https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%91_%D7%90פרשני:בבלי:עירובין פב א - היסטוריית גרסאות2026-04-07T07:20:36Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%91_%D7%90&diff=140785&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:25:25Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:25, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l95">שורה 95:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 95:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93088:rev-140785:php=table -->
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A4%D7%91_%D7%90&diff=93088&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:20:52Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין פב א}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>האם <b style='font-size:20px; color:black;'>גברא</b> (רבי יהושע בן לוי) <b style='font-size:20px; color:black;'>אגברא</b> (שמואל) <b style='font-size:20px; color:black;'>קא רמית?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> (שמואל) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר, פליגי</b> חכמים על רבי יהודה. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אילו <b style='font-size:20px; color:black;'>מר</b> (רבי יהושע בן לוי) <b style='font-size:20px; color:black;'>סבר דלא פליגי.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>גופא: אמר רבי יהושע בן לוי: כל מקום שאמר רבי יהודה "אימתי" ו"במה</b> דברים אמורים" <b style='font-size:20px; color:black;'>במשנתינו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו אלא לפרש דברי חכמים.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ורבי יוחנן אמר</b>: במקום שאמר רבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אימתי"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לפרש</b> דברי חכמים בא. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כשאמר <b style='font-size:20px; color:black;'>"במה</b> דברים אמורים" - <b style='font-size:20px; color:black;'>לחלוק</b> בא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן אתרווייהו: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>כשאמר רבי יהודה <b style='font-size:20px; color:black;'>"אימתי"</b> - האם <b style='font-size:20px; color:black;'>לפרש הוא</b> בא?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והא תנן</b> (המשנה מתבארת כאן, לפי ההוה אמינא שבסוגיין):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>א. כתיב: "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס", ומכאן למדנו שכל "רשע דחמס", דהיינו גזלן, פסול לעדות. ובכלל זה העובר על שאר עבירות שבתורה משום חימוד ממון.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ב. אסמכתא לא קניא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כגון מי שקיבל שדה מחבירו באריסות על מנת שיהיו חלק מהפירות לבעל השדה, וחלק לאריס. ואמר האריס לבעל השדה: אם אוביר (אניח השדה בורה) ולא אעביד (ולא אעבדנה) אשלם לך אלפא (אלף) זוזי</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- אינו חייב ליתן לו. מפני שאינו מתחייב בדעה שלא לעבד את השדה ולתת לו אלף זוזים, אלא סומך על כך שיעבדנה ולא יתחייב לשלם. ולכן, אמדינן דעתו שלא נתכוין להתחייב כלל.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ג. נתחייב אדם לחבירו באסמכתא דלא קניא - חבירו שנטל ממנו הממון הרי הוא גזלן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומכל מקום אין פסולו לעדות אלא מדרבנן. "כיון שאינו סבור לעשות איסור, לבא לידי פסול דאורייתא" (לשון תוספות סנהדרין דף כד ב. וברש"י ראש השנה דף כב א כתב: דאין פסולין מדאורייתא, כיון דגזלן לא מיקרי אלא החוטף מיד חבירו. וכן כתב הרמ"ה בסנהדרין דף כה א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואלו הן הפסולים</b> לעדות מדרבנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>המשחק בקוביא</b> (חתיכות של עצם שמשחקין בערבון, רש"י ראש השנה דף כב א), ומי שמנצח את חבירו נוטל ממון מן המפסיד. ושלא כדין הוא נוטל, שאף זו אסמכתא היא, שנותן ממון רק משום מחשבתו שינצח. והוה ליה גזלן, ופסול לעדות מדרבנן.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ומלוה בריבית</b>. והן המלוה והן הלוה פסולין מפני שעוברין על איסור תורה משום חימוד ממון. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;50&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>ומפריחי יונים</b> (תחרות יונים), ופסולם כפסול המשחק בקוביא, שהמנצח נוטל ממון (רש"י. וראה סנהדרין דף כה א פלוגתא דאמוראי בזה). <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;50.&nbsp;</b> על פי סנהדרין דף כה א ורש"י שם. וראה רש"י ראש השנה דף כב א. ואין פסולין מדאורייתא, דמיירי בריבית שאינה קצוצה שאין איסורה אלא מדרבנן. ואפילו מיירי בריבית קצוצה לא משמע להו איסור, כיון דמדעתיה יהיב, תוספות סנהדרין דף כד ב.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וסוחרי שביעית</b> שעוברים על איסור סחורה בפירות שביעית מפני חימוד ממון (ואינו פסול מדאורייתא, דמיירי בשביעית בזמן הזה דרבנן. וראה שם בתוספות סנהדרין דף כד ב עוד טעם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> פליג <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יהודה</b>: המשחקין בקוביא ומפריחי היונים, אין פסולם משום שנוטלין ממון שלא כדין, שכדין הם נוטלין.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא פסולם הוא מכך שאין הם עסוקין בישובו של עולם. שהואיל וזו היא אומנותם, אין הן מכירין ובקיאין בטורח וצער בני אדם, ואינן חסין על חבריהן מלהפסידן ממון, וחשודים לשקר ופסולים מדרבנן. ולפיכך:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אימתי</b> פסולין המשחקין בקוביא ומפריחי היונים - <b style='font-size:20px; color:black;'>בזמן שאין לו אומנות</b> אחרת <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא היא</b>, ואין עסוק בישובו של עולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל יש לו אומנות שלא היא, הרי זה</b> עד <b style='font-size:20px; color:black;'>כשר.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ותני עלה בברייתא</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וחכמים אומרים: בין שאין לו אומנות אלא היא, ובין שיש לו אומנות שלא היא הרי זה פסול.</b> ומכאן אתה למד, שתנא קמא פליג על רבי יהודה, שהרי כן איתא בהך ברייתא, דחכמים פליגי. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;51&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;51.&nbsp;</b> וביאר רש"י דבהכי פליגי, דחכמים סברי, דאסמכתא לא קניא. ורבי יהודה סבר, דאסמכתא קניא.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא תיקשי: הרי חזינן, דאף דקאמר רבי יהודה "אימתי", לא לפרש בא, אלא לחלוק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: לעולם רבי יהודה לא בא לחלוק, אלא לפרש דברי חכמים קאתי, דאף לדידהו כל הפסול אינו אלא משום שאין עסוקין בישובו של עולם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא דאמרי חכמים בברייתא דפסולייהו משום גזלן הוא, לאו היינו תנא קמא דרבי יהודה, אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>ההיא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>דרבי יהודה אמר רבי טרפון, היא</b>. דסבר אסמכתא לא קניא!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל תנא קמא דמתניתין לא פליג. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;52&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;52.&nbsp;</b> ובכמה דוכתי אשכחן דקתני "חכמים" ואינו אלא יחיד, רמ"ה סנהדרין דף כה א.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דתניא: אמר רבי יהודה משום רבי טרפון</b>: שנים שיושבין וראו אחד בא, זה אומר: פלוני העובר נזיר הוא, וזה אומר אינו נזיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואמר זה שאמר נזיר הוא: הריני נזיר אם כמותי (אם אני צודק), שאני אומר שהעובר נזיר הוא. והשני אמר, הריני נזיר אם כמותי שאינו נזיר (רש"י סנהדרין דף כה; והרמ"ה שם. ובמאירי כאן פירש בהיפוך) - <b style='font-size:20px; color:black;'>לעולם אין אחד מהן נזיר</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>לפי שאין נזירות אלא להפלאה!</b> כלומר: שיהא נדרו מפורש על הודאי ולא בתורת ספק.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אלמא</b> - סבר רבי טרפון - <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דמספקא ליה, אי נזיר אי לא נזיר הוא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא משעביד נפשיה</b> להיות נזיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הכא נמי</b> בדבר שהוא אסמכתא, <b style='font-size:20px; color:black;'>כיון דלא ידע</b> בודאות, והוא מסתפק <b style='font-size:20px; color:black;'>אי קני אי לא קני</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>- <b style='font-size:20px; color:black;'>לא גמר ומקנה.</b> <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;53&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;53.&nbsp;</b> ראה בתוספות סנהדרין דף כה א</span> </span><br />
<BR><br><center><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>הדרן עלך פרק חלון</b></center><br />
<BR><br />
<!--$^--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0008_L5"></nowiki><nowiki name="פרקBשמיניB-BכיצדBמשתתפין"></nowiki><br><hr><center><span style="font-size:39px; "><br />
<br />
<B><U><span style='color:RGB(34,80,136);'>פרק שמיני - כיצד משתתפין</span><BR></U></B></span></center><br><hr><br><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כיצד משתתפין ב</b>עירובי <b style='font-size:20px; color:black;'>תחומין?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אם רוצה, אינו גובה מכל אחד חלק בעירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>מניח את החבית</b> של אוכל או משקה (ריטב"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>ואומר: הרי זה</b> עירוב <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל בני עירי, לכל מי שילך</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: הריני מערב לכל אחד ואחד מבני עירי, אם ירצה לילך <b style='font-size:20px; color:black;'>לבית האבל</b> שהוא לאותו צד העיר שבו מניח העירוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>או לבית המשתה</b> של חתונת בנו (תוספות יום טוב) שבאותו צד העיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ומזכה להם את העירוב, כדאמרינן לעיל דף פ א שצריך לזכות, ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>וכל</b> מי <b style='font-size:20px; color:black;'>שקיבל עליו מבעוד יום</b> לסמוך על אותו עירוב ולילך - <b style='font-size:20px; color:black;'>מותר</b> לצאת חוץ לתחום העיר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם החליט לסמוך על אותו עירוב <b style='font-size:20px; color:black;'>משתחשך</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אסור, שאין מערבין משתחשך.</b></span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף: אין מערבין</b>, לא התירו חכמים לצאת חוץ לתחום על ידי עירוב (רש"י) <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא לדבר מצוה</b>, אבל מדאורייתא לא שאני לן (ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן עלה: <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי קא משמע לן</b> רב יוסף?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנינא</b> לה במשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה</b>, ומדנקט אלו שהן דבר מצוה, מוכח שאין מערבין אלא לדבר מצוה?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: ממשנתנו אין להוכיח. כי <b style='font-size:20px; color:black;'>מהו דתימא, אורחא דמילתא קתני</b>, שאין דרכן של רוב בני אדם לערב עירובי תחומין אלא לדבר מצוה (ריטב"א), <b style='font-size:20px; color:black;'>קא משמע לן</b> שבדוקא לדבר מצוה קתני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: וכל מי שקיבל עליו מבעוד יום, מותר, משתחשך, אסור:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>שמעת מינה</b> ממשנתנו: <b style='font-size:20px; color:black;'>"אין ברירה"</b> אפילו בדרבנן (ריטב"א)!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>דאי יש ברירה</b>, נימא: <b style='font-size:20px; color:black;'>תיגלי מילתא</b> - השתא כשחשכה שבת ונתרצה בעירוב - <b style='font-size:20px; color:black;'>למפרע, דמבעוד יום</b> בזמן קנית העירוב, <b style='font-size:20px; color:black;'>הוה ניחא ליה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כיון שנודע לו מבעוד יום שהניחו עירוב, ושתק ולא גמר בלבו אם לסמוך עליו או לא, הרי עתה, משחשכה, ונתרצה אז לסמוך על העירוב, אמרינן כי זה שהיה ספק אצלו בזמן קנית העירוב, הוי ליה כאומר: למקום שארצה אחר כך יקנה לי עירובי עתה! וכיון ש"יש ברירה" קונה לו העירוב למפרע, כאילו ברר מקודם (שער הציון בהבנת רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> דחי לה <b style='font-size:20px; color:black;'>רב אשי</b>: לעולם יש ברירה בדרבנן. ומשנתנו לא הצריכה שיסמוך על העירוב מבעוד יום.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אלא: <b style='font-size:20px; color:black;'>הודיעוהו</b> מבעוד יום, <b style='font-size:20px; color:black;'>ולא הודיעוהו</b> אלא משתחשך - הוא ד<b style='font-size:20px; color:black;'>קתני</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי לא שייך ענין "ברירה", לומר דהוה ניחא ליה, כל שלא ידע כלל מן העירוב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: הודיעוהו מעוד יום מותר, הודיעוהו משתחשך אסור.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב אסי: קטן</b> עד <b style='font-size:20px; color:black;'>בן שש</b> שנים - <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצא בעירוב</b> תחומין של <b style='font-size:20px; color:black;'>אמו</b>, שעירבה לעצמה, ולא זיכתה לו בעירוב, ולא הניחה עבורו מזון שתי סעודות בפני עצמו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומוליכתו עמה, דכגופה דמי. כי מסתמא דעתה עליו, כיון דלא סגי ליה בלאו אמו, (רש"י). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;1&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;1.&nbsp;</b> אבל אם נכנס בתוך שנתו השביעית אפילו יום אחד, צריך לערב עליו בפני עצמו (משנה ברורה).</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מיתיבי: קטן שצריך לאמו</b> - והוא פחות מבן שש כדמפרש ואזיל - <b style='font-size:20px; color:black;'>יוצא בעירוב אמו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>קטן <b style='font-size:20px; color:black;'>שאין צריך לאמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אין יוצא בעירוב אמו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והיכי אמרת דעד בן שש יוצא בעירוב אמו?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכי תימא דעד בן שש מיקרי "צריך לאמו".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>הא <b style='font-size:20px; color:black;'>תנן נמי גבי סוכה כי האי גוונא</b> (בחובת סוכה של קטן ה"צריך לאמו"):</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>קטן ש</b>כבר <b style='font-size:20px; color:black;'>אין צריך לאמו</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>חייב בסוכה</b>, ד"מחנכינן ליה מדרבנן" (רש"י).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>והוינן בה</b> (כלומר: ומפרשינן לה) בגמרא סוכה, עלה דההיא משנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>ואיזהו קטן שאין צריך לאמו?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמרי דבי רבי ינאי: כל שנפנה</b> לצרכיו, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין אמו מקנחתו.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>רבי שמעון בן לקיש אמר: כל שניעור</b> משנתו <b style='font-size:20px; color:black;'>ואינו קורא "אימא"</b>. דכיון שאינו קורא לאמו, אם כן איך צריך לה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן התם עלה דרבי שמעון בן לקיש: וכי עד שאינו קורא <b style='font-size:20px; color:black;'>"אימא" סלקא דעתך</b> דעדיין צריך לאמו חשיב?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והא אפילו <b style='font-size:20px; color:black;'>גדולים</b>, שבודאי אין צריכים לאמם, <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי קרו</b> "אימא" כשנעורים משנתם?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרשינן לה התם: <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא אימא: כל שניעור משנתו ואינו קורא: "אימא אימא"</b>. כלומר: שאינו נח מלצווח ולקרוא לה עד שבאה אמו אליו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והשתא מוכיחה הגמרא: <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>בן <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה</b> הוא הקטן שאין צריך לאמו, לפי מה דמפרשינן לה התם? - <b style='font-size:20px; color:black;'>כבר ארבע כבר חמש</b>, כל קטן לפי חריפותו!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן תיקשי לרב אסי, דאמר שעד היותו בן שש אין צורך להניח לו עירוב בפני עצמו ודיו בעירוב אמו: והא כבר מ"בר חמש", שאז הוא כבר נחשב "אין צריך לאמו" צריך להניח לו עירוב בפני עצמו, ולזכותו בעירוב?!</span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0167_L2"></nowiki><nowiki name="דףBפבB-Bב"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot