https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95_%D7%91פרשני:בבלי:עירובין עו ב - היסטוריית גרסאות2026-04-07T07:15:55Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95_%D7%91&diff=140774&oldid=prevWikiboss: Try fix category tree2020-09-06T14:24:06Z<p>Try fix category tree</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:24, 6 בספטמבר 2020</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr>
</table>Wikibosshttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%95_%D7%91&diff=93077&oldid=prevMicropedia bot: Automatic page editing2015-06-30T13:20:33Z<p>Automatic page editing</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br />
<br />
{{מקור|עירובין עו ב}}<br />
<br />
==חברותא==<br />
<br />
<span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כי <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> דבהיקף שלשה יש רוחב טפח - <b style='font-size:20px; color:black;'>בעיגולא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל בריבועא</b>, אם באת להקיף את הריבוע בעיגול, עד שתמצא בתוכו של העיגול מרובע באורך ארבעה טפחים לכל צלע, <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> היקף <b style='font-size:20px; color:black;'>טפי</b> (על פי רש"י סוכה ח א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וקא סלקא דעתין, שדי בכך שיהא בהיקף החלון העגול כהיקיפו של חלון ארבעה על ארבעה (מאירי).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך תמהינן: והרי בחלון מרובע של ארבעה על ארבעה, יש עיגול פנימי שרחבו באמצעיתו (קוטר) הוא ארבעה טפחים כרוחב אמצעיתו של הריבוע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכדי לשרטט עיגול זה, יש צורך להכפיל את קוטרו בשלש (וכדאמרינן: כל שיש בהיקפו שלשה יש ברחבו טפח), <b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי,</b> הרי, <b style='font-size:20px; color:black;'>כמה</b> היקף ה<b style='font-size:20px; color:black;'>מרובע</b> החיצוני <b style='font-size:20px; color:black;'>יתר על</b> היקף <b style='font-size:20px; color:black;'>העיגול</b> הפנימי - <b style='font-size:20px; color:black;'>רביע</b> "מלבר" (דהיינו תוספת שליש על היקף העיגול).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וכיון שלהיקף עיגול שקוטרו ארבעה בעינן תריסר טפחים, כדאמרן. הרי אם הוצרכת להקיף את המרובע החיצוני - שהוא ארבעה על ארבעה - עליך להוסיף שליש על תריסר, ו<b style='font-size:20px; color:black;'>בשיתסר</b> - היקף של חלון עגול - <b style='font-size:20px; color:black;'>סגיא</b>, כיון שבהיקף זה היה אפשר להקיף חלון של ארבעה על ארבעה. וראה תוס' סוכה ח א?! ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> - דסגי בהוספת רביע מלבר - <b style='font-size:20px; color:black;'>עיגולא דנפיק מגו</b> (היוצא מתוך) <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבועא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: אם באת לחשב היקף הריבוע החיצוני על היקפו של עיגול פנימי, וידעת היקיפו של עיגול פנימי, עליך להוסיף רביע, ויש בידך היקפו של ריבוע חיצוני.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל</b> הכא לא סגי בכך, אלא אנו צריכים שיהיה בחלל החלון ריבוע שלם של ארבעה על ארבעה המוקף בעיגול, ודלא כדסלקא דעתין עד השתא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>דהוי <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבועא דנפיק מגו עיגולא</b>, ואתה בא לידע את היקף העיגול החיצוני, כשהנתון שבידך הוא היקפו של הריבוע הפנימי (שבנידון דידן הוא: שיתסר טפחים), <b style='font-size:20px; color:black;'>בעינן</b> להוסיף עליו <b style='font-size:20px; color:black;'>טפי</b> מרביע.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>משום מורשא דקרנתא</b> (תוספת של אלכסון הריבוע, ההולך מקרן לקרן) כלומר: שרוחבו של העיגול בכל מקום שתמדוד, רחבו כרוחב האלכסון של הריבוע. ואילו בריבוע הפנימי, אין רחבו כרוחב זה, אלא מקרן (פינה) זו לקרן אחרת של הריבוע, ולפיכך מצריך היקף העיגול החיצוני, תוספת יותר מרביע על היקף הריבוע הפנימי.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: סוף סוף לא בעינן כולי האי, שהרי אין אנו צריכים אלא לשלש אורך אלכסונו של הריבוע - שהוא רחבו וקוטרו של העיגול - לפי החשבון של "כל שיש בהיקיפו שלשה יש בו רוחב טפח".</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ונחזי אנן: <b style='font-size:20px; color:black;'>מכדי, כל אמתא בריבוע</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמתא ותרי חומשי באלכסונא</b> (כל אמה מרובעת, אלכסונה: אמה ותרי חומשים), ובחלון של ארבעה על ארבעה, יש באלכסונו - לפי חשבון זה - חמש אמות ושלשה חומשים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ואם כן: אם יהיה היקף החלון העגול <b style='font-size:20px; color:black;'>ב</b>אורך <b style='font-size:20px; color:black;'>שיבסר נכי חומשא</b> (שבע עשרה אמות פחות חמש אמה) נמי <b style='font-size:20px; color:black;'>סגיא</b>, שהרי כך עולה משילוש של חמש אמות ושלשה חומשים, ולמה לי עשרים וארבעה טפחים?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>רבי יוחנן</b> - מרא דהאי מימרא דחלון עגול - <b style='font-size:20px; color:black;'>אמר</b> (סבר) <b style='font-size:20px; color:black;'>כי דייני דקיסרי</b> (שם מקום). <b style='font-size:20px; color:black;'>ואמרי לה, כרבנן דקיסרי, דאמרי</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>עיגולא מגו ריבועא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>ריבעא</b>. היקף העיגול הפנימי שבכל ריבוע, קטן ברביע מן הריבוע החיצון (וכדאמרן: כמה מרובע יתר על העיגול, רביע). ו<b style='font-size:20px; color:black;'>ריבועא מגו עיגולא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>פלגא</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>כלומר: היקף הריבוע הפנימי שבתוך העיגול, קטן מן העיגול החיצוני במחצית מהיקף הריבוע הפנימי, דהיינו, בשליש מן העיגול החיצוני, נמצא היקף הריבוע שתי שליש מהיקפו של העיגול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם: שכל אמתא בריבועא - לדעתם - תרי אמתא באלכסונא (תוספות). נמצא, שכדי להקיף בעיגול ריבוע של אמה על אמה, עליך לשלש שתי אמות שהוא היקף של שש אמות. וכיון שהיקפו של הריבוע הוא ארבע אמות, הרי לך שני שליש מהיקף העיגול. וכדי להקיף חלון מרובע ארבעה על ארבעה טפחים, שאלכסונו - לפי חשבון זה - שמונה טפחים, תמצא היקף העיגול עשרים וארבעה טפחים, והיינו דרבי יוחנן! ובגמרא סוכה דף ח ב אמרו על דברי דייני דקיסרי "ולא היא, דהא חזינן דלא הוי כולי האי" (שרואין אנו שאינו כל כך, כמו שאמרו הם).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שנינו במשנה: <b style='font-size:20px; color:black;'>פחות מארבעה על ארבעה</b>, או למעלה מעשרה, מערבין שנים ואין מערבין אחד:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב נחמן: לא שנו</b> דבעינן שיהא החלון מקצתו בתוך עשרה טפחים, <b style='font-size:20px; color:black;'>אלא חלון שבין שתי חצירות.</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אבל חלון שבין שני בתים, אפילו</b> היה החלון <b style='font-size:20px; color:black;'>למעלה מעשרה</b> טפחים מקרקע הבית <b style='font-size:20px; color:black;'>נמי, אם רצו לערב</b> יחדיו <b style='font-size:20px; color:black;'>מערבין אחד</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>מאי טעמא?</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ביתא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>כמאן דמלי דמי</b>. שהבית, כיון שהוא מקורה, הרי הוא כמלא, והרי זה כאילו אין החלון גבוה עשרה טפחים, כיון שהבית כולו ממולא (משנה ברורה, וראה גאון יעקב. וראה בזה שיטת רבינו יהונתן).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>איתיביה רבא לרב נחמן</b> מהא דשנינו בברייתא:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אחד לי חלון שבין שתי חצירות,</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד לי חלון שבין שני בתים</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד לי חלון שבין שתי עליות</b>,</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד לי חלון שבין שני גגין</b> (שלדעת חכמים לקמן דף פט א, אסור להוציא מגג של זה לגג של אחר, עד שיערבו ביניהם - רש"י. וראה גאון יעקב בזה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואחד לי חלון שבין שני חדרים</b> - ב<b style='font-size:20px; color:black;'>כולן</b> צריך שיהא החלון <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה</b> טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>על ארבעה</b> טפחים, ושיהיה החלון <b style='font-size:20px; color:black;'>בתוך עשרה!</b></span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הרי חזינן שאף חלון שבין שני בתים צריך שיהא בתוך עשרה. וקשיא לרב נחמן?!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרגומא</b>, תעמיד את האמור בברייתא שצריך שיהא החלון בתוך עשרה - <b style='font-size:20px; color:black;'>א</b>חלון שבין שתי <b style='font-size:20px; color:black;'>חצירות</b> בלבד, ולא על חלון שבין שני בתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ותמהינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>והא "אחד לי" קתני!</b> ומשמע, שכולם שוין הן בדינם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומשנינן: <b style='font-size:20px; color:black;'>תרגומא</b>, משמעות "אחד לי" דקתני, דמשמע שכולן שוין, הוא רק ביחס לדין הראשון, <b style='font-size:20px; color:black;'>א</b>חלון <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה על ארבעה</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולא על הדין השני, שצריך שיהא החלון בתוך עשרה.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>קיימא לן שסולם מדרגות תורת "פתח" עליו. ואם יש סולם בין שתי חצירות שמחיצה ביניהם - אם רצו מערבין אחד.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>בעא מיניה רבי אבא מרב נחמן: לול</b>, פתח עגול, <b style='font-size:20px; color:black;'>הפתוח מן הבית לעליה</b>, והיה הבית שייך לאדם אחד והעליה לאדם אחר, ורוצין לערב כאחד -</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>מי אמרינן: כיון שגבוה הלול מקרקע הבית למעלה מעשרה, אין יכולין לערב כאחד דרכו (וכמו חלון שהוא למעלה מעשרה שאין מערבים דרכו), אלא <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך</b> להעמיד <b style='font-size:20px; color:black;'>סולם</b> מדרגות <b style='font-size:20px; color:black;'>קבוע</b> כדי <b style='font-size:20px; color:black;'>להתירו</b> דרך הלול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או</b> דילמא, אמרינן: ביתא כמאן דמליא דמי! ולכן לא חשיב הלול גבוה עשרה, ומערבין ביניהם דרך הלול, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין צריך סולם קבוע להתיר ו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ומפרש רבי אבא את ספיקו: האם <b style='font-size:20px; color:black;'>כי אמרינן</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>"ביתא כמאן דמלי דמי"</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>הני מילי</b> לענין חלון <b style='font-size:20px; color:black;'>מן הצד</b> של הכותל, <b style='font-size:20px; color:black;'>אבל באמצע</b>, בגובה גג הבית, <b style='font-size:20px; color:black;'>לא</b> אמרינן שגם שם הבית מלא.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>או דילמא</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>לא שנא</b> צד הבית מאמצעו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר ליה</b> רב נחמן לרבי אבא: <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו צריך</b> סולם. דביתא כמאן דמלי דמי אף לענין לול שבאמצע הגג!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>סבור מינה</b>: דוקא <b style='font-size:20px; color:black;'>סולם קבוע הוא דאינו צריך</b> כדי שיוכלו לערב דרכו של הלול.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>הא סולם עראי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>צריך</b> שיהא שם.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אך <b style='font-size:20px; color:black;'>איתמר</b>:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אחד סולם קבוע, ואחד סולם עראי</b> - <b style='font-size:20px; color:black;'>אינו צריך</b>.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>מתניתין:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>כותל שבין שתי חצירות, גבוה עשרה</b> טפחים <b style='font-size:20px; color:black;'>ורוחב ארבעה</b> טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מערבין</b> החצירות <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים</b>, עירוב לכל אחד ואחד, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מערבין אחד</b> לטלטל מזו לזו דרך חורים קטנים שביניהם. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;3&nbsp;</b> <b style='font-size:20px; color:black;'>היו בראשו</b> של כותל זה, הרחב ארבעה, <b style='font-size:20px; color:black;'>פירות</b> - אנשים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו</b> שבחצר האחת <b style='font-size:20px; color:black;'>עולין מכאן, ואוכלין</b> על גבי כותל. <b style='font-size:20px; color:black;'>ו</b>אנשים <b style='font-size:20px; color:black;'>אלו</b> שבחצר השניה <b style='font-size:20px; color:black;'>עולין מכאן, ואוכלין</b>. <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;3.&nbsp;</b> ואפילו לא היה הכותל רחב ארבעה טפחים אלא משהו הוי מחיצה, כל שגבוה עשרה טפחים, ונקט "ורוחב ארבעה" משום סיפא - רש"י.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>(ראה ציור)</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ובלבד שלא יורידו</b> הפירות <b style='font-size:20px; color:black;'>למטן</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>למטה</b> - לקמן צב א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי הכותל משותף הוא לשניהם, ואסור להוציא מחצר המשותפת לחצר של יחיד, (ויתבאר יותר בגמרא).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל אם היה הכותל רחב פחות מארבעה טפחים ואינו רשות בפני עצמה, נחלקו בגמרא בסמוך מה דינו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>(נפרצה)</b> (<b style='font-size:20px; color:black;'>נפרץ</b> - רי"ף, שנויי נוסחאות) <b style='font-size:20px; color:black;'>הכותל</b> שביניהן, אם היתה הפירצה <b style='font-size:20px; color:black;'>עד עשר אמות</b> (ועשר בכלל) ולא נפרץ הכותל במלואו לכל רוחב החצר, <b style='font-size:20px; color:black;'>מערבין</b> - אם רצו - <b style='font-size:20px; color:black;'>שנים</b>, ומותרת כל אחת בפני עצמה, ואין מטלטלין מזו לזו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>ואם רצו, מערבין</b> עירוב <b style='font-size:20px; color:black;'>אחד</b>, ומותרין אף לטלטל מזו לזו.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>והטעם שאם רצו מערבין שנים ואין חצר אחת אוסרת על חברתה - <b style='font-size:20px; color:black;'>מפני שהוא</b> (הפירצה שביניהם) <b style='font-size:20px; color:black;'>כפתח</b>. שכך הוא שיעור פתח בכל מקום, ואין החצרות פרוצות זו לזו שתאסור אחת על השניה, אלא מחיצה - שפתח בה - מפרדת ביניהן!</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>היתה הפירצה רחבה <b style='font-size:20px; color:black;'>יותר מכאן</b> (מעשר אמות), ש"פירצה" היא במחיצה המפרדת ביניהן ולא "פתח" (וכן אם נפרצה החצר במילואה לכל רחבה, ולא נותרו בה גיפופים) - נעשו בני שני החצירות כאילו דרין כולם בחצר אחת (רש"י). <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;4&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;4.&nbsp;</b> ראה ב"יתרון האור" בפרק ט', שלדעת רש"י אין בשתי חצירות שנפרצו זו לזו איסור משום רשות שנפרצה במלואה למקום האסור לה, מפני שמותר לטלטל מחצר לחצר, וכל האיסור הוא בטלטול כלים ששבתו בבית, ראה שם שהוכיח כן בשיטת רש"י. ובאמת, שמדברי רש"י כאן שכתב בטעם האיסור "והוי להו כולהו כדיורי חצר אחת", ולא משום רשות שנפרצה במלואה למקום האסור לה - סיוע לשיטתו. ואמנם רעק"א בתשובה (הובא ביתרון האור שם), כתב בדעת רש"י לא כן. וראה עוד ברש"י דף ז ב ד"ה ומבוי אסור, שכתב גבי מבוי שנפרץ במלואו לחצר, שהמבוי אסור מפני שנפרץ המבוי במלואו לרשות האסורה לו, אף דאין איסור לטלטל מחצר למבוי וממבוי לחצר, אלא כלים ששבתו בתוך הבית. הרי מוכח לכאורה בדעת רש"י, שאף בזה יש איסור רשות שנפרצה במילואה למקום האסור לה. ומיהו ביתרון האור כתב שם על ההיא סוגיא, דלדעת רש"י האיסור אינו אלא מפני שנעשו המבוי והחצר רשות אחת, ועל דרך המבואר ברש"י כאן.</span> </span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>מערבין אחד</b> ומטלטלין כולם בשתי החצרות, <b style='font-size:20px; color:black;'>ואין מערבין שנים</b> אפילו להתיר טלטול בכל חצר בפני עצמה, שהרי זה כבני חצר אחת שחילקו את עירובן שלא הועילו כלום, ואוסרין אלו על אלו.</span><br />
<BR><b style='font-size:25px; color:RGB(15,74,172);'>גמרא:</b><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>הקדמה:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>תנן לקמן דף פט א, והובא לעיל דף עד א:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>רבי שמעון אומר: אחד גגות ואחד חצירות ואחד קרפיפות רשות אחת הן לכלים ששבתו לתוכן, ולא לכלים ששבתו בתוך הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שמותר לטלטל מחצר של זה לחצר של זה כלים ששבתו בחצר, לפי שאין החצירות נחשבות כרשויות חלוקות מחמת שינוי בעלים כדי לאסור טלטול מחצר לחצר כאילו היו אלו שתי רשויות.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ורק בתים לחודייהו נחשבים כרשויות חלוקות מפני שהם מקום מגורים קבוע - רש"י לקמן דף צא א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל כלים ששבתו בתוך הבית ויצאו לחצר, אפילו בדרך היתר - אסור לטלטלן מחצר לחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וגרסינן לקמן דף צא א, ומייתינן לה נמי לעיל דף עד א:</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אמר רב: הלכה כרבי שמעון (שהחצרות רשות אחת הן לכלים ששבתו בתוכן), והוא שלא עירבו (בני אחת החצרות - ריטב"א).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>אבל עירבו, לא (יטלטל מזו לזו אפילו כלים ששבתו בחצר). דגזרינן שלא לטלטל את כלי החצר כיון שמצוי שיהיו בחצר כלים ששבתו בתוך הבית, והוציאן לחצר על ידי העירוב שעירבו, ודילמא אתי לאפוקי כלים של בתים לחצר.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ושמואל ורבי יוחנן פליגי התם, ופסקו כרבי שמעון, בין עירבו ובין לא עירבו. שלדעתם לא גזרו על כלי החצר גם אם מצויים עתה בחצר כלי הבית.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ובגמרא לקמן דף צב א, מוכחינן מסתם משנה דידן דקתני "ובלבד שלא יורידו למטה", שאסור להוציא מחצר לחצר אפילו כלים ששבתו בתוכו (דהיינו הפירות) במקום שעירבו, וכרב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>שהרי על כרחך טעמא שאסור להוריד הפירות מן הכותל לחצר (דהוי כמו מחצר לחצר) משום דמיירי בעירבו, ונאסרה הוצאה מזה לזו גזירה שמא יעלה לכותל כלים מן החצר ששבתו בבית (רבינו יהונתן. וראה שם), והוי סייעתא לרב.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולמאן דלא גזר, דחינן לה התם, דמאי "למטה" - "למטה לבתים". כלומר שבאמת מכותל לחצר שרי, ולא אסרינן אלא להכניס לבתים.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אין בו</b> בכותל שבין שתי חצירות רוחב <b style='font-size:20px; color:black;'>ארבעה</b> טפחים - <b style='font-size:20px; color:black;'>מאי</b> דיניה בטלטול מן החצרות עליו, ובטלטול על גביו?</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'><b style='font-size:20px; color:black;'>אמר רב: אויר שתי</b> ה<b style='font-size:20px; color:black;'>רשויות</b> שמשני צדדיו <b style='font-size:20px; color:black;'>שולטת בו</b>.</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>ולפיכך: <b style='font-size:20px; color:black;'>לא יזיז בו</b> פירות ששבתו על גביו, <b style='font-size:20px; color:black;'>אפילו</b> כ<b style='font-size:20px; color:black;'>מלא נימא</b> (כחוט השערה).</span><br />
<BR><span style='font-size:17px; line-height: 140%'>וביאר רש"י: כיון דלא חשיבא למיהוי רשותא (שאין בו שיעור רשות שתעמוד בפני עצמה) בטיל לגבי תרווייהו, ורשות שתי החצירות שולטות בו, ואוסרין זה על זה, ואפילו על ראשו אסור לטלטל. <b style='background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)'>&nbsp;5&nbsp;</b> <br />
<br />
<span style='color:RGB(15,74,172); font-size:14px;'> <b style='background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;'>&nbsp;5.&nbsp;</b> בריטב"א בשם התוספות, בתוספות הרא"ש, בתוספות רבינו פרץ ורבינו יהונתן, כתבו: שהמטלטל אפילו כמלא נימא, חשבינן ליה כמוציא מרשות של זה לרשות של זה, ולפיכך אסור. והוסיפו הריטב"א ורבינו פרץ: דרב אזיל לטעמיה - כפי שהובא לעיל - דכשעירבו הבתים עם החצרות אסור לטלטל אפילו כלים ששבתו בתוך החצר מזה לזה, והכא בעירבו מיירי (וכבר הבאנו, דבגמרא לקמן מפרשינן למשנתנו - לדעת רב - בשעירבו). והא דאין אומרים כן גם בכותל רחב ארבעה, כתב רבינו יהונתן: משום ש"אין רשות אחד מהם שולטת בו, והוא הוי רשות היחיד בלא בעלים". (ובבית מאיר סימן שמ"ט כתב, שאולי כוונתו, כיון שגבוה עשרה לא ניחא תשמישתייהו ולהכי חשיב כבלא בעלים, ראה שם בד"ה ומתוך). ורבינו פרץ כתב: באית ביה ארבעה אין עליו שם חצר. וראה מה שהאריך הבית מאיר סימן שמ"ט, ונשא ונתן שם עם רבינו עקיבא איגר<b>;</b> וראה בדרוש וחדוש לרעק"א שבת קל ב שהביא דברי הריטב"א<b>;</b> וראה ביאור הלכה סימן שע"ב ד"ה שמא<b>;</b> וראה אריכות בחזון איש סימן ק"ד סעיף קטן כ"א וכ"ב. וראה ביאור אחר בגאון יעקב כאן. וכתב הריטב"א כאן: בכלים ששבתו בבית אסור לטלטלן אפילו על גבי כותל רחב ארבעה, וראה בזה בחזון איש שם.</span> </span><br />
<BR><br />
<!--$~--><br />
<BR><nowiki name="HtmpReportNum0156_L2"></nowiki><nowiki name="דףBעזB-Bא"></nowiki><br><span style="font-size:28px; "><br />
</span><br />
<br />
==דרשני המקוצר==<br />
<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div>Micropedia bot