https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99%3A%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99%3A%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91 פרשני:בבלי:עירובין עה ב - היסטוריית גרסאות 2026-04-07T07:15:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91&diff=140772&oldid=prev Wikiboss: Try fix category tree 2020-09-06T14:23:51Z <p>Try fix category tree</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:23, 6 בספטמבר 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l76">שורה 76:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 76:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דרשני המקוצר==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{תבנית:ניווט מסכת עירובין (פרשני)}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-93075:rev-140772:php=table --> </table> Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%91%D7%9C%D7%99:%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F_%D7%A2%D7%94_%D7%91&diff=93075&oldid=prev Micropedia bot: Automatic page editing 2015-06-30T13:20:30Z <p>Automatic page editing</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>{{פרשני}}<br /> <br /> {{מקור|עירובין עה ב}}<br /> <br /> ==חברותא==<br /> <br /> &lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;תניא נמי הכי&lt;/b&gt; כרב יהודה, ד&quot;מקום אחד&quot; היינו חיצונה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתנו עירובן בחיצונה, ושכח אחד בין מן החיצונה ובין מן הפנימית ולא עירב, שתיהן אסורות,&lt;/b&gt; וכמו ששנינו במשנה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נתנו עירובן בפנימית&lt;/b&gt;:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושכח אחד מן הפנימית ולא עירב, שתיהן אסורות,&lt;/b&gt; אם משום דריסת הרגל, אם משום שאין יכולה להסתלק מן הפנימית, וכמו שנתבאר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שכח אחד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מן החיצונה ולא עירב, שתיהן אסורות, דברי רבי עקיבא,&lt;/b&gt; ומפרש לה לקמן בגמרא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחכמים אומרים: בזו&lt;/b&gt; - ששכח אחד מן החיצונה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פנימית מותרת&lt;/b&gt;, שהרי יכולה להסתלק מן העירוב המשותף, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;וחיצונה אסורה.&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשתא מפרשינן טעמא דרבי עקיבא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה רבה בר חנן לאביי: מאי שנא לרבנן דאמרי: פנימית מותרת משום ד&lt;/b&gt;פנימית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אחדא דשא&lt;/b&gt; בפני החיצונה &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומשתמשא,&lt;/b&gt; כלומר: שמסתלקת הפנימית מן העירוב המשותף.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי עקיבא נמי, תיחד&lt;/b&gt; הפנימית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשא ותשתמש!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כלומר: מאי טעמא דרבי עקיבא דלא סבירא ליה כרבנן?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר ליה&lt;/b&gt; אביי לרבה בר חנן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עירוב&lt;/b&gt; של החיצונה הנתון בפנימית &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מרגילה&lt;/b&gt; לתוך הפנימית, כלומר: עירובה מכניס רגלי החיצונה בפנימית (ר&quot;ח), וכדריסת הרגל על הפנימית, דמי (וכמבואר כל זה לעיל דף סו ב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: אי הכי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבנן נמי&lt;/b&gt; נימא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עירוב מרגילה,&lt;/b&gt; וכיון שאסורה היא במקומה, אוסרת על הפנימית כמו בדריסת הרגל (וכדלעיל דף סו ב)?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: משום &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמרה&lt;/b&gt; פנימית לחיצונה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתקוני&lt;/b&gt; - שנשתמש אחת בחצר השניה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שיתפתיך&lt;/b&gt; בעירוב אחד. &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ולא לעוותי&lt;/b&gt;, שתאסרי עלי מפני שיתוף העירוב שבינינו המרגילך לתוך שלי! ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לרבי עקיבא נמי, תימא&lt;/b&gt; פנימית לחיצונה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לתיקוני שיתפתיך ולא לעוותי?!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאמרה לה&lt;/b&gt; חיצונה לפנימית: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מבטלינן לך רשותי,&lt;/b&gt; כלומר: דאין זה עיוות, כיון שיכולה חיצונה לבטל לפנימית רשות שיש לה בפנימית על יד הרגל עירוב, וכיון שיכולה לבטל, אין הפנימית מותרת עד שתבטל החיצונה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;טעמא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;רבנן&lt;/b&gt; דפליגי: משום דקא סברי, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אין ביטול רשות מ&lt;/b&gt;בן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצר&lt;/b&gt; אחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ל&lt;/b&gt;בן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חצר&lt;/b&gt; שניה, ואין יכולים בני החיצונה לבטל רשות לבני פנימית. וכיון שאין מועיל הביטול הוי לה עיוות, ומותרת הפנימית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן עלה: הא לעיל דף סו ב איפליגו אמוראי בהך מילתא, אי יש ביטול רשות מחצר לחצר (ומשכחת לה נמי בגווני אחריני, כגון: שתבטל פנימית דריסת רגל שיש לה בחיצונה לחיצונה. או שתי חצירות ופתח ביניהן שלא עירבו, ובאה חצר אחת לבטל רשותה לשניה, כדי שתותר השניה להוציא מרשותה לרשות. או אף אם עירבו ושכח אחד לערב, ובא לבטל רשותו לבני חצירו, ולבני חצר השניה שעירבו עמה).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשתא: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לימא שמואל ורבי יוחנן&lt;/b&gt; - דפליגי בה לעיל - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בפלוגתא דרבנן ורבי עקיבא קא מיפלגי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דשמואל דאמר&lt;/b&gt; אין ביטול רשות מחצר לחצר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבנן&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן, דאמר&lt;/b&gt; יש ביטול מחצר לחצר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;כרבי עקיבא?!&lt;/b&gt; ומשנינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר לך שמואל, אנא דאמרי אפילו לרבי עקיבא&lt;/b&gt;.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד כאן לא קאמר רבי עקיבא הכא, אלא בשתי חצירות זו לפנים מזו דאסרן אהדדי&lt;/b&gt; משום הרגל עירוב, וכן בשתי חצירות ופתח ביניהן, שעירבו זו עם זו ואסרן אהדדי משום הרגל עירוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(ולאו דוקא נקט הגמרא: זו לפנים מזו - רשב&quot;א), וכן בשתי חצירות זו לפנים מזו שאוסרת הפנימית על החיצונה משום דריסת הרגל, דכיון שאוסרין זו על זו - מבטלין.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל התם&lt;/b&gt;, במימרא דשמואל, מיירי בשתי חצרות ופתח ביניהן ואין אוסרות זו על זו, דבהא אמרינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי קא אסרן אהדדי&lt;/b&gt;, דליתקון חז&quot;ל ביטול כדי להתירן?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;94&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;94.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן פירש רש&quot;י. ולפי זה אתיא הך גמרא כאביי דלעיל דף סו ב, דמפרש במילתיה דשמואל, שלא אמר אין ביטול רשות מחצר לחצר אלא היכא דלא אסרן אהדדי. וראה בתוספות, שפירשו סוגיא דידן גם לרבא, דאמר התם, דאף כשאוסרות זו על זו - כגון: פנימית שאוסרת על החיצונה בדריסת הרגל - נמי אין ביטול רשות מחצר לחצר, ראה שם.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן&lt;/b&gt; - דאמר לעיל יש ביטול רשות מחצר לחצר ואפילו בשתי חצירות ופתח ביניהן שאין אוסרין זה על זה, וכל שכן הכא - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר&lt;/b&gt; לך:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אנא, דאמרי אפילו לרבנן,&lt;/b&gt; ואף לרבנן יש ביטול רשות מחצר לחצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הכא,&lt;/b&gt; שיכולה פנימית לומר לחיצונה: לתיקוני שיתפתיך ולא לעוותי, לאו משום דאין &quot;יכולה&quot; חיצונה לבטל וכדפרישנא לה לעיל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אלא&lt;/b&gt; משום דאמרה לה פנימית לחיצונה: אף דיכולה את לבטל לי רשותך שאצלי, מכל מקום עיוות הוא. שהרי: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אדמבטלת&lt;/b&gt; (עד דמבטלת) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לי&lt;/b&gt; - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;קא אסרת עלאי!&lt;/b&gt; הילכך: דל אנת, ודל ביטולך, דלא בעינא ליה (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אבל התם&lt;/b&gt; - גבי שתי חצרות ופתח ביניהן, דאמר רבי יוחנן יש ביטול רשות מחצר לחצר - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מי קאסרת&lt;/b&gt; חצר &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עלה&lt;/b&gt; דחברתה בפתח שביניהן בלא עירוב, דאי אמרת תבטיל ניהוי עיוות?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;95&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;95.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן הוא לשון רש&quot;י, וראה מה שתמה בשפת אמת. וכתב עלה הריטב&quot;א: לפי פשוטו של רש&quot;י ופשוטה של הגמרא, משמע, דרבי יוחנן סבר דביטול רשות הוא דוקא משום דלא אסרה עלה, אבל אם אוסרין זה על זה אין מבטלין מחצר לחצר. ואמנם הריטב&quot;א תמה על זה, וראה שם מה שפירש, וצידד שם הריטב&quot;א דאף רש&quot;י לדבריו נתכוין. וראה גם מה שכתב הרשב&quot;א בזה.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שנינו במשנה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואם היו&lt;/b&gt; - חצר הפנימית והחיצונה - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;של יחידים&lt;/b&gt; אינן צריכין לערב:&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף: תני רבי: היו&lt;/b&gt; בשתי החצרות כאחת &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה&lt;/b&gt; אנשים &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;(אסורין)&lt;/b&gt; (&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אוסרין&lt;/b&gt; - רש&quot;י וריטב&quot;א) הפנימית על החיצונה, משום דריסת הרגל הפנימית.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וטעמא: לא מיבעי אם היו שנים בפנימית ולא עירבו, שמתוך שאסורה הפנימית במקומה, אוסרת היא על החיצונה. אלא אפילו שנים בחיצונה ואחד בפנימית, אוסרת הפנימית על החיצונה עד שתערב עמה, ולא סגי לה לחיצונה בעירוב בינה לבין עצמה. וטעמא מפרש לקמן (נתבאר על פי ריטב&quot;א).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר להו רב ביבי&lt;/b&gt; לבני הישיבה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא תציתו&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ליה&lt;/b&gt; לרב יוסף (אל תקבלו ממנו) דהך שמעתתא ברייתא משמיה דרבי היא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דאנא&lt;/b&gt; הוא ד&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמריתה ניהלה&lt;/b&gt; לרב יוסף קודם שחלה ושכח תלמודו, ולאו משמיה דרבי אמרתי לו, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומשמיה דרב אדא בר אהבה אמריתה ניהלה!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואמרתי הטעם בדין זה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הואיל ואני קורא בהן &quot;רבים&quot; בחיצונה,&lt;/b&gt; גזרינן אטו &quot;רבים&quot; בפנימית שלא עירבו. &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;96&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;96.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; וכתבו תוספות, שיאמרו: כשם שיש שנים בחיצונה כך יש שנים בפנימית ולא עירבו. אבל מרש&quot;י משמע, דהגזירה שמא יבואו להחליף שנים בפנימית עם שנים בחיצונה - גאון יעקב. וכן כתב במאירי כרש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;שוב נזכר רב יוסף שכך היה, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב יוסף מריה דאברהם! &quot;רבים&quot;&lt;/b&gt; - ששמעתי מרב ביבי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ב&quot;רבי&quot; איחלף לי,&lt;/b&gt; וטעיתי לומר ש&quot;רבי&quot; תני לה להאי דינא בברייתא.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ושמואל&lt;/b&gt; פליג אעיקר דינא, ו&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר: לעולם מותרות&lt;/b&gt; שתי החצרות בשלשה אנשים ואפילו היו שנים בחיצונה ועירבו, ואחד בפנימית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עד שיהו שנים בפנימית&lt;/b&gt; ולא עירבו &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ואחד בחיצונה,&lt;/b&gt; דהכא שפיר אוסרת הפנימית על החיצונה, משום דריסת רגל האסורה במקומה.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי אלעזר&lt;/b&gt;: קיימא לן שנכרי הדר עם שנים בחצר אחת הרי זה אוסר עליהם עד שישכרו ממנו רשותו, וכדאמרינן בריש פירקין (וכרבי אליעזר בן יעקב - דקיימא לן כוותיה - דבעו שנים עם הנכרי).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקא משמע לן רבי אלעזר: אפילו אם היה ה&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכרי&lt;/b&gt; דר לבדו בפנימית ודורס דרך החיצונה שדרים בה שנים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;הרי הוא כרבים&lt;/b&gt; שלא עירבו, שהן אוסרין בדריסת הרגל על החיצונה, ואין מותרת החיצונה עד שתשכור רשות מן הנכרי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;(והך מילתא דרבי אלעזר עיקר חידושה היא לשמואל. דלדעת רב ביבי, שאף ישראל אחד בפנימית ושנים בחיצונה אוסר הישראל, למה לי דאמר רבי אלעזר דנכרי אוסר והרי אף ישראל אוסר בכי האי גוונא, (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והטעם שנכרי חשבינן ליה לרבי אלעזר &quot;כרבים&quot;, ולא אמרינן דיחיד הוא ולא יאסור כשם דישראל אינו אוסר (וכמו שביארו תוספות, שאם היה כיחיד ולא כרבים לא היה אוסר, שאין להחמיר בעכו&quot;ם יותר משישראל)?&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;היינו, משום דחיישינן דאיכא מאן דלא ידע שהעכו&quot;ם יחידי (וכמו שכתב רש&quot;י בד&quot;ה מיפעא פעי) וחושבים שיש שם רבים, ולפיכך אוסרים.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן עלה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מאי שנא&lt;/b&gt; גבי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ישראל&lt;/b&gt; יחיד בפנימית, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא אסר&lt;/b&gt; שמואל משום דלא ידעי דאיכא התם רק אחד שאינו אוסר, ומשום: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דמאן דידע&lt;/b&gt; שאין שם אלא אחד הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידע,&lt;/b&gt; &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומאן דלא ידע&lt;/b&gt; - דאיכא שם אחד - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר&lt;/b&gt;, שאפילו יש שנים, מסתמא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עירובי עירב&lt;/b&gt; עם חבירו והוה לה רגל המותרת במקומה. (נתבאר על פי המאירי, אך ראה היטב בגאון יעקב).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;נכרי נמי אמרינן&lt;/b&gt; (כמו: נימא) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דידע&lt;/b&gt; - דאין שם אלא אחד - הרי &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ידע&lt;/b&gt;, ומאן &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;דלא ידע&lt;/b&gt; שנכרי יחידי הוא בחצירו וחושב שהם רבים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר: אגירי אוגר&lt;/b&gt; (כבר השכיר העכו&quot;ם רשותו) ולפיכך מותרת החיצונה, ואמאי אמרת, דחיישינן לרואין שאין יודעים שהוא יחיד?! &lt;b style=&#039;background-color:RGB(216,216,216); font-size:10px; font-family:arial; color:RGB(0,0,0)&#039;&gt;&amp;nbsp;97&amp;nbsp;&lt;/b&gt; <br /> <br /> &lt;span style=&#039;color:RGB(15,74,172); font-size:14px;&#039;&gt; &lt;b style=&#039;background-color:RGB(15,74,172); color:white; font-size:10px; font-family:arial;&#039;&gt;&amp;nbsp;97.&amp;nbsp;&lt;/b&gt; כן נראה לבאר בפשיטות לדעת רש&quot;י. אך בריטב&quot;א פירש, דהכי מקשינן: אמאי אסרת כלל על החיצונה משום דריסת רגל של עכו&quot;ם (ואפילו אם היו רבים). והרי קיימא לן דירת עכו&quot;ם אינה דירה לאסור, וכל מה דאסרו, אינו אלא משום שמא ילמד ממעשיו כשדר עמו, ולהרחיק הישראל מן העכו&quot;ם, הוא (כמבואר בריש פירקין). ואם כן, הני מילי כשדר עם הישראל באותה חצר, אבל אם רק דורס עליו, אין לו לאסור כלל. ואם משום, דאיכא מאן דלא ידע שאין העכו&quot;ם אוסר על ישראל בדריסה וחושב מה לי דר עם ישראל שאוסר מה לי דורס עליו, ויבוא להתיר אף כשדר עם הישראל ממש. נימא: דמאן דלא ידע הך סברא, יאמר: שמה שאנו מתירים הוא משום שהשכיר העכו&quot;ם רשותו ולא משום שאין אוסר העכו&quot;ם כלל. ובפשוטו ברש&quot;י לא משמע כן, אך ראה במאירי שפירש כעין הריטב&quot;א, ומשמע שמפרש כן בדעת רש&quot;י.&lt;/span&gt; &lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומשנינן: בנכרי אין תולין הרואין שהשכיר רשותו כשבאמת לא השכיר, מפני שאומרים: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אי איתא דאוגר מיפעא פעי!&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם היה משכיר היה לו קול, שהעכו&quot;ם משמיע קולו ועניניו ידועים (מאירי, וראה עוד ביאורים ברבינו יהונתן). ולפיכך אומר מאן דלא ידע שהוא דר שם יחידי, שאין דריסת הרגל אוסרת (רש&quot;י).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רבי יהודה אמר שמואל: עשרה בתים זה לפנים מזה&lt;/b&gt; הנמצאים בחצר עם עוד דיורין אחרים, ואין לבתים הפנימיים דרך לצאת לחצר אלא דרך החיצוניים, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;פנימי נותן את עירובו&lt;/b&gt; - כדי להתיר החצר בטלטול - עם שאר דיירי החצר, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ודיו&lt;/b&gt;. ואין צריך שיתנו אף תשעת החיצוניים את עירובם. (ראה ציור) וטעמא: כל התשעה &quot;בית שער&quot; לבית הפנימי הם, ואמרינן לקמן במשנה (ולעיל דף עב ב) הדר בבית שער אינו אוסר על בני החצר, ואין צריך להשתתף בעירוב החצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ורבי יוחנן אמר: אפילו חיצון&lt;/b&gt; נותן בעירוב החצר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;וקא סלקא דעתין דאכולהו חיצוניים אמר.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ותמהינן: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיצון בית שער הוא,&lt;/b&gt; ולמה יתן עירוב?!&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן לה: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;חיצון של פנימי,&lt;/b&gt; כלומר: החצר החיצון התשיעי הסמוך לפנימי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ומפרשינן טעמא, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;במאי קמיפלגי?&lt;/b&gt;&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;מר&lt;/b&gt; - שמואל, שפוטר את כולם ואפילו בית תשיעי שהוא בית שער לפנימי - &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר&lt;/b&gt;: אף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בית שער דיחיד שמיה בית שער,&lt;/b&gt; ונמצא שכולם בתי שער הם.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ומר&lt;/b&gt; - רבי יוחנן, שמחייב הבית התשיעי&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;- &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;סבר&lt;/b&gt;: בית שער דיחיד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;לא שמיה בית שער.&lt;/b&gt; ולפיכך שמונה הראשונים נחשבים כבתי שער לשני הבתים הפנימיים, והתשיעי לאו שמיה בית שער, וחייב אף הוא ליתן את עירובו.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;&lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אמר רב: שתי חצירות&lt;/b&gt; שיש בהם דיורין, &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ו&lt;/b&gt;יש עוד &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;שלשה בתים ביניהם,&lt;/b&gt; שאחד מן הבתים פתוח לחצר אחת, ואחד פתוח לחצר השניה, ובין שני הבתים בית שלישי שאינו פתוח לחצר, אלא פתוח משני צדיו לבתים הפתוחים לחצר (ויש לו לאותו בית אמצעי יציאה אחרת לרשות הרבים, וכל שאין חייב לצאת דרך הבתים הסמוכים לו, אינם נעשים לו &quot;בית שער&quot;, והרי הם אוסרים - ר&quot;ן).&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;אם באים שתי החצירות לערב זו עם זו (ריטב&quot;א, שולחן ערוך), משכחת לה שיהיו כל שלשת הבתים פטורים מליתן עירוב ויהיו מותרים לטלטל.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;כגון: &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה בא דרך זה ונותן עירובו בזה,&lt;/b&gt; כלומר: חצר האחת יגבו עירובן, ויתנו עירובן בבית אמצעי.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;ואף &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;זה&lt;/b&gt; (בני חצר השניה) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;בא דרך זה&lt;/b&gt; (דרך הבית החיצון השני) &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;ונותן&lt;/b&gt; אף הוא &lt;b style=&#039;font-size:20px; color:black;&#039;&gt;עירובו בזה&lt;/b&gt; (בבית אמצעי). (ראה ציור 1)&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;span style=&#039;font-size:17px; line-height: 140%&#039;&gt;והשתא, שלשה בתים אלו אין צריכין כלל ליתן בעירוב.&lt;/span&gt;<br /> &lt;BR&gt;<br /> &lt;!--$~--&gt;<br /> &lt;BR&gt;&lt;nowiki name=&quot;HtmpReportNum0154_L2&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;nowiki name=&quot;דףBעוB-Bא&quot;&gt;&lt;/nowiki&gt;&lt;br&gt;&lt;span style=&quot;font-size:28px; &quot;&gt;<br /> &lt;/span&gt;<br /> <br /> ==דרשני המקוצר==<br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה:בבלי עירובין (פרשני)]]</div> Micropedia bot