https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%95_%D7%90 פרשני:בבלי:עירובין פו א - היסטוריית גרסאות 2026-05-25T15:20:49Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%95_%D7%90&diff=140793&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T14:26:23Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:26, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l103">שורה 103:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 103:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93096:rev-140793:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%95_%D7%90&diff=93096&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:21:05Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עירובין פו א}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פנו מקום&lt;/b&gt; חשוב יותר בין גדולים, כראוי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;עשיר שהוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בן מאתים מנה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לפניו רבי ישמעאל ברבי יוסי: רבי!&lt;/b&gt; וכי דעתך שבן בונייס עשיר פחות מאדם זה, שנתת לו מקום פחות משלו?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והרי בונייס, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביו של זה&lt;/b&gt; (בן בונייס), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;יש לו אלף ספינות בים&lt;/b&gt;. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכנגדן, אלף עיירות ביבשה&lt;/b&gt;, ומגיע לו מקום מכובד!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לו&lt;/b&gt; רבי לרבי ישמעאל ברבי יוסי: וכי מה אעשה, שלפי מלבושיו היה נראה לי עשיר פחות? ולכן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לכשתגיע אצל&lt;/b&gt; בונייס &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אביו, אמור לו: אל תשגרהו בכלים&lt;/b&gt; (בגדים) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הללו לפני&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי מכבד עשירים&lt;/b&gt;, וכדאמרן.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וכן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי עקיבא&lt;/b&gt; - שהיו הוא ורבי בני מזל אחד, עיון יעקב - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מכבד עשירים!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפני מה היו מכבדים אותם?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כדדרש רבא בר מרי&lt;/b&gt; על הכתוב &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;ישב עולם לפני אלהים&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חסד ואמת מן&lt;/b&gt; (בפתח) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ינצ רוהו&quot;&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אימתי ישב עולם לפני אלהים?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בזמן&lt;/b&gt; שיש בו עשירים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;גומלין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חסד ואמת&lt;/b&gt; ומזמנין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן&lt;/b&gt; (מזונות) לעניים, והם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ינצרוהו&lt;/b&gt; ישמרו את העולם. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;26&amp;nbsp;&lt;/b&gt; והדרינן למתניתין, ומפרשינן מהי &quot;תפיסת יד&quot; של בעל הבית, שאז אינו אוסר אדם אחר הדר בבית על בני החצר: <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;26.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב המאירי: ראוי לחכמים ולבני המעלה, ליתן לכל אחד מקום לכבודו לפי ענינו, אם מצד חכמה, אם מצד עושר, אם מצד איזה מעלה שבו, ובלבד לכוונה טובה. וזהו שאמרו: רבי מכבד עשירים, וסמכו הטעם מן הפסוק.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה בר בר חנה אמר&lt;/b&gt;: אפילו יש לו לבעל הבית רק &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כגון יתד של מחרישה&lt;/b&gt; (ר&quot;ח), אין הדר בבית אוסר על בני החצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן: תנא דבי שמואל&lt;/b&gt;: אם יש לבעל הבית באותו בית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר הניטל בשבת&lt;/b&gt; (שמותר לטלטלו בשבת), הרי הדר שם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוסר&lt;/b&gt;, דאינו חשוב &quot;תפיסת יד&quot; של בעל הבית, כיון שאם רוצה הדר הרי הוא מוציאו לחוץ.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ורק אם יש לבעל הבית שם, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דבר שאינו ניטל בשבת&lt;/b&gt;, אז הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו אוסר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי: יש לו&lt;/b&gt; לבעל הבית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;טבל&lt;/b&gt; שהוא מוקצה, או &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיש לו עששיות&lt;/b&gt;, שהן חתיכות גדולות של ברזל, שאינן ניטלות בשבת כיון שמוקצין הן (מאירי, וראה רש&quot;י), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וכל דבר שאינו ניטל בשבת&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו אוסר.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;המניח את ביתו&lt;/b&gt; שיש לו בחצר עם שאר דיורין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;והלך לשבות בעיר אחרת, אחד נכרי&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- שאף הוא אוסר על בני החצר עד שישכירו ממנו את רשותו, כמבואר לעיל בריש פרק הדר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחד ישראל&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי זה אוסר, דברי רבי מאיר&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מפני שסובר רבי מאיר שדירה בלא בעלים שמה דירה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;27&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;27.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י, וראה רבי עקיבא איגר במשניות, שתמה על זה מכח סוגיא דלעיל דף סב ב, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה אומר: אינו אוסר&lt;/b&gt;, היות שדירה בלא בעלים לא שמה דירה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יוסי אומר: נכרי אוסר&lt;/b&gt;, שאף שדירה בלא בעלים לאו שמה דירה, חיישינן שמא יבוא בשבת.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל אינו אוסר&lt;/b&gt;, כיון &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שאין דרך ישראל לבוא בשבת.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי שמעון אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;א. ישראל שהלך לשבות במקום אחר והסיח דעתו בהדיא, וכגון ששאלוהו, ואמר שאין דעתו לחזור בשבת זו לביתו - אינו אוסר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ב. לא הסיח דעתו, כגון ששמעו ממנו שדעתו לחזור בשבת, הרי זה אוסר בכל גווני, דחשבינן ליה כאילו הוא בביתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ג. לא גילה דעתו בהדיא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אפילו הניח ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אינו אוסר&lt;/b&gt;. שאפילו בסתמא אנו אומרים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שכבר הסיע מלבו&lt;/b&gt; מלשוב לביתו, ואינו אוסר (נתבאר על פי ביאור הלכה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב: הלכה כרבי שמעון&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;הא דאמרינן, שאפילו בסתמא הרי זה מסיח דעתו - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דוקא&lt;/b&gt; שהלך לשבות אצל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בתו.&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל&lt;/b&gt; הלך לשבות אצל &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בנו, לא&lt;/b&gt;. מפני שאין אדם מסיח דעתו מביתו לדור אצל כלתו אשת בנו, שמא תתקוטט עמו, ויצא מביתם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והיינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמרי אינשי&lt;/b&gt;: גם אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נבח בך כלבא&lt;/b&gt; (נבח עליך &quot;כלב&quot; זכר, כמו חתנך), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עול!&lt;/b&gt; אל תירא ממנו, והכנס לביתם של חתנך ובתך.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אם &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נבח בך גורייתא&lt;/b&gt; (&quot;כלבה&quot; נקבה, כגון כלתך) - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פוק&lt;/b&gt;, צא מביתם וברח לך אל מקומך! (נתבאר על פי ביאור הלכה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;מתניתין:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ענין &quot;בור שבין שתי חצירות&quot; מתבאר לפי שיטת רש&quot;י, ועל פי הגאון יעקב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שתי חצירות של שני אנשים, ומחיצה ביניהן לכל אורך החצר בלא פתח ביניהן, ואין יכולין לערב יחד (או אף אם יש פתח ביניהם ולא עירבו - שולחן ערוך).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ובור מים תחת המחיצה - חציו בחצר של זה וחציו בחצר של זה. (ראה ציור)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שורת הדין שיהיו בני חצר אחת ממלאים מחצי הבור שבחצירם, ובני חצר שניה ממלאים מחצי הבור שבחצירם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אלא, שכשממלא האחד מחציו, מביא הוא לחצירו גם ממים שבחציו של חבירו, ונמצא מוציא מחצר חבירו לחצר שלו, ומשם לביתו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך אמרו חכמים שיש לתקן הבור על ידי עשית מחיצה בין שני חלקי הבור, ודי בזה, אף שעדיין מים מחצירו של זה באים לחצירו של זה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;28&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;28.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר על פי לשון רש&quot;י כאן, ויותר מפורש בסוכה דף טז א. אך מלשון רש&quot;י לעיל דף פה א ד&quot;ה בור, נראה, שאף בלאו הכי שדולה ממים שברשות חבירו, נמי בעינן מחיצה בבור. ומשום שבתוך הבור פרוצות שתי הרשויות זו לזו, ואוסרים הם זה על זה, ולפיכך צריך מחיצה שתפריד בין הרשויות כשאר שתי חצירות פרוצות. ובמאירי כתב כרש&quot;י כאן, וכן במשנה ברורה נקט בפשטות - על פי רש&quot;י - דהחסרון משום שממלא מרשות חבירו, וכן נראה ברמב&quot;ם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ולפיכך: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בור שבין שתי חצירות&lt;/b&gt; ומחיצה מהלכת ותלויה על פי הבור - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין ממלאין ממנו בשבת&lt;/b&gt; לפי שמימי חצר זו מביא לזו. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא אם כן עשו לו&lt;/b&gt; לבור &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מחיצה&lt;/b&gt; מיוחדת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גבוהה עשרה טפחים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין&lt;/b&gt; שהיתה מחיצה זו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמטה&lt;/b&gt; (פליגי בה רב הונא ורב יהודה בגמרא, מאי &quot;מלמטה&quot;), &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בין מתוך אוגנו&lt;/b&gt; (שפתיו - ריטב&quot;א) של בור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: אם רצה עושה המחיצה למעלה בבור &quot;אף על פי שאינה נוגעת במים. קל הוא שהקילו חכמים במים (לסמוך על מחיצה תלויה) דאמר ביה גוד אחית (משוך והורד) למחיצה, ובלבד שתהא (שקועה כולה) בתוך אוגן הבור, שתיראה כהפסקה&quot; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;29&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;29.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; רש&quot;י. וכדאיתא בגמרא, ולעיל דף יב א. ונראה מלשונו של רש&quot;י כאן, וכן מלשונו של רש&quot;י לקמן דף פז א ד&quot;ה חוקק, שכשנוגעות המחיצות במים, שוב אין צריך לומר &quot;גוד אחית&quot; להפסיק במים עצמם, וצריך תלמוד. אך ברש&quot;י לעיל פד ב כתב, בד&quot;ה שתי שהמחיצות כאילו יורדות עד ה&quot;תהום&quot;.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבן שמעון בן גמליאל אומר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית שמאי אומרים&lt;/b&gt;: נותן את המחיצה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמטה&lt;/b&gt;, ופליגי בה אמוראי בפירושה (וכמו שיתבאר בגמרא בסמוך).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ובית הלל אומרים&lt;/b&gt;: נותן את המחיצה אפילו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מלמעלה&lt;/b&gt;, ופליגי בה אמוראי בפירושה, (וכפי שיתבאר בגמרא בסמוך), וכל שכן דלמטה מהני.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; ופליג &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבי יהודה&lt;/b&gt; אכולהו תנאי: אין צריך לעשות כלל מחיצה מיוחדת ועשויה בשביל המים כדי להתיר למלאות מן הבור, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ש&lt;/b&gt;הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תהא מחיצה&lt;/b&gt; - זו שאומרים חכמים לעשות - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;גדולה&lt;/b&gt; (טובה יותר) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן הכותל שביניהם&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: די במחיצת החצירות שהולכת על פי הבור, כדי להתיר למלאות. כיון שסובר רבי יהודה, שהקלו במים במחיצה תלויה, אף באופן זה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;30&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;30.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ראה רש&quot;י בעמוד ב ד&quot;ה אמרו דבר אחד. וראה במשנה לקמן דף פז א, שנחלקו כעין זה רבי יהודה וחכמים באמת המים לעשותה רשות היחיד ולהוציאה מתורת כרמלית, ולשיטתייהו אזלי כמבואר שם ברש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;b style=&#039;font-size:25px; color:RGB(15,74,172);&#039;&gt;גמרא:&lt;/b&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב הונא&lt;/b&gt; לפרושי פלוגתא דבית שמאי ובית הלל (וממילא שמעת מינה נמי, מאי &quot;מלמטה&quot; דתנא קמא, גאון יעקב):&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה&lt;/b&gt; דקאמרי בית שמאי - היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה ממש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: שתהא המחיצה יורדת ומגעת עד סמוך למים שבבור, ומיהו אין צריכין ראשי קנים של מחיצה &quot;ליגע&quot; במים (רש&quot;י. ומיהו למסקנא לא קאי הך פירושא, וכדלקמן בשם הגאון יעקב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה&lt;/b&gt; דקאמרי בית הלל: היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה ממש&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: אם ירצה, יכול ליתנו בתוך הבור סמוך לשפת הבור למעלה, ואפילו רחוק מן המים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וזה וזה בבור&lt;/b&gt;, שאפילו לבית הלל דקאמרי &quot;למעלה&quot;, צריך שתהא כל מחיצה עשרה שקועה בתוך הבור. (ונמצא: דבית הלל, היינו תנא קמא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב יהודה אמר&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה&lt;/b&gt;: היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה מן המים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: שתהא המחיצה תחובה בקרקעית הבור.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה&lt;/b&gt;: היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה מן המים&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: אפילו שהיא למעלה מן המים ואינה נוגעת במים נמי מהני, אם אך סמוכה היא לשפת המים שבבור (ונמצא &quot;למעלה&quot; דרב יהודה, היינו &quot;למטה&quot; דרב הונא).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל למעלה ממש סמוך לשפת הבור - וכדקאמר רב הונא - לא. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;31&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;31.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וביאר הריטב&quot;א: לדעת רב הונא לא אתי רבן שמעון בן גמליאל לפלוגי אתנא קמא, שהרי אף לדעת רבן שמעון בן גמליאל, מילתיה דתנא קמא היינו מילתייהו דבית הלל. ולא בא אלא לומר, שבדבר זה שאמר תנא קמא, נחלקו בו בית שמאי ובית הלל. אבל לדעת רב יהודה, פליג רבן שמעון בן גמליאל על תנא קמא, דאפילו לבית הלל אין מועיל באופן דאמר תנא קמא.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; ותמה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה רבה בר רב חנן לאביי: הא דאמר רב יהודה, &quot;למטה&quot; למטה מן המים&lt;/b&gt;, אבל &quot;למטה ממש&quot; (שסמוכה למים בלבד) לא, מאי טעמיה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא &quot;למטה ממש&quot; דלא, כיון דעריבי מיא&lt;/b&gt; שבאים המים מכאן לכאן &quot;תחת&quot; המחיצה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למטה מן המים נמי&lt;/b&gt; לא ליהני, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא עריבי מיא&lt;/b&gt; &quot;מעל&quot; המחיצה שאינה גבוהה אלא עשרה טפחים, ופעמים שגובה המים יותר מעשרה טפחים?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; אביי: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שמיע לך הא דאמר רב יהודה אמר רב, ומטו בה משום רבי חייא&lt;/b&gt; - לפרש &quot;למטה&quot; דאיתא במתניתין - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;צריך שיראו ראשן של קנים&lt;/b&gt; העליונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה מן המים טפח&lt;/b&gt;, כדי שלא ידלה בהדיא מרשות חבירו (תוספות בשם רש&quot;י), ואף דהשתא נמי עריבי מיא, ואפילו מחיצה של ברזל לא תועיל לזה. עבדינן מאי דאפשר, שיהא נראה כאילו נחלקו המים ואין אחד מהם דולה משל חבירו, ריטב&quot;א וגאון יעקב. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;32&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;32.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וביאר בגאון יעקב: דהא דתנן במתניתין: אלא אם כן עשו לו מחיצה גבוה &quot;עשרה טפחים&quot;, לאו למימרא דבעשרה טפחים סגי, דהא אמרינן הכא, שצריך טפח מעל המים, ואפילו גבוהים המים הרבה. אלא, דלכל הפחות מחיצה עשרה - כשיעור מחיצה - בעינן, ואפילו שהמים נמוכים טובא. וראה בריטב&quot;א מה שכתב על זה לדעת רש&quot;י. עוד ביאר בגאון יעקב: דרבי חייא לא אתי לפרושי סברת בית שמאי בלבד. אלא נפקא מינה אף לבית הלל, שהרי בית הלל מודו שאם עשה כבית שמאי שפיר דמי, ולא אמרו אלא ד&quot;אף&quot; למעלה מהני.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ותו&lt;/b&gt; מתמה ליה רבה בר רב חנן לאביי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא דאמר רב יהודה&lt;/b&gt; ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;&quot;למעלה&quot;&lt;/b&gt; היינו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה מן המים&lt;/b&gt; וסמוך להם. אבל &quot;למעלה ממש&quot; סמוך לשפת הבור, לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;מאי טעמיה?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא &quot;למעלה ממש&quot;&lt;/b&gt; שהוא רחוק מן המים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא&lt;/b&gt; מהני, כיון שאין מחיצת הפסק ניכרת במים ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עריבי מיא&lt;/b&gt; להדיא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם כן, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;למעלה מן המים נמי&lt;/b&gt; לא ליהני, ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הא&lt;/b&gt; עדיין &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עריבי מיא&lt;/b&gt;, ומאי הפסק איכא, הרי אין נוגעת המחיצה במים?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;33&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;33.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; נתבאר כלשונו של רש&quot;י. ונראה מלשונו: שאם היה צריך ש&quot;יגעו&quot; המחיצות במים, לא הוה קשיא לן מידי. וראה לשון רש&quot;י במשנה, ובמה שנתבאר לעיל מדקדוק לשונו.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; אביי: וכי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שמיע לך הא דתני רבי יעקב קרחינאה: צריך שישקע ראשי קנים&lt;/b&gt; התחתונים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במים טפח&lt;/b&gt;, כדי שלא ידלה בהדיא מרשות חבירו (תוספות בשם רש&quot;י)?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;34&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ומקשינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואלא הא דאמר רב יהודה&lt;/b&gt;: דרך חורבות כשהן נופלות שנשארים בהן קורות מלמעלה תחובות מחומה לחומה. ואם נותרה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קורה&lt;/b&gt; כזו רחבה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ארבעה&lt;/b&gt; טפחים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מתרת בחורבה&lt;/b&gt; לטלטל תחת הקורה. (ראה ציור) <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;34.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; ובהא פליגי בית שמאי ובית הלל, דבית שמאי בעו מחיצה המפסקת עד התהום, ובית הלל בעו היכר מחיצה&quot;. רש&quot;י. וכתב הגאון יעקב: כשם ד&quot;למעלה&quot; דרב יהודה, היינו שישקע ראשי קנים במים, טפח. הוא הדין ד&quot;למטה&quot; דרב הונא - דהוא כמו &quot;למעלה&quot; דרב יהודה, וכמו שנתבאר לעיל - הכוונה, שישקע ראשי הקנים במים, טפח.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף שאין שם מחיצות, ושורת הדין שתהא כרמלית, אנו אומרים &quot;פי תקרה יורד וסותם&quot; על שני חודיה שמשתי צדי הקורה, ונמצא המקום שתחת הקורה מוקף מחיצות.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אבל אינה רחבה ארבעה טפחים, לא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;לפי שמחיצה העשויה לפחות מחלל ארבעה טפחים אינה מחיצה. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;35&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;35.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתב רש&quot;י: אין הלכה כמותו, ש&quot;מחיצה תלויה היא&quot;, וקיימא לן שאינה מחיצה. ושאר ראשונים פליגי עליו, כי &quot;פי תקרה יורד וסותם&quot; אינו ענין כלל ל&quot;מחיצה תלויה&quot;, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורב נחמן אמר&lt;/b&gt; משמיה ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבה בר אבוה&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0175_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBפוB-Bב&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div> Micropedia bot