https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%92_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין פג ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T07:20:37Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%92_%D7%91&diff=140788&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:25:47Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:25, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l77">שורה 77:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 77:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93091:rev-140788:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%92_%D7%91&diff=93091&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:20:57Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין פג ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- הפרישו חלה <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי</b> שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>עיסותיכם.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>עיסותיכם</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כדי</b> שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>עיסת המדבר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכמה</b> שיעור <b style='font-size:20px; color:black;'>עיסת המדבר</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דכתיב: והעמר עשירית האיפה הוא.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>באיפה יש שלש סאין, שהם 18 קבים, ובהם 72 לוגים (לוג הוא רביעית הקב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>לפי זה עשירית האיפה היא 2. 7 לוגים (שבע רביעיות הקב ועוד חמישית).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(חמישית הלוג היא ביצה וחומש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן אמרו</b>: עיסה שיש בה <b style='font-size:20px; color:black;'>שבעה רבעים</b> (לוגים) מדבריים <b style='font-size:20px; color:black;'>קמח ועוד</b> ביצה וחומש - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייבת בחלה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהן ששה</b> רבעים <b style='font-size:20px; color:black;'>של ירושלמית</b>. כי אם נפחית שישית (לוג וחומש) משבעה לוגין וחומש, נקבל ששה לוגין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>1.2 = 7.2 / 6</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>6 = 7.2 - 1.2</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שהן חמשה של ציפורי.</b> שאם נפחית שישית משש נקבל חמש.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מכאן אמרו: האוכל כמדה זו, הרי זה בריא</b> לפי שאוכל כל צרכו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ומבורך</b> בכך שאינו אוכל יותר מדאי (עיין רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>יתר על כן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>רעבתן</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>מקולקל במעיו.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>חצר שעולין ממנה בסולם למרפסת, ולמרפסת פתוחין עליות, ועולין בני העליות באמצעות מדרגות (סולם), ועוברים דרך המרפסת לעליותיהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי על אף שדורסים (שיוצאין ונכנסין) בני העליות דרך החצר לרשות הרבים, אין אומרים שיאסרו בני המרפסת על בני החצר, כדין שתי חצירות זו לפנים מזו שאוסרת הפנימית על החיצונה (אם לא עירבו ביניהם, וכדאיתא לעיל דף עה א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ראה ציור)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היות שאנו אומרים: כיון שהמרפסת היא גבוהה מהחצר עשרה טפחים, הרי יש לסולם המדריגות שעולין אליה תורת "מחיצה", וכיון שכן אין אוסרים עליהם (ריטב"א בהבנת רש"י, וראה שם. וראה גאון יעקב שביאר באופן אחר).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמנם, אף שמחד גיסא אנו נותנים לסולם המדריגות תורת מחיצה, מאידך גיסא תורת "פתח" עליו, שהסולם הולכין בו לעולם להקל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: אם רצו בני המרפסת ובני החצר לערב ביניהם, הרי אלו מערבין כשאר חצרות שיש פתח ביניהם, ואין הם כחצרות שיש מחיצה בלי פתח ביניהם, שאינן יכולות לערב יחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו</b> ביניהן, ועירבו אלו לעצמן ואלו לעצמן - הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>כל</b> תל או עמוד הנמצא בחצר <b style='font-size:20px; color:black;'>שגבוה עשרה טפחים</b> שאין נוח תשמישו לבני חצר - נותנין אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>ל</b>בני ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מרפסת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: רשות המרפסת "שולטת" עליו, ומשתמשין בו רק בני המרפסת, ואילו בני החצר אסורים להוציא מרשותן אליהם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל הגבוה <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכאן</b>, שנוח שימושו לבני חצר - נותנין אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>לחצר!</b> (ראה ציור)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא יתבאר הטעם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;9&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;9.&nbsp;</b> וביאר הריטב"א דכולה מתניתין מיירי שבאים להשתמש במקום שהוא של בני החצר ושל בני מרפסת בשותפות.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>חוליית הבור</b> (קרקע שנטלו בחפירת הבור, והקיפו בה את פי הבור סביב). <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כן <b style='font-size:20px; color:black;'>הסלע</b>: אם <b style='font-size:20px; color:black;'>גבוהים עשרה טפחים</b>, ונמצא שכדי לדלות מים מן הבור צריכים בני החצר לדלג גובה עשרה, או שכדי להשתמש בסלע הם צריכים לזרוק לגובה עשרה - נותנין אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>למרפסת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכאן</b> - נותנין אותו <b style='font-size:20px; color:black;'>לחצר</b>. ובגמרא יתבאר הטעם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>במה דברים אמורים, ב</b>שהיתה החוליא <b style='font-size:20px; color:black;'>סמוכה</b> למרפסת, שנוח התשמיש לבני המרפסת.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל במופלגת</b> ממנה, הרי <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו גבוה</b> הסלע או החוליא <b style='font-size:20px; color:black;'>עשרה טפחים</b> - נותנין אותן <b style='font-size:20px; color:black;'>לחצר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא יתבאר הטעם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואיזו היא סמוכה</b> למרפסת?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כל שאינה רחוקה</b> הימנה <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה טפחים</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הסוגיא הבאה מתבארת על פי הריטב"א. וראה מה שתמהו הריטב"א ותוספות הרא"ש, והגאון יעקב, על פירוש רש"י.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>פשיטא</b> לן, ואף אין צריך לפרש וללמד דין זה מרוב פשיטותו, כי שתי חצירות שלא עירבו ביניהן, ויש רשות אחת - רחבה ארבעה על ארבעה, כשיעור רשות - הסמוכה לשתי החצירות, ומשמשות אותן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם היה תשמישה של אותה הרשות נוח בשוה לשתי הרשויות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכגון, <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה</b> (לחצר האחת) <b style='font-size:20px; color:black;'>בפתח</b>, שהיתה הרשות הזאת נמוכה מעשרה טפחים מצידה של החצר האחת, ומתוך כך תשמישן של בני החצר ברשות ההיא הסמוכה אליהם הוא תשמיש נוח, כפתח שהוא נוח להכנס בו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אף <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה בפתח</b>, שהיתה הרשות ההיא נמוכה אף מעברה השני מעשרה טפחים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי דין רשות זו שהיא "שייכת" לשתי החצירות, ושתיהן אסורות להשתמש בטלטול מהבית לרשות, וממנה לבית שבכל חצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והראיה שדין זה פשוט הוא ואין צורך לפרשו: ד<b style='font-size:20px; color:black;'>היינו</b> מתניתין דלעיל, ששנינו בה: <b style='font-size:20px; color:black;'>חלון שבין שתי חצרות</b> - מערבין שנים, ואם רצו מערבין אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא טרח התנא להשמיענו את דין מקום החלון עצמו, אם לא עירבו יחד, למי הוא שייך, כשם שהשמיענו דין התשמיש בכותל שבין שתי חצרות, במשנה שלאחריה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדתנן התם: כותל שבין שתי חצירות, גבוה עשרה ורוחב ארבעה - מערבין שנים ואין מערבין אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היו בראשו (של כותל) פירות, אלו עולין מכאן ואוכלין, ואלו עולין מכאן ואוכלין, ובלבד שלא יורידו למטה, מפני שהוא רשות של שתיהן, ושתיהן אסורות לטלטל אליו וממנו, כיון שלא עירבו ביניהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ועל כרחך הא דלא השמיענו התנא את דין החלון עצמו בשימוש, משום דפשיטא שהוא שייך לשתי החצירות ואסור לטלטל ממנו ואליו, כיון שלא עירבו ביניהן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מה שאין כן כותל שבין שתי חצירות, שנראה כחולק רשות לעצמו, ולכן הוצרך התנא להשמיענו שגם הוא דינו כחלון, השייך לשתי הרשויות, ונאסר הטלטול אליו וממנו. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;10&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;10.&nbsp;</b> לכן "אצטריך לפרושי שלא יורידו למטה, דאסרי אהדדי. דאילו גבי חלון לא אצטריך (תנא) למימר אלא שמערבין אחד, דכיון דכן פשיטא לן דאסרי ביה אהדדי אם יש בו ארבעה טפחים" (לשון הריטב"א).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשיטא נמי (אך יש צורך לפרשו), שאם היתה אותה הרשות שביניהן משמשת <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה בזריקה</b> לגובה עשרה טפחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולזה בזריקה</b> (שהיתה גבוהה עשרה משני עבריה) - אסורות שתי החצרות באותה הרשות כיון שהיא שייכת לשתיהן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>היינו</b> מתניתין דמייתינן לעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>כותל שבין שתי חצירות</b> גבוה עשרה ורוחב ארבעה, ובלבד שלא יורידו למטה! ופשיטא לן נמי ואף אין צורך לפרשו, שאם היתה הרשות משמשת <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה בשלשול</b> לעומק עשרה, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולזה בשלשול</b> לעומק עשרה, ששתיהן אסורות בה!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>היינו</b> מתניתין דלעיל: <b style='font-size:20px; color:black;'>חריץ שבין שתי חצירות</b> עמוק עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד. ולא טרח התנא להשמיענו שאסורות הן בו (כמו בכותל), משום פשיטותו (על פי גאון יעקב).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשיטא לן נמי דין רשות זו, אם היתה משמשת <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה בפתח ולזה בזריקה.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>היינו</b> הא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אמר לעיל <b style='font-size:20px; color:black;'>רבה בר רב הונא אמר רב נחמן</b>: כותל שבין שתי חצירות, צידו אחד גבוה עשרה טפחים, וצידו אחד שוה לארץ (פחות מעשרה) - נותנין אותו לזה ששוה לארץ. משום דהוה: לזה תשמישו בנחת (בפתח), ולזה תשמישו בקשה (שהרי בזריקה הוא משתמש). (ראה ציור)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכל מקום שלזה הוא משמש בנחת ולזה הוא משמש בקשה - נותנים אותו לזה שתשמישו בנחת!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ופשיטא לן נמי דין רשות זו, אם היתה משמשת <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה בפתח, ולזה בשלשול</b> עשרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ד<b style='font-size:20px; color:black;'>היינו</b> הא <b style='font-size:20px; color:black;'>ד</b>אמר לעיל <b style='font-size:20px; color:black;'>רב שיזבי אמר רב נחמן</b>: חריץ שבין שתי חצירות, צידו אחד עמוק עשרה, וצידו אחד שוה לארץ (שהיתה הקרקע נמוכה בצד זה של החריץ, והחריץ עמוק ממנה פחות מעשרה טפחים) - נותנין אותו לזה ששוה לארץ, משום דהוה ליה: לזה תשמישו בנחת (בפתח), ולזה תשמישו בקשה. שהרי בשלשול הוא משתמש).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל הא מיבעיא לן:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם היתה הרשות משמשת <b style='font-size:20px; color:black;'>לזה בשלשול</b> (שחצר אחת היתה גבוהה ממנה עשרה טפחים), <b style='font-size:20px; color:black;'>ולזה בזריקה</b> (שהיתה החצר השניה נמוכה מן הרשות עשרה טפחים) - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי?</b> (ראה ציור 1)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: שניהן אסורין</b>, כיון דלשניהן משמשת היא בשימוש קשה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ושמואל אמר: נותנין אותו לזה שבשלשול</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שלזה תשמישו בנחת</b>, שהשלשול ביחס לזריקה תשמיש בנחת הוא, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>לזה תשמישו בקשה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל דבר שתשמישו לזה בנחת ולזה בקשה</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>נותנים אותו לזה שתשמישו בנחת</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>תנן</b> במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>אנשי חצר ואנשי מרפסת ששכחו ולא עירבו, כל שגבוה עשרה טפחים</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>למרפסת</b>. <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מכאן</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לחצר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קא סלקא דעתך</b> דבני הישיבה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"מרפסת"</b> -</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0170_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפדB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot