https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%94_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין פה ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T07:21:06Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%94_%D7%91&diff=140792&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:26:16Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:26, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93095:rev-140792:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%94_%D7%91&diff=93095&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:21:03Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין פה ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>ה<b style='font-size:20px; color:black;'>אמצעי</b> (החורבה האמצעית) ששניהם משתמשין בה דרך אויר, <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור</b>, ולקמן מפרש לה להך סיפא. (ראה ציור) הרי חזינן, שאין אוסר בן הבית על חבירו בחורבה שאינה סמוכה לו, כיון דתשמישו שם הוא דרך אויר (גאון יעקב. וריטב"א פירש ההוכחה באופן אחר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתיב רב ברונא וקאמר להא שמעתא</b> דשני בתים ושלש חורבות, משמיה דרב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבי אלעזר בר בי רב</b>, דהוה קסבר דטעמא דהתיר רב בחורבות הסמוכות ואסר באמצעי, הוא משום דכל חורבה הוה לבית הסמוך לה תשמישו בשלשול, ולבית הרחוק הימנה תשמישו בזריקת הפלגה ובשלשול, ונותנין כל חורבה לבית הסמוך לה, כיון שתשמישו שם הוא בנחת יותר מלחבירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובאמצע, ששניהם משתמשין בשוה, שניהם אסורים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשום דהוה קסבר רבי אלעזר דאי אפשר לפרש דטעמיה דרב הוא משום שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר, וכדאמרן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דאם כן, באמצעי לישתרו שניהם, שהרי משתמשין בה דרך אויר (וכדאמרינן בבור שבין שתי חצירות).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומדקאמר רב דבאמצעי אסור, שמע מינה דקסבר רב, אדם אוסר דרך אויר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כרחך טעמא דחורבות הסמוכות מותרות, הוא משום דלזה הוא בנחת טפי מלחבירו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך תמה ליה רבי אלעזר לרב ברונא: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב הכי</b> (וכדמפרש ואזיל מאי קשיא ליה לפום הך פירושא)?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב ברונא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין!</b> אמר ליה רבי אלעזר: <b style='font-size:20px; color:black;'>אחוי לי אושפיזיה</b> (הראני היכן אכסניתו של רב), שאלך ואשאלנו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחוי ליה</b> רב ברונא לרבי אלעזר, אושפיזיה דרב!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אתא</b> רבי אלעזר <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרב</b> לאכסניתו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b>: וכי <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר מר הכי?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב: <b style='font-size:20px; color:black;'>אין!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> ותמה <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רבי אלעזר לרב: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא מר הוא דאמר</b> (לעיל): דהיכא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>לזה בשלשול ולזה בזריקה</b> לגובה עשרה, אף דודאי נוח יותר התשמיש לזה שבשלשול, לא יהבינן ליה <b style='font-size:20px; color:black;'>ושניהן אסורין</b>, ומשום דסוף סוף לשניהם התשמיש בקשה, ואין נותנין לזה יותר מלזה אלא היכא דלזה בפתח גמור ולזה בקשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שכן, אמאי יהבת החורבה לזה שסמוך לה - שמשתמש בה בקשה דרך שלשול - ואף שלו הוא נוח מלחבירו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב: טעמא דידי שנותנין כל חורבה לבית הסמוך לה, אינו כדקאמרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא משום הכי נותנין אותה לו, כיון שחבירו משתמש בה דרך אויר ואין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא דהוקשה לך - כדאמרן - דאי הכי אמאי אמצעי אסור, נתיר לשניהם להשתמש בו, כיון דתשמישן דרך אויר?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אימא לך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מי סברת</b> דמיירי <b style='font-size:20px; color:black;'>דקיימי</b> (שעומדות) שלשת החורבה <b style='font-size:20px; color:black;'>כשורה</b>, והאמצעית רחוקה ומופלגת טובא מכל בית?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> בהכי מיירי, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>דקיימי</b> שלשתן <b style='font-size:20px; color:black;'>כחצובה</b> (צורת סגול), והחורבה שבראש החצובה אורכה כאורך שתי החורבות שמתחתיה, וסמוכה הן לבית זה והן לבית זה, ולפיכך "האמצעי אסור", שהרי שני הבתים משתמשין בה בשלשול. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;19&nbsp;</b> (ראה ציור) <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;19.&nbsp;</b> והוקשה לרש"י: סוף סוף הרי שתי החורבות פרוצות למקום האסור - שהיא החורבה השלישית - וליתסרו אף הן, כדין "רשות שנפרצה במלואה למקום האסור לה", או כדין שתי חצירות שנפרצו זו לזו?! ותירץ רש"י: "לא אחמור רבנן במקום שאין לו תשמיש גמור (דהיינו בחורבה הסמוכה שאין משתמש בה אלא דרך החלון) שיהא אסור משום פרוץ". עוד הוקשה לרש"י: מאי שנא, דבחורבה העומדת בראש החצובה אוסרין הם זה על זה בכל החורבה, אף דרק בחלקה (הסמוך לבית), משתמש בן הבית הסמוך בשלשול, ואילו בשאר החורבה משתמש הוא בזריקה דרך אויר. ואילו גבי בור שבין שתי חצירות אין אוסרין בני החצירות זה על זה, אף דבאותו מבוי קטן שבין החצירות, משתמש כל אחד בחלק המבוי הסמוך לו בשלשול, ורק בבור העומד באמצע המבוי משתמשין שניהם בזריקה דרך אויר, ומאי שנא הא מהא?! ותירץ רש"י: דחורבה שמשתמשין בה בפועל גם תשמיש של שלשול - אף שאינו אלא בחלק מן החורבה - אסרי אהדדי. אבל באותו מבוי שבין שתי החצירות, אין משתמשין כלל אלא כדי לדלות מן הבור, ותשמיש זה הא הוי לכל אחד דרך אויר, ולפיכך אין אוסרין זה על זה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא הדרינן לדשמואל דסבר בבור שבין שתי חצירות, שאדם אוסר על חבירו דרך אויר להצריך תיקון כל שהוא, ותמהינן עלה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רב פפא לרבא: לימא שמואל לית ליה דרב דימי</b> דמוכח מיניה שאין אדם אוסר על חבירו דרך אויר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דכי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: מקום</b> העומד בין רשות היחיד לרשות הרבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין בו ארבעה</b> טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>על ארבעה</b> טפחים, מקום פטור הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר לבני רשות הרבים ולבני</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>רשות היחיד לכתף עליו</b> (לתקן משאם עליו), <b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא יחליפו</b> מרשות היחיד לרשות הרבים, (ואפילו הניחוהו באמצע במקום פטור, וכדלעיל דף עז א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי חזינן, דאין בני רשות הרבים עושין אותו מקום כרשות משותפת לאסור על בני רשות היחיד להוציא מביתם לאותו מקום. כיון דהתשמיש אינו אלא על גבי מקום פחות מארבעה, הרי הוא תשמיש גרוע, וכתשמיש אויר חשוב, ואינו אוסר (ריטב"א), ודלא כשמואל דבעי תיקון כל שהוא. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;20&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;20.&nbsp;</b> והוסיף בגאון יעקב ביאור: שאין לחלק בין תשמיש "דרך אויר", למקום פחות מארבעה שכל התשמיש שבו "תשמיש אויר" הוא. כיון שאם תימצי לומר שתשמיש אויר אינו תשמיש לאסור, נמצא שבאויר הסמוך לחצר אינו אוסר, שהרי משתמש בו תשמיש אויר, והאיך יאסור להלאה מחצירו, דהיינו בבור גופיה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>התם</b> - במימרא דרבי יוחנן - הא מיירי ב<b style='font-size:20px; color:black;'>רשויות דאורייתא</b> (רשות היחיד ורשות הרבים).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הכא</b> - גבי בור שבין שתי חצירות - <b style='font-size:20px; color:black;'>רשויות דרבנן</b> הן, שהרי שתיהן רשות היחיד, <b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה</b>, ואסרו אפילו בתשמיש דרך אויר, והצריכו תיקון כל שהוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא הדרינן לדרב, דסבר: אין אדם אוסר על חבירו דרך אויר כלל, ותמהינן עלה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה רבינא לרבא: מי אמר רב הכי?!</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>והא איתמר: שני בתים</b> של אדם אחד <b style='font-size:20px; color:black;'>משני צדי רשות הרבים</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר רב הונא אמר רב: אסור לזרוק מזה לזה</b> דרך רשות הרבים, ואפילו למעלה מעשרה טפחים מקרקעיתו, ואף שלמעלה מעשרה טפחים מקום פטור הוא, אסור!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא סלקא דעתין, דלפיכך אסור, כיון דמשתמשין בני רשות הרבים באותו אויר לפעמים, נעשה אותו אויר כחצר המשותפת, ולפיכך אסור להוציא מן הבית לאותו אויר (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: מותר לזרוק מזה לזה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי: הא לרב גופיה תשמיש אויר לאו תשמיש הוא, ואמאי אוסרין בני רשות הרבים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> משני <b style='font-size:20px; color:black;'>ליה</b> רבא לרבינא: <b style='font-size:20px; color:black;'>לאו מי אוקימנא</b> לפלוגתייהו דרב ושמואל, דמיירי כגון <b style='font-size:20px; color:black;'>דמדלי</b> (גבוה) בית <b style='font-size:20px; color:black;'>חד, ומתתי</b> (נמוך) בית <b style='font-size:20px; color:black;'>חד</b>. (ראה ציור)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וסבירא ליה לרב, שאסור לזרוק אפילו מן הגבוה לנמוך שמא יזרוק מן הבית הנמוך לבית הגבוה, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>זימנין דמגנדר</b> שיתגלגל <b style='font-size:20px; color:black;'>ונפיל</b>, שלא יגיע לגבוה אלא יפול לרשות הרבים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואתי לאיתויי</b> מרשות הרבים לרשות היחיד, ועבר אאיסורא דאורייתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא לא תיקשי לרב מידי, דמטעמא אחרינא אסר לה. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;21&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;21.&nbsp;</b> ומשמואל דמתיר התם לגמרי - ואפילו בלי תיקון כל שהוא - לא תיקשי ליתסר משום דהוי חצר המשותפת על ידי תשמיש אויר, שאסור לשמואל גופיה. הא לא תיקשי, דהא אמרינן לעיל, דברשויות דאורייתא לא אמר שמואל - רש"י.</span> </span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>עירובי חצירות - נותנין אותו בבית שבחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל <b style='font-size:20px; color:black;'>הנותן את עירובו</b> - שעירבו בו את החצר - <b style='font-size:20px; color:black;'>בבית שער</b> (בית שנכנסין דרכו לחצר), <b style='font-size:20px; color:black;'>אכסדרה</b> (פרוזדור שלפני הבתים), <b style='font-size:20px; color:black;'>ומרפסת</b> (עליות פתוחות לה, וכולם עולים אליה בסולם מדרגות, ועוברים דרכה אל עליותיהם) - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עירוב</b>, כיון שאינו מקום הראוי לדירה, מפני הנכנסים והיוצאים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והדר שם</b> (בשלשת המקומות האלו) - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אוסר עליו</b> (על בעל החצר) לטלטל, ואינו צריך להשתתף בעירוב החצר. כיון שאין דירת האדם שם נחשבת דירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הנותן את עירובו - שעירבו בו את החצר - ב<b style='font-size:20px; color:black;'>בית התבן, ובית הבקר, ובית העצים ובית האוצרות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה עירוב</b>. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;22&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;22.&nbsp;</b> ואפילו אין שם תבן, כיון דהוא מקום הראוי לדירה, תוספות. וכוונתם, דאין הטעם משום דהחזקת תבן בבית כדירה היא, אלא משום דהבית חזי לדירה.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והדר שם</b>, שהשאיל בעל הבית בית התבן שלו - או את שאר המקומות הנזכרים - לאדם אחר (ואין בו תבן - גאון יעקב, וראה תוספות) כדי לדור שם - הרי זה <b style='font-size:20px; color:black;'>אוסר</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>עליו</b>, על בעל החצר), עד שיערב עמו, כיון שביתו פתוח לחצר. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;23&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;23.&nbsp;</b> וכתב רבינו יהונתן: שבית העשוי לתבן עשוי מענפי אילנות ומקנים, ואינו בית של קבע, ואפילו הכי בית מיקרי לכל דבר, ומי שאוכל שם אוסר על בני חצר, והיינו חידושא דמתניתין.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אם יש שם</b> - בבית התבן או בכל בית מושאל (מאירי, וראה שפת אמת) - <b style='font-size:20px; color:black;'>"תפיסת יד"</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>של בעל הבית</b>, שיש לבעל הבית מקום בדירתו של זה, שנותן שם כליו להצניע, <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אוסר</b> הדייר <b style='font-size:20px; color:black;'>עליו</b>, על הדר בחצר, לפי שמכח תפיסת ידו של בעל הבית בביתו המושכר הרי "כל רשותא דחצר - דידיה דבעל הבית הוא, כאילו דר עמו בבית" (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולכן, אם בעל הבית איננו כאן בשבת הוא אינו אוסר וגם דיירו אינו אוסר.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת: כל מקום שאמרו חכמים: הדר שם אינו אוסר</b>, כגון הני דמתניתין - <b style='font-size:20px; color:black;'>הנותן את עירובו</b> שם <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו עירוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מבית שער</b> של חצר <b style='font-size:20px; color:black;'>דיחיד</b>, שאף שהדר בבית שער אינו אוסר על בעל החצר (תוספות הרא"ש), הנותן את עירובו שם, כגון שמערב עם חצר אחרת, הוי עירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל מקום שאמרו חכמים אין מניחין בו עירוב</b> חצירות, אף שהוא בחצר (וכגון הני דמתניתין), מכל מקום - <b style='font-size:20px; color:black;'>מניחין בו</b> את הפת של <b style='font-size:20px; color:black;'>שיתוף</b> מבואות. היות שאין צורך שיהא השיתוף מונח בבית דירה, כשם שצריך בעירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוץ מ"אויר מבוי</b>", שאין מניחין בו שיתוף, אלא צריך להניחו בחצר שבמבוי, או בבית שבמבוי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;24&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;24.&nbsp;</b> וטעם החילוק בין עירובי חצירות לשתופי מבואות, שהעירוב משום דירה הוא (ומרש"י נראה דגרס כן בגמרא), שעל ידו מערב את כל הבתי דירה, כאילו כל בני הבתים דרין בבית שמניחין בו את העירוב. הילכך אם מקום ההנחה לא חזי לדירה, לא מצי להתיר. אבל שיתוף מבואות לאו משום דירה הוא, "דהא בתים לא שייכי ביה אלא חצירות" (לשון רש"י, וראה גאון יעקב שתמה על זה). הילכך לא דירה בעינן, אלא מקום המשתמר כגון חצר ("ויהיו כל החצירות כולן, כאילו תשמישן להיות אחד", רש"י סוכה דף ג ב). ו"אויר מבוי", דלאו מקום המשתמר הוא - לא מהני אפילו לשיתוף. (וכעין זה מצינו חילוק מהאי טעמא, דמערבין החצירות בפת ולא ביין, ושיתוף יכול להעשות אף ביין, כיון של"דירה" בעינן פת. וכמבואר ברש"י לעיל דף עא ב).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא משמע לן?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא</b> לה במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הנותן את עירובו בבית שער אכסדרה ומרפסת אינו "עירוב"</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשמע: <b style='font-size:20px; color:black;'>עירוב</b> חצירות <b style='font-size:20px; color:black;'>הוא דלא הוי, הא שיתוף</b> מבואות <b style='font-size:20px; color:black;'>הוי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: דין <b style='font-size:20px; color:black;'>בית שער דיחיד</b> שנותנין בו עירוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>דין <b style='font-size:20px; color:black;'>אויר מבוי</b> שאין נותנין בו שיתוף, הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>איצטריכא ליה</b> לאשמועינן. <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>הני דיני <b style='font-size:20px; color:black;'>לא תנן</b> להו במתניתין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תניא נמי הכי</b> דמניחין בהם שיתוף, וכדאמרן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הנותן את עירובו בבית שער, אכסדרה, ומרפסת, ובחצר ובמבוי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה עירוב</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקשיא עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במשנתנו <b style='font-size:20px; color:black;'>אין זה עירוב?!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כרחך <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> בברייתא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הרי זה שיתוף</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי חזינן שאין צריך ליתן שיתוף בבית דירה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תמהינן אגופה דברייתא, דקתני הנותן את עירובו "בחצר ובמבוי" הרי זה שיתוף:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא <b style='font-size:20px; color:black;'>שיתוף במבוי לא מינטר</b> (משתמר), ואפילו לשיתוף לא מהני?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לא תימא "בחצר ובמבוי".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b>: הנותן את עירובו <b style='font-size:20px; color:black;'>בחצר</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שבמבוי</b> (והכונה: בחצר היוצאת למבוי שמשתפים אותו, ולא בחצר שאינה שייכת למבוי הזה)! <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;25&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;25.&nbsp;</b> והוא הדין דיכול ליתן שיתוף בבית שבחצר, כדמשמע מרש"י לעיל דף עג ב ד"ה מסובין. וכמו שכתבו התוספות דף עא ב, בביאור דברי רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יהודה אמר שמואל</b> (כבר נזכרה מימרא זו לעיל דף עג ב משמיה דרב):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בני חבורה שהיו מסובין</b> אצל אחד מבני החצר, שהזמינם לאכול משלו (תוספות דף עג:), <b style='font-size:20px; color:black;'>וקדש עליהן היום</b> ועדיין לא עירבו - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>הפת שעל השלחן</b>, שנתנה שם בעל הבית עבור כולם, ונחשב כאילו כבר זכו בה כולם (תוספות שם), <b style='font-size:20px; color:black;'>סומכין עליה משום עירוב</b> חצירות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה</b>, סומכין עליה <b style='font-size:20px; color:black;'>משום שיתוף</b> מבואות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רבה: ולא פליגי</b> שמואל ו"אמרי לה".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן במסובין בבית</b>, עלה אמרינן סומכין עליה משום "עירוב".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כאן במסובין בחצר</b> - שאינה ראויה ליתן שם עירוב - ועלה אמרינן: סומכין עליה משום "שיתוף".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה אביי לרבה: תניא דמסייע לך</b> דשתופי מבואות בחצר (גאון יעקב):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דתניא: <b style='font-size:20px; color:black;'>עירובי חצירות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בחצר. ושיתופי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>מבואות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>במבוי</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוינן בה</b>: היכי אמרת <b style='font-size:20px; color:black;'>"עירובי חצירות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בחצר"?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והתנן</b> במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>הנותן את עירובו בבית</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>שער אכסדרה ומרפסת אינו עירוב</b>, ומשום דלאו מקום דירה הוא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואי סברת דעירובי חצירות בחצר דלאו בת דירה היא, גם בבית שער יכול ליתן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכבר שנינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>אימא</b> בברייתא: הנותן <b style='font-size:20px; color:black;'>עירובי חצירות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בבית שבחצר</b> הזאת, ולאפוקי בית שבחצר אחרת. וקתני "בחצר", לומר: שצריך ליתנו בבית שבאותה חצר שמערבים אותה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכן <b style='font-size:20px; color:black;'>שתופי מבואות</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>בחצר שבמבוי</b>, ולאפוקי חצר שאינה פתוחה לו. והיינו דקתני "במבוי", לומר: בחצר של אותו מבוי ולא בחצר אחרת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה אומר: אם יש שם</b> בבית התבן <b style='font-size:20px; color:black;'>תפיסת יד</b> של בעל הבית אינו אוסר:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>היכי דמי תפיסת יד?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כגון, חצירו של בן בונייס</b> (ב"ח), שהיה עשיר ומשאיל בתים שבחצר לאחרים, והיו לו כלים בכולן, שמתוך עושרו היו לו כלים הרבה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כי אתא</b> בן בונייס <b style='font-size:20px; color:black;'>לקמיה דרבי</b> (שהיה מתלמידיו, רש"י גיטין דף נט א) <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רבי (שהיה מכבד עשירים, כדלקמן): <b style='font-size:20px; color:black;'>פנו</b> לו <b style='font-size:20px; color:black;'>מקום</b> חשוב, כראוי <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>עשיר <b style='font-size:20px; color:black;'>בן</b> שיש לו <b style='font-size:20px; color:black;'>מאה מנה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לאחריו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אתא איניש אחרינא</b> שהיה נראה לרבי כעשיר יותר מבן בונייס, <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר להו</b> רבי:</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0174_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפוB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot