתו דמי</b>, ואין הטל שבעצה מכשיר הפירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. <b style='font-size:20px; color:black;'>ומסתפגין באלונטית</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי היא?</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: מסתפג אדם באלונטית</b>, אחר שרחץ גופו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומניחה בחלון</b> הסמוך לכותל המרחץ (רש"י שבת קמז ב), ואין חוששין שמא יסחוט אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא יביאנה בידו לביתו, שמא ישכח ויסחוט.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ולא ימסרנה לאוליירין</b> (בלנים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שחשודים על אותו דבר</b> (סחיטה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון אומר: אף מביאה בידו לתוך ביתו</b>, ואין חוששין שמע ישכח ויסחוט. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;49&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;49.&nbsp;</b> וביאר הריטב"א: ביום טוב מביאה כדרכו, ובשבת שאסור לטלטל - יביאנה דרך חצרות וקרפיפות. ועל דרך שאמרו לקמן דף צא א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר רב הונא: לא שנו</b> במשנתנו - שמחיצה תלויה מתרת בגזוזטרא שעל פני המים - <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא</b> בשביל <b style='font-size:20px; color:black;'>למלאות</b> מים מהים אל הגזוזטרא, שהרי נעשה מקום המים שבין המחיצות לרשות היחיד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל לשפוך</b> מים מן הגזוזטרא דרך הנקב למים שמתחתיה, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>. מפני שהנהר מוליך את השופכין אל מחוץ לכנגד מחיצת הגזוזטרא, ונמצא שהולך מכחו מרשות היחיד לכרמלית (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מתקיף לה רב שיזבי: וכי מה בין זה לעוקה</b> (גומא) שנתבאר במשנה לקמן, שבחצר הפחותה מארבע אמות, אין שופכין לתוכה מים בשבת כיון שיוצאין הן לרשות הרבים הסמוכה לה, אלא אם כן יש בה עוקה מחזקת סאתים מים - כשיעור כל שופכין של אדם ביום אחד - שראויה למנוע יציאת המים לרשות הרבים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;50&nbsp;</b> ותני עלה לקמן בברייתא: אף אם נתמלאה העוקה מערב שבת, מותר לשפוך. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;50.&nbsp;</b> ולקמן מפרש, מאי טעמא בחצר ארבע אמות או יותר, שרי.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי חזינן דשרינן לשפוך, אף שיצאו המים לרשות הרבים! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;51&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;51.&nbsp;</b> וראה בגאון יעקב שכתב: קושית הגמרא צריכה ביאור הרבה, שהרי אדרבה, משמע דבלא עוקה אסור לשפוך, ראה שם. וראה מה שביאר בזה בחזון איש (סימן ק"ג סעיף קטן כ"ז).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> שופכין ששופך לחצר - רוב פעמים <b style='font-size:20px; color:black;'>תיימי</b> (נבלעים הם במקומן), שעל דעת כן נותנן. ואם הם יוצאים לרשות הרבים - שלא לרצונו הם יוצאים, ואין דעתו לכך.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שהוא דבר שאין מתכוין, אפילו כשהוא "פסיק רישיה" (שודאי הוא שיצאו) מותר, שלא אסרו "כחו" (שאינו שופך להדיא לרשות הרבים, אלא רק מכחו הוא דנפקי) בדבר שאין מתכוין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> מיא דגזוזטרא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תיימי</b> לעולם תחת הגזוזטרא, ואי אפשר שיתעכבו שם כלל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;52&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;52.&nbsp;</b> נתבאר על פי לשון הריטב"א, וראה לשון רש"י. וראה רש"י במשנה דלקמן. ואף בתירוץ הגמרא יש לדון הרבה, ראה סוגיא דלקמן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איכא דאמרי</b>: הכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה בר רב הונא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא תימא, למלאות</b> מים לגזוזטרא <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דשרי,</b> אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>לשפוך</b> מים מן הגזוזטרא, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור, אלא לשפוך נמי שרי!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> מתקיף עלה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב שיזבי: פשיטא!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהא <b style='font-size:20px; color:black;'>היינו עוקה</b> שנתמלאה מערב שבת, דשרי לשפוך לתוכה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והכי משנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא</b> התם דוקא הוא דשרינן, כיון ד<b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> מיא דחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>תיימי</b>. אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הני</b> מיא דגזוזטרא הא <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תיימי</b>, לא לישרי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> דאדרבה, הכא עדיף מהתם, דאילו התם עוקה מיהא בעינן, כיון דניחא ליה שיצאו המים לחצר כדי שלא ילכלכו את חצירו. אבל הכא לא איכפת ליה כלל שיצאו לחוץ, ולהכי שרי לשפוך, ואפילו עוקה לא בעינן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>(וכן</b>)</small> <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי גזוזטראות</b> זו למעלה מזו, עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה, שתיהן אסורות עד שיערבו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הונא אמר רב: לא שנו, אלא ב</b>שהיתה <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוכה</b> גזוזטרא לחברתה במשך הכותל תוך ארבעה טפחים (וכמו שנתבאר במשנה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל במופלגת</b> זו מזו ארבעה טפחים או יותר - <b style='font-size:20px; color:black;'>עליונה מותרת</b>, ואין התחתונה אוסרת עליה, וכדמפרש טעמא ואזיל (ונזכרו דברי רב לעיל בגמרא דף פה א, וראה שם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>ורב</b> - דבעי הכא סמוכה - אזיל <b style='font-size:20px; color:black;'>לטעמיה</b> (לעיל דף פה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאמר רב: אין אדם אוסר על חבירו</b>, כשהשימוש שמשתמש האדם באותו מקום הוא <b style='font-size:20px; color:black;'>דרך</b> זריקת <b style='font-size:20px; color:black;'>אויר</b>, במשך ארבעה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: אמר רבי חייא. ורב יוסף</b> אמר <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבי אושעיא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יש גזל בשבת, וחורבה מחזיר לבעלים</b>, ומפרש לה ואזיל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא סלקא דעתין דהכי קאמר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. "יש גזל בשבת" - מי שיש חורבה סמוכה לביתו, ואין בעלי החורבה משתמשין בה כל כך, ורגיל בעל הבית להשתמש בחורבה בחול, הרי "הואיל ואין הבעלים משתמשין בה כל כך, קני לה האי (בעל הבית) בגזלתו כשאר גזלנים, ונעשית רשותו" (לשון רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך אוסר הוא על בעל החורבה מלהשתמש בחורבה בשבת, עד שיערבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואף בעל הבית אסור להשתמש בה בשבת, שהרי בעל החורבה אוסר עליו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> על פי גאון יעקב בהבנת רש"י. וכוונת רש"י במה שכתב: דקני לה כשאר גזלנים, על כרחך כוונתו, שיש לו "קניני גזילה" בחורבה, ולאו למימרא דשלו היא ממש.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. "וחורבה מחזיר לבעלים". היינו לומר, דאדרבה, לא אסר בעל הבית על בעל החורבה כיון "דעל כרחו איסור שבת (אולי צריך לומר: איסור "שבה" והיינו איסור גזל), מחזירה לבעלים, וצריך להחזירה ואין קנויה לו, ואסור (מדין גזל - גאון יעקב) להשתמש בה" (לשון רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך אינו אוסר על חבירו בעל החורבה, ואין צריך בעל החורבה לערב עם בעל הבית כדי להשתמש (על פי גאון יעקב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך תמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הא גופא קשיא</b> מיניה וביה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מצד אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>אמרת: יש גזל בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא קניא לה</b> בעל הבית, ואוסר עד שיערבו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואילו, מצד שני, אמרת: <b style='font-size:20px; color:black;'>וחורבה מחזיר לבע לים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא לא קניא</b> לה בעל הבית, ואינו אוסר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הכי קאמר: יש "דין</b> השבת <b style='font-size:20px; color:black;'>גזל" בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דחורבה מחזיר</b> הגזילה <b style='font-size:20px; color:black;'>לבעלים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וללמד: שאינו אוסר על החורבה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;54&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;54.&nbsp;</b> וראה בחזון איש סוף סימן קי"ד, שהאריך להוכיח, דאין צריך בעלות ממונית כדי לאסור, ורק בגזל הוא שאינו אוסר, ראה שם.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: ומותבינן אשמעתין</b> דאמרינן כשמשתמש בגזל אינו אוסר, ממשנתנו:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>(וכן</b>)</small> <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי גזוזטראות זו למעלה מזו</b>, אם עשו נקב ומחיצה לעליונה ולא עשו לתחתונה - שתיהן אסורות עד שיערבו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואי אמרת "יש דין גזל בשבת"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמאי אסורות?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אמאי אוסרת התחתונה על העליונה, והרי תחתונה שלא כדין משתמשת בה בחול, שהרי של בני עליונה היא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא חזינן, דמכל מקום אוסרת כיון דרגילה להשתמש בה, ותיקשי מינה אשמעתין?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> מתרץ <b style='font-size:20px; color:black;'>רב ששת: הכא, במאי עסקינן: כגון שעשו</b> בני התחתונה ובני העליונה אותה <b style='font-size:20px; color:black;'>מחיצה</b> שבעליונה <b style='font-size:20px; color:black;'>בשותפות</b>, ובדין משתמשת התחתונה בעליונה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>אי הכי</b>, דאין גזל בשבת ואינו אוסר, והכא מיירי שעשו המחיצה בשותפות, אמאי שנינו "עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה, שתיהן אסורות", דמשמע, הא עשו אף לתחתונה אין התחתונה אוסרת?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי, הניחא אי מיירי שלא עשו בשותפות ויש גזל בשבת, החילוק הוא: כשלא עשו לתחתונה, אסור, כיון דיש גזל בשבת. והיכא שעשו לתחתונה, הרי שוב אינם רוצים לגזול לעליונה, ונסתלקו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל לדידך, דאמרת, דמשום שותפות שיש להם בעליונה הוא דאסרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>כי עשו לתחתונה נמי</b>, אמאי לא אסרי בעליונה (נתבאר על פי הריטב"א)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דעשו לתחתונה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>גלויי גלי</b> התחתונה <b style='font-size:20px; color:black;'>דעתה, דאנא</b> התחתונה <b style='font-size:20px; color:black;'>בהדך</b> (דעליונה) <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ניחא לי</b>, וסילקה תחתונה עצמה מן העליונה. "דהא מחיצה זו אינה נעשית אלא להיתר שבת" (רש"י). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;55&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;55.&nbsp;</b> והוסיף הריטב"א: האי דינא דמי להא דאמרינן לעיל דף מט. בחצר הפתוחה לשני מבואות, שאם דרך מבוי אחד רגילין בני החצר לצאת ולבוא, ודרך מבוי אחד אינן רגילין, אינן אוסרין אלא על אותו מבוי שרגילין בו.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חצר שהיא פחותה מארבע אמות</b> על ארבע אמות (רש"י בגמרא), הסמוכה לרשות הרבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין שופכין בתוכה מים בשבת</b>, דגזרינן שמא ישפוך לשם כל השופכין שלו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שדרך לשופכם לחצר הסמוכה לביתו, ומתוך שמרובין הן אינו רוצה שישארו בחצירו כיון שנעשה רפש וטיט, ודעתו קצה בזה, שדרך כל אדם להקפיד על חצירו שתהא נקיה, וניחא ליה שיזובו המים הלאה מחצירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם יצאו לחוץ נתקיימה מחשבתו (משנה ברורה), וכי האי גוונא גזרינן אטו זריקת חפץ מרשות היחיד לרשות הרבים (על פי רש"י בגמרא, וגאון יעקב בהבנת רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא, אם כן עשו לה עוקה</b> (גומא) <b style='font-size:20px; color:black;'>מחזקת סאתים</b> מים (וכל גומא שהיא חצי אמה על חצי אמה בגובה שלשת חומשי אמה, מחזקת סאתיים - רמ"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואז, כשישפוך לתוך החצר, אינו מקפיד עליהם שיצאו לחוץ, כיון שאפשר להם לירד ולנוח בגומא ולא יתטנף חצירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כן, אפילו אם יצאו לחוץ, לא הוי כמוציא מרשות היחיד לרשות הרבים, (משנה ברורה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היתה החצר גדולה משיעור זה, מותר בלי עוקה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;56&nbsp;</b> וצריך שתהא העוקה מחזקת סאתים <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הנקב ולמטה</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;56.&nbsp;</b> ובגמרא מפרש: מה בין פחותה מארבע אמות ליתירה משיעור זה, ולמה בעינן שהגומא תחזיק סאתים מים. ומכל מקום די בשיעור זה אפילו היו כמה וכמה בתים בחצר - כמבואר לקמן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: שתהא חללה סאתים, לבד ממקום הכיסוי של העוקה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;57&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;57.&nbsp;</b> על פי רש"י, רשב"א ועבודת הקודש. וראה ברבינו יהונתן ביאור אחר. וראה ביאור הלכה סימן שנ"ז.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועוקה זו יכול לעשותה <b style='font-size:20px; color:black;'>בין מבחוץ</b> לחצר - ברשות הרבים - וסמוך לה, ופי העוקה בתוך החצר (ביאור הלכה ראה שם), <b style='font-size:20px; color:black;'>בין מבפנים</b>, בחצר עצמה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלא ש</b>אם עשאה <b style='font-size:20px; color:black;'>מבחוץ</b> ברשות הרבים <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך לקמור</b> (לכסות, וראה דוגמא לזה בריטב"א) פיה בנסרים, שעל ידי כן נעשית העוקה "מקום פטור", כיון שמסתלק אותו מקום מתשמיש הרבים. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;58&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;58.&nbsp;</b> משנה ברורה. וביאר המשנה ברורה: שאפילו היתה העוקה עמוקה שלשה טפחים ורחבה פחות מארבעה טפחים על ארבעה טפחים (וכשיעור דלעיל בשם הרמ"א), אין לסמוך על כך שבשיעור זה הוי מקום פטור אף בלי הכיסוי. כיון דחיישינן שמא תעלה קרקעית העוקה רפש וטיט, עד שיהא עומקה פחות משלשה טפחים שאינו מקום פטור, אלא בטל לרשות הרבים ודין רשות הרבים עליו. וראה ריטב"א, והערות על הריטב"א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל עשאה לעוקה <b style='font-size:20px; color:black;'>מבפנים</b> החצר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריך לקמור</b>, שהרי ברשות היחיד היא עומדת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי אליעזר בן יעקב אומר: ביב</b> (חריץ שעשוי לקלח את השופכין שבחצר לרשות הרבים) <b style='font-size:20px; color:black;'>שהוא קמור</b> (מכוסה) במשך <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>אמות</b> (על ארבע אמות, על פי רש"י בגמרא) <b style='font-size:20px; color:black;'>ברשות הרבים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>שופכים לתוכו</b> של הביב <b style='font-size:20px; color:black;'>מים בשבת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שבשיעור זה שיערו חכמים שכל השופכין שדרכו לשפוך ביום אחד נבלעים באותו ביב שהוא מקום פטור, ואינם יוצאים לחוץ לרשות הרבים עצמה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;59&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;59.&nbsp;</b> ועל דרך שיתבאר בגמרא, בחצר שהיא ארבע על ארבע אמות. וביאר רש"י: שאפילו היה בביב מים מבעוד יום, ונמצא שלא יתמו המים בביב אלא יצאו לרשות הרבים, אפילו הכי שרי, כיון דרוב ימות השנה עשויין ליבלע, כי נפקי המים לחוץ לא לכך נתכוין, וכיון דלא נתקיימה מחשבתו שרי. שהרי אפילו נתכוין שיצאו מן הביב לרשות הרבים, לאו איסורא דאורייתא איכא, שהרי לא ברשות הרבים שפך בעצמו את המים אלא מאליהן יוצאין, הילכך כי לא מיכוין שרי לכתחלה. והוא על דרך שנתבאר לעיל בגמרא - בעמוד זה - לענין עוקה שנתמלאה מבעוד יום.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: אפילו גג או חצר</b> ארוכים <b style='font-size:20px; color:black;'>מאה אמה</b> וביב לכל אורכם (ריטב"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>לא ישפוך על פי הביב</b> ואפילו בתחלתו שהוא במרחק מאה אמה מרשות הרבים, ומפרש טעמא בגמרא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל שופך הוא לגג</b> או לחצר, <b style='font-size:20px; color:black;'>והמים יורדין</b> מאליהן <b style='font-size:20px; color:black;'>לביב.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>החצר והאכסדרה</b> (פרוזדור שלפני הבית) הסמוכה לה, <b style='font-size:20px; color:black;'>מצטרפין ל</b>שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבע אמות</b> להתיר לשפוך אף בלי עוקה, ובגמרא מפרש לה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;60&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שתי דיוטאות</b> (עליות) העומדות <b style='font-size:20px; color:black;'>זו כנגד זו</b> - וחצר פחותה מארבע אמות ביניהן, ששם שופכין הן את מי השופכין - ו<b style='font-size:20px; color:black;'>מקצתן</b> (בני אחת העליות) <b style='font-size:20px; color:black;'>עשו עוקה</b> בחצר סמוך לעלייתם, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומקצתן לא עשו עוקה</b>: <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;60.&nbsp;</b> וכן, ראה שנויי נוסחאות במשניות, ובתוספות יום טוב. וראה רבינו יהונתן שביאר מאי "וכן"</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>את שעשו עוקה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותרין</b> לשפוך בחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>את שלא עשו עוקה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסורין,</b> ובגמרא מפרש לה.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: חצר שהיא פחותה מארבע אמות אין שופכין לתוכה מים בשבת:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע, הא אם היתה החצר ארבע על ארבע אמות, שופכין לתוכה מים בשבת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והוינן בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: מפני שאדם עשוי להסתפק</b> לצרכיו <b style='font-size:20px; color:black;'>סאתים מים בכל יום</b>, וכמות זו עשוי אדם לשפוך לחצר לאחר שעשה בהם צרכיו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>בארבע אמות</b> רוחב של חצר, אין כוונתו של האדם שיצאו המים מחוץ לחצירו, אלא אדרבה <b style='font-size:20px; color:black;'>אדם רוצה לזלפן</b> (להרביץ עפר החצר במים) כדי שלא יעלה אבק, (דמתניתין מיירי בימות החמה, כדאיתא לקמן). וכיון שכן, אי נמי שפיך להו ונפקי מים מחוץ לחצר לרשות הרבים, לא מתקיימא מחשבתו, ומותר.</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0179_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפחB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>
Micropedia bot